ישי יתמודד במפלגה חדשה מול דרעי, נפתח הקרב על אליטות ש"ס

מפלגת ש"ס עומדת כנראה בפני פילוג היסטורי. אחרי שהצליחה במשך שנים ארוכות לנצח את כל מתחריה, נקרעת האליטה שבלב המפלגה בין אריה דרעי ואלי ישי. המאבק על משרות, קשרים, יוקרה וכוח רק מתחיל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

יש שני סוגי פרשנים שמתאכזבים תדיר כשזה נוגע לש"ס – אלה שמספידים אותה שוב ושוב, ואלה שתולים בה תקוות. כל מערכת בחירות ש"ס מפתיעה פרשנים וסוקרים, ובכל קדנציה היא מאכזבת כמה. זה חלק מהסיפור של ש"ס: התקוות הרבות שתולים בה מזרחים, פעילים חברתיים, חרדים ומסורתיים, מול היומיום הפוליטי שהיא מתקיימת בו – זה הרצוף בשחיתות, בתוך פרלמנט גוסס ומול ממשלה ריכוזית. זה יומיום שטובל בסדר יום ציבורי ששם מלחמות לפני שכונות, ומקוואות לפני חוגים בבית הספר, גם בקרב קהל הבוחרים של המפלגה היחידה שעדיין נתפסת, בעיני מנהיגיה ובוחריה, כ"תנועה", משהו עממי, מהשטח.

מאז פטירתו של הרב עובדיה יוסף, נוטים מספידיו לזקוף לזכותו את ש"ס, תוך כדי שהם מתעלמים מהעובדה שבמידה רבה היתה זאת ש"ס – על מוסדותיה, עסקניה שבכל פריפריה וכפר, והרבנים המקומיים שהיו לה לקבלני קולות – שהציבו את הרב יוסף, יחד עם תפיסתו ההלכתית הדורסנית והאגרסיבית, כסמכות-על. בין הרב יוסף לש"ס התקיימו יחסי גומלין, שמזכירים את יחסי הגומלין שהיו בעבר בין המפלגה ליו"ר הפופולרי שלה דרעי. אז ש"ס הוכיחה שהיא מתפקדת גם ללא דרעי, האם היא תוכיח שהיא מסוגלת לתפקד בלי המנהיג הרב יוסף? בקרב הפרשנים, זאת שאלת המיליון.

> האופוזיציה החרדית הבעירה את הרחוב – לא נגד הצבא, נגד האליטה

אך דווקא במסדרונות המפלגה השאלה הזאת לא מדאיגה כלל. ש"ס, בעיני האליטה הספרדית המנהלת אותה, חזקה מסכום רבניה אך לא חזקה מסכום עסקניה, ומכיוון שהחלוקה בין רבנים לעסקנים אף פעם לא היתה חד משמעית בש"ס, השאלה היא מה יחליטו העסקנים. או אם להיות יותר ספציפיים: היו"ר החדש-ישן דרעי והיו"ר לשעבר ישי.

כותב שורות אלה שמע מהאנשים הקרובים ביותר ליו"ר לשעבר אלי ישי כי גמלה בליבו ההחלטה לרוץ בנפרד מהמפלגה בראשות דרעי. לדברי אחד המקורבים, שגם נושא תפקיד רשמי במפלגה שבדרך, ישי קיבץ סביבו שורת חכי"ם מתוך המפלגה, שינסו לקחת עמם את השם ש"ס למפלגה החדשה. המנהיג הרוחני יהיה הראשון לציון לשעבר הרב עמאר, שהספיק גם הוא, בלי קשר לישי, להסתכסך עם דרעי. בסביבת הרב עמאר אין אישור לדברים, אך רמזים יש ויש.

ציר ישי-הרב עמאר יכול למצוא לו בני ברית אצל אויבי דרעי, מוצר שאף פעם לא היה חסר ממנו, ולגבש קואליציה. לציבור הבוחרים של ש"ס תמכור המפלגה החדשה שנאה לדרעי ואוריינטציה ימנית – מה שלדברי המקורב יספיק בשביל לגרום לדרעי להזיע. "אל תחשוב שאלי ילך הביתה בשקט" הוא מוסיף.

אריה דרעי ואלי ישי, לפני (צילום: יעקב כהן)

אריה דרעי ואלי ישי, לפני (צילום: יעקב כהן)

קוברת את כל מתחריה

מאז נכנסה לכנסת ב-84', קמו לש"ס מתחרות ישירות רבות. המפלגות שעמדו מול ש"ס ניסו לזנב בה מכל כיוון אפשרי; הרב ש"ך (שהיה בין מקימי ש"ס) הריץ את הרב יצחק פרץ, יו"ר ש"ס לשעבר, בניסיון להסיט ממנה את המצביעים החרדים; לאחר מכן ניסה הרב שמואל אוירבך (כיום מנהיג מפלגת "בני תורה" האופוזיציונית ל"דגל התורה" הליטאית) להריץ את הרב עזרן בראשות מפלגת "תלם אמונה", ללא הצלחה.

ההתנגדויות מהאגף החרדי לא היו סוף פסוק, נגד ש"ס רץ גם נכדו של הרב יצחק כדורי, זה שהביא לש"ס את התמיכה מקרב רבני הקבלה שעד אז נמנעו מלתמוך במפלגה פוליטית, ונכשל. חיים אמסלם ניסה עד לא מכבר לתקוף מהכיוון הליברלי, והיו עוד רבים (אפשר להזכיר את "מרביצי", התימנים בשלל כובעים, מפלגות הימין הקיצוני שגייסו את הרב יעקב יוסף, בנו הגדול של הרב עובדיה, ועוד. לא חסר).

אין נוסחה מוסכמת שעליה אפשר לומר כי בזכותה ש"ס הדפה את המתחרות הישירות שלה, אבל יש כמה תכונות של ש"ס כתנועה, שמסייעות ליציבותה. אפשר בהקשר הזה לציין את מערכת החינוך הש"סית, שמבטיחה בסיס תמיכה, את רבני השכונות המשמשים כקבלני קולות מקומיים שש"ס מתחזקת, ואת הנציגים המוניציפליים, שחייבים לשמור אמונים למפלגת-האם בכדי ליהנות מאוזן קשבת במשרדים אותם מאיישים שרי ש"ס (זאת אחת הדרכים להסביר מדוע למפלגת השכבות החלשות משרד הפנים חשוב יותר ממשרד הרווחה).

כמו בוועדים הגדולים

אך מעבר לכך בשנים מאז הקמתה פיתחה ש"ס "אליטה" שזוכה לטובות הנאה מפליגות, ומבטיחה לחבריה שליטה במוקדי כוח תורניים, פוליטיים וציבוריים, כל עוד ש"ס שומרת על כוחה.

זאת אליטה במרכאות, כי להבדיל משאר האליטות בחברה הישראלית ("הבועה" של אלדד יניב וגיא רולניק, דור המייסדים הקיבוצניקים, כוהני האקדמיה וכדומה) היא לא שורשית כל כך. רוב בניה הם דור ראשון או שני לייחוס המופלג, ואינם משתייכים לשושלות שנהנות משייכות למעמד הגבוה במשך שנים (להבדיל מבני משפחת אבוחצירה-איפרגן-פינטו, או מאזוז-ברדה, או כמה מרבני תימן, שאגב מנהלים עם ש"ס יחסי אהבה-שנאה). בהקשר הזה האליטה הש"סית מזכירה את האליטה השלטת בקרב הוועדים הגדולים (שכמו באליטה הש"סית, השיגה בשביל אלה שלא יכלו להשיג לבד מעמד מסוים, אך לעתים בתמורה לטובות הנאה אישיות), אם כי בהיקף נרחב הרבה יותר.

האליטה הזאת נהנית מטובות הנאה שקשורות לשליטה במוסדות המפלגה: בראש ובראשונה "רשת החינוך התורני" של ש"ס, אל המעיין, ובגוף הכשרות "בד"ץ בית יוסף". אך לא רק. ש"ס, מתוקף שליטתה רבת השנים במשרד לענייני דת, במערכת בתי הדין, במועצת הרבנות הראשית, ובמינויים לתפקידי רבני ערים, רבני שכונות וחברי בתי דין בכל הארץ – כולם תפקידים עתירי ממון וכוח – סיפקה לאליטה הזאת  ארסנל טובות הנאה שהניע אותה כאשר היא הייתה מאוימת. השליטה של "הבית היהודי" במוסדות הללו בקואליציה הנוכחית מאיימת על ש"ס הרבה יותר מחוק הגיוס או חוק הגיור. בשביל חברי הכנסת של ש"ס, חלקם חברים באליטה הזאת, התפקידים הללו הם לחם חוקה של המפלגה.

(אגב: פרשנים מזדמנים נוטים להאשים את "החרדים" ולפעמים את "המזרחים" בשחיתות של מערכות הדת במדינה, למעשה המערכת הזאת נבנתה על ידי המפד"ל בעידודה של מפא"י לאותן מטרות בדיוק, ובמשך שנים שירתה את האליטה הציונית-דתית. גם הפתרון של חילונים ודתיים ליברליים להפריט את מערכת הדת הוא הרסני; בידיים פרטיות המצב לא יהיה יותר טוב, ומדובר בשירותים שהם הכרחיים לחלק גדול מאזרחי ישראל. פיקוח ממשלתי הדוק ונטרול ממד הכפייה משירותי הדת הם הדרך להבריא את המערכת).

הכישלון החוזר ונשנה של פורשי ש"ס לגייס תמיכה מקרב האליטה התורנית שבצמרת ש"ס בנויה על ברית הג'ובים הזאת. שהיא גם, כרגיל, ברית משפחתית. די עם נזכיר את הראשון לציון המכהן הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה, שבנו הבכור נשוי לבתו של הרב שלמה עמאר, ובתו נשואה לבנו של יהודה דרעי – רבה של באר שבע ואחיו של היו"ר דרעי. בנו האחר של יהודה דרעי נשוי לבתו של הרב אברהם יוסף – בן אחר של הרב עובדיה, רבה של חולון ומקים בד"צ בית יוסף, ובן נוסף נשוי לבתו של חבר הכנסת אריאל אטיאס, שאחיו משמש כרבה הספרדי של פתח תקווה (למרות הביקורת, בג"ץ מצא את המינוי תקין). מערכת השידוכים החרדית, שהופכת את רוב ככל ההיכרויות הזוגיות למתוכננות מאד, מקלה למצוא את הקשר.

דרעי אפה את העוגה, ישי יצק את הדבש – ובנט יכריע?

מה שהופך את היריבות בין ישי לדרעי לשונה מכל שאר היריבויות שחוותה ש"ס הוא העובדה שיריבות זו משקפת קרע בתוך האליטה הש"סית. לראשונה בתולדותיה, אולי בגלל פטירתו של הרב עובדיה ואולי בגלל אקורד הסיום הצורם של כהונת הרב עמאר בתפקיד הראשון לציון, שנתפס במחנהו כהדחה על ידי דרעי, ש"ס מוצאת את עצמה במלחמת אליטה. בדרמה הכמעט שייקספירית הזאת, בקרב על העוגה, מוצאים את עצמם בני משפחת הרב עובדיה יוסף ז"ל, שורת רבני ערים המצפים לקידום, חלק מחברי מועצת חכמי התורה וחברי בתי הדין הרבניים (כאמור, שני היריבים העזים – הראשל"צ המכהן הרב יצחק יוסף, והראשל"צ לשעבר הרב שלמה עמאר, מחותנים דרך בנו של הרב יצחק, שנושא בגאון את השם הרב עובדיה יוסף, שליט"א).

האליטה הזאת – שכבר 15 שנה מאז הורשע דרעי גדלה על ברכי היו"ר ישי, שלמעט כשלונות מקומיים ידע להאכיל אותה נכון – כבר לא מכירה את דרעי. אותו אחד שאפה את העוגה ממנה היא אוכלת דבש, הוא נוסטלגיה רחוקה בשביל רוב חבריה.

האליטה של ש"ס (צילום: יעקב כהן)

האליטה של ש"ס בעצרת לזכר הרב עובדיה יוסף (צילום: יעקב כהן)

המלחמה הראשונה של דרעי תהיה בקרב האליטה הזאת. הוא יצטרך לשכנע אותה שחלוקת העוגה לא תשתנה דרמטית, ושעדיף להם לשמור על ש"ס. ישי מצידו יצטרך להוכיח להם שכוונתו של דרעי לתפוס את השליטה על חשבונם, ובכך לצרפם לציר שהוא בונה. ישי כבר רשם כמה הצלחות (הרב מאזוז, ועוד כמה יריבים ישנים של ש"ס, שלמרבה האירוניה הפכו להיות יריבים עוד בתקופתו שלו כיו"ר. אויב אויבך וכו'), אך בגדול בינתיים, באירועי ההכתרה שנערכו במקביל לרב עמאר ולרב שלום כהן, המנהיג מטעם דרעי, רוב האליטה שמרה על ניטרליות.

(אגב, היחיד שהתמודד נגד תופעת האליטה הש"סית, הוא אמנון יצחק בראשות מפלגת כוח להשפיע, שנתפס כקוריוז, אך הצליח לגרוף קולות. כאן כתבתי על זה: אמנון כבר לא יצחק, עלייתה ונפילתה של השמלה והאנטנה.)

המאבק הבא של דרעי וישי, כמו תמיד בש"ס, יהיה על הרחוב. אבל בשביל הרחוב יש מערכת בחירות, ועכשיו אנחנו לא במערכת בחירות. מה שכן, הקיץ הקרוב הולך להיות משמעותי מבחינת המינויים בבתי הדין הרבניים, רבנות ירושלים, ורבני הערים (מה שישפיע על הרכב חברי מועצת הרבנות הראשית). השאלטר נמצא אצל השר לענייני דת בנט וסגנו בן דהן, האחריות על דרעי, והאליטה עוקבת.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

נתניהו משקר והתקשורת קונה: טיבי לא הקריא שמות מחבלים

בימי צוק איתן הקריא ח"כ טיבי בכנסת שמות של ילדים ונשים שנהרגו כשהלכו ברחוב או שהו בביתם. זה לא הפריע לנתניהו לטעון שהוא קרא שמות של "מחבלים", איש לא בדק – והשקר נהפך לאמת. את אותו הדבר הוא גם עשה לנאומה של עאידה תומא סלימאן בהפגנה נגד המלחמה אתמול

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf