דימה תאיה, חיילת ערביה בצבא ההסברה לישראל

מאת |

צעירה מקלנסווה שייצגה את ישראל במשלחת הסברה בארה"ב חוללה סערה בעקבות ראיון בו שיבחה את הדמוקרטיה הישראלית המפוארת, המגנה על זכויות המיעוטים והנשים הערביות. אלא שבלהט להגן על המדינה דימה שכחה כמה עובדות

דימה תאיה היא צעירה ערביה מוסלמית מקלנסווה שחיה בכפר מנדא, אשר יצאה לארה"ב כחברה במשלחת של ארגון "מילואימניקים בחזית" בשירות ההסברה הישראלית. ראיון שערכה לאחרונה בערוץ מוסאווה בערבית גרף ברשת שני מיליון צפיות, וחולל שטף של תגובות, קליפים וסרטוני סאטירה, ודיונים בארץ בעולם.

הראיון הגיע גם לעולם הערבי כמובן, וגרסה ערוכה היטב ומלאת אהבת ישראל שלו הצליחה להשתחל אף לדף הפייסבוק של ראש הממשלה. אתרי ימין קראו לתמוך בה והאתרים הערבים לעגו לה בכל דרך אפשרית.

אז מה הסיפור של הצעירה הזאת? ולמה עוררה כל כך הרבה כעס ״במגזר״, ונחת ואמפתיה ״במגזר השני״?

דימה היא אחת משש הדמויות שנבחרו לייצג את ישראל בסיור בין 12 אוניברסיטאות בארצות הברית. המשימה העיקרית היא להילחם ב-BDS, להביא לשינוי בדעת הקהל ביחס לישראל, ולהוכיח שישראל היא לא מדינת אפרטהייד בזירה העולמית. צעירה ערבייה וחיננית שמהללת את המדינה היא מתכון טוב להמתיק את מרירות הכיבוש והגזענות שמציקה ליהודי ארצות הברית הדמוקרטים.

אני לא בטוחה שהצעירה זאת התחרטה על הראיון השערורייתי שהעניקה, בו עשתה כל טעות אפשרית – הן מבחינת תוכן הדברים, הן מבחינת רמת הבקיאות האקטואלית שהפגינה, כולל נתונים אודות העולם הערבי והחברה הערבית. ואם זה לא מספיק, היא עשתה גם כמה טעויות בשפה הערבית שלא השאירו מקום לספק שמדובר באישה שלמדה לדקלם כמה משפטים בעל פה, משפטים שאנחנו שומעים מכל ישראלי יהודי שמתגייס ל"צבא ההסברה״ לטובת מדינת היהודים. בעניין הזה מגיעה תעודת עניות לאנשי המקצוע שלימדו אותה. המסר שלה יצא לא אותנטי ולא אמין. תתאמנו עוד קצת בבקשה. בכל זאת מדובר בכבוד של ״המגזר״ שלנו, לא יפה ככה.

לא מדברת פוליטיקה

דימה התעקשה להגיד שהיא לא באה לדבר על פוליטיקה. סוגיית הערבים בישראל כמיעוט לא קשורה לפוליטיקה בכלל, לטענתה. "לא מעניין אותי כיבוש השטחים", ובו בזמן אין כיבוש בשטחים והכל בסדר, העיקר יש עבודה, יש רופאים עורכי דין ומורים וזו דמוקרטיה. הערבים מצבעים בקלפי וזה מספיק. היא חברה במשלחת חלומות של מפעל הציוניות ונוסעת לדבר נגד החרם ובעד הדמוקרטיה האמתית של ישראל, ועדיין היא מאמינה שהיא לא מדברת על פוליטיקה.

התגובה הנחרצת שלה לשאלה האם ישראל היא מדינת אפרטהייד, מעלה בי חשד שאולי הסבירו לה שאפרטהייד זה מחלה מדבקת או תמיכה בעבדות או מדיניות השמדה המונית.  ״לאאאא!! לא, ישראל לא מדינת אפרטהייד, מי שאומר שישראל היא אפרטהייד צריך להתבייש בעצמו!״ היא צעקה. "אז אם אין כיבוש בשטחים, את יכולה להסביר איפה הם גבולות המדינה?", שואל אותה המנחה רמזי חכים. ״שוב, אני לא אדבר על פוליטיקה. אני ערבייה מוסלמית שמייצגת את המיעוט המוסלמי במדינת ישראל״. לא פחות.

> בכלא הכריחו אותי להסיר את החיג'אב. הרגשתי שפושטים מעלי את עורי

כמה אלפי נשים ערביות משכילות מובטלות בשוק העבודה הגזעני של ישראל, תגידי? דימה תאיה (מתוך הראיון בערוץ מוסאווה)

לא ברור ממתי הערבים פה מגדירים את המיעוט המוסלמי ככזה. הרי אם היא מייצגת את הערבים (למרות שלמשימת חייה בחרו בה פקידים יהודים בלב), אז הדיבור על האסלאם והמיעוט המוסלמי מיועד לקהל בארה״ב שמרותק כרגע מכל מה שנקרה ״אסלאם״. השיסוע הזה שהממסד מזין כל הזמן בין נוצרים, דרוזים ומוסלמים פלסטינים נודף מבין השורות של כל משפט. המשלחת הזו מורכבת מדימה המוסלמית, חייל בדואי, חייל דרוזי, איש צד״ל נוצרי, וצעיר מכפר איכסאל שמשפחתו הוציאה אותו מהווטספ המשפחתי בגלל דעותיו ותשובתו הייתה להתגייס לנבחרת החלומות של ישראל.

הראיון הזה חשף בפני הציבור הערבי את רשימת השאלות שהכינו לה פקידי משרד החוץ או ארגון מילואימניקים בחזית, שאלות שעשויות להעלות מצד הקהל אי שם בארצות הברית ועליהן היא אמורה להשיב במהירות ובנחישות.

כך למשל היא נשאלה לדעתה על החוקים הגזעניים נגד האוכלוסייה הערבית שחוקקה ישראל. התשובה: "אין דבר מושלם ואין מאה אחוז, ולכו תראו מה קורה בעולם הערבי, יחסית ישראל היא בסדר גמור! ותראה לי איפה אפשר לבקר את הממשל אצל הערבים?"

המראיין השיב לה "לא אגן עכשיו על הדמוקרטיה בעולם הערבי, יש בלבנון דמוקרטיה למשל, מה את חושבת על זה?", ועל כך דימה ענתה: "תראה לי איפה, איפה זה לבנון? אני מקווה שאף ערבי לא ישלוט באף ערבי בחיים".

כן, דימה יקירתי. אנחנו הערבים ממש רוצים שיהודים ישלטו בנו כאן, רוסים ואיראניים וטורקים ישלטו בסוריה, אמריקאים בעיראק, ואולי נחזיר את המנדט הבריטי לאזור? למה לא באמת? היא גם טענה ש 90% מהערבים בעולם מתפללים לחיות תחת שלטון כמו של ישראל. אלוהים יודע מאיפה הסטטיסטיקה הזו באה, אבל לכי תתווכחי עם מספרים.

אין פלא שדימה היא הדוגמה לערבי הציוני והרצוי, זה שאיתו אפשר לעשות ״דו קיום״, דוגמה לערבי אסיר התודה, שמשתטח על קברי ציונים ומודה לאלוהים על שהוא מקבל קצבת ביטוח לאומי. למה צריך להביא חוקרים, פילוסופים, אנשי רוח, אמנים או סתם אנשים שפעילים בתוך החברה הערבית כבר עשרות שנים? מי צריך להתמודד באנגלית עם פלסטיני וכחן ודעתן כאשר יש את ששת הצעירים הללו שקיבלו מהמדינה סוכרייה והם מבסוטים מעצמם עד השמים?

למרות התגובות החריפות, בשם חופש הביטוי חשבתי שדימה קיבלה את שמגיע לה, ואני גם גאה שלא הייתה אף קריאה לפגוע בה. למען האמת, רוב המגיבים בעיקר ריחמו עליה בכלל. מה שהקפיץ אותי בכל זאת היה העובדה שהסרטון הזה רץ ברשתות באנגלית, ושם דימה רקדה במגרש של הפמיניזם בטענות לפיהן "ישראל שישחררה את הנשים הערביות מהדיכוי והפרימיטיביות ואם אתם בעד זכויות נשים תתמכו בישראל":

מתי שחית בבריכה של כוכב יאיר?

עד כאן דימה יקרה, שבינך ובין הפמיניזם כנראה מרחק שנות אור. בתור מישהי ללא כל רקורד עשייה, מחקר, כתיבה, אקטיביזם או משהו בתחום הנשים מלבד היותה אישה מבחינה ביולוגית, איך את  מעזה לנשל את הנשים הערביות מההישגים שלהן תחת שלטונה של ישראל ולנכס את זה לידי המדינה?

הנשים הפלסטיניות נלחמות כבר שבעים שנה נגד המדינה לשוויון מגדרי גם בתוך החברה שלהן, והן מצליחות למרות ישראל ולא בזכותה, דימה היקרה. לא כל הנשים הערביות קיבלו חיבוק חם כמוך, אם לא שמת לב. למה לפני העלייה למטוס החלומות לא חשבת על כמה בתים של נשים נהרסו בעירך, קלנסווה? העיר הזאת שכל חורף טובעת בגשם ואין בה תשתית כמו צור יגאל השכנה? כמה גני ילדים יש בכוכב יאיר, ולמה אסור לך כערבייה לקנות מנוי שם בברכיה?

כמה רוצחי נשים ערביות מסתובבים חופשיים בגלל מערכת צדק שרואה אותן כנשים לא שוות ליהודיות ודמן הותר רק בגלל שהן ערביות? כמה אלפי נשים ערביות משכילות מובטלות בשוק העבודה הגזעני של ישראל, תגידי? וכמה נשים הופלו בגלל החיג׳אב, עוכבו או הורדו מהאוטובוס באמצע הדרך?

במדינת ישראל את לא יכולה לבחור להתחתן עם מי שאת רוצה, ולא יכולה להעניק אזרחות ישראלית לילדים שלך אם בחרת שלא לפי טעמו של ליברמן, אני מקווה שאת מבינה את זה, יש 30 אלף נשים ערביות שהן במצב הזה. ואם לא שמת לב, במדינת ישראל היהודית עדיין יש עגונות, הפרדה מגדרית בכל מקום כמעט, ועדיין שכרן של נשים הרבה פחות מהגברים. שלא לדבר על מדינה שבחרה בנשיא אנס ושרים מטרידים מינית, ושר בכיר שנהג לתקוף נשים והיום הוא גיבור ישראל וצריך להנציח את מורשתו.

לפני שאת טסה, דימה חביבתי, תעשי חשבון נפש, או לפחות תלמדי קצת יותר מהי המציאות של חייהן של רוב הנשים כאן. אחר כך תוכלי להגיד באנגלית עילגת שישראל שישחררה אותך באמת מהפרימיטיביות ונתנה לך לפרוח.

> וונדר וומן קטנה עליהן: מהפכת הנשים העובדות הערביות בפייסבוק

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני אישה שאוהבת אנשים וסיפורי חיים של פשוטי העם כמוני. הם יהיו גיבורי הסיפורים שאכתוב. תשמעו ממני כאן הרבה ביקורת על התנהלות המדינה וגם פתרונות יצירתיים לבעיות של כולנו.

למדתי בחיים ולא לפי סדר כרונולוגי: תפירה, קרימינולוגיה, בישול, עבודה סוציאלית, מגדר, עיצוב אופנה, חינוך וניהול, רקמה וקצת משפטים עד שנרדמתי בכיתה יותר מדי פעמים. על החיבורים בין הדברים תקראו בעתיד.

אני מודה שהתגייסתי לצבא הכי עדין וגדול בעולם, שמנסה להוביל את המהפכה הכי ארוכה והשקטה ביותר בתולדות האנושות: המהפכה הנשית. וכצעד ראשון הקמתי את עמותת נע״ם – נשים ערביות במרכז בלוד, אותה אני מנהלת כמעט בהתנדבות.

לפני ארבעים שנה נולדתי למשפחת פליטים מסג׳רה בצפון (אילנייה היום), ורוב קרוביי במחנות פליטים בכל פינה בעולם. אני חולמת על יום שיהיה בו שלום, חלקם יחזרו, נבנה בית ויהיו לנו שכנים יהודים רגועים ונריב רק על השאלה של מי הכלב (הערבי או היהודי) שעשה את צרכיו ברחוב המשותף.

עד אז אני גרה בנווה שלום – וואחת אל סלאם ומגדלת שלושה בנים יחד עם זוגי (جوزي) עומר, ואין לנו כלב.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf