שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

לנהל מפגש דו-קיום יהודי-ערבי ברוסית

מאת |

בישראל ובשטחים חיים אלפי פלסטינים דוברי רוסית, שלמדו באוניברסיטאות בברית המועצות, והתאהבו בתרבות ובספרות שם. כנס שייערך השבוע יחבר בינם לבין יהודים דוברי רוסית, שחולקים את אותה אהבה

מפגשי דו קיום הם דבר שכיח במחוזות השמאל, יהודים וערבים נפגשים לדבר על החיים, על הסכסוך, על העבר וההווה, וחולמים על העתיד. לכן לכאורה אין במפגש שיתקיים ביום שישי הקרוב שום דבר חריג, מלבד העובדה שהוא מיועד לדוברי רוסית – משני צדי הסכסוך.

את הסטיגמה היחסית מוצדקת על הנטייה הפוליטית של דוברי רוסית כולנו מכירים. יש לכך לא מעט סיבות פוליטיות, תרבותיות וחברתיות. גם מפלגות השמאל וארגוני השמאל אינם עושים מאמצים משמעותיים על מנת להשפיע על הזירה הפוליטית של דוברי הרוסית. במציאות כזו מפגשי דו קיום בהם מעורבים דוברי רוסית הם דבר לא טריוויאלי.

ביום שישי הקרוב יתקיים סיור בכפר כנא לעיתונאים ובלוגרים דוברי רוסית. במסגרת הסיור יתקיים מפגש לשיח עם תושבים מקומיים. השותפה הישראלית במפגש הקרוב היא עמותת מורשתנו, עמותה שפועלת כבר כשמונה שנים לקידום ערכי דמוקרטיה, זכויות אדם, צדק חברתי ותהליך שלום בקרב ציבור של דוברי רוסית בישראל. למען הגילוי הנאות אציין כי זכיתי לנהל את העמותה במשך כשלוש שנים והייתי בין יוזמי המפגשים בין דוברי הרוסית בישראל לפלסטינים בישראל ובשטחי הרשות לצד פעילות נוספת בתחום.

בצד הפלסטיני השותף הוא "ארגון בוגרי אוניברסיטאות ברוסיה ובברית המועצות". ד"ר סמיר חטיב מכפר כנא, הוא אחד ממייסדי הארגון.

ד"ר חטיב, תספר קצת על הארגון ועל ערבים דוברי רוסית.

"הארגון כולל בתוכו בוגרי אוניברסיטאות שלמדו בתקופת ברית המועצות וגם אלה שלמדו ברוסיה לאחר הפירוק. אנחנו מחפשים את הבוגרים מפה לאוזן: אנחנו יודעים שיש בישראל כ-4,000 בוגרים מהתקופות השונות, והצלחנו להגיע ל-800 איש ולרשום אותם כחברים בארגון. אנחנו שואפים להגיע לכולם. זה תהליך שהתחיל בשנת 1968, היום יש לנו חברים שסיימו את לימודיהם בשנת 1974. מפירוק ברית המועצות בשנת 1990 ועד היום למדו ברוסיה על חשבונם כ-2,000 סטודנטים ערבים שחיים היום בישראל.

"בשטחי הרשות הפלסטינית חיים היום כ-15,000 דוברי רוסית, רובם המכריע בוגרי אוניברסיטאות, אך חלק מהם, בעיקר נשים, הם בני זוג של פלסטינים, שהתחתנו במהלך הלימודים. את החשיבות של עבודה מול ציבור של דוברי רוסית הבינו ברשות הפלסטינית לפני כמה שנים, כאשר במחלקה ליצירת אינטגרציה עם החברה הישראלית של מוחמד אל-מדאני, הקימו צוות מיוחד ליצירת שיתופי פעולה עם ציבור דוברי הרוסית. מוחמד אל-מדאני יהיה אורח הכבוד שלנו במפגש הקרוב".

> ההיסטוריה הלא מדוברת של קשרים בין מזרחים ופלסטינים

סיור של עיתונאים דוברי רוסית בבית לחם, ינואר 2013 (צילום: אדי ז'נסקר)

סיור של עיתונאים דוברי רוסית בבית לחם, ינואר 2013 (צילום: אדי ז'נסקר)

יש בעיות משותפות

בפעם הראשונה שפגשתי ערבים דוברי רוסית, גם בישראל וגם בשטחי הרשות הפלסטינית הופתעתי. משהו שהוא לא טריוויאלי, רוב הציבור לא מכיר ערבים דוברי רוסית, ועד שלא פוגשים אותם פנים מול פנים מסברבים להאמין. מעטים יודעים שגם אבו מאזן למד במוסקבה. איך הגיעו האנשים מישראל ללמוד בברית המועצות, ולמה דווקא שם?

"בגלל הקושי של הערבים להתקבל ללימודים במוסדות להכשלה גבוהה בישראל וקושי עוד יותר גדול למצוא עבודה, חיפשנו אלטרנטיבות. ממשלת ברית המועצות, באמצעות המפלגה הקומוניסטית בישראל, נתנה מלגות לכל מי שרצה לנסוע ללמוד בברית המועצות".

בתקופה הזו המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות הייתה בשיאה, המפלגה הקומוניסטית ניסתה להתרחב בעולם. כנראה שגם הרצון של המפלגה לתרום כאן למלגות נבע ביו היתר מניסיון להעמיק את הקשר עם ישראל. איזה מקצועות בחרו ללמוד מקבלי המלגות?

"בעיקר מקצועות חופשיים, המטרה היתה לייצר תעסוקה ופרנסה שלא קשורה למדינת ישראל. למדו בעיקר רפואה, הנדסה, עריכת דין. הרופאים הראשונים בכפרים רבים היו בין בוגרי ברית המועצות. המפורסם מהם הוא חבר הכנסת לשעבר ממפלגת חד"ש, עפו אגבאריה, שלמד באוניברסיטת לנינגרד. אך היו גם אנשים שלמדו ספרות, תרבות ותקשורת".

תמיד טענתי שעפו אגבאריה היא חבר הכנסת דובר הרוסית שהכי ייצג את העולים מברית המועצות. אבל נחזור להיום, ברור שהלימודים בברית המועצות תרמו מבחינת הקריירה האישית וגם פיתחו את החברה הערבית. אבל איזה מניע יש לבוגרים של אותם אוניבסיטאות להיות חלק מהארגון? 

"מה שמאחד אותנו הוא האהבה לברית המועצות ולרוסיה, לשפה ולתרבות הרוסית. אנחנו קבוצה של אנשים בעלי עבר משותף, בעלי חוויות משותפות, היסטוריה משותפת. אנחנו רוצים להחיות את התרבות הרוסית בסביבה שלנו ובין החברים שלנו.

"רוב הפעילות היא חברתית-תרבותית-ספרותית: אנחנו מציינים ימים מיוחדים בתרבות הרוסית, כמו יום הניצחון על גרמניה הנאצית בתשיעי למאי. אנחנו מציינים ימי הולדת וימי זיכרון למשוררים וסופרים גדולים מרוסיה, ולמשל בשנה שעברה ציינו יחד עם ארגון הסופרים הרוסיים בתל אביב את יום הזיכרון לפושקין. אנחנו בתהליך הצטרפות לארגון העולמי של בוגרי רוסיה".

> איך קרה שמספר הרופאים בעראבה הוא בין הגבוהים בעולם?

סיור של דוברי רוסית בשטחים (אדי ז'נסקר)

סיור של דוברי רוסית בשטחים (אדי ז'נסקר)

אתה מדבר בעיקר על גוף תרבותי שעוסק בספרות, שירה ואפילו נוסטלגיה רוסית. הארגון שלכם לא חרט על דגלו את היחסים בין יהודים לערבים. אבל הסביבה שלנו היא סביבה פוליטית, בטח בסוגיות של דו קיום והסכסוך. מצד אחד זה בסדר להגיד שאתם כארגון לא עוסקים בפוליטיקה ונשארים בתחומי העניין שלכם. מצד שני, מפגש עם ישראלים הוא תמיד טעון ומתקיים סביב יחסי הכח בחברה. האם אתה מסכים שהמפגש ביום שישי הוא בעל אופי פוליטי, במיוחד כאשר מדובר בעמותת מורשתנו?

"כן ולא. נכון שבאים לדבר על חיים משותפים ועל האפשרות לדו קיום. אבל אנחנו מחפשים נושאים מעבר לפוליטיקה. היום דוברי רוסית בישראל וערבים הן שתי קבוצות שלא מכירות אחת את השנייה בכלל. יש פחד ורתיעה הדדית. עולי ברה"מ לא מכירים ערבים, לא את התרבות, לא את המנהגים ולא את המסורת. ערבים לא מכירים רוסים כי לא מדברים את השפה, אז נוצרים סטריאוטיפים.

"המטרה במפגש היא פשוט להכיר, לדבר, לחפש את המשותף שקיים בגלל ההיסטוריה המשותפת. נקודת הפתיחה שלנו היא מחנה משותף מיידי שמאפשר שיח בין אנשים שלא מכירים וחוששים מהצד השני. אנחנו יודעים גם שקיימות בעיות משותפות לשתי הקבוצות, כמו אפליה, גזענות, פערים חברתיים, בעיות כלכליות והעדר תעסוקה הוגנת. אנחנו יותר קרובים ממה שנראה, אבל בגלל הפוליטיקאים שלנו שמרוויחים מהשנאה אנחנו לא נפגשים ולא מדברים.

"מפגשים מהסוג הזה לא מזיקים, גם אם לא יביאו תועלת מיידית, אין להם פוטנציאל לנזק. אנחנו גם רוצים לצאת בהצהרה משותפת נגד גזענות, נגד הפחד ולמען הדו קיום".

> בית להומלסים פוליטיים: כשרוסים ומזרחים מתגברים על ההפרד ומשול

סופי סוסונוב, מנהלת פרויקטים עמותת מורשתנו (צילום: דוד איידלמן)

סופי סוסונוב, מנהלת פרויקטים עמותת מורשתנו (צילום: דוד איידלמן)

חלופה לארגוני דו קיום גדולים

סופי סוסונוב היא מנהלת הפרויקטים של עמותת "מורשתנו", השותפה הישראלית למפגש הצפוי ביום שישי. המפגש הזה הוא חלק מהפעילות הרבה שהעמותה מקיימת סביב נושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכבר היו מספר סיורים לערים פלסטיניות ומפגשים עם מנהיגים פלסטינים – הכל לציבור של דוברי רוסית.

נוכח העובדה שהמפגשים האלה בין יהודים וערבים מתקיימים כבר שנים על גבי שנים, ושקשה להצביע באופן ברור על התועלת שהם מביאים, אני רוצה לשמוע ממנה מה שונה במפגש הזה מכל האחרים.

"עבור דוברי רוסית רבים, המפגש הזה הוא הזדמנות ראשונה לבקר בכפר ערבי ולפגוש ערבים לשיחה אמיתית, בטח כאשר מדובר במפגש עם ערבים דוברי רוסית", אומרת סוסונוב. "המפגש הקרוב מיועד לאנשי תקשורת, בלוגרים, אנשים שאמורים להוביל דעת קהל בקרב ציבור דוברי הרוסית ואנחנו רוצים לחשוף אותם לצדדים שונים בחברה הישראלית שהם פחות מכירים. בקבוצה שלנו יש בין היתר משתתפים מנצרת עילית, שכפר כנא נמצא 10 דקות מהם, אבל הם לא ביקרו שם מעולם.

"המטרה היא לדבר על נושאים משותפים לשתי הקבוצות דוברות הרוסית, אך גם לדבר על דו קיום, על תהליך השלום, לחפש אפיקי קיום לחיים משותפים בישראל למרות מה שקורה מסביב, לקרב בין קבוצות האוכלוסייה ולהפחית את הפחד, לדעת לחיות ביחד למרות שתהליך השלום תקוע ולא נראה שמשהו ישתנה בקרוב.

"אנחנו רוצים שאנשים יכירו את השכנים שלהם, את העם שגר קרוב אליהם, מדבר את השפה שלהם וחלקם אפילו למדו באותם המקומות בברית המועצות. אני מאוד מקווה שנוכל למצוא אפשרויות לשיתוף פעולה ולבנות פרויקטים חדשים במטרה לקרב בין העמים, להסיר פחדים ולגרום לשני הצדדים להבין שיש פרטנר לחיים משותפים.

"אנחנו רוצים ליצור אמון על בסיס המשותף שהוא התרבות הרוסית. היתרון שלנו הוא להגיע לציבור שלא זוכה להכיר תכנים כאלה, שארגוני הדו קיום הגדולים לא יכולים להגיע אליהם בגלל האי אמון כלפיהם בחברה של דוברי רוסית. אנחנו מקווים כי המפגש הקרוב יפתח פתח לפעילות משותפת ופרויקטים משותפים".

> הממשלה שולחת את החללים דוברי הרוסית להקבר מחוץ לגדר

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הדף שלי הוא הצצה לתוך עולם שמעט אנשים מכירים, עולם של צעירים דוברי רוסית וזווית ראיה שלנו על החברה הישראלית. נכון, אנחנו כבר מזמן ישראלים, אבל עדיין מחזיקים בהשקפת עולם, מנטליות, תרבות וערכים ייחודיים. היום ברור כי אותה תרבות ומסורת היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.

העמוד שלי הוא הצצה מתוך זווית הראיה של צעירים דוברי רוסית בישראל על נושאים שנמצאים על סדר היום הציבורי. להציג את השינויים שקהילה זו עוברת, ומשפיעים הן עליה והן על החברה הישראלית כולה. חלק מאותם השינויים הוא מעורבות הולכת וגוברת בחיים הציבוריים והשפעה על סדר היום הציבורי תוך השמעת הקול הייחודי שלנו וקריאת תיגר על הסדר החברתי הקיים המפלה בין היתר גם את דוברי הרוסית.

אני באר שבעי, עליתי מאוקראינה בשנת 1990, פעיל חברתי, בעל הכשרה בניהול ארגונים ללא כוונת רווח, מאמין בכוחה של החברה האזרחית ובתפקידה לשמור על הדמוקרטיה ולנתב את הכח הציבורי למוקמות הנכונים. מתוך אמונה זו שואף לחבר את דוברי הרוסית לערכי החברה האזרחית.

בעבר עבדתי ואני עדיין עובד בארגונים חברתיים המבקשים להביא שינוי לחברה הישראלית, בעל תואר שני בניהול ארגונים ללא כוונת רווח באוניברסיטת בן גוריון, אחד ממובילי תנועת "דור 1.5 – צעירים דוברי רוסית".

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf