בג"ץ אישר את גירוש מבקשי המקלט, אך אסר כליאה ללא הגבלה

מאת |

פסק הדין התקבל בשמחה בקרב ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, למרות שהוא הכיר בהסכמי הגירוש המפוקפקים עליהם חתמה ישראל עם רואנדה ואוגנדה, ודחה את הסיכון לחיי אדם. "הפתרון למצוקה לא יגיע מכליאה"

בית המשפט העליון קבע היום (שני) כי המדינה לא רשאית לכלוא מבקשי מקלט לפרק זמן בלתי מוגבל עקב סירובם להיות מגורשים. פסק הדין התקבל בשמחה בקרב ארגוני הסיוע, על אף שהוא מאפשר למדינה לגרש את מבקשי המקלט, ומקבל את ההסכמים החשאיים והמפוקפקים שהושגו בין ישראל לאוגנדה ורואנדה.

הרקע לעתירה בה הכריע בג"ץ הוא רצונה של המדינה להעמיד את מבקשי המקלט, שלא הגישו בקשת מקלט או שבקשתם סורבה, בפני ברירת גירוש או כליאה לזמן בלתי מוגבל. את מבקשי המקלט ביקשה המדינה לגרש לרואנדה או אוגנדה, עמן השיגה הסכמים. ההסכמים הללו נועדו, כך לפי התכנית המקורית, לאפשר למדינה לגרש כמעט כל מבקש מקלט – כאשר התנאי היחיד הוא אי אישור בקשת המקלט שלו, עליה מחליטה המדינה בעצמה.

> הבנו שאנחנו לא רצויים כאן, אבל אין לנו לאן ללכת

חשוב לציין כי המדינה ביקשה לגרש את מבקשי המקלט בהסכמתם בלבד, ולא בכפייה, בגלל שזהו התנאי שהציבו המדינות איתן חתמה ישראל על ההסכמים. כלומר, אוגנדה ורואנדה הן אלו שדרשו לקלוט רק מי "שעזב מרצון". לכן ביקשה המדינה להשתמש באיום הכליאה לזמן בלתי מוגבל כמנוף לחץ.

הסכמה לגירוש, הכרה בהסכמים המפוקפקים, ואי הכרה בסיכון לחיי אדם

על פי פסק הדין יתאפשר למעשה לגרש מבקשי מקלט בעל כורחם – באם תהיה מדינה שתאפשר זאת לישראל. לא בטוח שההסכמים עליהם חתמה ישראל, אגב, הוצגו בפני בית המשפט עצמו במלואם – חלק מהדיונים התנהלו בדלתיים סגורות ללא נוכחות העותרים נגד המדינה ובאי כוח מבקשי המקלט.

נוסף לבעיה הזו בפסק הדין, ולאפשרות לכלוא (לאחר שימוע) את מבקשי המקלט למשך חודשיים, המצטרפת לפרק זמן של שנה בו היא יכולה לכלוא אותו במתקן "חולות" – אישרר בית המשפט את ההסכמים. בכך למעשה לא שעו השופטים לבקשת העותרים להכיר בסיכון לחיי האדם של מבקשי המקלט המגורשים לרואנדה ואוגנדה, ואף הכיר בהסכמים המפוקפקים עליהם חתמה המדינה – שאינם זמינים לביקורת הציבור.

עם זאת כאמור, פסק הדין מתקבל בשמחה בקרב הארגונים – וזאת בגלל שלמעשה בית המשפט רוקן מתוכן את ההסכמים אותם הציגה המדינה. "בג"ץ לצערנו הכשיר הסכמים שמאפשרים להעביר בני אדם תחת תנאים חשאיים, ללא בטחונות וללא הגנות ברורות", אומרת לשיחה מקומית עדי דרורי אברהם, מארגון הסיוע לפליטים א.ס.ף. "זה רע מאוד. לשמחתנו, בית המשפט סירב לאפשר למדינה לכלוא  אדם עד שהוא מסכים 'מרצונו' לעזוב. אנחנו לא פותחים שמפניות. אבל בהחלט שורטט פה קו אדום למדינה".

הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב וארגוני זכויות האדם (המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, ARDC, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם וא.ס.ף) מוסרים בתגובה לפסק הדין שניתן ביחס לעתירה שהגישו כי "אנחנו מברכים על החלטתו של בית המשפט העליון, שקבע היום שאי אפשר להחזיק את מבקשי מקלט במעצר בלתי מוגבל כאמצעי לחץ. בהחלטתו היום החליט שלא להכשיר הסדר דרקוני וחסר תקדים בחומרתו שמאפשר כליאה ללא הגבלת זמן של אנשים חפים מפשע".

> שחורים החוצה 

מבקשי מקלט אפריקאים מפגינים מול הכנסת בינואר האחרון (סבי ברנס/פלאש90)

מבקשי מקלט אפריקאים מפגינים מול הכנסת בינואר האחרון (סבי ברנס/פלאש90)

"מאז 2012 חיו בישראל 64,000 מבקשי מקלט. כיום נותרו רק 28,000 אריתראים ו-8,000 סודאנים. מבקשי המקלט נמלטים מישראל באלפיהם עקב התעמרות הרשויות, גם ללא הלחץ העצום שמופעל עליהם באמצעות כליאתם. אנחנו נמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תתן מענה אנושי למבקשי המקלט שחיים כבר עשור בגבולותיה, תאפשר להם להגיש בקשות המקלט, תבחן אותן ותיתן מעמד למי שזכאי לכך".

בא.ס.ף כתבו אחרי ההחלטה כי "אנחנו מברכים על החלטתו של בית המשפט העליון, שקבע היום שאי אפשר להחזיק את מבקשי מקלט במעצר בלתי מוגבל בכלא סהרונים כאמצעי לחץ לעזיבה. בית המשפט שם היום גבול למדיניות משולחת הרסן של ממשלת ישראל והזכיר לנו שמדובר בבני אדם.

"בית המשפט הזכיר לנו שאי אפשר לכלוא מבקשי מקלט ללא הגבלת זמן רק לצורך הרחקתם למדינה שלישית, ואי אפשר להרחיק אותם מישראל מבלי לספק להם מידע מלא, אמין ומדויק על הצפוי להם באותה המדינה. בעיקר, בית המשפט הזכיר לנו היום שהפתרון למצוקה בדרום תל אביב לא יבוא מכליאה של אנשים בסהרונים, אלא ממדיניות הוגנת ומסודרת, שתאפשר לאנשים לחיות בכבוד מחוץ לדרום תל אביב. אנחנו נמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תתן מענה אנושי למבקשי המקלט שחיים כבר עשור בגבולותיה, תאפשר להם להגיש בקשות המקלט, תבחן אותן ותיתן מעמד למי שזכאי לכך".

> לא שחור לבן: כל מה שלא מספרים לכם על דרום תל אביב

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אלי ביתאן מתל אביב, כותב ועובד בתקשורת החרדית, בין השאר כותב בעיתון "בקהילה" ועורך לשעבר של אתר "בחדרי חרדים". עורך שותף באתר שיחה מקומית.

גדלתי בבית שמש ובירושלים, את השכלתי רכשתי בבית ספר יסודי של ש״ס, בישיבה קטנה ליטאית בירושלים, ובישיבת פוניבז׳ בבני ברק.

כשהגעתי לתל אביב הבנתי פתאום, שאף במיעוט החילוני הישראלי החותר לשוויון, הופכים ההבדלים הערכיים בין החרדים לחילונים לסיבה שבשמה אפשר להדיר, להפלות ולהתנכל לחרדים. זה קומם אותי.

אני כאן גם כדי לספר לכם על זה.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf