הדיבור על בצלם באו"ם משקף את הפחד בשמאל

המציאות הפשוטה היא שאנחנו שולטים בעם אחר כבר חמישים שנה, בתמיכה בינלאומית, ולימין אין שום בעיה עם הופעות ובריתות בחו"ל. בשמאל מצטדקים על הופעת בצלם באו"ם כי הדיכוי נגד הבעת ביקורת מחלחל לתוכנו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: דוד זונשיין

רק שמאלנים מסבירים למה הם מדברים במועצת הביטחון. ימנים לא נדרשים לשאלה הזאת. איכשהו, 50 שנות כיבוש (ובתוכן רצח המנהיג שהתחיל לקדם פתרון ישראלי-פלסטיני), והאלימות הקשה והחריפה שלעולם לא נמחקת גם מדף הפייסבוק של ראש ממשלת ישראל, הושיבו את הפחד עמוק בלבבות אנשי השמאל.

אין אדם שלא פוחד ממשהו. הבעיה היא כשהפחד הוא לא מפני מהדבר הנכון – במקרה שלנו השליטה האלימה בת 50 השנה בחייהם ובזכויותיהם הבסיסיות של הפלסטינים – אלא מפני שימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו במאבק שהוא אקוטי לחיינו כישראלים וכפלסטינים.

> לאחר הסתת הימין: זינוק בתרומות הקטנות שמקבל בצלם

ואין כלי דיכוי אפקטיבי יותר מאשר לשכנע את הצד שכנגד, שכלי המאבק האפקטיביים ביותר שלו אסורים בשימוש או לכל הפחות אינם ראויים, ובכל מקרה יפגעו בו יותר מאשר ישרתו את המטרה אותה הוא מבקש להשיג. עשרות שרים וחברי כנסת מהקואליציה, ולמרבה הפלא גם מהאופוזיציה, מדברים מתחת כל עץ רענן או עבש, בכל נקודה על פני כדור הארץ, בשביל "להגן" על ישראל, כלומר בעצם – על הכיבוש. זה לגיטימי לגמרי. וראו זה פלא, כשמגיע לזירה הבינלאומית לוחם זכויות אדם, זה שהשמאל היה אמור להיות חפץ ביקרו, ונושא את המסר "עזרו לנו לסיים את העוול הכבד שאנחנו ממיטים על העם הפלסטיני ועל עצמנו, בתמיכתכם הישירה" – נשלפות כל הסכינים. הלוואי שתשארנה וירטואליות ומטאפוריות.

את הדיכוי המופנם הזה מוצאים בכל מקום ובכל זירה. מדיונים ברשת החברתית ועד לתוככי ארגוני זכויות אדם ומרכזי מפלגות. מפגישות עם חברים שהם חלק מהמחנה, ועד לשותפים שהיית בטוח שהם מבינים את הזכות הדמוקרטית היסודית שיש לאופוזיציה למסור את עמדתה ללא הגבלות כלשהן.

לדיכוי יש פנים רבות, ברובן חמקמקות ומיתממות. "זה לא הזמן", "זה לא אפקטיבי", "לא מוצו הדרכים בתוך ישראל", "אנחנו לא נתפשים כפטריוטים", "בואו לא ניתן להם חומר להסתה", "זה יקטין את התמיכה". כל אלה הגנות אינטלקטואליות יעילות מפני הודאה בפחד. ויש סיבות טובות לפחד. הרי רצחו כאן ראש ממשלה, רצחו כאן מפגין בהפגנה, הרשתות בוערות וראש הממשלה אינו מרגיע, להפך. הפחד המובן הוא בסיס ההתחנפות הבלתי פוסקת והמתעצמת של חלקים גדלים והולכים במרכז ובשמאל לימין. פחד.

הפחד מוצדק, משום שיותר ויותר מי שפועלים בישראל נגד הכיבוש או אפילו רק נגד המגמות הפנים-ישראליות הדכאניות הנובעות ממנו והמקיימות אותו נדרסים בידיהן. והלא זוהי בדיוק הסיבה להתנגד. כי ככל שההתנגדות פוחתת, כך הרדיפה והדורסנות זוכים ללגיטימציה, והפחד מהן הופך למוצדק אף יותר.

> ההתנגדות לחיסול התאגיד היא אינטרס של כולנו

האריות של הצל מפגינים נגד תהלוכת שמאל (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ככל שמאכילים את הפחד, ככה הוא מתחזק. האריות של הצל מפגינים נגד תהלוכת שמאל (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הציבור לא מסר את השלטון לשמאל לאחרונה. לא את תקציב המדינה ולא את הזכות לחלקו. לא את האפשרות להוציא את הצבא למלחמה, לנהל מדיניות חוץ או לבחור דרך יעילה להורדת מחירי הדיור. אבל על זכות קנויה אחת בדמוקרטיה השמאל ויתר בעצמו. על הזכות לומר את דעתו בכל פורום אפשרי, ורצוי משפיע ככל האפשר, בדיוק כפי שעושה הימין, שלמטרותיו אינו בוחל בקבלת כספים ובפגישות, גם בתוך ישראל, אפילו עם גורמים נתעבים, אנטישמיים וגזעניים, שמודיעים בפומבי על שנאת ישראל – גורמים שעתיד ישראל, או הפלסטינים, דמוקרטיה או זכויות אדם זרים להם באופן יסודי. הכל למען המטרה.

מועצת הביטחון היא אחד הגופים הבינלאומיים האפקטיביים היחידים שיש. היא הגוף הבינלאומי שהוסמך על ידי עצרת האומות המאוחדות לקבל החלטות אופרטיביות. היא הגוף המופקד על "הסדר העולמי". שבועות בודדים לפני הבחירות בארה"ב, שבהן תיבחר נשיאה שעשויה לפעול למען עתיד טוב יותר לישראל, ולפני התקופה בה הנשיא היוצא יהיה חופשי לפעול כדי להתוות פתרון לשאלה הישראלית פלסטינית, המנעות מהצגת עמדת ארגוני זכויות האדם בפני המועצה ובקשת סיוע, הייתה חוטאת לליבת הערכים של בצלם: להיות בני ובנות אדם במקום בו כאלה נדרשים ונדרשות.

דוד זונשיין הוא יו"ר הנהלת בצלם

> רחבעם זאבי הוא לא הבעיה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

במקום פנטזיות על פשעים נגד האנושות, מוטב לדאוג לתושבים. ירי על מפגינים בעזה (צילום: עבד רחים חטיב/פלאש90)

נתניהו אינו הראשון שמפנטז לרוקן את עזה מתושביה

במקום קידום תכניות ל"הגירה" של תושבי רצועת עזה, צעד שמהווה פשע נגד האנושות, מוטב שישראל תשקיע את הכסף בשיפור המציאות הטראגית שהיא עצמה יצרה שם, או שתשנה את המדיניות שמחוללת אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf