הצעת חוק חדשה בתגובה לדוח העוני: לקבוע סכום מינימום לקיום בכבוד

דוח העוני מוכיח שהעלאת שכר המינימום עשתה שינוי, אבל הנתונים הקשים על עוני בקרב משפחות עובדות מלמדים שהוא לא מספיק. ח"כ דב חנין על הצעת חוק המבקשת לקבוע מהו הסכום הנדרש לקיום בכבוד ולחייב את המדינה להתייחס אליו בכל חקיקה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: דב חנין

דוח העוני שפורסם אתמול (רביעי) חושף תמונה עגומה של המציאות החברתית בישראל, אבל יש בו גם כמה חדשות טובות המראות את ההשפעה של המאבקים שאנחנו מנהלים בשנים האחרונות, והוא יכול להוות גם קריאה לפעולה למאבקים שעוד לפנינו.

נתחיל בתמונה העגומה. בשנת 2017, ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני בקרב מדינות ה-OECD. יותר ממיליון ו-800 אלף עניים. כ-463 אלף משפחות, שבהן יותר מ-840 אלף ילדים עניים. אלה נתונים שאי אפשר ואסור להשלים איתם. זו איננה מקריות אלא תולדה של מדיניות ארוכת שנים של שחיקת השכר הריאלי, שקפא במקום ב-18 השנים האחרונות ביחס לתוצר, ושל שחיקת הקצבאות הפוגעת בקבוצת המוחלשות ביותר.

תמונת העוני קשה במיוחד בקרב האזרחים הערבים (49.4 אחוזים מהמשפחות עניות) ובציבור החרדי (45.1 אחוזים מהמשפחות עניות). נפגעים גם הקשישים והנכים, שרבים מהם נמצאים בעוני (16.9 אחוז מהקשישים ו-23.7 אחוז ממקבלי קצבת הנכות נכון למחקר הביטוח הלאומי מ-2014). כמו כן ניתן לראות בדוח החמרה בעוני בקרב משפחות חד הוריות המהוות כיום שליש מהמשפחות העניות. 34 אחוז מילדיהן של אמהות חד הוריות חיים בעוני. קיצוץ קצבאות הילדים בעשור הקודם הוביל למספר הגדול של ילדים הנמצאים בעוני בישראל.

> "אנחנו לא הפולשים, עיריית תל אביב היא מי שפולשת לנו לחיים"

עבודה לא מבטיחה רווחה. עוני בישראל (צילום: נתי שוחט, פלאש90)

יחד עם זאת, אפשר לראות בשנה האחרונה גם שיפור מסוים במדד האי-שוויון. השיפור הזה נובע, במידה רבה, מאותם הדברים שנאבקנו עליהם והצלחנו להשיג בשנים האחרונות, למרות ומול מדיניות הממשלה. כך לדוגמא העלאת שכר המינימום ב-1,000 שקל לחודש (לגובה של 5,300 שקלים) בעקבות המאבק שניהלנו בכנסת ומחוצה לה, להעלאת שכר המינימום ל-30 שקל לשעה, הביאה לשיפור בחייהם של העובדים העניים. למגמה החיובית תרם גם גידול בשיעור התעסוקה בחברה הערבית שנגרם בין השאר בזכות שיפור שירותי התחבורה הציבורית בישובים הערבים, שיפור המאפשר לאנשים רבים יותר, ובפרט לנשים רבות יותר, לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד.

אך העוני בקרב העובדים נותר נרחב מאד. אם חד הורית לילד אחד העובדת במשרה מלאה בשכר מינימום תישאר ענייה. כך גם זוג של שני הורים העובדים בשכר מינימום שיש להם שלושה ילדים או יותר. נתונים אלה מוכיחים שדרושה העלאה נוספת של שכר המינימום, ועלינו להמשיך להיאבק על כך.

לצד זאת עלינו להמשיך ולהיאבק על העלאת הקצבאות המהוות רשת ביטחון קריטית מפני חיים בעוני. היום, קצבאות רבות אינן מאפשרות מחייה בכבוד. לא ניתן להתקיים כיום מקצבת הזקנה וגם לא מקצבת הנכות. נכים או קשישים שאין להם הכנסות נוספות, פנסיה או קרובים התומכים בהם יגיעו במהרה למצב של עוני.

מנגנון לחישוב קיום בכבוד

התמונה העגומה הזו, של עבודה במשרה מלאה שאינה מבטיחה חילוץ מעוני ושל קצבאות שמשאירות בעוני – מובילה למסקנה שיש לחשוב מחדש על הנושא של קיום בכבוד ולהגדיר באופן ברור מהו המינימום הנדרש לקיום בכבוד, מהם הצרכים הבסיסיים הנדרשים למחייה בכבוד בישראל של היום, ומהו הסכום אשר יוכל לספק לכל אדם מימוש של הצרכים הללו.

במהלך השנים נמנעה המדינה מלהגדיר את המונח "קיום בכבוד" ולמלא אותו בתוכן ממשי. ההתחמקות הזו מאפשרת לממשלות להתחמק מקיום החובה החוקתית שהוגדרה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, להגן על כבודם של האזרחים בישראל.

לכן יזמתי, בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, הצעת חוק שהוגשה אתמול בכנסת: "מדד לזכות קיום אנושי בכבוד". ההצעה כוללת הקמת מנגנון מקצועי, ועדת מומחים מתחומים שונים, שיקבע את סל הצרכים הדרושים לקיום אנושי בכבוד ויגדיר סכום כסף שיבטיח קיום בכבוד בסיסי לאזרחי ישראל ויעודכן מידי שנה. אל הסכום הזה המדינה תצטרך להתייחס בכל חקיקה המשפיעה על גובה ההכנסה של אדם, לרבות החלטה בנוגע לקצבאות קיום, שכר מינימום, דמי אבטלה, מיסוי ואגרות ובכל החלטה של המדינה שיש בה כדי לגרוע מהכנסותיו של אדם בגין חיובים.

מנגנון כזה לחישוב "קיום בכבוד" של אדם הוכנס לאחרונה בחוק פשיטת רגל הוא מאפשר לכונס הנכסים הרשמי לבדוק מה נדרש לאדם כדי להתקיים. מדהים לראות כי ההפרש בין סכום הבטחת ההכנסה כיום לבין הסכום לקיום בכבוד לפי חוק זה יכול להגיע לאלפי שקלים בחודש! המנגנון הזה מראה שניתן לקבוע כלי לחישוב קיום בכבוד. אך אותו צריך להרחיב לכלל הקצבאות וכלל החקיקה הנוגעות להכנסות של כל אדם בישראל.

מדד הקיום בכבוד, כשלעצמו, לא יוכל להבטיח את הקיום בכבוד במציאות. אך הוא עשוי להיות כלי נוסף למאבק בעוני על צורותיו השונות. אני מתכוון להיאבק על קידמו בחודשים הקרובים.

דב חנין הוא חבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת (חד"ש).

> פעילים מירושלים המזרחית בתגובה לטראמפ: "אין לנו נשק, יש לנו את הרחוב"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מדוע כל כך בטוחים שהם מסוכנים? אילוסטרציה (Raul Lieberwirth, flickr, CC BY-NC-ND 2.0)

הנתונים מראים: מי שאובחן כחולה נפש לא מסוכן יותר מהאחרים

המרצות בכנס האגודה הישראלית לקרימינולגיה טענו שמי שאובחנו כחולי נפש מסוכנים יותר מאשר כלל הציבור. אני טענתי ההפך. ציפיתי לוויכוח, אבל הוא לא בא. כנראה הטענה הזו עדיין נועזת מדי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf