newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בג'יי סטריט יוצאים נגד ה"צק הפתוח" של ארה"ב לישראל

במרכז ועידת השדולה היהודית-אמריקאית הליברלית עמדה השנה סוגיית השימוש בסיוע האמריקאי כמנוף להפעלת לחצים על ממשלת ישראל – וקריאת תגר על התמיכה חוצת המפלגות בישראל בוושינגטון לקראת הבחירות ב-2020. בינתיים, זה עוד לא מגובה במעשים

מאת:

ברקע אליפות ליגת הבייסבול, הריגתו המדווחת של מנהיג דאעש אבו בכר אל בגדדי ויום השנה לטבח בבית הכנסת קהילת עץ חיים בפיטסבורג, התכנסו 4,000 איש בבירת ארה"ב לוועידה השנתית השמיניתי של ג'יי סטריט, תחת הכותרת "לנצל את הרגע" (rise to the moment).

בכמה מובנים, זה בדיוק מה שג'יי סטריט עשו. המסר המוביל בוועידה היה שהממשל האמריקאי לא צריך יותר לספק – כפי שניסח זאת נשיא הארגון, ג'רמי בן עמי – "צ'ק פתוח" לישראל. "חשוב שארה"ב תבחן לעומק את השאלה אם הכסף שלנו צריך ללכת לפעילויות שהופכות את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי", אמר בן עמי ל-972. כדוגמאות הוא פירט פעולות כמו הריסת בתי פלסטינים והרחבת התנחלויות.

נשיא ג'יי סטריט, ג'רמי בן עמי, מדבר בוועידת הארגון ב-28 באוקטובר 2019 (צילום: ג'יי סטריט)

נשיא ג'יי סטריט, ג'רמי בן עמי, מדבר בוועידת הארגון ב-28 באוקטובר 2019 (צילום: ג'יי סטריט)

חמשת המתמודדים על נשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הדמוקרטית שהופיעו בכנס – פיט בוטיג'ג', איימי קלובשר, ג'וליאן קסטרו, מייקל בנט וברני סנדרס – התראיינו כולם לבן רודס וטומי וייטור, המארחים של הפודקאסט "pod save the world", שדחקו במתמודדים להתייחס לסוגיית מינוף הסיוע האמריקאי לישראל.

סנדרס, חביב הקהל שזכה לתשואות הנלהבות ביותר כשעלה לבמה, היה היחיד שקרא באופן גלוי להתניית הסיוע ואפילו לשינוי יעדו; הסנטור מוורמונט הציע להעביר חלק מ-3.8 מיליארד הדולרים שישראל מקבלת מדי שנה מארה"ב להקלה על התנאים הקשים השוררים בעזה, שאותם הגדיר כ"בלתי אנושיים, לא מתקבלים על הדעת ולא בני קיימא".

ועידת ג'יי סטריט סימנה שינוי משמעותי בשיח על מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב בכלל, ועל תפקידו של הארגון בפרט. מאז הקמתו ב-2007, ג'יי סטריט פעל בנחישות עיקשת למען פתרון שתי מדינות בתיווך אמריקאי; עד השנה, הארגון מעולם לא הציע או אפילו העלה את האפשרות לקבוע תנאים לסיוע הפיננסי והצבאי לישראל.

בינתיים, המצב בשטח הידרדר משמעותית במהלך העשור האחרון – עם הרחבת התנחלויות, שלושה מבצעים צבאיים ישראליים בעזה, והעברת חוק הלאום. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששלט בנוף הפוליטי הישראלי כמעט בכל התקופה שבה קיים ג'יי סטריט, עבר מתשלום מס שפתיים לפתרון שתי המדינות ב-2009 לקידום ותמיכה במדיניות אנטי דמוקרטית ואנטי ערבית בגלוי.

הרטוריקה לא מתורגמת לחקיקה

הברית של נתניהו עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חיזקה את הימין הישראלי, אך בו זמנית איפשרה לשמאל להשמיע ביקורת חריפה הרבה יותר על המדיניות האמריקאית כלפי ישראל. בהפיכת הסיוע לנושא המרכזי של הוועידה, ג'יי סטריט מסייעים לתת לגיטימציה לסוגיה, ולהפוך אותה לנקודת פתיחה של כל דיון בתוך המפלגה הדמוקרטית בשאלה איך צריכה מדיניות החוץ האמריקאית כלפי ישראל להיראות ב-2021. "אין ספק שרוב הדמוקרטים נמצאים באותו מקום כמו ג'יי סטריט", אומר בן עמי.

אבל עדיין צריך לתרגם את שינוי הרטוריקה הזה לפעולות חקיקה קונקרטיות. לא ג'יי סטריט ולא סנדרס תמכו בחקיקה היחידה בקונגרס שממש תדרוש מישראל לתת דין וחשבון על האופן שבו היא מוציאה את המימון האמריקאי: הצעת החוק 2407, שהועלתה במאי על ידי חברת בית הנבחרים בטי מקולום, מבקשת לאסור על העברת כספים אמריקאים לשימוש צה"ל במעצר של ילדים פלסטינים.

הסנטור ברני סנדרס בוועידת ג'יי סטריט, ב-28 באוקטובר 2019 (צילום: גילי גץ)

הסנטור ברני סנדרס בוועידת ג'יי סטריט, ב-28 באוקטובר 2019 (צילום: גילי גץ)

הצעת החוק של מקולום נוגעת למעצר של קטינים בכל מדינה בעולם; היא תיקון לחוק לייהי, שאוסר על ממשלת ארה"ב – לשיקול דעתו של משרד החוץ – לספק מימון לכוחות ביטחון זרים כשיש "מידע אמין שמראה כי הכוח הזה מבצע הפרה חמורה של זכויות אדם". הצעת החוק מבקשת להוסיף לחוק הקיים התעמרות שיטתית בקטינים כסוג של הפרה חמורה של זכויות אדם. ישראל עוצרת ומתעמרת לעתים קרובות בילדים פלסטינים, כפי שתיעדו ביסודיות ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראלים ודווח בהרחבה ב"שיחה מקומית" ובמגזין 972+.

"כשאני רואה את התניית הסיוע הופכת לנושא המרכזי בוועידה, אני סבור שמתבצע כאן מאמץ מודע להביא מחלוקת פנימית אל הזירה הציבורית, כדי להדגים לכמה חברים עיקשים במועצת המנהלים לאן נושבת הרוח", אומר ברד פרקר, יועץ בכיר למדיניות ושתדלנות בארגון הבינלאומי "הגנה על הילדים" בפלסטין. לפי פרקר, ג'יי סטריט אמרו במאי שיתמכו בהצעת החוק לפני סוף מושב הקונגרס הנוכחי, אך מאוחר יותר הביעו חששות לגבי הניסוחים המופיעים בו.

בן עמי אמר ל-972+ כי ג'יי סטריט לא תומך "ברעיון שכל הסיוע צריך להיות כפוף לחוק לייהי".

דילן וויליאמס, סגן נשיא בכיר בג'יי סטריט לענייני ממשל, אמר כי הארגון עדיין דן בסוגיה. "אנחנו פשוט לא יודעים אם זה ישמש להפחתה משמעותית, אם לא כמעט לביטול, של הסיוע הביטחוני לישראל, שבו אנחנו תומכים".

למעשה, הצעת החוק אינה מבקשת לעכב אפילו דולר אחד מכספי הסיוע, אלא להקצות את הכספים כך שאף חלק מהם לא ישמש למעצר של ילדים. בהצעת החוק נכתב בפירוש כי "שום מימון שאושר להקצאה לסיוע למדינה זרה לא ישמש לתמיכה במעצר צבאי, חקירה, התעללות או התעמרות בילדים, תוך הפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי". מקולום אישרה ל-972+ כי הצעת החוק 2407 "אינה מעכבת את כספי הסיוע הזר שארה"ב מעבירה לישראל", והוסיפה כי היא "עומדת מאחורי הניסוח" של ההצעה.

חיילים עוצרים נער פלסטיני בחברון בהפגנה בעקבות הכרזת טראמפ על ירושלים (ויסאם השלמון / פלאש90)

חיילים עוצרים נער פלסטיני בחברון בהפגנה בעקבות הכרזת טראמפ על ירושלים (ויסאם השלמון / פלאש90)

במהלך פנל על תפקידה של ישראל בבחירות בארה"ב ב-2020, העיתונאי היהודי-אמריקאי פיטר ביינרט תיאר את התמיכה בהצעת החוק של מקולום כמשהו שאין צורך להקדיש לו מחשבה. זה לא מספיק יותר, הוא אמר, רק להביע תמיכה בפתרון שתי המדינות, והסביר כי זה לא עקבי לקרוא לפירוק ההתנחלויות ולהקמת מדינה פלסטינית בזמן שממשיכים לתת לישראל סיוע ללא תנאים.

"לא צריך דוקטורט כדי ליישם את העקרונות האלה למצב שבו לפלסטינים יש פחות זכויות בגדה המערבית מאשר לאדם שחור במיסיסיפי בשנת 1953", אמר ביינרט. "הדיון שמתחיל להתקיים במפלגה הדמוקרטית – ואני חושב שזה קורה די מהר – הוא דיון על שותפות לפשע של ארה"ב וכסף אמריקאי"

חברת הקונגרס אילהן עומאר, שתמכה בהצעת החוק של מקולום לצד שאר "היחידה", העלתה את סוגיית הסיוע לישראל בתחילת השנה. כתוצאה מהציוצים וההצהרות הפומביות שלה על המימון האמריקאי שמבטיח תמיכה מונוליתית ומופרזת לישראל, עומאר הותקפה וכונתה אנטישמית (היא התנצלה על זה שהשתמשה במה שרבים ראו כדימויים אנטישמיים, והתעקשה כי לא התכוונה לפגוע).

כעת, ג'יי סטריט, סנדרס וביינרט מעלים כולם את אותה סוגייה. סנדרס, בתגובה לשאלתו של בן רוהדס כיצד צריך להתמודד בצורה יעילה עם ביקורת על ישראל והאיחוד שלה עם אנטישמיות, אמר "אני חושב שלהיות יהודי עוזר בהקשר הזה. אנשים יתקשו לקרוא לי – מי שמשפחתו של אביו הושמדה על ידי היטלר ושבילה זמן בישראל – אנטישמי".

"הכסף הוא סמל פוליטי"

עומאר, שהיתה אורחת באירוע הגאלה של ג'יי סטריט ביום שני בלילה לצד עשרות חברי קונגרס אחרים, אמרה ל-972+ כי "כמו בכל יחסים דיפלומטיים, אנחנו חייבים לוודא שבני הברית שלנו מצייתים לחוק הבינלאומי, מכבדים זכויות אדם ומסייעים להשיג שלום. סיוע צבאי הוא אחד ממנופי הלחץ החשובים ביותר שיש לנו". היא ציינה כי הנשיאים ג'ימי קרטר וג'ורג' וו. בוש השתמשו שניהם בסיוע לישראל כאמצעי לחץ.

"אני מאמינה שקצב וצמיחת הפרת זכויות האדם הנוכחיים הוא תוצאה של חוסר הנכונות שלנו לדרוש דין וחשבון מהממשלות האחרונות של ישראל על צעדים שפוגעים בשלום. אם אנחנו רציניים לגבי תהליך השלום, אנחנו חייבים להיות רציניים גם לגבי ההזדמנויות שהוחמצו – ולעשות ככל שביכולתנו כדי ללמוד מהטעויות שלנו", אמרה עומאר.

משתתפים בוועידת ג'יי סטריט השנתית מרימים שלטים של הקמפיין החדש של הארגון, שדוחק במפלגה הדמוקרטית להתנגד רשמית לכיבוש הישראלי, 27 באוקטובר 2019 (צילום: באדיבות ג'יי סטריט)

משתתפים בוועידת ג'יי סטריט השנתית מרימים שלטים של הקמפיין החדש של הארגון, שדוחק במפלגה הדמוקרטית להתנגד רשמית לכיבוש הישראלי, 27 באוקטובר 2019 (צילום: באדיבות ג'יי סטריט)

ב-1991, ג'ורג בוש האב עיכב ערבויות בהיקף של 10 מיליארד דולר לישראל כעונש על הרחבת התנחלויות, ובנו איים לעשות את אותו הדבר כשהיה נשיא ב-2003, בדיוק באותו עניין. הנשיא ברק אובמה, מצד שני, חתם על מזכר הבנות שהבטיח לישראל חבילת סיוע בהיקף של 38 מיליארד דולר למשך עשור. זו היתה חבילת הסיוע הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, והיא הגיעה בלי תנאים שנוגעים להתנחלויות או לזכויות הפלסטינים. כעת, המפלגה הדמוקרטית מתחילה להתנגד להחלטה ה"פרו ישראלית" החזקה של אובמה לתת לישראל יד חופשית להשתמש בכספים האמריקאים ככל שעולה על דעתה.

מאט דאס, יועץ למדיניות חוץ של ברני סנדרס, אמר ל-972+ כי "הכסף הוא סמל פוליטי. להתחיל דיון על עיכוב הסיוע הזה, גם זה סמל פוליטי. המטרה היא לא להגיע לנקודה הזאת; אבל אם נגיע לשם, אנחנו חושבים כעת, כמו רבים אחרים, מה יהיו הצעדים שבהם ננקוט בפועל". דאס לא פירט כיצד ובמה סנדרס יתנה את הסיוע, והדגיש במקום את חשיבות הנורמליזציה של הרעיון שכספי משלמי המסים האמריקאים לא יתמכו בהפרת זכויות אדם.

ג'יי סטריט הוא קבוצת לובי ציונית ליברלית של סוגיה אחת, שיש לה מנדט שאותו קבעה בעצמה לפעול לקידום פתרון שתי המדינות. בלשונה שלה, הקבוצה רוצה לוודא שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית שחיה בשלום ובביטחון לצד מדינה פלסטינית. לקח לארגון יותר מעשור להעלות את השאלה של שימוש בסיוע כאמצעי לחץ להשגת ויתורים פוליטיים; הטריגר הוא הבטחתו של נתניהו לקראת הבחירות באפריל 2019 לספח את ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית.

ואכן, "איום הסיפוח" הטיל צל גדול על המסרים בוועידה. גם זה, כמו המחויבות העקבית של ג'יי סטריט לפתרון שתי המדינות למרות היעלמותו מהדיון בישראל, מנותק מהמציאות בשטח. כפי שציינה כתבת 972+ והמומחית לדעת הקהל דליה שיינדלין בפנל, ישראל, באמצעות מפעל ההתנחלויות, כבר סיפחה דה פקטו רוב מהשטחים הפלסטיניים הכבושים. "הרחבת ההתנחלויות היא סיפוח שמתרחש ממש לנגד עינינו", אמרה שיינדלין בפנל.

ג'יי סטריט סיפקו אוהל רחב שבו ניתן לקיים דיון על הסיוע האמריקאי לישראל, אבל עבודת החקיקה של הארגון כיום מתמקדת בעיקר במיון ראשוני של הנזק שנגרם מאז שטראמפ התחיל לכהן. ג'יי סטריט מתפארים בכך שהשיגו יותר מ-190 תומכים להצעת החוק 326 שמתנגדת לסיפוח ומאשרת מחדש את הקריאה לפתרון שתי המדינות, אבל זוהי החלטה סמלית בעיקרה. באופן בולט, היא אינה כוללת אפילו גינוי של הכיבוש. במצע המפלגה הדמוקרטית עדיין אין קריאה לסיום הכיבוש; השנה זו הפעם הראשונה שבה ג'יי סטריט הפכו את הקריאה הזאת לסעיף קמפיין מרכזי כחלק מהעבודה של ג'יי סטריט U עם סטודנטים בקמפוסים.

בוועידה של 2019, התברר כי החלקים הפרוגרסיבים של ג'יי סטריט ושל המפלגה הדמוקרטית מושכים את הארגון ככללו שמאלה. דוגמה לכך היא הופעתו הראשונה אי פעם של הסנטור מניו יורק צ'אק שומר, שהוא אורח קבוע באיפא"ק ושתומך בחקיקה נגד ה-BDS. ג'יי סטריט הפכו רלוונטיים פוליטית כיום, והוכיחו שהם אלטרנטיבה נחוצה לאיפא"ק. בנאומי המפתח שלהם בגאלה, גם שומר וגם ננסי פלוסי חזרו על החשיבות של תמיכה חוצת מפלגות בישראל, משהו שהפך כבר למנטרה בוושינגטון.

יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פלוסי, בוועידת ג'יי סטריט 2019 (צילום: באדיבות ג'יי סטריט)

יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פלוסי, בוועידת ג'יי סטריט 2019 (צילום: באדיבות ג'יי סטריט)

בוועידה לא נכח אפילו נציג רפובליקאי אחד, אף שהמארגנים אמרו כי הזמינו כמה מהם. במלים אחרות, התמיכה בישראל אינה עוד סוגיה חוצת מפלגות – וזה בסדר גמור. עבור המפלגה הרפובליקאית, לא הכיבוש ולא הפלסטינים באמת קיימים. עבור הדמוקרטים, זכויות הפלסטינים הפוכות יותר ויותר לחלק אינטגרלי מהאג'נדה הפרוגרסיבית. במבט קדימה ל-2020, השאלה היא: כעת כשג'יי סטריט מתחילים סוף סוף לדבר את הדיבור הנכון, האם הם יגבו את זה גם במעשים?

מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת במגזין 972+. המאמר התפרסם במקור באנגלית במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf