מדוע דחתה ישראל את הצעת הפסקת האש של קרי?

בין טיוטת ההסכם שהציג קרי, לבין הטיוטה המצרית אין ממש הבדלים. רק מי תהיה הפטרונית: קהיר, או תורכיה וקטאר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מאת: אליזבט צורקוב

הבוקר (ראשון) פרסם ברק רביד, הכתב המדיני המצוין של "הארץ", מאמר פרשנות על הטיוטה החדשה שהציע מזכיר המדינה האמריקני קרי:

ההצעה שהעביר קרי לישראל ביום שישי הכתה את שרי הקבינט בהלם, לא רק בגלל שהיתה הפוכה ממה ששמעו מקרי פחות מ–24 שעות קודם לכן, אלא בעיקר בגלל שנראתה כהצעה שחיבר חאלד משעל. היה שם כל מה שחמאס חלם עליו – או כמו במשפט המוכר מפרסומת של אחד הבנקים – "לפנק, לפנק, לפנק".

בסוף המאמר רביד הוסיף:

התנהלותו [של קרי] בימים האחרונים סביב הפסקת האש בעזה מעלה ספק רב לגבי שיקול דעתו ומידת ההבנה שלו בכל הנוגע להתרחשויות באזור בימים אלה. כאילו לא מדובר בשר החוץ של המעצמה הגדולה בעולם, אלא בעב"ם שנחת לרגע במזרח התיכון.

כתבה שפורסמה מאוחר יותר היום (27 ביולי) ב"הארץ" חושפת את נוסח הטיוטה, ומשווה בינה לבין הטיוטה שהציג קרי ביום חמישי שעבר והשינויים לרעה שחלו בטיוטה. לנו אין גישה לנוסח המלא של הטיוטה מיום חמישי, אך יש לנו את הנוסח המלא של הטיוטה המצרית להפסקת האש שישראל קיבלה ואילו חמאס דחו.

עיון בנוסחים המלאים של הטיוטה "החמאסניקית" של קרי והטיוטה המצרית מראים הבדלים לא משמעותיים ביניהן. הטיוטה המצרית, שגובשה יחדיו עם ישראל תוך הדרה של חמאס מהתהליך, נוסחה לפני הפלישה הקרקעית לעזה ולכן לא עוסקת בשאלה של המשך הפעולה הישראלית נגד המנהרות.

לדברי הארץ, הטיוטה של יום חמישי אפשרה לישראל להמשיך לפעול נגד המנהרות בעזה לתקופה של שבוע לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה, ואילו הטיוטה ה"חמאסניקית" אינה מאפשרת זאת. בפועל, הטיוטה הנוכחית קובעת כי במשך שבוע לאחר תחילת הפסקת האש לתוקפה "הצדדים יימנעו מלבצע פעולות צבאיות או בטחוניות אשר ישימו למטרה זה את זה". ברור כי הטיוטה אוסרת על ניסיונות להתנקש בחברי חמאס, והארגונים האחרים, אך כלל לא ברור אם גם המשך הריסת המנהרות אסורה.

"הארץ" מונה בעיות נוספות בטיוטה של קרי והמרכזית בהן היא העדר התייחסות לפירוז הרצועה. עם זאת, גם הטיוטה המצרית לא עוסקת בכך ולישראל ברור כי פירוזה של עזה לא יושג באמצעות הסכם הפסקת אש עם חמאס ולכן פירוז הרצועה לא הוצג כמטרה של המבצע.

טענה נוספת המפורסמת ב"הארץ" היא כי הטיוטה החדשה דורשת כי הצדדים ישובו למתווה שהושג לאחר מבצע "עמוד ענן" ב-2012, שיבטיח את פתיחת המעברים והגדלת האזור בו מותר לדייגים מעזה לפעול. עם זאת, גם הטיוטה המצרית הציגה את ההסכם מ-2012 כבסיס למשא ומתן שיערך בתיווך מצרי בין חמאס והג'יהאד האסלאמי לבין ישראל. חשוב לציין כי העובדה שהחזרה למתווה עמוד ענן נחשבת להישג עבור חמאס, נובעת מההפרות הישראליות של ההסכם והידוק הסגר על עזה מאז שההסכם נחתם. ב"הארץ" אף נטען כי ההצעה של קרי אינה כוללת אזכור של הרשות הפלסטינית ובכך מחלישה אותה, אולם גם הטיוטה המצרית לא הזכירה את הרשות.

נטען גם כי על-פי הטיוטה של קרי המשא ומתן להסדר קבוע עם חמאס יכלול עיסוק בדרישות של חמאס לפתיחת נמל ימי ושדה תעופה בעזה. אין לכך כל אזכור בטקסט הטיוטה והסיכויים שדרישות אלו יקבלו תמיכה כלשהי מארצות הברית הם אפסיים. שדה התעופה בעזה הופצץ ב-2001 ומאז לא שב לפעולה. האתר של הנמל הימי שהיה בשלבי בניה הופצץ אף הוא ב-2001 ולמרות התחייבותה של ישראל בהסכם המעברים של 2005 לאפשר את בנייתו, היא לא עשתה זאת. אם ארצות הברית לא לחצה על ישראל לאפשר את בנייתם והפעלתם של הנמל ושדה התעופה בתקופת שלטונו של עבאס, היא לא תעשה זאת בעת שהרצועה נמצאת תחת שלטון אפילו חלקי של חמאס.

ישנו הבדל יחיד בין הטיוטות והוא זהותן של פטרוניות ההסכם – בעוד שבטיוטה המצרית קהיר תפקח על יישום ההסכם, בטיוטה של קרי תפקיד התמיכה בהסכם ובסיוע ההומניטרי לעזה ניתן לאיחוד האירופי, הליגה הערבית, האו"ם, ארצות הברית, קטאר ותורכיה.

בצדק, אם כך, הגיב בכיר בפמלייתו של קרי ל"הארץ": "הטיוטה היתה מבוססת על ההצעה המצרית שישראל תמכה בה בלב שלם. אם ישראל מתנגדת לטיוטה הזו, הרי שהיא מתנגדת לתוכניתה שלה עצמה".

האם ישראל מוכנה להאריך את הלחימה, להרחיב את ההרג והשכול בשני הצדדים כדי שהמשטר בקהיר יזכה לקרדיט על הפסקת האש ולא התורכים וקטר? או אולי העובדה כי 86.5% מהישראלים מתנגדים להפסקת אש בשעה זו היא שמנחה את הספינולוגים שצריכים למצוא תירוצים להמשך הלחימה?

אליזבט צורקוב כותבת בבלוג "סדר אזורי" כאן בשיחה מקומית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

"המצב יותר טוב מאפריל, אבל זה לא מספיק"

בקלפיות בחברה הערבית המצב מעורב. בכפר טורעאן, הצביע מדד קיוסק הפלאפל על שיפור בשיעור ההצבעה. בכפר כנא המצב היה הפוך. בנצרת שיעורי ההצבעה היו טובים לעומת אפריל, אך לא לעומת 2015. ובמטה הרשימה המשותפת חוששים כי היהודים מצביעים בשיעור של 2:1 לעומת הערבים, והמצב מסוכן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf