שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

דרבי חברוני לאור הזרקורים: גמר הגביע של הגדה יתקיים הלילה

מאת |

הליגה הפלסטינית בגדה המערבית הסתיימה לפני חודש, אך רק היום בלילה נדע מי משתי הקבוצות החברוניות תזכה בגביע של הגדה. בגלל הרמדאן המשחק נדחה ויתחיל רק בשעה 22:30

לפני כחודש הסתיימה העונה הסדירה של ליגת הכדורגל הפלסטינית. בגדה המערבית זכתה באליפות נציגת ירושלים, מועדון הכדורגל הילאל אל-קודס, וזאת בפעם השנייה בתולדות המועדון. הזכייה באליפות הגיעה אחרי עונה מצוינת שבסופה זכו הירושלמים בתואר כשהם מקדימים את השנייה בטבלה, ת'קאפי טולכרם, בשבע נקודות. בכך השיגה הילאל אל-קודס את הכרטיס לטורניר הצ'מפיונס-ליג האסייתי.

> בפעם השניה ברציפות: ישראל הסירה את המגבלות וחברון זכתה בגביע הפלסטיני

ברצועת עזה הייתה עונה מתוחה הרבה יותר, ובסופה זכה מועדון הספורט אל-סדאקה באליפות הראשונה בתולדות הקבוצה. אל-סדאקה, מועדון הספורט העזתי הממוקם בין מחנה הפליטים א-שאטי לאזור שייח' רדוואן, זכה באליפות על חודה של נקודה, כשהוא מקדים את שתי הקבוצות מרפיח שדלקו אחריו: שבאב רפיח וח'דמאת רפיח. כאן תוכלו לצפות בתקציר המשחק האחרון של העונה (ניצחון של אל-סדאקה 2-1 על מחנה הפליטים א-שאטי, כולל הפריצה המסורתית למגרש עם שריקת הסיום).

כעת, למעשה, נותר רק המאבק על הכרטיס השני לצ'מפיונס-ליג האסייתי, והוא יוכרע בקרוב מאוד. "גביע הזהב" הפלסטיני, המפגיש בין מחזיקת הגביע ברצועה לבין מחזיקת הגביע בגדה – משחק שעולה בדרך כלל לכותרות בגלל שישראל מונעת את תנועת השחקנים ואנשי הצוות הפלסטיניים בין שני האזורים – יתקיים במהלך יולי.

מחזיקת הגביע ברצועה היא שבאב רפיח, אחרי שניצחה בגמר 2-0 את ח'דמאת רפיח (לצפיה בתקציר) והיא תשחק נגד המנצחת בגמר הגביע של הגדה, שיתקיים הלילה באצטדיון דורא הבינלאומי. על כל המתח הכרוך במשחק גמר גביע, מצטרפת הפעם מורכבות נוספת, שכן המשחק יהיה דרבי חברוני בין שתי הקבוצות בעיר – שבאב אל-ח'ליל ואהלי אל-ח'ליל.

דרבי חברוני שיסתיים אחרי חצות הלילה

אל-אהלי חברון זכתה בגביע הפלסטיני בשנת 2015 ובשנת 2016, וכעת מחפשת תואר שלישי רצוף. היא ניצחה בחצי גמר הגביע את ואדי אל-ניס מאזור בית לחם בתוצאה 2-1. שבאב אל-ח'ליל מבקשת לפצות את אוהדיה על אבדן כתר האליפות, בו זכתה בשנה שעברה. היא מגיעה למשחק אחרי ניצחון על שבאב סמוע מאזור דרום הר חברון בתוצאה 1-0. משחק הגמר יתקיים בשעה 22:30, על מנת לאפשר לכל האוהדים הצמים את צום הרמדאן לסיים את ארוחת האפטאר, ולהגיע למשחק.

גמר הגביע בעזה. הזוכה הלילה תשחק נגד שבאב רפיח:

עמודי הפייסבוק של שני המועדונים מביעים אמונה עזה בניצחון קבוצתם. חיאן אל-קוואסמי, יו"ר מועדון הכדורגל אהלי אל-ח'ליל, קרא באתר לאוהדי הקבוצה ולכל אוהבי "אל-קלעה אל-חמראא" ("המבצר האדום", הכינוי של אל-אהלי בגלל צבע הקבוצה) להגיע בהמוניהם. מאמן אהלי אל-ח'ליל סלמאן עמר, קפטן הפועל ירושלים לשעבר ואחד הסמלים הכי מובהקים של האוהדים האדומים בירושלים, אמר בריאיון לאתר "כורה" כי למרות שהפסיד בגמר בשנה שעברה (עם הילאל אל-קודס) הוא מאמין שהשנה ניתן להשיג את התואר, בשל העובדה שבקבוצה הנוכחית שהוא מאמן יש תנאים טובים יותר, ניהול טוב יותר ושחקנים חזקים יותר.

אך גם בקבוצה היריבה לא שוקטים על השמרים. מאמן שבאב אל-ח'ליל ראאד עסאף הגיע במהלך השבוע מירדן. המאמן, הנושא תעודת זהות ירדנית, הביע ביטחון רב ביכולתם של שחקניו לזכות בתואר. באתר של שבאב אל-ח'ליל ביקשו מהאוהדים להגיע למשחק עם חולצות לבנות. הם הבטיחו כי מחוץ לאצטדיון תתקיים מכירה של צעיפים לבנים של "אולטראס ח'לילי", מרצ'נדייז של אוהדי האולטראס של שבאב אל-ח'ליל.

האהדה לקבוצות, חשוב לציין, לא נובעת מנטייה פוליטית או חברתית, ואף לא מאזורי מגורים. אתר החדשות הפלסטיני "מען" פרסם ריאיון עם ח'מיני אל-אטרש, המנהל הספורטיבי של מועדון הספורט שבאב אל-ח'ליל, שהתייחס לנושא חלוקת האוהדים בעיר והיריבות בין שתי הקבוצות. לפי אל-אטרש, "היחסים בין שתי הנהלות הקבוצות מצוינים… אנחנו חיים בעיר אחת, משחקים באותו מגרש ביתי, ואוכלים מאותו הסיר… זה טבעי מאוד שבבית אחד בחברון יחיו אוהד של שבאב אל-ח'ליל לצד אוהד של אהלי אל-ח'ליל". דברים באותה הרוח אמר גם כפאח אל-שריף, חבר הנהלת מועדון הכדורגל אהלי אל-ח'ליל. חשוב לציין ששבאב אל-ח'ליל הוא מועדון ותיק יותר, ולפיכך נהנה מתמיכה מסיבית יותר של אוהדיו לאורך השנה, המגיעים באלפים לעודד את הקבוצה. מנגד, לאל-אהלי יש בסיס אוהדים צנוע יותר.

ובינתיים, בנבחרת הלאומית הפלסטינית…

גמר הגביע מתקיים בתקופה טובה של הכדורגל הפלסטיני – אחרי שני ניצחונות של הנבחרת הלאומית הפלסטינית: 3-0 נגד האיים המלדיביים, ו-2-1 נגד עומאן, במשחק שהתקיים בשבוע שעבר. כרגע פלסטין ממוקמת במקום הראשון בבית מס' 4, במוקדמות אליפות אסיה לאומות, שתיערך ב-2019 באמירויות. בחודש ספטמבר תארח פלסטין את נבחרות בהוטאן והאיים המלדיביים לשני משחקים ביתיים שאמורים להיות קלים, לפחות על הנייר.

> הדילמה של השחקן הערבי: לשתוק בהמנון או לעבור לליגה הפלסטינית

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני בדרך כלל מספר את סיפור חיי דרך השפה הערבית. למדתי ערבית בכל המסגרות הישראליות הרשמיות וה"רגילות": בית ספר, חטיבה, תיכון, בגרות ואז בין היתר בצבא. וכך, בגיל 22 הייתי אמנם אחרי 10 שנות "ערבית", אבל לא יכולתי להגיד מילה, ולא הכרתי בעצם אף פלסטיני באמת.

נפתחתי לעולם והשתניתי מכל הבחינות בזכות הערבית האחרת, החיה והנושמת, שנחשפתי אליה מאז: בבית הספר הדו-לשוני בירושלים, בבית ספר חסן עראפה ביפו, ברופאים לזכויות אדם, בלימודי תואר שני במחלקה למזרח תיכון בלונדון, ובדוקטורט בקיימברידג' עם מנחה פלסטיני.

הערבית הזו לקחה אותי למסע שעודנו נמשך: אל עבר ההיסטוריה של לימודי הערבית בארץ, אל קשר אחר שהתקיים בין יהודים לבין ערבית, ובין יהודים לבין ערבים, אל עבר המציאות הפלסטינית והחיים של אלו החיים בצל אפליה מכאן ותחת כיבוש משם, וגם אל הפוטנציאל הטמון בערבית. במילים אחרות, התחלתי להבין איך אפשר – דרך השפה הערבית –  לחשוב כאן על מציאות אחרת.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf