האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית הולך על כל הקופה

אחרי שהאגף השמרני במפלגה הפסיד עם הילרי קלינטון בבחירות שהדמוקרטים היו צריכים לקחת בהליכה, לקראת הבחירות הקרובות הפרוגרסיבים עולים למתקפה בכל החזיתות: זכויות עובדים, זכויות נשים, זכויות מהגרים, ומכוונים גם לראשו הפוליטי של טראמפ עצמו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מנקודת המבט של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית האמריקנית, שנות שלטונו של דונלד טראמפ הן מן הסתם אסון מתמשך. עם זאת, הן גם שנים של התעוררות חסרת תקדים. זאת בגלל שאחרי שמונה שנים של אובמה, שנכון יותר לשייך ל"מרכז" מאשר לשמאל, בהן הורגש נמנום מסויים בקרב האגף הפרוגרסיבי, ואחרי שהאגף השמרני והמתון יותר במפלגה הצליח להפסיד עם הילרי קלינטון בבחירות שהדמוקרטים היו צריכים לקחת בהליכה נגד המועמד הכי פחות פופולרי שהרפובליקנים אי פעם העמידו, שנות טראמפ הגיעו עם תחושות חזקות של תרעומת, ושל דחיפות בהדיפת המתקפה המתמדת על הערכים הפרוגרסיביים.

יריית הפתיחה הורגשה כבר ביום ההשבעה, כשמצעדי ההתנגדות ברחבי ארה"ב גימדו את מספר התומכים שהגיעו לטקס השבעה. ומיד לאחר מכן, כשטראמפ הודיע על איסור הכניסה למוסלמים, אלפי פעילים ומשפטנים הציפו את נמלי התעופה כדי לסייע למי שעמדו בפני סכנת גירוש. פרט למחאת ה-Black Lives Matter, קשה לזכור התגייסות דומה של השמאל הפרוגרסיבי האמריקאי בשמונה שנות אובמה.

התעוררות חסרת תקדים. אליזבת וורן וברני סנדרס (Shelly Prevost CC BY 2.0, Gage Skidmore CC BY-SA 2.0 פליקר)

והיום, שנתיים ותשעה חודשים לתוך ממשל טראמפ (נכון שזה מרגיש כאילו עבר נצח?), התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב, אותו האגף השמאלי שאוחז ביד אחת במסרים סוציאל-דמוקרטיים וביד השניה בעמדות בלתי מתנצלות בכל נושאי "מלחמות התרבות" האמריקאנים (כמו נשק, הפלות, וזכויות להט"ב), היום התנועה הזאת התארגנה למתקפה בלתי פוסקת על ממשל טראמפ שמכוונת לא רק להדיח אותו בבחירות 2020, אלא גם לבלום אותו ולאתגר את המדיניות שלו על כל צעד ושעל עד אז. הנה כמה מהחזיתות שבהן מתנהלת המתקפה הזאת:

זירה טובה להתחיל בה היא המירוץ לנשיאות של הסנטורית אליזבת וורן, שבשבועות האחרונים סגרה פער משמעותי בסקרים ונמצאת כעת רק שישה אחוזים מתחת למועמד הדמוקרטי המוביל, סגן הנשיא בתקופת אובמה, ג’ו ביידן. וורן, שעשתה לעצמה שם בקונגרס כלוחמת בלתי מתפשרת נגד כוח תאגידי מושחת, מבינה היטב שהקו המתון של ביידן לא מדבר לאמריקאים רבים שיתלבטו בנובמבר 2020 בין טראמפ למועמד/ת הדמוקרטי/ת. בעוד שביידן מבסס את הקמפיין שלו על "חזרה לנורמליות" וקושר את עצמו שוב ושוב לאובמה, שבתקופתו לכאורה הכל היה נפלא, בשבוע שעבר וורן אמרה בעצרת גדולה בניו-יורק שטראמפ הוא אמנם "התגלמות השחיתות", אבל הבעיה גדולה ממנו בהרבה: “אנחנו צריכים לקחת נשימה עמוקה ולהכיר בכך שאומה שבוחרת בדונלד טראמפ כבר נמצאת בצרות צרורות". “הדמוקרטיה שלנו משותקת," היא הסבירה, "בגלל שתאגידי ענק קנו את הממשלה שלנו".

עם מסר שלא מתמקד בטראמפ עצמו אלא בבעיות העומק בחברה האמריקאית שהביאו לבחירתו, וורן היא אולי הסיכוי הטוב ביותר של הדמוקרטים לתקן את הטעות האיומה של העדפת הילרי קלינטון על פני ברני סנדרס בפריימריז של 2016. כמו הילרי אז, ביידן היום הוא המועמד של הממסד שהמאיס את עצמו על כל כך הרבה אמריקאים עד שהעדיפו את טראמפ. כמו לקלינטון לפניו, גם לו יש קופת שרצים שטראמפ יפתח ציוץ אחר ציוץ כמו שרק טראמפ יודע לעשות. כמובן שגם לוורן הוא לועג עם הכינוי "פוקהונטס", אבל וורן מובילה עליו בסקרים בגלל שהיא מדברת לייאוש העמוק של מעמד הפועלים והמעמד הבינוני הנמוך בארה"ב, שכבר עשורים רואים את האלפיון העליון ממריא לשחקים בזמן שהמשכורת הריאלית שלהם תקועה או אפילו יורדת.

המועמד של הממסד שהמאיס את עצמו על כל כך הרבה אמריקאים עד שהעדיפו את טראמפ. ג'ו ביידן עם ברק אובמה (צילום: הבית הלבן)

בעוד שטראמפ הבטיח להם עוד משרות ואז השליך אותם לכלבים בשביל מלחמת הסחר שלו עם סין, הפרוגרסיבים מחזירים לחיים כלי שכבר חשבנו שחוסל סופית בארה"ב: איגודי העובדים. במהלך השבוע האחרון, 50,000 עובדי ג’נרל מוטורס יצאו לשביתה הראשונה שלהם מאז 2007. הם ראו את החברה שפעם היתה העשירה בעולם משתקמת מהמשבר הכלכלי בזכות העבודה הקשה שלהם, את המנהלים ובעלי המניות מתעשרים, ועכשיו הם דורשים את החלק שמגיע להם בהצלחה.

גם שביתת המורים המוצלחת בלוס אנג’לס בתחילת השנה היא סממן של התחיה הזאת. לפי נתוני משרד העבודה האמריקאי, מספר השביתות בארה"ב בשנה שעברה היה הגבוה ביותר מאז 1986, וזאת למרות שהיתה ירידה קלה באחוז העובדים המאוגדים.

קליפורניה משיבה מלחמה

ואם כבר לוס אנג’לס, אז קליפורניה היא כנראה המקום שבו המתקפה הפרוגרסיבית היא החזקה ביותר. בית המחוקקים של המדינה והמושל גאווין ניוסום נמצאים בהתנגשות מתמדת עם הממשל הפדרלי של טראמפ בגלל שורה של חוקים פרוגרסיביים שעברו במדינה.

בשבוע שעבר, בזמן שמאות אלפים הפגינו נגד אסון האקלים המתקרב, ממשל טראמפ בחר לבטל את היכולת של קליפורניה לקבוע סטנדרטים משלה למידת הזיהום המותרת מכלי רכב, מהלך שהוביל את המדינה (לצד מדינות נוספות שמתכוונות ללכת בעקבותיה) לתבוע את הממשל הפדרלי, עם הבטחה להגיע עם הנושא עד לבית המשפט העליון. כנראה שרפובליקנים מאמינים בזכות של המדינות השונות שמרכיבות את ארצות הברית לאוטונומיה מסויימת מהממשל הפדרלי רק כשמדובר בזכות של מדינות הדרום העמוק לחוקק חוקים שמפלים נגד להט"ב, מדכאים הצבעה של מיעוטים, ומונעים מנשים את הזכות להפלות בטוחות ונגישות.

וגם בנושא שהיה גולת הכותרת של הקמפיין והנשיאות של טראמפ, מדיניות הגירה שמרנית וגזענית, קליפורניה נלחמת בחזרה. פחות משנה לתוך הקדנציה של טראמפ עבר בבית המחוקקים של המדינה חוק הסנאט 54 (SB 54), שאוסר על כוחות השיטור במדינה להשקיע אפילו שקל אחד מהמשאבים שלהם באכיפת מדיניות ההגירה הפדרלית של טראמפ. בכך הפכה המדינה הגדולה והעשירה בארצות הברית ל"עיר מקלט" לכל מהגר שרוצה להימלט למקום שבטוח יותר מאימת משטרת ההגירה הפדרלית (ICE), ונתנה דוגמה לכך שאפשר להתנגד לטראמפ. בימין האמריקאי, שכאמור תומך בהתלהבות ב"זכויות מדינות" כל עוד מדובר בזכות לדכא ולהפלות, מרבים לייבב עכשיו ש"קליפורניה מתעלמת מחוקי ההגירה ומתנהגת כמו מדינה עצמאית".

המאבק על הכוונת

אולי הדוגמא הקיצונית ביותר לקרע בין הממשל הפדרלי לקליפורניה הוא תביעה שהגישה לאחרונה ה-NRA, השדולה העוצמתית בעד נשק, נגד העיר סן פרנסיסקו, לאחר שזאת הגדירה את השדולה באופן רשמי כארגון טרור.

ואכן, גם בנושא הנשק, אחד מנושאי הליבה של מלחמות התרבות האמריקאיות, שכולם כבר חשבו שלא ניתן להתקדם בו אפילו מילימטר בגלל הכוח הכמעט בלתי מוגבל של ה-NRA, הפרוגרסיבים עולים להתקפה. בפברואר השנה עבר בסנאט החוק הראשון מזה רבע מאה שמגביל הפצת נשק. החוק, שסוגר פרצות בחקיקה קודמת, נישא על כתפי התנועה של תלמידי תיכון שיצאו לרחובות בשנה שעברה ב"מצעד למען חיינו", בהובלת הניצולים מהטבח בבית ספר בפרקלנד, פלורידה.

ועכשיו, אחרי עוד קיץ מלא במקרי טבח שזעזעו את ארה"ב, התזוזה כבר מורגשת. אם בעבר מועמדים דמוקרטיים לנשיאות פחדו לדבר על נושא הנשק בתקיפות מחשש שה NRA יחסלו את הקריירה הפוליטית שלהם (כפי שקרה כבר פעמים רבות בעבר), בדיבייט של המועמדים הדמוקרטיים לפני שבוע וחצי זה כבר נשמע אחרת לגמרי. בטו או’רורק, הסנטור הדמוקרטי מטקסס, אמר "כן, אנחנו בהחלט הולכים לקחת את רובי ה-AR-15 והAK-47 (הראשון דומה ל-M-16, השני מכונה "קלצ’ניקוב", ל.ב.ד) שלכם! אנחנו לא ניתן להם יותר להיות מופעלים נגד אמריקאים!”.

השבוע עלתה גם פרסומת מטרידה של ארגון נגד כלי נשק, שמסמנת עליית מדרגה בתעוזה של הפרוגרסיבים לתקוף את הימין על תמיכתו בנשיאת נשק:

גם בנושא ההפלות, הלחץ מהצד הפרוגרסיבי גובר. אולי שמתם לב שבשנה האחרונה שורה של מדינות דרומיות חוקקו חוקים שנועדו להגביל עד לאפס את היכולת של נשים להפסקת הריון בטוחה. זאת מאחר שבמדינות האלה מבינים היטב שלאחר המינוי השנוי במחלוקת של ברט קאבאנו לבית המשפט העליון, נפתחה בפניהם ההזדמנות להפוך את הלכת רו נ’ וויד שהפכה את הפסקות ההיריון לחוקיות בכל ארה"ב.

כזכור, מינויו של קאבאנו היה אפוף במחלוקת בגלל האשמות שהעלו נשים שהשופט תקף מינית בעברו. למרות שלפי חוקת ארה"ב, כדי להבטיח את עצמאות הרשות השופטת, מינוי לבית המשפט העליון הוא לכל החיים, החוקה מאפשרת הדחה של שופט באותו ההליך שבעזרתו ניתן להדיח נשיא. על האפשרות הזאת בדיוק הלכו השבוע הפרוגרסיבים, לאחר שהליך הבירור של הטענות נגד קאבאנו היה צר ומוגבל באופן מכוון. למרות שהמהלך כנראה חסר סיכוי, הם מקווים לפחות להביך את הרפובליקנים שימנעו מלהדיח אותו בעזרת חשיפות חדשות מעברו שלא נכללו בהליך האישור שלו.

מאותן הסיבות, הפרוגרסיבים גם לא ויתרו עדיין על הניסיונות להדיח את טראמפ עצמו, או לפחות לגרור אותו לבחירות תחת עננה כבדה של חקירות מביכות, שהחל מהשבוע כוללות גם הבטחה מטרידה שנתן טראמפ למנהיג עולמי אחר, כנראה נשיא אוקראינה החדש ולודימיר זלנסקי. זאת למרות ההתנגדות הנוקשה של המנהיגות המתונה של המפלגה, בראשות ננסי פולוסי, לפתיחה בהליכי הדחה.

לא ברור אם המתקפה הפרוגרסיבית הכוללת הזאת תשיג את מטרותיה, אבל נראה שכן ברור שהסיכויים שלה טובים בהרבה מהפוליטיקה הממסדית והמתונה שהובילה את המפלגה להפסד ב-2016, ועלולה להוביל אותה להפסד נוסף ב-2020.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ישראל מציגה שוד אדמות פלסטיניות כגן לאומי ומקום בילוי. צעיר מתרחץ במעיין עין חניה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

עין חניה: מעיין של כפר פלסטיני הפך לפינת נופש לתושבי ירושלים

אתמול זה קרה: מעיין עין חניה, ששימש במשך דורות את הכפר ולאג'ה, הופקע אתמול סופית מתושביו והפך לפארק לרווחת תושבי ירושלים. התושבים הפלסטינים יצטרכו להביט עליו מרחוק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf