השנאה לשמאל האשכנזי לא יכולה להיות בסיס לחיבור מזרחי-פלסטיני

נאומו התקיף של זחאלקה נגד סתיו שפיר קנה לו אוהדים רבים מקרב מעגלים מזרחיים שלא הצביעו ולא יצביעו לו לעולם. אבל איפה עומדים האוהדים החדשים כאשר מול זחאלקה ניצבת מירי רגב במקום שפיר?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אחרי שהפך לסוג של אייקון מזרחי-רדיקלי בעקבות הציטוט המפורסם שלו בסרט "אשכנז", בו אמר כי לא המזרחים הם שלקחו את פלסטין אלא האשכנזים ששרו "הבאנו שלום עליכם", חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מכה שנית: בנאומו השבוע בכנסת הוא תקף בחריפות את חברת הכנסת סתיו שפיר על גזענותה שלה וגזענות השמאל הציוני כלפי הציבור הפלסטיני, וכוכבו דרך לרגע שוב בשמי המזרחיות החדשה. היה משעשע במיוחד למצוא בין המהללים הרבים את חגי עמיר, לא חובב שמאל אשכנזים ידוע, ועוד חברות וחברים מזרחים רבים שמעולם לא הצביעו ולעולם לא יצביעו לזחאלקה, ואשר בחלקם הגדול הצטרפו בקול תרועה גדול לש"ס של דרעי בבחירות האחרונות.

> הסדרה "נביאים": כשפוליטיקת הזהויות מאבדת הקשר היסטורי ופוליטי

אין בכך כל הפתעה, כמובן; הרדארים של חלקים מסוימים בשיח המזרחי החדש מכוונים לסרוק את הרשת ולאמץ כל אניץ של ביקורת כלפי השמאל האשכנזי המהדהדת את סלידתם שלהם עצמם משמאל זה, ולהאדיר אותה ברוב טקס. בהעדר כל מוטיבציה להגן על השמאל הציוני, שהרוויח כל טיפת ביקורת ביושר גמור, מפתה להצטרף למקהלה העליזה שהתקבצה סביב זחאלקה ולקחת חלק בחיבוק הקבוצתי. כמצביעת בל"ד, אין דבר טבעי יותר מבחינתי. אך בכל זאת, רגע לפני שמשיקים כוסיות, כמה הערות:

"אשכנז", פרק ב': זחאלקה נגד סתיו שפיר

כאמור, חלק לא קטן ממעריציו החדשים של זחאלקה הובילו בבחירות האחרונות קמפיין תמיכה מיוחצן מאוד במפלגת ש"ס. אותה ש"ס שנציגיה בוועדת הבחירות המרכזית חברו, כמה אירוני, לנציגי המחנה הציוני של סתיו שפיר בדרישה לפסול את מועמדותה של חנין זועבי לכנסת. אני לא זוכרת שאותם חברים מתחו ביקורת על ההצבעה המחפירה הזו באותה קולניות שבה הם מוחאים כעת כפיים לזחאלקה. כלומר אין לחברים האלה בעיה להצטרף לשמאל הציוני המתועב כל כך בעיניהם כדי לסתום את פיה של נציגה פוליטית של הציבור הפלסטיני כיוון שלא עמדה בקריטריונים של אותו השמאל עצמו, כל עוד יש בצד זה תנובה פוליטית יפה, ובו בזמן גם לחבק את זחאלקה כיוון שנכנס "באשכנזים". אני מודה שההיגיון הפוליטי ובעיקר המוסרי של המהלך הזה נפלא מבינתי.

ואחרי שכולנו נגנבנו מאיך שזחאלקה נכנס בשמאל הלבן, כדאי להקשיב לו שוב, בתשומת לב: זחאלקה לא משתלח בשמאל הציוני כדי להכשיר קריאות מוות לערבים, והוא לא אומר ש-48' היתה גרועה יותר מ-67' כדי להכשיר את ההתנחלויות. מה שהוא אומר זה שההבחנה ביניהם היא מתעתעת ולא מוסרית כי הם שניהם חלק מאותו ממסד ציוני שמנשל את הפלסטינים כבר 67 שנים, ולא 48 שנים בלבד. הוא שולל את הממסד מיסודו. אותו ממסד שחברי ש"ס ומירי רגב, גיבורת התרבות החדשה של אותם מעגלים, מהווים חלק אינהרנטי ממנו, ובחדווה. מי שמתחבק עם הממסד ואחר כך מוחא כפיים לזחאלקה על איזו נזיפה שלו בסתיו שפיר בוחר לסרס את דבריו של זחאלקה כיוון שהוא חושש מהתמודדות עם משמעותם העמוקה.

העמידה העקבית על המשמעות והתנאים בהם יכולה סולידריות מזרחית-פלסטינית אמיתית להתממש מרגיזה, מסתבר, חברים רבים במעגלים המזרחיים, כיוון שהיא לא מאפשרת מפלטים נוחים להתכנסות סביב המכנה המשותף של סלידה מהשמאל האשכנזי. במאמר שפרסם באתר "העוקץ" (תחת השם המאלף "אתחלתא דגאולה: השיח המזרחי מסתכל במראה ורואה לראשונה את עצמו", המדגים בצורה כל כך יפה תפיסה עליה עמדתי במאמר על הסדרה נביאים, לפיה אין לשיח המזרחי ולמאבק המזרחי עבר או היסטוריה, והוא מתחיל עם השיר הראשון של רועי חסן) מאשים אופיר טובול את "טהרני השמאל המזרחי", ואותי באופן אישי, בכך שאנחנו ממשטרים את אפשרות המפגש המזרחי-פלסטיני ומתפקדים כסלקטורים בשער. אין דבר מופרך מזה: החיבור המזרחי-פלסטיני הוא ללא כל ספק הפרוייקט הפוליטי החשוב והמבורך ביותר כיום, ואני שותפה בעצמי בשתי יוזמות כאלה בימים אלה ממש.

אלא שכדי שלמפגש הזה תהיה תוחלת כלשהי, הוא זקוק לבסיס הרבה יותר איתן מאשר שנאה משותפת לשמאל האשכנזי. שנאה משותפת איננה בסיס לפעולה פוליטית. כדי שהמפגש הזה יהיה אפקטיבי, יש לבוא אליו מתוך ראייה מפוכחת ואמיצה, ונכונות לעשות גם בדק בית, משני הצדדים. כיוון שאני מגיעה למפגש הזה מהבית המזרחי, חשבון הנפש שלי נמצא שם. אני מצפה מחברי לשיח המזרחי להבין שאי-אפשר להגיע למפגש הזה תוך הכלה של קריאות "מוות לערבים", סתימת פיות של נציגי ונציגות הציבור הפלסטיני, וחיבוק של פוליטיקאים ופוליטיקאיות עם רקורד גזעני מובהק רק משום היותם מזרחים.

'אשכנז', פרק א': זחאלקה נגד השמאל האשכנזי:

טובול מלין על אותם "מזרחים טהרנים" שהם מאפשרים לדון בנושא המזרחי "רק כשהוא משרת את הנרטיב הפלסטיני". זה מה שקורה כנראה כשמאמינים שהמאבק המזרחי התחיל עם המסיבה הראשונה של קפה גיברלטר ומתעלמים מרקורד כתיבה ועשייה של עשרות שנים. האמירה הזו הופכת למופרכת במיוחד דוקא לאור ההיפוך הגמור של הדברים שאנחנו עדים לו בשיח המזרחי החדש הזה, שאליו התייחסתי ברשימה על הסדרה 'נביאים': בשיח המזרחי החדש הזה, העיסוק בפלסטינים מופיע אך ורק בכדי לשרת את הנרטיב (השבטי והמאוד מסוים) המזרחי, כלומר את עוולותיו של אותו שמאל משוקץ.

כדי להדגיש את הברית המזרחית-פלסטינית הבלתי אמצעית הזו, כביכול, בלי כל "המתווכים הטהרנים מטעם עצמם", טובול מביא כדוגמה את הפניה הבאמת מרגשת ההיא של איימן עודה לאריה מכלוף דרעי במהלך העימות הטלוויזיוני שנערך ערב הבחירות. שלא במקרה, טובול מעדיף להתעלם מתגובתו היהירה והמתנשאת של דרעי לאותה פניה, ולאופן הזחוח בו דחה את ידו המושטת של עודה.

טובול טוען כי השיח המזרחי מסתכל כיום במראה ורואה לראשונה את עצמו. אני מבקשת לחלוק על הקביעה האופטימית הזו. לתחושתי, כאשר השיח המזרחי הזה מסתכל במראה – או בכל מקום אחר, לצורך העניין – הוא רואה בעיקר אשכנזים שמאלנים. למרות האופוריה ואשליית הריבונות, זהו שיח שמשועבד למבט האשכנזי, וממשיך לנסח את עצמו כשיח לעומתי מובהק. במקביל, הוא ממשיך לספור לייקים של אשכנזים ולהשתלח במושאיהם בגסות.

ומילה אחרונה לכל הזחאלקיסטים החדשים: להריע לג'מאל זחאלקה כשהוא מבקר את סתיו שפיר ואת השמאל האשכנזי זאת חוכמה קטנה; השאלה המעניינת יותר היא מה קורה לתמיכה המרגשת הזו בזחאלקה כאשר הוא מושלך בבושת פנים מהדוכן על ידי הגיבורה המזרחית העממית והלא שמאלנית בעליל, מירי רגב:

> "ניסינו לעשות שלום עם האשכנזים ונכשלנו, עכשיו ננסה עם המזרחים"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

במקום פנטזיות על פשעים נגד האנושות, מוטב לדאוג לתושבים. ירי על מפגינים בעזה (צילום: עבד רחים חטיב/פלאש90)

נתניהו אינו הראשון שמפנטז לרוקן את עזה מתושביה

במקום קידום תכניות ל"הגירה" של תושבי רצועת עזה, צעד שמהווה פשע נגד האנושות, מוטב שישראל תשקיע את הכסף בשיפור המציאות הטראגית שהיא עצמה יצרה שם, או שתשנה את המדיניות שמחוללת אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf