הריסת שכונת המוגרבים לא היתה "סטטוס-קוו" אלא פשע מלחמה

התערוכה "סטטוס-קוו" במוזיאון ת"א מבקשת להציג את הדו-קיום העדין בחמישה אתרים קדושים, ביניהם הכותל המערבי, שהרחבה שלפניו הוקמה על חורבות בתיהם של תושבים פלסטינים שגרו במקום 800 שנים וגורשו לטובת מתפללים יהודים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בימים אלה מוצגת במוזיאון תל-אביב תערוכה בשם "סטטוס קוו". אני ממליץ לקהל הקוראים לבקר בתערוכה הזו. "סטטוס קוו", בהיקשר של התערוכה המוצגת, הוא כינוי מקובל להסדרי החזקה ושימוש במקומות קדושים המשותפים לקבוצות יריבות בארץ הקודש.

מדובר בסטטוס קוו כקו המשמר מצב עניינים מושרש מקדמת דנא. באמצעות סיור והתבוננות בחמישה אתרים קדושים בתערוכה נפתח בפנינו צוהר, המאפשר לנו ללוות את מנגנון הדו קיום הייחודי, ולעתים שברירי.

התערוכה מאפשרת לנו לעמוד מקרוב על מבנים של משא ומתן, וחושפת מגוון אסטרטגיות מרחביות ופרגמטיות, שבאמצעותן זהויות שונות ועוינות חולקות מקום קדוש אחד.

מכל התערוכה אני ממקד את התייחסותי רק לרחבה הפרוסה על פני הכותל המערבי (בערבית – אל-בוראק). הכותל הוא אחד מארבעת קירות התמך של המישור המוגבה הקרוי בפי היהודים "הר הבית", ובפי ערבים מוסלמים "אלחראם א-שריף".

זכורים לי בתי הערבים, שגלשו עד סמוך לכותל. שכונת המוגרבים, שנת 1900. (ויקיפדיה)

מה שהיום רחבת הכותל היתה שכונה מוסלמית בת מאות שנים. ציער אותי שמוזיאון לאומנות סיפר באגביות לא מובנת סיפור חיים של תושבים, שחיו בירושלים 800 שנה וכל בתיהם נהרסו על ידי צבא הגנה לישראל.

החרבת בתי תושבים ערבים, שגרו בירושלים 800 שנה, אינה מתיישבת עם הכותרת של התערוכה. אין כל קשר בין צמד המילים "סטטוס קוו" ובין החלטה לא מוסרית להחריב שכונה בירושלים, שכונה ששמונה מאות שנים חיה ונשמה את אוויר הרים צלול כיין.

אודה שכאב לי לקרוא את הגיליון, שניתן לכל מבקר בתערוכה, בו משולב מאמרו של טדי קולק, מי שהיה ראש העיר ירושלים, המבהיר ש"היה צורך לתת מענה לבעיה של גישה  נוחה ליהודים רבים הרוצים לבוא ולהתפלל בכותל המערבי – התשובה היתה סילוק הבקתות הרעועות של שכונת המוגרבים. קיבלתי אישור מהרצוג, נרקיס ודיין. כינסתי ישיבה עם יעקב ינאי, יגאל אלון …. ובמוצאי שבת, 10 ביוני, החלה העבודה של פינוי שכונת המוגרבים. תוך יומיים הושלמה המלאכה, והשטח היה נקי".

אודה שהיה לי קשה לקרוא את מאמרו של טדי קולק, ולעמוד מול התמונות והדגמים של ירושלים לפני יוני 1967 ומולם התמונות והדגמים לאחר 10 ביוני 1967 והחרבת בתי התושבים. זו הפרה גלויה וגסה של רעיון הסטטוס קוו, עליו מבוססת התערוכה. החרבת בתי אזרחים בני דת אחת כדי ליצור רחבה נוחה של גישה למתפללים בני דת אחרת זה לא סטטוס קוו, זה פשע מלחמה.

למרבה האירוניה, נמצאו מבקרי אומנות שביקרו את הקמת הרחבה הגדולה והרס בתי המוגרבים מנקודת מבט לא צפויה. לדעת אותם מבקרים, הרחבה אדירת הממדים מול הכותל רק ממזערת את הרושם המונומנטלי, שהותיר הכותל בעיני הבאים להתפלל שם לפני הריסת כל הבתים בשכונת המוגרבים. אודה שהתביישתי בשם "מבקרי האומנות" שזה מה שהפריע להם בהרס שכונה, שמאות שנים היתה בירושלים, ותושביה חלקם ברח וחלקם גורש.

אני מבקש לסיים בעדות אישית שלי כילד, שעדיין לא מלאו לו עשר שנים. אני יודע, שילד שלא מלאו לו עדיין עשר, לא ניתן להציג בפני טריבונאל .

זה היה בחודש מאי 1945. אבי – שלא ראיתי אותו מאז ספטמבר 1939, כי הוא התגייס לצבא הבריטי מספר שנים טרם הקמת הבריגדה היהודית –  החליט ביום השני לבואו לארץ ישראל לעלות לכותל המערבי יחד אתי ועם אמי.

זכורים לי בתי הערבים, שגלשו עד סמוך לכותל. פעם ראשונה ראיתי את אבי ואמי צמודים, מחובקים, מתנשקים ויחד כותבים וכותבים, כותבים וכותבים יותר מפתק אחד ומניחים בין אבני הכותל. לא היה שם רב שיאמר להם שאסור שגברים ונשים יעמדו שם יחד. וסמוך מאד לכותל לא היתה רחבה, אלא בתים צפופים שגרו בהם אנשים.

איתן קלינסקי הוא מורה לתנ"ך בגמלאות.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו הימר על ציר הרשע העולמי. מה יקרה לישראל אחרי שיילך?

מה יהיה מעמדה הבינלאומי של ישראל אחרי שנתניהו יירד מהבמה? לא בטוח שיורשו יצליח לשקם את הקרע שנפער עם יהודי ארה"ב בשנים האחרונות. וגם ביחסים עם ציר הרשע של מנהיגי הימין החדש לא צפוי להשתנות הרבה, חוץ אולי מהסגנון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf