דו"ח: 7,000 פלסטינים פתחו את שנת 2017 בכלא הישראלי

מאת |

במהלך שנת 2016 עצרה ישראל 6,440 פלסטינים, ביניהם 1,332 ילדים וילדות. כעשרה אחוזים מהאסירים הפלסטינים בכלא נעצרו בצו מנהלי ללא משפט. עיתונאים, מדענים, ליצן, פעילי זכויות אדם. זו לא תורכיה. זה קורה כאן

הנתונים שאציג בפוסט הזה לא מעניינים את הרוב המכריע של ישראלים יהודים: הרי גם ככה כל הפלסטינים הם לא בני אדם אלא "מחבלים", ולכן אולי אפילו רצוי שכמה שיותר מהם ישבו בכלא. כפי שכתב הבלוגר נעם רותם: "המנגנון הזה בולע אלפי בני אדם מדי שנה, מכניס אותם לקרבו, משנה אותם, שובר את חלקם, ומצליח, עדיין, לשמור בעיני הישראלים את התפיסה שהוא עושה את זה לטובתם".

לעומת זאת עבור הפלסטינים אלפי האסירים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים בכל רגע נתון הם הסיפור של הכיבוש והדיכוי כולו. מערכת שרודפת, מאיימת וכולאת כחלק מהשגרה היומיומית. האסירים הם לוחמי החירות, אלו שהעזו להרים ראש, והמעצר שלהם הוא פוליטי – מטרתו היא למנוע כל שבב של התנגדות לכיבוש. וכשאתם קופצים עכשיו "אבל טרור", צריך להזכיר שבשטחים הכבושים אסור להביע מחאה מכל סוג שהוא. אין דבר כזה "הפגנה באישור" או משמרת מחאה" עבור פלסטינים.

בין האלפים שבכלא יש כאלה שהיו מעורבים בפעילות אלימה (שגם אותה ניתן לחלק לכזו שנעשתה נגד אזרחים בתוך שטח ישראל וכזו שנעשתה נגד אנשי כוחות הבטחון או מתנחלים), ולצידם רבים אחרים שנעצרו בגלל שהם מנסים לשנות את המציאות בדרכים אחרות, לפרק את הכיבוש שמדכא את חייהם כבר חצי מאה.

ביניהם יש כאלה שנעצרו כי הם שייכים למפלגה פוליטית מסוימת – בלי שעשו דבר בפועל, אחרים העבירו ביקורת על ישראל או על הרשות, חלקם פעילים שמנסים לארגן מחאות לא אלימות. עיתונאים, מדענים, ליצן, פעילי זכויות אדם. זו לא תורכיה. זה קורה כאן. כל מה שנתפס בעיני ישראל והחברה הקבלנית שלה הרשות הפלסטינית כמעשה חתרני שיכול לערער על הסטטוס קוו של הכיבוש – עלול להוות עילה למעצר. כי עם התנגדות אלימה וחמושה, עם נשק ומלחמות ישראל יודעת להתמודד, אבל היא לא יודעת להתמודד עם מנהיגים פוליטיים שבוחרים לחתור לשלום. הדבר האחרון שממשלת ישראל רוצה הוא שלום.

> צפו: חיילים מנעו מפלסטינים וישראלים להפגין יחד נגד הפקעת אדמות

כמעט 300 מהאסירים הפלסטינים הם ילדים וביניהם יש 11 ילדות. אסירים פלסטינים. כלא עופר. (מיכל פתאל/פלאש90)

כמעט 300 מהאסירים הפלסטינים הם ילדים וביניהם יש 11 ילדות. אסירים פלסטינים. כלא עופר. (מיכל פתאל/פלאש90)

הערכות מדברות על כך שמאז כיבוש השטחים בשנת 1967 כלאה מערכת המשפט הצבאית בין חצי מליון לשמונה מאות אלף פלסטינים. זה מספר בלתי נתפס כמעט. והקלישאה אומרת שכמעט אין בית פלסטיני שאין לו אסיר משלו. אחוז ההרשעה של פלסטינים שנעצרים ונשפטים עומד על כ-99 אחוז. המשמעות של זה היא שאם אתה פלסטיני ונעצרת – כדאי לך לסגור עסקת טיעון כי ממילא אין לך כמעט שום סיכוי לצאת זכאי.

ישראל מתמחה במעצרים מנהליים

בשטחים הכבושים חיים מליוני בני אדם נטולי זכויות אדם, נתונים לאלימות יומיומית, למעקב ושליטה כלכלית, למגבלות תנועה ובניה ועוד. בנוסף על כל אלה, כל פלסטיני יודע שתמיד תלויה מעליו חרב המאסר, ושישראל יכולה לעצור אותו גם בלי משפט למשך תקופות זמן בלתי מוגבלות בשל "חומרים חסויים". המעצרים הסיטונאים האלה הם חלק מרכזי במנגנון שמאפשר את המשך החזקת השטחים הכבושים.

כמה סיטונאים? במהלך שנת 2016 עצרה ישראל 6,440 פלסטינים, ביניהם 1,332 ילדים וילדות ו-164 נשים, כך על פי דו"ח שפרסמו לאחרונה "מועדון האסיר הפלסטיני", ארגון זכויות האדם והאסירים "א-דמיר", ומרכז זכויות האדם "אל-מיזאן". תושבי ירושלים המזרחית, לרובם יש תושבות ישראלית, היו השנה במוקד פעילות המעצרים: 2,029 ירושלמים נעצרו במהלך השנה האחרונה, 37 אחוז מהם קטינים.

על פי הדו"ח מספר האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים עמד בסוף 2016 על כ-7,000, מתוכם 42 נשים. כמעט 300 מהאסירים הפלסטינים הם ילדים וביניהם יש 11 ילדות, כך על פי הדו"ח.

בתחום ההתמחות הישראלי- מעצרים מנהליים: במהלך השנה הקודמת הוצאו 1,742 צווי מעצר ללא משפט נגד פלסטינים. חלקם צווים שהוארכו, וחלקם חדשים. על פי הדו"ח נכון לסוף שנת 2016 מוחזקים במעצר מנהלי כ-700 פלסטינים המהווים כעשרה אחוזים מכלל האסירים הפלסטינים. מה שהיה אמור להיות כלי בו נעשה שימוש חריג במקרים המוגדרים כ"פצצה מתקתקת" הפך לאמצעי כמעט שגרתי. ניתן היה כמעט לחשוב כי ככל שהמחאה נגד השימוש בו גוברת, ונמשכות שביתות הרעב נגדו, כך הופך השימוש במעצר מנהלי לתכוף יותר.

חשוב לציין כי האנשים האלו שמוחזקים במעצר מנהלי יושבים בכלא חודשים ושנים בלי שהם יודעים במה הם מואשמים, בלי שהוצגו בפניהם ראיות לאשמתם ומבלי שניתנה להם אפשרות להתגונן. הם נכלאו לאחר שנציגי מערכת הבטחון הצליחו לשכנע את בית המשפט שיש להם ראיות, אבל הן חסויות. וכשבית המשפט נוטה לסמוך על דברי מערכת הבטחון כמעט בעיניים עצומות – זו לא משימת שכנוע מורכבת במיוחד. בכל סבב ניתן לשלוח אדם לעד שישה חודשי מעצר מנהלי, אבל אין הגבלה על מספר הארכות הצו וכך ניתן לעצור אדם לנצח ללא ניהול משפט הוכחות.

בין האסירים הפלסטינים נמצאים גם 22 עיתונאים, תשעה מהם במעצר מנהלי. ביניהם עומר ניזאל, חבר מזכירות ארגון העיתונאים הפלסטיני, שנעצר בסוף אפריל במעבר אלנבי כשהיה בדרכו לכנס של פדרציית העיתונאים האירופאית בסרייבו. כמה ימים לאחר מעצרו, לאחר שהפרקליטות הצבאית הבינה כי אין די ראיות כדי להעמידו לדין, הוחלט ללכת על מסלול עוקף ולהציג לבית המשפט ראיות חסויות על בסיסן נשלח למעצר מנהלי. בראיון ל"העין השביעית" טען עורך דינו כי עבודתו העיתונאית של נזאל הובילה למעצר, והעלה חשד כי המעצר נערך בתיאום ישראלי-פלסטיני, לאחר שבכתיבתו "גרם לכאב ראש" לשני הצדדים.

> הגנה מן הצדק: הקלף המנצח שפספסו עורכי הדין של אלאור אזריה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

פעילה במאבקים לחופש, שוויון וזכויות אדם ואשה בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים. רכזת המדיה והפעילות ציבורית (בישראל) של ארגון התקשורת Just Vision , ועורכת שותפה של האתר שאתם קוראים בו ממש עכשיו.

לפני שהצטרפתי ל-Just Vision עבדתי כדוברת של ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל. בין הקמפיינים התקשורתיים שהובלתי במסגרת התפקיד: המאבק לשחרורם של העצורים המנהליים הפלסטינים שובתי הרעב בתחילת שנת 2012, הקמפיין לחשיפת מחנות העינויים בסיני בהם נכלאים פליטים למטרות כופר, ועוד. לאחר מכן שמשתי כאשת התקשורת של קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" לצמצום תפוצת נשק קל במרחב הציבורי בישראל.

בגלגול המקצועי הקודם שלי עבדתי כתראפיסטית בגישה התנהגותית לילדים ואנשים עם קשיים בתחום התקשורת והלמידה. מהמטופלות והמטופלים שלי למדתי שהדרך הטובה ביותר להעביר מסר היא תמיד זו הפשוטה, הכנה והישירה.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf