"מפציר בכם לעשות מעשה": דברי מנכ"ל בצלם במועצת הביטחון

מועצת הביטחון של האו"ם קיימה היום (שישי) דיון שלא מן המניין על ההתנחלויות ופתרון שתי המדינות, לבקשת חברות המועצה הזמניות אנגולה, ונצואלה, מלזיה, מצרים וסנגל. חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, הגיע כדי לבקש מהמועצה להפסיק לדבר ולהתחיל לפעול. הנה קטעים נבחרים מנאומו

א א א

כותב אורח: חגי אלעד

חברות וחברי מועצת הביטחון,

הדברים שאני עומד לומר לכם לא נועדו לעורר בכם תדהמה. הם כן נועדו להניע אתכם.

במהלך 49 השנים האחרונות, העוול המכונה הכיבוש הישראלי של פלסטין והשליטה הישראלית על חייהם של פלסטינים ברצועת עזה, בגדה המערבית ובירושלים המזרחית הפכו לחלק מהסדר העולמי. חצי המאה הראשונה של מציאות זו תגיע בקרוב לסיומה. בשם "בצלם", מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, אני מפציר בכם היום לעשות מעשה. כל מהלך שאינו מגיע לכדי פעולה בינלאומית נחרצת לא ישיג מאום מלבד לבשר את ראשיתה של המחצית השנייה של המאה הראשונה של הכיבוש.

מהי המשמעות המעשית של 49 שנים, חיים שלמים, תחת שלטון צבאי? כשהאלימות גואה, או כשתקרית מסוימת זוכה לתשומת לב עולמית, נפתח אשנב המאפשר הצצה להיבטים מסוימים של החיים תחת הכיבוש. אבל מה קורה בשאר הזמן? מה קורה ביום רגיל אחד מ-17,898 ימי הכיבוש שמוסיף להתקיים באין מפריע?

> היסטריה מיותרת: החלטת אונסק"ו לא שוללת את קשר היהדות להר הבית

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, בדיון מועצת הביטחון של האו"ם

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, בדיון מועצת הביטחון של האו"ם

חיים תחת משטר צבאי משמעם בעיקר אלימות בלתי נראית, בירוקרטית ויומיומית. אלה חיים שמוכפפים למשטר היתרים נצחי ששולט בחייהם של פלסטינים מרגע היוולדם ועד מותם: ישראל שולטת במרשם האוכלוסין; ישראל מחליטה מי ייסע לחו"ל ומי לא; ישראל מחליטה מי ייכנס לביקור מחו"ל ומי לא; בכפרים מסוימים, ישראל מחזיקה ברשימות הקובעות מי יבקר בכפר, או מי יעבד איזו חלקה. היתרים לא תמיד ניתנים. ותמיד, היתרים יש לחדש. כך, בכל נשימה ונשימה, שואפים הפלסטינים את אוויר הכיבוש. צעד אחד לא נכון עלול לעלות להם בחופש התנועה, בפרנסה ואולי באפשרות להתחתן עם מי שיבחרו.

ובינתיים, כל העת, התנחלויות ומתנחלים. אלה הם אזרחים ישראלים שחיים, לכאורה, במדינת עולם ראשון דמוקרטית, שאיכשהו קיימת רק עבורם מחוץ לגבולות מדינתם שלהם. פרויקט ההתנחלויות שמתרחב ללא הרף, למרות אי-חוקיותו, מתקיים בכל רחבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. ההתנחלויות חולשות לא רק על שטחן הבנוי, אלא גם על חלקות אדמה נרחבות מסביבן המיועדות להרחבתן העתידית או משמשות כ"שטח ביטחון מיוחד". עבור הפלסטינים, ההתנחלויות הן מחסומים, דרכים עוקפות לשימוש המתנחלים, מכשול ההפרדה – ובסופו של דבר משמעותן הוא שבירתה של פלסטין למאות קהילות מבודדות שצפות, או ליתר דיוק שוקעות, בתוך ים של שליטה ישראלית. למי מגיע לחיות בתנאים כאלה במשך חצי מאה?

"הכל חוקי"

מבחינת ישראל, כמעט כל ההיבטים של מציאות זו הם חוקיים. השליטה הישראלית על חייהם של פלסטינים ייחודית בדווקנות בה מתייחס הכובש ללשון החוק ממש בשעה שהוא רומס את רוחו. הכיבוש הפך את דלדול המשפט ההומניטארי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי לאמנות של ממש, עד כדי הפיכתם לחסרי משמעות כמעט. אחרי שמשפטנים צבאיים, פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון מסיימים לעצב, ביד אמן ממש, חוות דעת משפטיות, כל שנותר הוא אי צדק טהור.

הראו לי פלסטיני שאת מותו יש לתרץ על מנת לחמוק מעונש ואראה לכם חוות דעת מלומדת מטעם הפרקליט הצבאי הראשי. הראו לי מאה אלף פלסטינים שהושלכו בצדו השני של מכשול ההפרדה שנבנה בתוך מזרח ירושלים ואזכיר לכם שגם לעוול המשווע הזה בית המשפט הגבוה לצדק נתן הכשר מראש. הראו לי חלקת אדמה השייכת לפלסטינים שעליה תרצו להשתלט והמנהל האזרחי כבר ימצא את המנגנון החוקי – הכול הרי חייב להיות על פי חוק! – שיאפשר זאת: שטחי אימון צבאיים, שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ומעל לכל הכרזה על אלפי דונמים כ"אדמת מדינה". איזו מדינה בדיוק? כל אלה משמשים בהצלחה יתרה לנישול פלסטינים וכתירוץ שלא לאפשר להם להתחבר לתשתיות החשמל והמים.

> האויב הכפול של נשים ברצועת עזה

תושב בלעין וההתנחלות מודיעין עלית (ארכיון: אורן זיו / אקטיבסטילס)

חיים במדינת עולם ראשון, דמוקרטית, על אדמה של אחרים. תושב בלעין וההתנחלות מודיעין עלית, שנבנתה על אדמת הכפר (ארכיון: אורן זיו / אקטיבסטילס)

ברור שהפעולות הללו של ישראל אינן זוכות ל-100% הצלחה. זה יהיה שקוף מדי. אז מדי פעם, אולי פעם בעשור, חייל זוטר כלשהו מועמד למשפט ראווה; ובמקרים בודדים איזו תכנית מתאר לכפר פלסטיני תזכה לאישור. החריגים הנדירים הללו, שנבחרים בקפידה יתרה, מסיחים את הדעת בהצלחה מהתמונה הכוללת.

כדי לשמר את מראית העין של שמירה על החוק, ישראל מקפידה על "הליך תקין" בכל פעולה כמעט – באפשרות להאכיל בכפייה שובתי רעב, כפי שהתיר לאחרונה בג"ץ; באישור וחידוש שגרתיים של צווי מעצר מנהלי לשם המשך החזקתם של מאות פלסטינים במאסר ללא משפט; בהריסת בתי משפחותיהם של מבצעי פיגועים – כן, גם זה אירע מאות פעמים, במסגרת הליך תקין ועם גושפנקא של בג"ץ: למעלה מ-4,400 פלסטינים איבדו כך את בתיהם מאז שנת 2,000.

כן, בישראל יש עורכי דין, פרקליטים ושופטים מקצועיים. הכיבוש באמת מאוד "מקצועי". היה לנו המון זמן להתמקצע בכיבוש. אבל לא צריך להיות עורך דין על מנת לזהות אי צדק. צריך רק להביט בכיבוש כדי לראות מהו באמת: כסות חוקית לאלימות מדינה מאורגנת.

"הסטטוס קוו בר קיימא"

הנה כמה נתונים: ישראל הכריזה על 20% משטחי הגדה המערבית כ"אדמת מדינה"; ישראל ב"נדיבותה" אפשרה לפלסטינים לבנות על חצי אחוז משטח C, המהווה 60% משטחה הכולל של הגדה ונותר בשליטה ישראלית "זמנית" מזה שנות דור; במהלך העשור האחרון, ישראל הרסה כ-1,200 בתים פלסטינים בגדה המערבית, לא כולל מזרח ירושלים, והותירה 5,500 תושבים, מחציתם קטינים, חסרי בית. אם נוסיף לכך את הנתונים הנוגעים למזרח ירושלים המספר יעלה בכ-50% נוספים.

נכון לאפריל 2016, כ-7,000 פלסטינים הוחזקו במשמורת ישראלית, רבע מהם במעצר עד תום ההליכים וכ-10% במעצר מנהלי; ונתון נוסף אחרון – בכרבע מיותר מ-740 התלונות שבצלם העביר לשלטונות הצבא מאז שנת 2000, לא נפתחה כלל חקירה. בחצי מכלל המקרים הללו נסגר תיק החקירה ללא תוצאות ורק ב-25 מקרים הוגשו כתבי אישום. ושימו לב לזה: במהלך תקופה זו, שלטונות הצבא איבדו, פיזית, 44 תיקים, יותר ממספר התיקים בהם הוגש כתב אישום.

> מה ההבדל בין הפצצות סעודיה בתימן ורוסיה בסוריה? היחס של ארה"ב

מחסום קלנדיה, יום שישי השני של רמדאן (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

שליטה בכל תחומי החיים של האוכלוסייה תחת כיבוש. מחסום קלנדיה, יום שישי השני של רמדאן האחרון (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

ישראל עומדת על כך שכל זה חוקי גם על פי החוק הישראלי וגם על פי המשפט הבינלאומי. זה לא.

אבל עובדה זו אינה מפריעה לישראל להמשיך וליישם את המדיניות שלה כיוון שלמרבה הצער, אין בנמצא מנגנונים יעילים לאכיפת המשפט הבינלאומי וכך, ישראל מיישמת ומקדמת את מדיניותה תוך תמיכה הולכת וגוברת מבית. על אף הסכמה בינלאומית – לרבות החלטות של מועצת הביטחון – שההתנחלויות אינן חוקיות, השינוי המדיד היחיד בנושא זה הוא העלייה במספר ההתנחלויות והמתנחלים – ובמספר הפלסטינים שחיים בצילם, בסכנת הריסה וגירוש.

לפני שש וחצי שנים הזהיר סגן הנשיא האמריקני ג'ו ביידן שה"סטטוס קוו אינו בר קיימא". אבל ה"ססטוס קוו", אותה עקומת גדילה זוחלת של אינטרסים ישראליים הבאים על חשבון זכויותיהם של פלסטינים, הוכח לא רק כבר קיימא אלא כמשגשג.

לפני כשנה האיחוד האירופי פתח ב"דיאלוג מובנה" בן חצי שנה עם ישראל במטרה להביא להפסקת הריסות הבתים המנהליות בשטח C. שישה חודשים לאחר מכן, כשהדיאלוג לא הביא לשום תוצאות והריסות הבתים נמשכו, האיחוד האירופי החליט – להאריך את הדיאלוג. כשהריסות בתים בהיקף חסר תקדים מתבצעות בד בבד עם דיאלוג בינלאומי שאינו תחום בזמן, איזו סיבה יש להפסיק את ההריסות?

"הגיעה העת לפעול"

"אנחנו יודעים, מניסיון מר, שחירות לעולם אינה ניתנת על ידי המדכאים", לימד אותנו מרטין לותר קינג. ולכן, אלו העובדות אשר בפני הקהילייה הבינלאומית: חוסר פעולה לא רק נותן למדכאים אור ירוק להמשיך בפועלם מבלי שיהיו לדבר השלכות רבות מדי, הוא נותן למדכאים גם את הכוח להחליט מתי יגיע הזמן לשקול אלטרנטיבות. "חכו", אומרת ישראל, "לא עכשיו, זה לא הזמן המתאים". ומרטין לותר קינג משיב ש"חכו" משמעו, כמעט תמיד, "לעולם לא". והוא מוסיף, "זה תמיד הרגע הנכון לעשות את מה שנכון לעשות".

עכשיו הזמן. הגיעה העת לפעול. למועצת הביטחון של האו"ם יש לא רק את הכוח, אלא גם את האחריות המוסרית והזדמנות של ממש, לפעול בדחיפות לפני שנגיע ליוני 2017, התאריך הסמלי שבו תחל מחצית המאה הבאה של הכיבוש. לומר לעולם, לישראלים ולפלסטינים, באופן ברור ומגובה בפעולה בינלאומית: ישראל לא יכולה ללכת עם ולהרגיש בלי. אי אפשר לכבוש עם במשך חמישים שנה ולהתהדר בנוצות של דמוקרטיה. אי אפשר להפר את זכויותיהם של מיליוני אנשים ולדרוש פריבילגיות בינלאומיות, תוך הישענות על הצהרות נבובות בדבר מחויבות לערכים משותפים של זכויות אדם.

ישראל היא מדינה ריבונית שהוקמה מכוח לגיטימציה בינלאומית שניתנה באמצעות החלטה היסטורית של המוסד הזה ממש בשנת 1947. אני אזרח המדינה הזו. המדינה הזו היא מולדתי. במשך רוב שנות קיומה של המדינה שלי, העולם אפשר לה להחזיק עם אחר תחת כיבוש. כל חיי עד כה, כל יום ויום, חלפו בד בבד עם מציאות זו.

מיליוני ישראלים ופלסטינים אינם מכירים כל מציאות אחרת. אנחנו זקוקים לעזרתכם. חמישים שנים של כיבוש "זמני" הם זמן ארוך מדי מכדי שאפילו אדם אחד על פני כדור הארץ יקבל את הסתירה המובנית הזו. זכויותיהם של הפלסטינים חייבות להתממש. הכיבוש חייב להיפסק. מועצת הביטחון חייבת לפעול.

חגי אלעד הוא מנכ"ל "בצלם"

> צפו: שוטרים התאמנו עם רימוני הלם בין אזרחים ברחובות ירושלים

כ-500 מפגינות ומפגינים צעדו לרגל יום האשה בהפגנה משותפת פלסטינית-ישראלית במחסום המנהרות. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מליוני אזרחים ישראלים ופלסטינים לא מכירים מציאות מלבד מציאות הכיבוש. כ-500 מפגינות ומפגינים צעדו לרגל יום האשה בהפגנה משותפת פלסטינית-ישראלית במחסום המנהרות. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf