דו"ח האו"ם על צוק איתן: האם התחנה הבאה היא האג?

הדו"ח של ועדת החקירה העצמאית של מועצת זכויות האדם רצוף בחשדות לפשעי מלחמה. אבל חשוב מכך, הוא מטיל ספק בנכונות של ישראל לחקור את האשמות אלה, מה שעשוי לסלול את הדרך לפתיחת חקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

למרבה ההקלה של ממשלת ישראל ולמורת רוחם של רבים אחרים בעולם, דו"ח האו"ם על המלחמה בעזה בקיץ הקודם אינו מהווה כתב אישום נגד ישראל. הוא אינו קובע נחרצות שישראל ביצעה פשעי מלחמה ובוודאי שאינו חד-צדדי. יחד עם זאת, דו"ח מועצת זכויות האדם שפורסם אתמול (שני) הוא בעל ערך, כאשר קוראים בו כהקדמה למה שעשוי להתרחש בגוף משמעותי הרבה יותר החוקר את מלחמת 2014 – בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

לוועדת החקירה העצמאית שחיברה את הדו"ח אין סמכויות של ממש. למרות שחוקריה והצוות שלהם בשטח מטעם משרד הנציב העליון למען זכויות האדם הם מהארגונים הבינלאומיים המכובדים והאמינים ביותר המבצעים מחקר מסוג זה בעזה, פרי עמלם נמסר לאחד הגופים המוטים ביותר פוליטית והאנטי-ישראליים כמעט עד גיחוך במערכת הבינלאומית – מועצת זכויות האדם של האו"ם.

זאת ועוד, סירובן הן של ישראל והן של חמאס לשתף פעולה עם הוועדה צמצמו מאד את יכולתה להגיע למסקנות סופיות כלשהן. הדו"ח רצוף בביטויים כדוגמת "עלולות להגיע לכדי פשעי מלחמה"; "סימנים חזקים ש… מגיע לכדי פשע מלחמה"; וכן, "אם יאומת… יהווה פשע מלחמה". המקרה היחיד המתייחס לפשעי מלחמה בלשון הצהרתית הוא מקרה ההוצאות להורג ללא משפט של משתפי פעולה פלסטינים בעזה.

אבל גם אילו ניתנה לוועדת החקירה גישה מלאה, וגם אילו התאפשר לה לאסוף די ראיות כדי לקבוע נחרצות שבוצעו פשעי מלחמה, עדיין לא היה בכוחה לעשות עם זה דבר. וכאן נכנס לתמונה בית הדין הפלילי הבינלאומי.

> ארטילריה בעזה: נשק סטטיסטי בשירות "הצבא המוסרי בעולם"

ירי ארטילרי על רצועת עזה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

ירי ארטילרי על רצועת עזה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

אולי יש בכך אירוניה, אבל השאלה אם אכן בוצעו פשעי מלחמה או לא אינה הגורם המשמעותי ביותר שיקבע אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יפתח בחקירה פלילית כלשהי או יגיש כתבי אישום בעניין עזה. ברור שללא חשד לפשעי מלחמה לא יהיו חקירות או כתבי אישום. אבל על מנת שלבית הדין הפלילי הבינלאומי תהיה בכלל סמכות שיפוטית על חשדות לעבירה, על תנאים מסוימים להתקיים. בראש ובראשונה, עיקרון המשלימות.

פירושו של עיקרון הוא שישראל חוקרת בעצמה את חייליה בחשדות להפרת החוק הבינלאומי, ואם היא עושה זאת בתום לב, אזי אין לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות שיפוטית כלפיה. אבל ברגע שבית הדין הפלילי הבינלאומי סבור שישראל אינה מוכנה או מסוגלת לחקור את עצמה עשויה לקום לה סמכות שיפוטית על פשעי מלחמה שביצעו אזרחיה.

וכאן מתחיל דו"ח האו"ם להיות מעניין. איש לא הופתע מהחלקים הסקסיים יותר של הדו"ח וממסקנותיו. הכותרות שפורסמו בכל העולם – "דו"ח האו"ם על עזה מאשים את ישראל ואת חמאס בפשעי מלחמה אפשריים" – יכלו להיכתב לפני שישה חודשים ואפילו שנה. החלק המרגש הרבה פחות, ועוסק במתן דין וחשבון, הוא המקום בו נוכל להתחיל להסיק מסקנות שעשויות לסמן מה שעשוי לקרות בהמשך בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

דו"ח האו"ם מציין מספר כשלים משמעותיים במנגנון החקירה של ישראל את הצבא. הפרקליט הצבאי הראשי, למשל, נמצא בניגוד עניינים משמעותי בבואו להחליט מתי לחקור חיילים ולהעמידם לדין: אותם משפטנים צבאיים היועצים לחיילים ולקצינים על חוקיות פעולותיהם בקרב מתבקשים לאחר מכן להכריע האם התנהגותם הייתה חוקית. שנית, הדו"ח מציין שפשעי מלחמה כלל אינם קיימים בחוק הישראלי, מה שבאופן טבעי מקשה על העמדה לדין בגינם. שלישית, מושג האחריות הפיקודית אינו קיים בחוק הצבאי הישראלי, כך שחיילים נמוכי-דרג הם אלה שבמרבית המקרים נותנים את הדין על אירועים מבודדים לכאורה (במלים אחרות: הש"ג). ולבסוף, שיעורי החקירה, ההעמדה לדין וההרשעה בגין פשעי מלחמה לכאורה נמוכים ביותר.

מבט חטוף עשוי להוביל למסקנה שדו"ח האו"ם מרמז כי ישראל אינה ממלאת כראוי את עקרון המשלימות, מה שמגביר את הסיכון שבית הדין הפלילי הבינלאומי יקבל סמכות שיפוטית כלפיה. אכן, במסקנותיו מביע הדו"ח "[דאגה] שחלה חסינות גורפת מעונש על הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי שלכאורה בוצעו על ידי כוחות ישראליים".

אבל יש חשיבות רבה לניסוח המדויק של הדו"ח. בעוד שהוא קובע כי פעולות החקירה הפלסטיניות היו "בלתי מספקות באופן מצער", ובמקרה של עזה נעדרו כמעט לחלוטין, הרי שמנגנוני החקירה הישראלים מתוארים כסובלים מ"פגמים" בלבד וכטעונים שיפור. מחברי הדו"ח "מצפים" לראות את תוצאות החקירות הפנימיות הישראליות התלויות ועומדות. במילים אחרות, ועדת החקירה של האו"ם סבורה שיש לישראל מנגנונים לחקור את עצמה. היא מטילה ספק רק בנכונותה לעשות זאת.

כאשר תחליט תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי פאטו בנסודה באם לפתוח בחקירה רשמית של פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו בעזה, רף ההוכחה כי ישראל עמדה במבחן המשלימות יהיה גבוה מאוד. לעת עתה, אפילו דו"ח החקירה של האו"ם, שפורסם על ידי אחד הגופים הבינלאומיים המוטים ביותר פוליטית, נמנע מלהצהיר כי ישראל אינה מסוגלת לחקור את עצמה. עבור בנסודה תהיה זו משימה קשה להוכיח באמת שישראל אינה מוכנה לעשות זאת.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+ ותורגם על ידי שושנה לונדון-ספיר.

> דו"ח בצלם: אין קשר בין בתי המשפט הצבאיים לבין צדק

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ההתמכרות של תנועות הנוער לכסף הממשלתי הפך אותן להרבה פחות אידיאולוגיות. חניכים של תנועת הנוער החדשה של בני המושבים (צילום באדיבות השומר החדש)

התנועה החדשה שמטלטלת את עולם תנועות הנוער

תנועת נוער חדשה נולדה הקיץ, לאחר שכ-40 אחוז מחניכי הנוער העובד והלומד, מסניפי בני המושבים, פרשו והקימו תנועה חדשה. במי המנוחות של חינוך הנוער מדובר ברעידת אדמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf