שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

תמיכה בדרעי וסימון המנהיג הליטאי הבא: כינוס נדיר של ועידת "דגל התורה"

מאת |

בלב תקופה של משברים פנימיים התכנסו לראשונה זה עשור צירי דגל התורה. על הפרק: ניסיון להגדיל את הייצוג הליטאי ביהדות התורה, סולחה עם יו"ר ש"ס, ויורש מסתמן לרב שטיינמן. ומה אמרו הנשים של המפלגה?

בצל המריבות והמשברים הפוקדים את "דגל התורה", התכנסה השבוע ועידת המפלגה בקיבוץ חפץ חיים, לאחר עשור שלא כונסה. הוועידה נחתמה ביום חמישי, עם נאומו של ראש ישיבת פוניבז', הרב גרשון אדלשטיין.

הרב אדלשטיין נאם לבקשתו של נשיא מועצת גדולי התורה ומנהיג המפלגה, הרב אהרן שטינמן, שביקש ממנו לשאת את הנאום במקומו – במה שנראה כהכתרתו למנהיג הבא וממשיך דרכו.

הפגנת כוח: המשברים מבית ומחוץ המאיימים על דרכה של המפלגה

דגל התורה היא מפלגתו של רוב הזרם הליטאי, אחד מבין שלושת הזרמים הגדולים במגזר החרדי. היא חלק ממפלגת יהדות התורה, יחד עם מפלגת "אגודת ישראל", שמייצגת את הזרם החסידי. כינוסה של המפלגה מגיע בעת משברים חמורים שעמם מתמודדת המפלגה, שעל אף היותה הנציגה בעלת מספר הח"כים המועט ביותר (לעומת אגודת ישראל וש"ס), במשך שנים היא הייתה הדומיננטית ביותר, ומנהיגיה היו המכריעים בסוגיות כלל חרדיות.

המשבר הראשון הוא משבר הנטישה – צעירים חרדים רבים כבר לא רואים במפלגות הוותיקות בית פוליטי, הן משום שהתגייסו לצבא או שהלכו ללמוד באקדמיה, והן מחמת עזיבת העולם החרדי. זהו משבר שהמגזר החרדי כולו מתמודד עמו, אך הוא נופל לפתחה של "דגל" בגלל שהיא פחות קהילתית מאגודת ישראל (שבוחריה מאוגדים בחצרות חסידיות), ומצד שני – כל בוחריה חרדים, שלא כמו ש"ס.

המשבר השני והמשמעותי יותר הוא הפילוג בזרם הליטאי. מאז פטירתו של המנהיג המוסכם הרב יוסף אלישיב, פרץ מתחת לפני השטח מאבק שרחש במשך שנים והזרם הליטאי נחלק לשני מחנות, שביניהם יריבות עזה: מחנה הרוב המזוהה עם הנהגתו של הרב אהרן שטינמן, והשולט במפלגת "דגל" ומוסדותיה, ומחנה המיעוט המכונה "הפלג הירושלמי", שתחת מנהיגותו של הרב שמואל אוירבך. מחנה המיעוט הקים סיעה מתחרה לדגל – "בני תורה".

המריבה החריפה בין הפלגים עלתה ליהדות התורה במנדט בבחירות האחרונות, ומספר 7 ברשימה, נציג דגל יעקב אשר, לא נכנס לכנסת. המשבר הזה ריחף כצל על הוועידה השלישית של דגל התורה. הס מלהזכיר את הפורשים הלא נוכחים, אך אי אפשר שלא לשים לב לחלק גדול מרבני דגל, ממקימי המפלגה ובכיריה, שאינם חלק ממנה היום.

> החרדים מעולם לא היו כל כך חזקים, וזו בדיוק הבעיה שלהם

צירי המפלגה קמים על רגליהם עם כניסת המנהיגים הרוחניים למושב הסיכום (צילום: שוקי לרר, בחדרי חרדים)

צירי המפלגה קמים על רגליהם עם כניסת המנהיגים הרוחניים למושב הסיכום (צילום: שוקי לרר, בחדרי חרדים)

חקירה פלילית? הצירים הריעו ממושכות ליו"ר ש"ס

אין סיבה מוגדרת לכינוסה של הוועידה, השלישית בלבד מאז הקמתה של דגל התורה בשנת 1988. הוועידה הקודמת התקיימה ב-2006, ומאז לא כונסו הצירים.

באופן אירוני, על אף המשברים – עוסקות הכותרות מהוועידה בדרישת 'דגל' לשוויון מול אגודת ישראל בתוך 'יהדות התורה'. כפי שהצהירו ראשי הסיעה, כינוס הוועידה הוא ניסיון להפגין את כוחה של הסיעה והרלוונטיות שלה בפוליטיקה החרדית. אך נראה שלמעט אנשי דגל התורה, אף אחד לא מתרשם יתר על המידה מהניסיון הזה.

קשה מאד למצוא כותרות של ממש בוועידות מפלגתיות, במיוחד כאלה שבהן לא נערכות הצבעות בשום נושא, וכל המשתתפים – לפחות ברמה ההצהרתית, תמימי דעים לגבי כל נושאי הליבה שעל הפרק. ובכל זאת, הנה כמה כותרות משלושת ימי הוועידה.

על אף החקירה הפלילית שנפתחה נגדו בשבוע שעבר, הוזמן יו"ר ש"ס השר אריה דרעי לנאום בפני המשתתפים. דרעי זכה לכבוד מצד הצירים, ולתשואות ממושכות. זה לא מובן מאליו, במשך שנים היה דרעי עצמו יריב מר לדגל – רבני המפלגה ובראשם הרב שך תקפו אותו בחריפות, ומאמרי המערכת בביטאונה "יתד נאמן" ציירו אותו כמי שאינו סר למרות רבני התנועה.

המתקפות על ש"ס שככו עם כניסתו לכלא, וביסוס שליטתו של אלי ישי בש"ס, אך דרעי הוסיף והיה סדין אדום בקרב ההנהגה הליטאית עוד הרבה אחר כך. טרם נכנס לכלא ולעיני מצלמות הטלוויזיה, ביקש דרעי סליחה מהרב שך על שהמרה את פיו, ללא הועיל.

אפילו לאחר שובו להנהגת המפלגה, היחס אליו היה קריר, ובמערכת הבחירות האחרונה האשימו בש"ס את דגל התורה בכך שהעניקו תמיכה למפלגתו של אלי ישי. קבלת הפנים שנערכה לכבודו השבוע, והחמימות בה התקבל, היו מפתיעים ומרגשים – גם את דרעי עצמו, שגמל לאנשי דגל בנאום לבבי. דרעי אמר בנאומו כי למרות שבדגל מציינים את שנת הקמתם ב-88', למעשה היא הוקמה ב-84', עם הקמתה של ש"ס. הצירים היו מרוצים בהחלט.

דגל התורה מול אגודת ישראל: אם אין לך במה לאייים, אך אחד לא סופר אותך

על הכותרת הפוליטית היה אחראי יו"ר המפלגה ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: דרישת השוויון מצד דגל התורה. מאז האיחוד בין דגל לאגודת ישראל תחת מסגרת "יהדות התורה והשבת", נקבע יחס של 40:60 בין המפלגות. לפי דגל התורה, אין לכך סיבה. במפלגה טוענים כי בידיהם מספרים המוכיחים שרוב בוחרי יהדות התורה משתייכים לדגל, ותובעים מאגודת ישראל חלוקה שוויונית של 50:50 ברשימה לכנסת ובמוסדות המפלגה המשותפים.

באגודת ישראל מתייחסים לבקשה בביטול – מאז העלאת אחוז החסימה ופרוץ הפילוג הליטאי ברחוב החרדי, לא סביר שבדגל התורה ירוצו במסגרת אחרת, ובפוליטיקה החרדית – אם אין לך כוח, דרישתך חסרת משמעות.

הזעם שהביעו מנהיגי 'דגל התורה' נעוץ בסיבה נוספת. בגלל הירידה משבעה לשישה מנדטים, יזמו במפלגה תיקון לחוק הנורבגי, שיאפשר לסגן שר להתפטר מהכנסת, ולשוב אליה באם יפוטר מתפקידו. את החוק העבירו על מנת שסגן שר החינוך ח"כ מאיר פרוש, יו"ר סיעת 'שלומי אמונים' בתוך 'אגודת ישראל', יוכל להתפטר על מנת להכניס את הבא ברשימה, נציג דגל, ובכך לשנות את היחס מ-4:2 ל-3:3. בגלל סכסוכים פנימיים פרוש ביכר שלא להתפטר, והיחס הלא שוויוני נותר על כנו.

פרוש וליצמן אגב, שני בכירי 'אגודת ישראל', לא הגיעו להשתתף בוועידה ושלחו אליה את ח"כ מוזס הזוטר, שהציע לצירים לערוך מפקד בוחרים. כל בקשות דגל התורה לבדיקת מספר הבוחרים והקמת ועדה משותפת לשם כך, נענו בזלזול ובחוסר התייחסות מצד אגודת ישראל. בביטאוני אגודה – 'המודיע' ו'המבשר', בקושי הקדישו התייחסות לוועידת דגל, ובמיוחד שלא לדרישות המפלגה השותפה. "אין מה לעשות", אמר לי השבוע בכיר באגודת ישראל, "אנחנו לא חוששים שירוצו עם ש"ס, והם צריכים קודם לסיים עם הסכסוכים מבית לפני שהם באים אלינו. ככה זה כשאין לך עם מה לאיים".

> המאבק החסידי-ליטאי שמשסע את יהדות התורה

המנהיג הנוכחי הרב שטינמן (מימין) והיורש העתידי הרב אדלשטיין (משמאל) בכניסה המשותפת לועידת דגל (צילום: שוקי לרר, בחדרי חרדים)

המנהיג הנוכחי הרב שטיינמן (מימין) והיורש העתידי הרב אדלשטיין (משמאל) בכניסה המשותפת לוועידת דגל התורה (צילום: שוקי לרר, בחדרי חרדים)

הכתרת המנהיג הבא של המפלגה: לאחר 15 שנה, ההנהגה חוזרת לישיבת פוניבז' 

אך הרגע הדרמטי נרשם עם חתימתה של הוועידה. על פי התכנון, מי שהיה אמור לנעול את ועידת דגל התורה היה נשיא מועצת גדולי התורה הרב אהרן שטיינמן בן ה-102, אך למרבה ההפתעה נכנס המנהיג הישיש כשהוא מלווה בראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין, בן ה-93. הרב שטיינמן ביקש מהרב אדלשטיין לנאום במקומו, ובכך למעשה הצביע עליו כמי שראוי להיות ממשיכו בהנהגה הרוחנית של המפלגה. עם הכתרתו, חוזרת למעשה הנהגת 'דגל התורה' לגבעת ישיבת פוניבז' בבני ברק, לאחר שנעדרה ממנה 15 שנה – מאז פטירתו של מקים דגל התורה, הרב שך.

כדי להסביר לקורא הלא חרדי, המנהיג הליטאי הוא זה שמכריע ברוב השאלות כבדות המשקל – לדוגמה: סוגיית הגיוס והקמת גדודים חרדיים, כניסה לממשלה או פירוקה, הכנסת מקצועות חול לבתי ספר חרדיים לבנים וההתנגדות ללימודי אקדמיה לנשים, והקמת תיכונים חרדים.

אנקדוטה משעשעת נרשמה כאשר נכדו ומקורבו של הרב שטיינמן הישיש, שאל אותו שאלות אקטואליות לעיני המצלמות, אולי כדי להוכיח את צלילותו וחדותו. הנכד שאל את הרב מה לעשות עם ראש עיר חילוני שמתנכל לחרדים, אך אוהב כבוד – האם להזמין אותו לאירועים? הרב לא היה מרוצה מהשאלה וגער בנכד באידיש – "דרייט נישט די קאפ" (תפסיק לבלבל את הראש).

השיא: החלטות נשות המפלגה

שיא הוועידה היה בפאנל נשות דגל התורה, שהתקיים במהלך היום השני לוועידה. בפאנל השתתפו עשרות הנשים החרדיות המשמשות בתפקידים בכירים במפלגה ובשירות הציבורי: עורכות דין, רואות חשבון, רבניות וחברות מועצה מקומיות. הן דיברו שם על הבעיות המטרידות את הנשים החרדיות: החוסר במקומות עבודה, האי שוויון בשכר לעומת נשים חילוניות ולעומת גברים, שכר הלימוד הגבוה במוסדות החינוך, בעיות קבלה לסמינרים, מצוקת הדיור, מערך התחבורה הציבורית הכושל והתמודדות מול מערכת הבריאות.

בסיומו של הפאנל הוגשו המסקנות שלו לחברי הכנסת של המפלגה, על מנת שיטפלו בבעיות, וישרתו את קהל הבוחרות שלהם – המהוות למעלה מ-50 אחוז, על פי כל מדד, ובלי שום מחלוקת על כך בין נציגי הסיעות, החצרות והקהילות השונות. הח"כים הבטיחו להמשיך ולטפל בבעיות הללו, לפחות כמו שהם עסוקים במשבר מול הרפורמים בכותל, או במאבק מול יאיר לפיד.

ובכן, לא. החלק האחרון הזה – לא קרה.

> המאבק שלנו להכניס חרדיות לכנסת זקוק לתמיכת שוחרי השוויון

אלי ביתאן מתל אביב, כותב ועובד בתקשורת החרדית, בין השאר כותב בעיתון ״בקהילה״ ועורך באתר ״בחדרי חרדים״.

גדלתי בבית שמש ובירושלים, את השכלתי רכשתי בבית ספר יסודי של ש״ס, בישיבה קטנה ליטאית בירושלים, ובישיבת פוניבז׳ בבני ברק.

כשהגעתי לתל אביב הבנתי פתאום, שאף במיעוט החילוני הישראלי החותר לשוויון, הופכים ההבדלים הערכיים בין החרדים לחילונים לסיבה שבשמה אפשר להדיר, להפלות ולהתנכל לחרדים. זה קומם אותי.

אני כאן גם כדי לספר לכם על זה.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf