"אני מתמודדת כדי להביא את המאבק בכיבוש לכנסת"

גבי לסקי, אחת מעורכי הדין המוערכים בתחום זכויות האדם בישראל, תתמודד בקרוב על מקום ברשימת מרצ לכנסת. קהילת הפעילים אולי תאבד את אחד מנכסיה החשובים בשטח, אבל לסקי מכוונת לוועדת החוקה ונחושה לשנות את הכללים מבפנים. ראיון

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עו"ד גבי לסקי חברה במרצ מיום היווסדה, היתה עוזרת של דדי צוקר בשנות ה-90, וכיהנה במועצת העיר תל אביב מטעמה. בבחירות הקודמות היא רצה בפריימריז אך לא הצליחה להתברג למקום ריאלי ברשימה לכנסת, אך בבחירות האלה משהו השתנה. לסקי, עורכת דין מוכרת לזכויות אדם, המייצגת מפגינים ופעילים פוליטיים, מעהד תמימי דרך המשוררת דארין טאטור ועד ברק כהן ופעילי באים לבנקאים, החליטה הפעם לרוץ בכל הכוח. במשרד עורכי הדין שבבעלותה היא הקימה מטה, עם דוברת, מנהלי קמפיין שטח ויום הבחירות – והיא בטוחה שהפעם תצליח להיכנס לכנסת.

"אחרי שנים של ייצוג בתיקים שונים, אני חושבת שהגיע הזמן לפעול כדי לשנות מדיניות. אני רואה את עצמי כזרוע של הארגונים, המאבקים והפעילים – אנחנו צריכים להילחם בכל הזירות, ואני רוצה להיות הנציגה בתוך הכנסת", היא אומרת. לפני הריאיון איתה, שוחחתי עם פעילים שונים, לכולם טענה דומה: בתור עורכת דין שמגינה מסביב לשעון על אקטיביסטים, לסקי עושה עבודה חשובה יותר מכל חבר כנסת. עם השאלה הזו אני מגיע לפגישה איתה, קצת יותר משבוע לפני הפריימריז במרצ. ללסקי יש מגוון תשובות לקביעה הזאת, מהרצון לעסוק בחקיקה ועד לתקווה לתת במה וקול לכל המאבקים אותם ייצגה במהלך השנים.

אי אפשר להיות בעד זכויות הקהילה הגאה ולא להיות נגד הכיבוש. גבי לסקי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

את הגילוי הנאות על היכרותי עם לסקי יכולתי לפרוש על פני כתבה שלמה – הכרתי אותה לפני כחמש עשרה שנים כשהתחלתי לתעד את ההפגנות נגד הגדר. אז, לפני כל צעדה לעבר עבודות הדחפורים, שלא פעם הסתיימו במעצרים, המפגינים העבירו ביניהם את מספר הטלפון של לסקי, כשחלקם רושמים אותו בטוש על הזרוע – למקרה שייעצרו. פגשתי אותה בכל מאבק מאז, והיא גם ייצגה אותי במקרה או שניים בהם נעצרתי בהפגנות. צלמתי אותה כל כך הרבה פעמים שכל פעם היא צוחקת שאני המתעד הרשמי של חייה ושפעם נעשה תערוכה בנושא.

הפעם נראה שאת רצה בכל הכוח. מה השתנה מ-2015? גם אז התמודדת בפריימריז במרצ.

"אני רואה שבין כנסת לכנסת המציאות הופכת להיות יותר קשה, השינויים שהממשלה מחוללת הם כאלה שהובילו אותנו לנקודת אל חזור. כמי שמעורבת בקו הגנה הראשון על זכויות אדם המון שנים, אני לא יכולה לשבת בשקט יותר, להמשיך לנהל כל תיק בנפרד ומידי פעם להגיש עתירות נקודתית לבג"ץ, במקום שאהיה שם לשנות את החוקים, לדבר את האמת כדי לשנות מדיניות".

במהלך הקמפיין שלך אמרת שתעשי בוועדת החוקה את מה שסתיו שפיר עשתה בוועדת הכספים. למה הכוונה?

"חלק ניכר מהפגיעה בדמוקרטיה ובשוויון והעמקת הכיבוש עובר דרך הוועדה הזו. כמעט אין משפטנים בכנסת, אין שם שחקנים שמבינים איך הימין גורם נזקי עומק, ואין להם כלים להתמודד מול זה, לעצור או להתריע.

"אני מבינה את ההשלכות של החקיקה הזו, אני יודעת איך השלטון משתמש בחוק ובמשפט ואיך אפשר לשנות אותם. בהגנה על זכויות האדם, כל פסיק, כל מילה חשובים".

"בין כנסת לכנסת המציאות הופכת להיות יותר קשה". לסקי בסיור בחירות בתל-אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בין עהד תמימי לנערי הגבעות

את מייצגת פלסטינים רבים, כולל קטינים, ונחשפת מידי יום להשלכות הכיבוש. איך אפשר להעביר את המציאות שם לציבור בישראל?

"אנשים יכולים להבין מציאות רק בדרך הנוגעת להם. זה לא סוד שאנשים לא קוראים את עמירה הס כי לא יכולים להכיל את מה שקורה בשטחים. התחלתי לעשות שימוש בנערי הגבעות והעובדה שהם נחקרים במרתפי השב"כ בצורה פסולה, ופתאום הממשלה מזדעקת. לח"כים יש מה להגיד ובית המשפט פוסל ראיות והודעות. חבר'ה, זה קורה כל הזמן לילדים באופן קונסיסטנטי, שלוקחים אותם בלילה מהמיטה ולא אומרים להורים לאן לוקחים אותם.

"כשאני מנסה לדבר על האפרטהייד, זה לא רק כביש שרואים חומה עם צד אחד ליהודים וצד אחד פלסטינים, אלא שתי מערכות חוק בהן הגורל של הילד הפלסטיני קשה ואכזר מבגיר בישראל".

איך את נשארת אופטימית אחרי מאות ואלפי דיונים בבית המשפט בעופר, אולי המקום שמזקק לתוכו את כל זוועות הכיבוש?

"חייבים להיות אופטימיים כדי לעשות מה שאני עושה, על אף כל המכשולים, אני כן מצליחה לשנות ולקדם דרך בתי המשפט. אבל אין לנו זמן יותר. בית המשפט הצבאי הוא לגמרי איבר של הכיבוש, המשימה שלו היא לא להיות בתי משפט של צדק אלא להעמיק ולהנציח את הכיבוש וככה מגיעים לשם אנשים שלא צריכים להיות שם, וככה מתנהלות עסקאות טיעון שם. את זה שלא יכולה להיות דמוקרטיה עם כיבוש – מישהו צריך להזכיר את זה יום יום מעל במת הכנסת ולעצור את החקיקה הלא חוקית העוסקת בשטחים. אף אחד לא מבין בזה ולא עוסק בזה וככה החוקים עוברים".

דארין טאטור, עהד תמימי, שוברים שתיקה – את כולם ייצגת, ואלה שמות המוזכרים יום יום בכנסת במסגרת ההסתה נגד הפלסטינים והשמאל. הבעיה היא לא שאין היכרות איתם.

"אני רוצה להביא את הזווית של הצדק, לא של השנאה כפי שזה מוצג יום יום. מנגנון ההסתה של הימין עובד, אנחנו חייבים לדבר על סולידריות. אני נציגה של מה שנקרא "שיח הזכויות", ואני מבינה שהוא לא עובר מסך טוב, אבל התפקיד שלנו הוא לקחת את הרעיונות האלה ולהראות איך הם פוגשים אותנו בחיי היום כדי אנשים יוכלו להתחבר אליהם. המחאה החברתית, נגד השחיתות, המאבק של האתיופים, בעד חופש היצירה כמו במקרה של דארין טאטור וכמובן עהד תמימי ומאות קטינים אחרים – צריך לדבר עליהם, לא ממקום של הסתה אלא מה זה עושה לנו כמדינה, כחברה, כבני אדם".

עהד תמימי ועורכת דינה גבי לסקי בדיון בבית המשפט הצבאי. 15 בינואר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"מנגנון ההסתה של הימין עובד, אנחנו חייבים לדבר על סולידריות". גבי לסקי ועהד תמימי בדיון בבית המשפט הצבאי. 15 בינואר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"את לא חוזרת למשרד עד שכולם משוחררים"

לסקי נולדה במקסיקו. הסבים והסבתות שלה ברחו מפולין לפני השואה. בילדותה היתה דוגמנית בפרסומות בטלוויזיה, "את המשכורת הראשונה שקיבלתי רציתי לתרום לילדי ביאפרה", היא משחזרת.

בגיל 15 היגרה לישראל מתוך אידיאולוגיה, ונחתה בפנימייה החקלאית בכפר סילבר. בהמשך אמה הגיעה לארץ, והיא סיימה את לימודי התיכון בגימנסיה בירושלים. בצבא שירתה בגדנ"ע. לאחר השחרור החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב תולדות האמנות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. "רציתי להיות חוקרת תרבות", היא משחזרת. אך כבר ביום הראשון ללימודים, היא פגשה פעילים שחילקו גלויות לשלוח לאייבי נתן שהיה כלוא באותה תקופה בשל מפגשיו עם אש"ף.

"חתמתי, ומאז נהיית פעילה של רץ ומפ"ם בקמפוס", היא נזכרת. בבחירות 92', בפעם הראשונה שמרצ התמודדה כרשימה מאוחדת, לסקי היתה רכזת הסטודנטים, ולאחר הבחירות התמנתה לעוזרת הפרלמנטרית של ח"כ דדי צוקר שהיה יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט. "תוך כדי עבודה בוועדה התחלתי להבין שמשפט הוא כלי חשוב כדי לשנות את המציאות". משם הדרך ללימודי משפטים היתה קצרה. את ההתמחות שלה עשתה במשרדו של אמנון זכרוני, בתקופה שדב חנין עבד במשרד. "למדתי ממנו המון", היא מעידה. לאחר העבודה אצל זכרוני, כיהנה לסקי כמזכ"לית שלום עכשיו, לאחר מכן עבדה בוועד נגד עינויים ולאחר מכן פתחה משרד, ובהמשך עבדה בשותפות עם עו"ד סמדר בן נתן. כיום יש לה משרד עצמאי.

מתי הייתה הפעם הראשונה שבה ייצגת מפגינים?

"בתקופה של הפגנת הסטודנטים הגדולה ב-98'. יום אחד זכרוני אמר לי 'התקשרו אלי מפגינים, יש עצורים, את לא חוזרת למשרד עד שכולם משוחררים'. הלכתי לתחנת המשטרה ברמת גן, ועד אחת בלילה לא שחררו אותם. בלי בושה התקשרתי לשופט תורן והצלחתי להשיג דיון באותו לילה, וכולם שוחררו ומאז אני עוסקת בזה״.

מה השתנה מאז?

"ישנם יותר פעילים במאבקים שונים, אבל הצמצום של המרחב הדמוקרטי הופך כל מי שמבקר את השלטון ומתנגד לממשלה לעבריין בפוטנציה. והמשטרה במקום להגן על האזרחים ולאפשר להם לממש את הזכויות הופכת להיות ממשלת מחשבות של השלטון כדי לדכא את ההתנגדות ברחוב. מאז אלפי פעמים התקשרו בלילה".

איך התחלת לייצג ישראלים ופלסטינים במאבק העממי נגד הגדר בגדה המערבית?

"כל הדברים האלו מצאו אותי. ב-2003 כשהחלו ההפגנות נגד הגדר בכפר במסחה, כשנעצרו שם אנשים בפעם הראשונה חיפשו עורך דין והגיעו אלי. מאז המשכתי, זה היה הדבר נכון והמתאים לעשות.

"אני מגיעה מעמדה אקטיביסטית-משפטית. יש לי אחריות על מאבק שלם ולא רק על כל תיק ותיק. כמובן שיש מחויבות קודם כל ללקוח הישיר, אבל בתוך זה אני מסתכלת על התמונה הכוללת. המאבק המשפטי שהובלתי הביא לשינוי עמוק בחופש המחאה בישראל. העבודה הסיזיפית בתיקים הובילה לזיכויים, שחרורים והעמדת גבולות למשטרה, ובזה הצלחתי מאוד".

מה החברים הפלסטינים אומרים על הריצה שלך?

"דווקא מפרגנים. לפחות יהיה לנו חצי שולחן מוכן כשנתחיל לדבר עוד פעם על הסדרים מדיניים".

"יש בדיחה בברנז'ה של עורכי הדין לזכויות אדם, שבין כולם אני הכי ציונות אבל עוסקת בנושאים הכי רדיקלים". גבי לסקי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הציונית הכי רדיקלית

בחזרה לפוליטיקה הפנימית במרצ. הפריימריז במפלגה שיתקיימו ב-14 בחודש לא צפויים להיות קלים עבור לסקי ומועמדים חדשים אחרים; מלבד ארבעה חברי כנסת מכהנים (ליו"ר זנדברג משוריין המקום הראשון), עוד 20 מועמדים חדשים מתמודדים על ארבעה או חמישה מקומות ריאליים לפי הסקרים. לסקי, כמו רבים אחרים, מקווה להתברג במקום החמישי המשוריין למועמד או מועמדת שזו הפעם הראשונה שלהם בכנסת. לקראת סגירת ההתפקדות לפריימריז בחודש שעבר, מקורבים ללסקי הריצו קמפיין תחת הסלוגן "לא סובלות את מרצ – מתפקדות לגבי לסקי". "אם לסקי תבחר, רבים שהם שמאלה ממרצ יצביעו למפלגה", מעריך גורם המעודכן בנעשה במפלגה.

איך לדעתך מרצ יכולה להתרחב, להגיע לקהלים חדשים?

"קודם כל, התפקיד של מרצ הוא להיות המראה על הקיר שהולכת לפני המחנה, מדברת ראשונה על זכויות אדם, על חלוקת ירושלים, על הסדר עם פלסטינים. כל הדברים האלה מרצ ראשונה. עם הזמן אנשים באים ומצטרפים וזה הופך להיות חלק מהקונצנזוס. כמו שהיום יש את התא הגאה בליכוד".

אבל דווקא במרצ היום כמעט לא מדברים על כיבוש.

"בגלל זה אני רוצה להיות שם, הכיבוש זה אחד הנושאים החשובים ביותר בבחירות האלה. הימין מנסה להרדים את זה ואף אחד לא נותן לזה קונטרה. בזמן הזה הם בונים בהתנחלויות, גוזלים קרקעות ומרחיבים את השליטה הישראלית בגדה".

יש שיגידו שאת עלולה להרחיק מצביעים חדשים שבאים למרצ בזכות העיסוק באיכות הסביבה, טבעונות או לגליזציה.

"מרצ זו תפיסת עולם כוללת, אי אפשר להיות בעד זכויות הקהילה הגאה ולא להיות נגד הכיבוש. אי אפשר להיות בעד שוויון מגדרי ולא שוויון אזרחי. בגלל שאין שום מפלגה אחרת שמטפלת בנושא הזה, זה מחייב אותנו להיות שם בחזית.

"מאיפה מביאים את הקהלים? צריך להחזיר את המצביעים הביתה. עושים את זה בכך שלא מתביישים להיות שמאל, מדברים על כיבוש ואפרטהייד, זכויות אדם ושוויון אזרחי. שנית, יש כר פורה להרחיב את הקהל של מרצ – אבל זה צריך להיות בעבודה קשה, ויצירת שותפויות. הייתי הנציגה הקרובה ביותר לגבעת עמל במועצת העיר, לא בהכרח כדי שיצביעו למרצ, אלא כי זה הדבר הנכון לעשות. אבל צריך להיות שם בשטח. בטווח הארוך זה גם מביא תוצאות של הצבעה".

מה דעתך על איחוד עם מפלגת העבודה?

"אני בעד חיבורים, עם מי שיכול להכיל את המאבק החברתי ואת המאבק נגד הכיבוש. בטח בעת הזאת, זה חשוב וחיוני ליצירת אלטרנטיבה חזקה. לא יודעת כמה זה רלוונטי מבחינת השותפים, אבל כל הזמן צריך להיות פתוחים. בנוסף, חשוב לייצר שיתוף יהודי-ערבי אמיתי וחזק בתוך מרצ".

בשנים האחרונות מתקיים דיון אם מרצ היא מפלגה ציונית או לא. מה דעתך?

"יש בדיחה בברנז'ה של עורכי הדין לזכויות אדם, שבין כולם אני הכי ציונית אבל עוסקת בנושאים הכי רדיקלים.

"במרצ יש אנשים שהם ציונים ויש לא, אבל צריך להגדיר מחדש מה זאת ציונות – ציונות של א.ד גורדון או של אורי אריאל. האם יש הצדקה למדינת לאום של העם היהודי? כנכדה לאנשים שיצאו מהשואה אני חושבת שיש הצדקה, אבל מה זה אומר? האם זה מצדיק אי שוויון אזרחי? ממש לא. צריך חוק אזרחות שמבטל את ההעדפה של מי שיכול להגיע לישראל. יש אנשים שהגיעו תחת חוק השבות אחרי שביצעו פשעים נגד האנושות, אבל מצד שני אין אפשרות לאיחוד משפחות לפלסטינים. זאת בעיה".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

היה שלום נפתלי בנט, קיבלת אפס בהתפתחות פדגוגית

כמו שנכנס למערכת ככה הוא יצא: שחצן, חסר ידע וניסיון שחושב שהוא עדיין מנהל חברת הייטק או מפקד על צוות בקרב. מורשת בנט: פספוס של כל הזדמנות לשינוי, הזניית ניהול החינוך וניצול ציני של כל מהלך להאדרת שמו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf