האופוזיציה החרדית הבעירה את הרחוב, אבל לא נגד הצבא

הרחובות המרכזיים בערים החרדיות בערו בסוף השבוע שעבר (10-12 באפריל). המחאה התעוררה בעקבות מעצר אליהו כהן, תלמיד ישיבת "נחלת דוד" בהר נוף בירושלים ותושב אשדוד, שלא התייצב לצו ראשון בלשכת גיוס.

כהן הוא בחור בשנות ה-20 לחייו המתגורר ברובע ט' באשדוד, שביום שני בערב נסע עם משפחתו לאירוע באלעד. ביציאה מהעיר נעצר רכב המשפחה לבדיקה במחסום משטרתי שנועד ללכידת שב"חים, אך משהתברר לשוטרים כי כהן "דרוש לחקירה" בעקבות אי-התייצבות בלשכת הגיוס הם עצרו אותו לעיני בני משפחתו. ביום רביעי עלה כהן למשפט צבאי, שם נגזרו עליו 20 ימי מחבוש.

ביום חמישי החליט ה"וועד להצלת עולם התורה", גוף חרדי אופוזיציונרי שהוקם בכדי לרכז את המלחמה נגד מגמות הגיוס, לצאת למלחמה. תוצאות המחאה דווחו בתקשורת; פחים בוערים, עצורים ופצועים מקרב השוטרים.

ההפגנות התרחבו במהירות. ביום חמישי (10 באפריל) יצאו מאות להפגין בירושלים, בני ברק ובית שמש. ההפגנות גלשו לאלימות הדדית ועשרות נעצרו. ביום שישי, לאחר כניסת השבת, התקיימו תפילות שבת המוניות בירושלים ובני ברק. על פי דיווחי המשתתפים נכחו בהן כאלפיים איש.

מיד עם צאת השבת (12/4) התחדשו ההפגנות האלימות בחמישה מוקדים – בירושלים, בבית שמש בבני ברק ובאשדוד. כביש גהה נחסם לתנועה. באשדוד פרצו ההפגנות ספונטנית עם שחרורו של אחד המפגינים שנעצרו ביום חמישי. בהפגנות בבני ברק נפצעו שלושה שוטרים, אחת מהם קצינה בכירה במשטרת מחוז דן. הפגנות סוערות תוכננו גם ליום ראשון. לקראת ערב החליט צה"ל לשחרר את העצור, ועד שעות הלילה שוחררו ממעצר כל המפגינים. נגד חלקם יוגשו כתבי אישום. בעקבות השחרור בוטלו ההפגנות.

אליהו כהן, נושא פוליטי

ישנם לא מעט חברי כנסת חרדיים, שמונה-עשרה חכי"ם מ-4 סיעות ו-2 מפלגות, אך אף לא אחד מהם השתתף בהפגנות סוף  השבוע. היעדרותם אינה אקראית; היא משקפת את המחלוקת העמוקה המתקיימת בלב הממסד החרדי בשאלת ההתנגדות לחוק הגיוס. ההתנגדות אמנם לחוק חוצה מחנות, אך הציבור בכללותו טרם החליט כיצד יש לנהוג ביחס אליו: האם לנקוט בדרך השתדלנית, או לצאת למלחמה אלימה.

הפולמוס כמובן אינו חדש, אך בשנה וחצי האחרונות התגבר והפך לקרע מפלג בזרם הדומיננטי בחברה החרדית. מותה של הסמכות התורנית והפוליטית העליונה, הרב יוסף שלום אלישיב, יצר מלחמת הכל בכל. הרב אלישיב היווה דמות מרסנת לשני הפלגים – המתירני מזה והשמרן מזה, ולאחר מותו הותר הרסן. תחילה השתלט הפלג המתון על היומון "יתד נאמן", העיתון החרדי שזוכה לחשיפה הגבוהה ביותר. יחד עם שליטה במגזין סוף השבוע הפופולרי "משפחה", ובאתרי האינטרנט החרדיים (מטבעם שמרניים פחות), זכה כעת להשפעה רבה. בהמשך הודחו אנשי הזרם השמרני מכל מוקדי ההשפעה במפלגות החרדיות, מה שהוביל אותם להתמודד עצמאית בבחירות המקומיות בירושלים, בני ברק ומודיעין עלית. תחושת הקיפוח עשתה את שלה. בכל אחד מהמקומות בו התמודדו הם נכנסו למועצה.

לפילוג בחברה החרדית השלכות ישירות על חיי היום-יום של הרחוב החרדי. אברכים סולקו מכוללים, בתי כנסת נסגרו ועמותות צדקה חדלו מלתמוך במשפחות שאינן מזוהות עם הפלג הנכון. עיתויו של הפילוג טראגי במיוחד. הציבור החרדי כולו נלחם כעת על זכותו להתחנך על פי השקפת עולמו ושלא לשרת בצה"ל, ומצוי בעמדת מיעוט מול ממשלה עוינת. אחדות השורות הכרחית למאבק.

שאלת ההליך הפרוצדורלי של ההתייצבות בלשכת הגיוס נתונה במחלוקות בין הפלג השמרני והמתון. מאז ביטול חוק טל בידי בית המשפט העליון באוגוסט 2012, החל צה"ל להעביר את בני הישיבות המתייצבים לצו ראשון הליך חיול מקוצר. בסיומו הם חוזרים לביתם בלי תאריך גיוס, לפחות עד שהחוק החדש יכריע מה יש לעשות בהם. ההליך שונה מזה שהיה נהוג עד ביטול חוק טל, שבו בני הישיבות היו חותמים על טפסי דחיית שירות ללא הליך חיול.

הפלג המתון, השולט כאמור במוקדי הכוח הפוליטיים, הסכים להליך החיול הזה. הוא הבין כי מדובר בהליך בירוקרטי ותו לא. הזרם השמרני יותר מתנגד לו. רבני הזרם מורים לצעירים הכפופים להם אידיאולוגית שלא להתייצב כלל לצו ראשון.

בחור הישיבה כהן נעצר משום שלא התייצב להליך החיול. מעצרו הוציא לרחוב את אנשי הפלג השמרני בעוד הרוב החרדי דמם. מאות האלפים שצבאו על מבואות ירושלים לפני מעט יותר מחודש, במחאה על הכוונה "להטיל ענישה פלילית על לומדי תורה", דממו כעת למול מעצר בחור הישיבה הסרבן. ביתד נאמן, בטאון הפלג המתון, כלל לא היה אזכור למעצר ולהפגנות. ניתן לשער כי ההתעלמות קשורה לשיוכם של המפגינים לאופוזיציה החרדית.

כנגד מי מחו האלפים? קשה להניח שכנגד המעצר. ברחוב החרדי לא ממהרים להאשים את הצבא ומקבלים את התפיסה לפיה הצבא רק מבצע את מדיניות הממשלה. לא סביר גם שההפגנות הן נגד ממשלת לפיד או חוק הגיוס, שכן הנהלים שבעטיים נעצר כהן גובשו עם ביטול חוק טל. החרדים היו אז חלק מהממשלה ולפיד עדיין כתב טור בידיעות אחרונות.

ההפגנות, ניתן לשער, מיועדות הביתה פנימה הרבה יותר מאשר החוצה לכיוון הצבא והממשלה. הן מהוות מחאה בעיקר נגד הממסד החרדי. התחושה היא שהזרם המתון השתלט על הממסד החרדי ומתעלם ממעצר כהן רק בגלל שיוכו הפוליטי הפנים-חרדי. וזה עוד לפני שהזכרנו את כעס הפלג השמרני על הדרתו הפוליטית הכללית.

ההיבט המעמדי: את הספרדים הם ייקחו ראשונים

כהן הוא העצור השלישי מאז בוטל חוק טל ונהלי הגיוס החדשים נכנסו לתוקף. קדמו לו שני עצורים נוספים: יעקב ישראל פז מאלעד, תלמיד ישיבת גרודנא באשדוד, שנעצר בפורים האחרון בעודו שרוי בגילופין, ומ.ז (התקשורת כיבדה את בקשתו לפרטיות) שנעצר בפברואר בבדיקת רישיונות שגרתית. שלושת הבחורים נעצרו משום שלא התייצבו בלשכת גיוס. כולם נשפטו לתקופות מעצר קצרות (חמישה עד עשרים ימים). לכאורה אין ביניהם מכנה משותף אחר.

האמנם? שלושת העצורים החרדים הם ממוצא מזרחי. בעולם הישיבות החרדי האשכנזי יש לכך משמעות. הספרדים נמצאים בתחתית שרשרת המזון הקהילתית. בכנס משותף שערכו לאחרונה מועצות גדולי התורה – של אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס – כנגד חוק הגיוס, פרץ הרב שלום כהן בבכי ואמר "את הספרדים הם יקחו ראשונים". כהן הוא ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס וראש ישיבת פורת יוסף, מוסד ספרדי מיתולוגי שבין חניכיו ניתן למנות את הרב עובדיה יוסף המנוח. הוא בוודאי יודע על מה הוא מדבר.

דבריו של הרב כהן מצטרפים לביקורת שמטיחים אנשי האופוזיציה החרדית בממסד הפוליטי החרדי. הם טוענים שתמיכתה השקטה בחוק החדש תוביל לפגיעה בחוליות החלשות של עולם הישיבות, כשבראש ובראשונה מדובר על החניכים הספרדים. הקונספירטיביים יותר שביניהם טוענים כי זו הסיבה לתמיכה השקטה – הממסד יודע שהחוק החדש אינו פוגע בו.

הביקורת מבוססת על פרשנות לסעיף בחוק המתייחס למכסת גיוס מסוימת, כאשר אם החרדים יעמדו במכסות הגיוס יוכלו שאר בני הישיבות שלא להתגייס. כיצד ממלאים את המכסה הזאת? את המכסות של חוק טל מילאו נושרים חרדים וציונים-דתיים אדוקים שיכלו להיחשב כחרדים. את מכסות החוק החדש ניתן למלא גם בעזרת חישוב נדיב יותר, הכולל גם יוצאים בשאלה וחניכי ישיבות תיכוניות חרדיות. אולם היעדים שהחוק מציב גדולים יותר. הם עשויים שלא להתמלא.

מי ישלים את היעדים, שנקבעו בשיתוף פעולה עם הפוליטיקאים החרדים? המוסדות והתלמידים "החלשים", הרחוקים ממוקדי הכוח: תושבי הפריפריות החרדיות, חוזרים בתשובה, מזרחים וקבוצות מוחלשות אחרות. בפירוש לא המוסדות והתלמידים "החזקים", שמביניהם, אומרים כולם, סביר שאף תלמיד לא יגויס.

האופוזיציה השמרנית טוענת כי אדישות הממסד החרדי מהחוק החדש אינה אקראית. היא נובעת מתחושת הביטחון של הפוליטיקאים שהישיבות "החזקות" לא ייפגעו מהחוק. האשכנזים לא יצטרכו, חלילה, ללבוש מדים. אליהו כהן ילבש אותם במקומם.

הפגנות הזרם השמרני הן קריאת אזהרה. חלוקות פנים חרדיות כאלה לא יעברו ללא מחאה.