דרושה הגנה בינלאומית לפלסטינים אזרחי ישראל

כשראש הממשלה משתמש במגזר הערבי כדי להתחמק מהחקירות, הורס בתים ומסרב לכל הצעה - זו הכרזת מלחמה, ואין ברירה אלא לבקש הגנה בינלאומית למיעוט הערבי בישראל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבים אורחים: מערכת ערב48

הרשויות הישראליות מיהרו לבצע את צווי ההריסה שהונפקו נגד 11 בתים בעיר קלנסווה במשולש, למרות שהיו בשלב התכנון להסדרת מעמדם החוקי.

רבים מסכימים, כולל חברי הרשימה המשותפת, תושבי קלנסווה ובעלי הבתים ההרוסים, שביצוע צווי ההריסה כל כך מהר והפיכתם של עשרות אנשים לחסרי בית הוא חלק מההוראות שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כמה שבועות לאכוף את חוקי התכנון בישובים הערביים בצורה שוויונית. זאת בידיעה שלא נהרס אפילו בית אחד בישובים היהודים. הוראותיו של נתניהו הגיעו בזמן בו הגיעה הממשלה להבנות עם המתנחלים לפינוי המאחז "עמונה", שהוקם על אדמות פלסטיניות פרטיות.

> "נתניהו הורס לנו את הבתים כדי לכסות על הסיגרים והשמפניה"

תושבי קלנסווה מעל הבתים ההרוסים השבוע (צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס)

תושבי קלנסווה מעל הבתים ההרוסים השבוע (צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס)

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהקשר בין ההריסות לחקירה נגד נתניהו באשמת שחיתות. הוא מנסה להשליך את בעיותיו האישיות על ידי יצירת בעיות חדשות שיעסיקו את דעת הקהל הישראלית ושמראות כיצד ביבי הוא ימני "קשוח" ביחס שלו כלפי הערבים.

חשוב להזכיר כאן שני דברים:

ראשית, אנחנו לא זרים ולא מהגרים ולא מתנחלים. אנחנו הילידים של הארץ הזאת, ואנחנו הבעלים של הבתים ההרוסים. משפחת מח'לוף, הבתים של משפחת עמיד ח'דיג'ה, אדם כמאל ואחמד ח'טיב, בית משפחת עראר ומשפחת מרעי אינם פולשים ולא עוברי אורח. הם בנו את הבתים על אדמותיהם הפרטיות ופעלו עד לרגע האחרון להסדרת הבנייה. כולנו מכירים את בעיות התכנון והרישוי של הבנייה בישובים הערבים.

שנית, הכרזת ועדת המעקב על שביתה כללית בעקבות ישיבת החירום בקלנסווה בעקבות ההריסה היא החלטה נכונה אך לא מספיקה. על כל התושבים להתחייב לשביתה, מדובר כאן בעניין אסטרטגי מהמדרגה הראשונה שקשור להיאחזות שלנו באדמתנו.

ממשלת נתניהו, ליברמן ובנט מכריזה בכל הזדמנות אפשרית שהיא שמה את התושבים הערבים על הכוונת בכל המקומות בהם הם נמצאים: בנגב, במשולש, בגליל ובמישור החוף. הם משתמשים בהסדרת הבנייה והתכנון כתירוץ. וכאן הסכנה, סכנת הבנייה והגירוש מאיימים על לא פחות מ-60 אלף בתים של ערבים. חובתנו לא לאפשר לרשויות לבודד אותנו על ידי ביצוע של הריסות נקודתיות במקומות מסוימים, פעם בקלנסווה ופעם בנגב, ללא תגובה רצינית ואסטרטגית מצידנו ומצד כוחותינו הפוליטיים. אין פסול בפנייה לצדדים בינלאומיים כדי לבקש הגנה, ואין פסול בעצירת עבודת הרשויות המקומיות עד שיהיה פתרון מלא לבתים שנמצאים בסכנת הריסה.

הרשימה המשותפת הגישה לנתניהו הצעה, לפני כשנתיים בערך, בה הוצע כי התושבים הערבים יפסיקו את הבנייה ללא היתרים ומחוץ לאזורים המותרים לפי תכניות המתאר, בתמורה להקפאת צווי ההריסה לשנתיים והקמת ועדה שתדון במציאת פתרון לבנייה ללא רישיון. אבל, כמו שכולם יודעים, הממשלה סירבה להצעה ובחרה להרוס.

המניע לביצוע ההריסות אינו החוק שאמור לשמור על הסדר, אל מניע פוליטי גזעני שמטרתו להכות בנוכחות הערבית בארץ הזאת, לעקור אותה ולהשחית אותה, תוך כדי שנתניהו משליך את בעיותיו עלינו.

זוהי המציאות, אי אפשר לראות את העניין הזה כעניין ישראלי פנימי. זו הכרזת מלחמה שדורשת הגנה בינלאומית עבור המיעוט הערבי הפלסטיני בארץ. דחפורי ההריסה בקלנסווה הזכירו לנו את מה שחלקנו שכח: השוויון הוא בלתי אפשרי ב"מדינת היהודים". לממשלת הימין יש משמעות אחרת למינוח "צמצום הפערים".

כן להגנה הבינלאומית.

מאמר מערכת. תורגם על ידי דימה דראושה

> די לשביתות האוטומטיות, החברה הערבית זקוקה לאסטרטגיה חדשה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf