כשאזרחים מלשינים על שמאלנים, והמשטרה מגיעה לבדוק

מאת |

פעיל השמאל ג'ף הלפר עוכב בידי המשטרה בעקבות שיחת טלפון מאזרח שחשד כי הלפר מחזיק בחומרים הקשורים לתנועת החרם. תוך כדי הגלישה למטה, כדאי שנשאל מה מחכה לנו בתחתית המדרון

כותבת אורחת: ליסה גולדמן

אזרח ישראלי נלקח ביום רביעי שעבר על ידי משטרת ישראל בשעה שעמד ברחוב, סמוך לירושלים. הוא לא עשה משהו לא חוקי. תושב השכונה דיווח למשטרה כי הוא חושד שהאיש מחזיק בחומרים הקשורים ל-BDS. בחוק הישראלי לא חל איסור על אזרחי המדינה לשאת חומרים על תנועת החרם בשטחים הנמצאים תחת שליטה ישראלית. אף על פי כן, המשטרה בחרה להיענות לקריאה.

ג'ף הלפר, מנהל הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, דיבר באותו הזמן בפני קבוצה שהדריך בהתנחלות מעלה אדומים. הוא עוכב על ידי המשטרה באחת מהנקודות הקבועות בהן הוא עוצר במהלך הסיורים שהוא מעביר, לדבריו.

בתכתובת אימייל מסביר הלפר: "דיברתי על BDS או שהחזקתי שלט באותו היום, אני והמדריכים האחרים שלנו נוהגים לעשות זאת מפעם לפעם. אז מישהו התקשר למשטרה. מה שהמשטרה היתה צריכה לומר למתקשר הוא 'תודה על המידע, אבל אנחנו חיים בדמוקרטיה ולאנשים מותר לדבר ברחוב, אפילו על תנועת החרם', אבל הם כמובן לא עשו זאת. במקום זה הם עיכבו אותי בחשד ל'הסתה'".

> האלטרנטיבה השמאלנית בישראל היא ימין כלכלי קיצוני

ג'ף הלפר מחזיק בשלט BDS. הלפר לא החזיק את השלט ביום בו עוכב על ידי המשטרה (באדיבות ג'ף הלפר)

ג'ף הלפר מחזיק בשלט BDS. הלפר לא החזיק את השלט ביום בו עוכב על ידי המשטרה (באדיבות ג'ף הלפר)

קרימינליזציה של תנועה

תנועת ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) פועלת לקידום מגוון דרכי פעולה לא אלימות במטרה להפעיל על ישראל לחץ כדי לנהוג בתושבים הפלסטינים החיים תחת שליטה ישראלית בהתאם לחוק הבינלאומי.

בשבוע שעבר אישרה הכנסת חוק המונע כניסת אזרחים זרים התומכים בחרם למדינה. עוד קודם לכן, בשנת 2011, עבר מה שמכונה "חוק החרם", המקנה לאזרחים ישראלים את הזכות לנקוט בהליכים אזרחיים נגד אנשים הקוראים לחרם באם יוכלו להוכיח כי פרנסתם נפגעה כתוצאה מהקריאה לחרם. שני החוקים היו מושא לביקורת חריפה משום ההפרה הבוטה של חופש הביטוי. שניהם מתייחסים לקריאות חרם לא רק על מדינת ישראל, אלא גם על ההתנחלויות בגדה המערבית.

עם זאת, התמיכה או אפילו הקריאה לחרם מצד אזרחים ישראליים עדיין איננה בניגוד לחוק; הם רק צריכים להביא בחשבון כי ייתכן שיתבעו אותם בדין אזרחי כתוצאה מכך.

המשטרה לא עצרה את ג'ף הלפר ביום שני בשבוע שעבר, אבל העובדה שהוא עוכב ותושאל מעידה על האווירה האנטי-דמוקרטית המעמיקה והולכת בישראל, ועוד יותר מכך על התפיסות המעוותות הרווחות על ה-BDS.

במקום פשוט להכריז כי מדינת ישראל מתנגדת רשמית ל-BDS, עמדה שהיא לגיטימית לחלוטין, ממשלת ישראל בחרה לעשות קרימינליזציה של התנועה ושל תומכיה ופעיליה. נתניהו וחברים אחרים בממשלתו נקטו בלשון טעונה ביותר במטרה לייחס לתנועת החרם אנטישמיות, שנאה עיוורת לישראל, ואפילו אלימות.

> הבו לנו אוטופיה ונהפוך אותה לחזון פוליטי

ועידת האגודה האנתרופולוגית האמריקאית מצביעה על יוזמת החרם על מוסדות אקדמיים בישראל (אלכס שמס)

מה הלאה? יאסרו על פעילים נגד הכיבוש ללמד? לעבוד? ועידת האגודה האנתרופולוגית האמריקאית מצביעה על יוזמת החרם על מוסדות אקדמיים בישראל (אלכס שמס)

הכישלון של יהדות התפוצות

השיח הזה חלחל גם ליהדות התפוצות, שארגוני מיינסטרים רבים מקרבה נוהגים לתמוך אוטומטית בעמדתה של ממשלת ישראל. בקרב חברי הקהילות היהודיות הממוסדות בתפוצות, תנועת החרם הפכה כמעט לשם נרדף לאנטישמיות, והדיון בסוגיה, אם בכלל ישנו, מתקיים בשוליים בלבד.

בתכתובת האימייל, ג'ף הלפר מתאר כך את אירועי יום רביעי:

"העובדה שכיום יכולים לעכב אדם בחשד להסתה רק משום שאולי דיבר על BDS מעידה על עומק הפשיזציה והדיכוי במדינת המשטרה של איילת שקד. התקרית עצמה היתה שולית, אבל המשמעויות שלה מפחידות. אין כל ספק שפעילי החרם ופעילים נגד הכיבוש (מבחינת הרשויות הישראליות זה היינו הך) נמצאים על הכוונת. אני מכיר כמה פעילים בינלאומיים שגורשו או שלא נתנו להם בכלל להיכנס לישראל, כמו חברת הפרלמנט האירופי האיטלקיה לואיזה מורגנטיני, והמערכת כבר מקדמת חקיקה שתמנע מימון מקבוצות ישראליות העוסקות ב-BDS או בזכויות אדם.

"אני צופה שהצעד הבא יהיה חקיקה או סנקציות כאלה ואחרות – למשל איסור ללמד או לעבוד – נגד פעילי BDS באופן גורף, ונגד כל מי שיבקר את מדיניות הממשלה. אנחנו חיים בעולם חדש של ביבי-שקד-טראמפ, וזה מדרון חלקלק".

בספרו משנת 2013, "סופה של המודרנה היהודית", טוען ההיסטוריון אנצו טרוורסו כי מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת, היהדות המיינסטרימית נמצאת בקיפאון מחשבתי. השיח נעשה שמרני וריאקציונרי, והזהות שהולכת ומתרוקנת מתוכן ממשי נשענת יותר ויותר על שני המסדים של השואה ומדינת ישראל. הגוונים המאפיינים כיום את השיח היהודי בתפוצות בסוגיית החרם מחזקות בעליל את התיזה של טרוורסו.

במשך עשרות שנים הגדירו פוליטיקאים ומנהיגים יהודים בעולם כל ביקורת על ישראל כביטוי של אנטישמיות, עד כדי כך שעיתונאים בארצות הברית חוששים למתוח ביקורת על המדיניות של ממשלת ישראל פן יואשמו באנטישמיות. בבואם לדבר על ה-BDS, מנהיגים יהודים ופוליטיקאים ישראליים הרחיקו לכת עד כדי השוואות לחרם שהטילה גרמניה הנאצית על חנויות של יהודים בשנות השלושים של המאה הקודמת. הם מזהים את החרם – כלי מאבק לא אלים לסיום הכיבוש הצבאי על האוכלוסיה הפלסטינית – כרצון להשמיד את מדינת ישראל.

הרי לכם התוצאה של יהדות המשותקת מכוח שלושה דורות החיים עדיין את הפוסט-טראומה של השואה, יהדות שעוצמתה האינטלקטואלית סורסה בידי מערכת חינוך שלא השכילה לשמר את העושר ההיסטורי והתרבותי המדהים שלה מלפני השואה – לפחות בישראל (ובמידה קטנה בהרבה גם בקרב יהדות התפוצות) גדל דור יהודי רדוף פחד, המונהג בידי ראש ממשלה מחרחר אימה ואנטי-דמוקרטי, המנותק מהנורמות של חברה אזרחית מתוקנת שבניו מלשינים למשטרה על אזרח שהביע דעות החורגות מהמקובל.

נשמע לכם מוכר?

ליסה גולדמן היא כותבת ועורכת באתר 972+. הפוסט התפרסם שם במקור באנגלית ותורגם על ידי אורלי נוי.

> מה שקרה לפעילה ששיתפה תמונה של שוטרת עם חיג'אב

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf