בית דין אישר גירוש אזרח בריטי מהארץ על בסיס חומר חסוי

למרות שביקר בארץ מספר פעמים בעבר ללא בעיות, ולמרות שהמדינה הסתמכה על שקרים בהחלטה לגרש אותו, דחה בית הדין לעררים את בקשתו של גארי ספדינג להכנס לישראל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בית הדין לעררים בירושלים דחה בשבוע שעבר את ערערו של אזרח בריטי על הרחקתו מהמדינה, כשהוא מסתמך על חומר חסוי שהגיש משרד הפנים, מבלי שניתנה למערער אפשרות להתמודד איתו. האזרח הבריטי הודיע שיערער על ההחלטה.

גארי ספדינג (26) הוא פציפיסט ופעיל זכויות אדם המתגורר בצפון אירלנד. מזה שנים ארוכות הוא מעורב בחיים הפוליטיים בבלפסט, וגם מחויב מאוד לקידום השלום בין הישראלים לפלסטינים. במסגרת פעילותו הוא ביקר בארץ מספר פעמים, ללא שום קושי או בעיות, וגם ארגן הרצאות של ישראלים ופלסטינים באירועים בצפון אירלנד (באחד מהם הייתי גם אני אורחו).

ב-9.1.14 הגיע ספדינג שוב לארץ לסיור ולשורת פגישות, בין היתר עם מספר חברי כנסת. אלא שהפעם סורבה כניסתו בבן גוריון. נאמר לו שפעילותו ברשתות החברתיות מעלה חשש שהוא יגרום להפרות סדר בישראל ובשטחים. בהמשך עלו נגדו עוד מספר טענות, שהתבססו בין היתר על שקרים קלים להפרכה שהופצו עליו באינטרנט. לאחר שהוחזק במעצר גורש ספדינג מהארץ, ונאמר לו שלא יוכל לחזור לתקופה של עשר שנים (כתבתי בהרחבה על עילות הגירוש ועל מופרכותן כאן).

> רשיון להרוג: קצין ירה למוות בשני נערים, זייף מסמכים, לא נשפט – וקודם

גארי ספדינג עם חותמת הסירוב בדרכון (Aaron Dover)

גארי ספדינג עם חותמת הסירוב בדרכון (Aaron Dover)

גירוש של פעילים פוליטיים שמעבירים ביקורת על מדיניות הכיבוש של ישראל הוא לא דבר חריג, אבל הפעם החליט גארי ספדינג לערער על המדיניות הזאת. באמצעות עו"ד גבי לסקי הוא הגיש עתירה לבית הדין לעררים בירושלים נגד החלטת משרד הפנים, ובה טען שההחלטה לגרשו נבעה ממניעים זרים, שעיקרם דעותיו הפוליטיות, ושהרחקתו פוגעת לא רק בו, אלא גם בחברי כנסת ובאזרחים ישראלים שמעוניינים לפגוש בו.

למרות שהערר הוגש כבר באוקטובר 2014, ההחלטה בעניינו התקבלה רק ביום רביעי שעבר. פסק הדין של הדיינת שרה בן שאול ויס הוא קצר מאוד, לאקוני, ולא נכנס ממש למהות הסיפור או מתייחס לטענות שעלו בערר. "הלכה היא כי לשר הפנים שיקול דעת רחב בהפעלת סמכויותיו על פי חוק הכניסה לישראל", כותב הדיינת. "לעורר אין כל זכות, קנויה או אחרת, להכנס לישראל, גם אם נכנס בעבר לישראל ולא נטען כלפיו כי הפר את הסדר בכניסותיו הקודמות".

לצד זה מכירה בן שאול ויס כי יש מקום מצומצם לביקורת שיפוטית על החלטות שר הפנים, ומוצאת שחלק מהעילות שבגללן נקבע להרחיק את ספדינג הן פסולות. כך למשל הצדיק משרד הפנים את הגירוש בין היתר באמירות בפייסבוק שנכתבו על ידי אנשים אחרים לגמרי בתגובות לסטטוסים של ספדינג.

לצד זה, וכשהיא מתבססת על תיק של "חומר חסוי" שהוגש לבית הדין מבלי שהמערער יכול לדעת מה יש בו, קבעה הדיינת ש"אין מקום להתערב" בהחלטה, אך בו בזמן קיצרה את משך ההרחקה מעשר שנים לחמש, וגזרה על ספדינג לשלם למדינה הוצאות משפט בסך 1,500 שקל.

"טעות משפטית גסה"

"הדיינת כותבת שהיא דוחה את הבקשה, אבל בו זמנית מקצרת את תקופת ההרחקה בחצי – כלומר מוצאת שכן יש מקום להתערב בהחלטת שר הפנים וחושבת שכן ניתן יהיה להכניס אותו לארץ", אומרת עו"ד גבי לסקי, שכבר מכינה את הערעור על ההחלטה, שיוגש לבית המשפט לענייניים מנהליים בירושלים. "לא לאפשר כניסה למישהו שהיה פה הרבה פעמים, שלא נעצר ולא כלום, כשהפעילות שלו גלויה והעמדות הפוליטיות שלו לא צריכות להיות רלוונטיות, והכל על בסיס חומר סודי, זה מצב לא סביר, ועצם הקיצור מאשר שהייתה פה טעות בשיקול הדעת.

"אפשר לראות את ההטיה של בית הדין בכך שמוטלות כאן הוצאות על גארי, במצב שבו העתירה התקבלה בחלקה. במקרים כאלה אין מקום להוצאות. זו טעות משפטית גסה, שאולי נותנת לנו מבט לנפשה של השופטת".

"ההחלטה מאכזבת מבחינתי אבל לא בלתי צפויה", מוסיף ספדינג. "קיוויתי להחלטה חיובית ושאוכל לבקר בישראל ופלסטין בקיץ, אבל נראה שאצטרך לחכות. אותו הדבר קורה לפעילים בינלאומיים כל הזמן, ושמעתי על לפחות עשרים אנשים שעברו חוויה דומה מאז הגירוש שלי. כמובן שפלסטינים סובלים מיחס קשה הרבה יותר כשהם מנסים להכנס למדינה. הגיע הזמן לשים סוף ליחס המשפיל הזה".

כאמור, הרחקות מהארץ ממין זה נעשו נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות. כך למשל ניתן להזכיר את מניעת כניסתו של פרופ' נועם חומסקי, את כניסתם של פעילי ה"מטס" ב-2012 ופעילים רבים אחרים בארגונים נוצריים, בעמותות סיוע ובתנועות סולידריות עם הפלסטינים, את ההחלטה למנוע כניסה מהליצן המפורסם בספרד שהיה בדרכו לרמאללה ומכלת פרס נובל לשלום, ממשלחות שונות של האו"ם, מקבוצה של פעילים ועיתונאים תורכים, וכמובן – את כניסתם של בעלי אזרחות זרה ממוצא פלסטיני שמגיעים לבקר קרובי משפחה, ונמנעים רק בשל מוצאם.

> להעיף את הרצוג? שאל אותי כיצד!

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
כמעט כל פרשן פוליטי מבין שמטרת ההתקפה בעזה היתה קודם כל להקשות על גנץ להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. פעיל פלסטיני ליד ביתו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהאא אבו אלעטא שהופצץ בעזה (צילום: חסאן ג'די / פלאש 90)

כמעט כל פרשן פוליטי מבין שמטרת ההתקפה בעזה היתה קודם כל להקשות על גנץ להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. פעיל פלסטיני ליד ביתו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהאא אבו אלעטא שהופצץ בעזה (צילום: חסאן ג'די / פלאש 90)

קרב ההישרדות של נתניהו מאיים להפוך למלחמה

קו ישיר עובד בין הפעולות המאפיוזיות לכאורה של מקורבי נתניהו, בין הסתה נגד ערבים ובין ההפצצות היום בעזה ודמשק. בעיני נתניהו ותומכיו, ההיסטוריה בחרה בו להיות ראש ממשלה. לכן כל האמצעים כשרים לשמור אותו בבלפור

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf