טראש פוליטי: אוקראינה מלמדת את אירופה איך עושים מהפכה מנצנצת

כוריאוגרפיה מתריסה, מסרים חתרניים, התנגדות לפלישה הרוסית לחצי האי קרים, ודיוות שנותנות בראש. האוקראינים הם כנראה אלופי העולם באומנות השילוב של אסתטיקה פוליטית לתוך 3 דקות שואו על במת האירוויזיון

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: חן עוזרי

תחרות האירוויזיון, כך נדמה, איבדה כבר מזמן את הרלוונטיות המוזיקלית לטובת עיסה מטמטמת של גימיקים ופרובוקציות. מעבר לכך, עם הצטרפותה של אוסטרליה כמתמודדת קבועה והאפשרות לצירופה העתידי של ארה"ב (בה משודרת התחרות בשידור חי, כבר שנה שנייה ברציפות) – גם ההקשר הטריטוריאלי המקורי היטשטש ללא היכר .

מי כמונו, הישראלים, צריך להיות מודע למגמות שכאלה. ישראל, חברה וותיקה יחסית באיגוד השידור האירופי, היא גם המדינה הראשונה מחוץ למרחב האירופי שהצטרפה לתחרות, כבר בשנת 1973 (כשהיא מקדימה מדינות כמו איסלנד, יוון, טורקיה וקפריסין שהצטרפו לאחר מכן). לא הרבה נשאר מהחזון המקורי של מייסדי התחרות ונדמה שדגל ה"דיאלוג" שהיוזמה ביקשה לקדם באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, הלך גם הוא לאיבוד.

עם זאת, טבלאות הרייטינג לא משקרות: העניין בתחרות רק גובר משנה לשנה. מעל ל-200 מיליון איש, על פי ההערכות, צפו בזמן אמת בגמר האירוויזיון שנערך בשטוקהולם בשנה שעברה.

מעבר לכך- האירוויזיון, לצד כאב הראש והררי הטראש המלווים אותו, מזכיר לנו מדי פעם שגם בז'אנר הממוסחר של מוזיקת הפופ ניתן לבטא מסרים נוקבים ולעורר מודעות לסוגיות חברתיות ופוליטיות. אחרי הכל, הכוונה המקורית שעמדה ביסוד התחרות היא יצירתו של מרחב ביטוי רב-תרבותי, שימנע עימותים ועוינות בין מדינות ויאפשר לעמים שונים לבטא את המסורות הייחודיות שלהם. ראוי לציין בהקשר זה כי גם הפלסטינים כבר הביעו עניין עתידי בהצטרפות לתחרות ופעילי BDS אף יזמו בעבר, כמו גם השנה, קמפיין שקורא לקהל ולשופטים להחרים את השיר הישראלי.

אני מסכים לחלוטין עם יובל בן עמי, שכתב כאן בעקבות פטירתו של ג'ורג' מייקל, על הפוטנציאל המחאתי שבמוזיקת הפופ. המקרה של אוקראינה, שמארחת את האירוויזיון הנוכחי אחרי ניצחון סנסציוני בשנה שעברה, בהחלט מעלה כמה דוגמאות מרתקות לאופן בו מוזיקת פופ יכולה לשקף תהליכי עומק חברתיים.

> תמיד תהיה לנו פריז

ג'מאלה, נציגת אוקראינה שרה את השיר הזוכה באירוויזיון 2016 (צילום: Albin Olsson, CC BY-SA 4.0)

ג'מאלה, נציגת אוקראינה שרה את השיר הזוכה באירוויזיון 2016 (צילום: Albin Olsson, CC BY-SA 4.0)

הדיוות שנותנות בראש

קצרה היריעה מלפרט כאן את מבול הרפורמות והיוזמות החברתיות שאוקראינה עדה להן בשנים האחרונות, מאז מהפיכת "יברומאידאן" הדמוקרטית של שנת 2013. מדובר בשינויים בקנה מידה היסטורי, המדינה כולה עוברת טרנספורמציה שנותנת את אותותיה בכל תחומי החיים כמעט.

בגלל המתיחות בין המדינות רוסיה לא תשתתף השנה באירוויזיון, ואפילו מועדי התחרות גויסו הפעם לטובת לוח השנה הרשמי. אין זה מקרי שהמארגנים בחרו לקיים את חצי הגמר הראשון כבר ביום שלישי, ה-9 במאי: לאחרונה גברה מגמת האינטגרציה של המדינה עם מוסדות האיחוד האירופי, לצד זניחת מורשת הדיכוי של הדיקטטורה הסובייטית. בהתאם לכך מצוין יום הניצחון על הנאציזם כבר ב-8 במאי, כבשאר העולם המערבי – בניגוד למסורת המקובלת בברה"מ לשעבר (וברוסיה בפרט), שמציינת את התאריך יום לאחר מכן. האירוויזיון הנוכחי, אם כן, משמש אמתלה נוספת לזניחת התאריך הישן וחיזוק מעמדו של התאריך ה"נכון". הממשלה האוקראינית מבקשת לאותת לציבור הבוחרים, כמו גם לעולם כולו, באיזה צד היא עומדת.

כידוע, לא מדובר כאן בסוגיה תיאורטית בלבד. רוסיה של פוטין מנהלת בשנים האחרונות מתקפה רבתי כנגד השכנה ממערב, בניסיון נואל לערער את ריבונותה הטריטוריאלית ולחבל באפשרות שהאופוזיציה הרוסית עצמה תשאב השראה מן "המודל האוקראיני".

גם בהקשרים מוזיקליים ותרבותיים, כדאי לשים לב למגמה חדשה יחסית: לאור העוינות הגוברת והתהוותם של חרמות הדדיים, אמנים אוקראיניים רבים מדירים רגליהם מרוסיה וממדינות הלוויין שלה – בהתאם לכך, הם זונחים את השפה הרוסית ובוחרים לשיר באנגלית, בניסיון לפנות לקהל בינלאומי שימלא מחדש את לו"ז ההופעות שלהם. כפועל יוצא, תחרות האירוויזיון הפכה ל"תחנה" חשובה ואטרקטיבית בעבור רבים מהם.

התחרות השנה היא גם הזדמנות טובה להיזכר בארבעה מקרים בולטים, בהם מסרים מחאתיים מובהקים מצאו את דרכם להופעות האירוויזיון של האוקראינים –  ככל הנראה אלופי העולם באומנות השילוב של אסתטיקה פוליטית לתוך 3 דקות מתוזמרות של שואו.

> פיצה היא פיצה. גם בערבית. אבל מי מקבל את כל התוספות?

2005: צ'ה גווארה על הבמה

בשנת 2005 אירחה אוקראינה את האירוויזיון לראשונה, וגם אז בנסיבות טעונות מבחינה מדינית. הדי "המהפכה הכתומה" עוד ניכרו ברחובות. האווירה הייתה אופטימית וחגיגית.

הרכב ההיפ הופ המקומי GreenJolly עלה לבמה כדי לבצע את השיר "יחד אנו רבים, לא יעצרו אותנו". במבט לאחור, לא ברור איך איגוד השידור האירופי אישר את ההופעה הזאת. תקנון התחרות אוסר על הצגתם של מסרים פוליטיים מפורשים, מה גם שהשיר כבר זכה לפרסום רב באירופה כששימש את מפגיני האופוזיציה שהתאספו בקייב בנובמבר 2004 למחאה המונית ובלתי אלימה כנגד זיופי הצבעה בבחירות לנשיאות.

הפזמון הוא מחווה להמנון דומה ששימש את תנועת האופוזיציה הצ'יליאנית של סלבדור איינדה בשנות ה-60. האולם עוטר מראש בפנסים בצבע כתום בוהק, קשה להאמין שמדובר בבחירה אקראית של המארחים.

מהביצוע עצמו אמנם הושמטו המילים שהתייחסו ישירות למועמד האופוזיציה דאז, ויקטור יושצ'נקו, אבל ההופעה של חברי ההרכב – מצוידים בדיוקנו האייקוני של צ'ה גווארה ובצמד רקדנים כבולים באזיקים – לא השאירה מקום רב לדמיון באשר ל"כוונת המשורר" המקורית.

2007: איחולים של פרידה

שנתיים אחרי התחרות ההיא בקייב, אוקראינה שלחה שיר מחאה נוסף. המבצעת הפעם נבחרה להיות מלכת הדראג ורקה סרדוצ'קה, דמות מוכרת במדינה המגולמת בידי הקומיקאי אנדריי דנילקו.

השיר עצמו מהווה פרודיית נונסנס וולגרית על מופעי קברט. המילים הן למעשה עירוב פרוע בין אוקראינית, רוסית, אנגלית וגרמנית. צירוף המילים “Lasha Tumbai” המודגש בפזמון, הסביר דנילקו, הוא מונח שלקוח מהמטבח המונגולי ומתאר סוג של קינוח. אלא שבירורים שונים שנערכו מול דיפלומטים מונגולים באירופה העלו שאין דברים בגו, ומבחינתם מדובר בג'יבריש מוחלט. דנילקו מעולם לא הודה בכך ישירות, אך הסברה הרווחת היא שהוא התכוון להגניב לשיר בעורמה ביטוי שיישמע כמו “Russia Goodbye” מבלי שהדבר יגרור פסילה על פי התקנון.

למרות שהסתפקה רק במקום השני באותה תחרות, ורקה הפכה לשגרירה של התרבות האוקראינית בכל העולם וזכתה מאז לפופולריות רבה. דנילקו עצמו ממעט להתבטא בסוגיות חברתיות והוא אינו מזוהה פוליטית, אבל קהילת הלהט"ב במדינה אימצה בחום את הדמות שיצר.

אחרי שהקריאה את הניקוד מטעם חבר השופטים האוקראיני בשנה שעברה, ורקה צפויה להפציע גם הפעם על הבמה בקייב במהלך הנחיית הגמר.

2009: "מלחמות הגז" ומשבר כלכלי

2009 הייתה שנה מדכאת מאוד באוקראינה. הכלכלה נפגעה קשות עקב המשבר הגלובלי ועליית מחירי המזון. נוסף לכך, החורף הפך בלתי נסבל במקומות רבים במדינה, בגלל חסימת אספקת הגז מרוסיה. בין שתי המדינות התגלע סכסוך חריף, חסר תקדים לאותם זמנים, בשל אי הסכמה על גובה תעריפי הגז. נוסף על כל אלה, האירוויזיון של אותה שנה נערך מכל המקומות, דווקא במוסקבה.

הזמרת סבטלנה לובודה, ידועה בגישתה הפרובוקטיבית, נבחרה לייצג את אוקראינה באותה תקופה קריטית. מול קהל עוין ברובו, היא סיפקה את הסחורה. אלא שהתבוננות מעמיקה באותה הופעה חושפת, לצד הבידור הפנטסטי, גם נופך של סרקזם והומור אפל.

מילות השיר, שנכתב כולו באנגלית, נראות במבט ראשון כאוסף גנרי של קלישאות סקס-אפיל שחוקות – אבל הן למעשה מרמזות לקטסטרופה: בצירוף “Anti-Crisis Girl” יש קריצה מכוונת לקורבנות המשבר הכלכלי במדינה – בראש ובראשונה נשים ונערות צעירות, שנאלצו להשאיר מאחור את משפחותיהן בפריפריה ולהגר לערים המרכזיות כדי להתפרנס מתעשיית המין. כמו כן, מדובר במשחק מילים מושחז על המושג התיאולוגי "אנטיכריסט", שמיוחס לאחרית הימים במסורות נוצריות.

הכוריאוגרפיה גם היא מתריסה וכוללת, לצד התפאורה המתבקשת של צינורות גז, גם שלישיית גלדיאטורים ומרכבת-מלחמה מאולתרת כבסיס למערכת תופים. על אלה נוסף מספר לא מבוטל של תנועות מגונות, שקשה לייחס להן תום לב בהתחשב בזהות המדינה המארחת. ללא ספק, הופעה אמיצה ובלתי נשכחת.

ממש במקרה, לובודה מגיעה להופיע כאן בישראל בסוף החודש – למעוניינים, כאן ניתן להזמין כרטיסים.

2016: זכרונות מחצי האי קרים

הסיפור של ג'מאלה, הזוכה משנה שעברה, הוא מעניין במיוחד. היא ילידת קירגיזסטן ומשפחתה מצד אביה היא נצר לעם הטטרי של חצי האי קרים – קבוצה מוסלמית אתנית שפיתחה שפה ותרבות ייחודיים בחבל ארץ זה במשך אלפי שנים. בשנת 1944, במהלך מלחמת העולם השנייה, הנחה סטאלין את הצבא האדום לבצע טרנספר כפוי בטטרים של קרים, במסגרת מדיניות כוללת לדיכוי תנועות של שחרור לאומי בשטחים שזה עתה נכבשו מחדש מידי הנאצים. רק בתחילת שנות ה-90, עם נפילת האימפריאליזם הסובייטי וצירוף קרים לאוקראינה העצמאית, בוטל האיסור החוקי על אנשים ממוצא טטרי להתגורר בקרים. בין השבים לאזור היו גם בני משפחתה של ג'מאלה, שהפכה בהמשך לשם מוכר בכל בית במדינה בשל יכולותיה הווקאליות וקריירת המשחק שלה.

ג'מאלה סומנה כנציגה אפשרית לתחרות כבר בעבר, אך העדיפה להתמקד בפרויקטים אחרים. המשבר המתגלגל בחצי האי קרים, בעקבות הפלישה הרוסית האחרונה לאזור, גרם לה לשנות תוכניות. היא החליטה להתמודד עם השיר ששמו "1944" – עיבוד מחודש לקטע מוזיקלי שנכתב כמה שנים קודם לכן, בהשראת הזכרונות של סבתה מתקופת הגירוש. השיר כולל פזמון בשפה הייחודית לטטרים, שקרובה יחסית לטורקית מבחינה לשונית. ההופעה בגמר התחרות זכתה לניקוד גבוה הן מצד קהל הצופים והן מצד חבר השופטים במדינות השונות, מה שהעניק לה לבסוף את הניצחון.

ההישג של ג'מאלה בלט עוד יותר נוכח העובדה שבשנה הקודמת, נמנעה אוקראינה מלהשתתף בתחרות בנימוק שהמלחמה המתמשכת בגבולותיה לא מאפשרת את הקצאת המשאבים הדרושים לכך. עם שובה לאוקראינה, לאחר הזכייה, נערכה לה קבלת פנים רשמית במעמד בכירי הממשלה שהרעיפו עליה תשואות וסופרלטיבים. מאז היא ממשיכה לייצג את אוקראינה ואת המיעוט הטטרי של קרים בפסטיבלים ואירועים דיפלומטיים שונים ברחבי העולם.

חן עוזרי הוא פעיל פוליטי ותלמיד מחקר לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בוגר החוג ללימודים סלאביים

> מהדורת מבט האחרונה: הרגע בו קיבלת את הודעת הפיטורים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

"רוצים להצית? תציתו לבד". ארי שמאי מחלק עצות באולפן ערוץ 20, כשלידו יושב המצית (צילום מסך)

לא, הריאיון עם מצית הדו לשוני לא זעזע אותי

למה מזדעזעים מאייטמים מטורללים בערוץ 20? הרי ידוע מי ומה הם. הכעס האמיתי צריך להיות מופנה למערכת המשפט שלא באמת לוקחת ברצינות פשעי שנאה של יהודים, ולערוץ הראשון שהסית והביא להצתת בית הספר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf