מאגר מידע חדש: כך האוניברסיטאות משתפות פעולה עם הכיבוש

האקדמיה הישראלית נתפסת כחזית של חשיבה מתקדמת והתנגדות לתכתיבי הימין. בפועל האוניברסיטאות עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם גופים ממסדיים, מהצבא ותעשיית הנשק ועד פרוייקטים של "הסברה". מאגר מידע חדש חושף כיצד זה נעשה

א א א

מאת עדו קונרד

בדיון שנערך היום (רביעי) בוועדת החינוך של הכנסת, אמר נציג המועצה להשכלה גבוהה כי המועצה תומכת בהחלת החוק הישראלי על המוסדות האקדמיים בשטחים.

זה לא סוד שהמתקפה שמנהלת הממשלה נגד חופש הביטוי התפשטה בשנים האחרונות גם לאקדמיה. באמצעות ארגוני סטודנטים ימניים קיצוניים כמו אם תרצו, הצעות לקודים אתיים במטרה למנוע ממרצים להשמיע דעות פוליטיות בכיתות וניסיונות לסגור מחלקות הנתפסות כ"שמאלניות", הממשלה הצליחה במובנים רבים להפוך את עיקרון החופש האקדמי לרעיון חתרני.

> סטודנט ערבי למשפטים שמחפש מקום להתמחות? תמשיך לחפש

הפגנה של סטודנטים חברי תא אם תרצו באוניברסיטה העברית, מאי 2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למרות זאת, האקדמיה הישראלית עדיין נתפסת כחסם עצמאי ופרוגרסיבי נגד חשיבה קיצונית ושמרנית, טיעון המשמש לא פעם במאבק נגד יוזמות של חרם אקדמי המקודמות על ידי גורמים פלסטיניים. האמת היא שמאחורי הרטוריקה המתקדמת, האוניברסיטאות הישראליות עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם גופים ממסדיים, מהצבא ותעשיית הנשק עד לרשתות ותוכניות הפועלות נגד החרם.

קבוצה חדשה בשם "אקדמיה לשוויון", שהוקמה על ידי אקדמאיים ישראליים המודאגים מהתופעות הללו ומדיכוי האקדמיה הפלסטינית בשטחים הכבושים, פועלת כדי לחשוף את הקשרים הללו ומאתגרת את התפיסה לפיה האקדמיה הישראלית עודנה אחד המוקדים האחרונים של חשיבה מתקדמת במדינה.

לחשוף את מנגנון הדיכוי

במסגרת אחד הפרוייקטים הגדולים שלה שנועד לתעד ולחשוף את התופעה, הקבוצה עומדת לפרסם מאגר מידע בשם "אקדמיה מגוייסת", שיכלול ידיעות חדשותיות מהארץ ומהעולם, מסמכים, דו"חות של ארגונים ופרסומים רשמיים של האוניברסיטאות. לדברי נטלי רוטמן, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת טורונטו שלקחה חלק בקידום היוזמה, הרעיון הוא לחשוף את הדיכוי הממוסד של עמדות אופוזיציה על ידי האקדמיה, את האפליה הממסדית נגד סטודנטים ומרצים פלסטינים-ישראלים, ואת שיתוף הפעולה העמוק עם מפעל ההתנחלות, הצבא ו"ההסברה" הישראלית. המאגר שואף לספק לאקדמאים בישראל ומחוצה לה כלים טובים יותר להבין כיצד בניגוד לדימויה, האקדמיה הישראלית פועלת בתיאום מלא עם הכיבוש.

"הרעיון מאחורי הקמת מאגר המידע היה לספק הוכחות אמפיריות שיפריכו את השיח המוכר אודות האקדמיה הישראלית כחזית של אופוזיציה והתנגדות לשלטון", אומרת רוטמן. "האקדמיה הישראלית, מהמועצה להשכלה גבוהה ועד לארגוני הסטודנטים השונים, משתפת פעולה עם הכיבוש במגוון דרכים. היה חשוב לנו לתעד את שיתוף הפעולה הזה כדי לבחון דרכים להתמודד איתו".

חברי "אקדמיה לשוויון" החלו לעבוד על מאגר המידע בתחילת 2017. קובץ מאמרים שאיגד שיר חבר, חוקר כלכלה ישראלי, היווה את נקודת הזינוק. בהמשך הקבוצה הרחיבה את המאגר למאמרים על דיכוי אקדמאים פלסטינים בישראל ובגדה המערבית. המאגר, המבוסס כולו על פרסומים גלויים, מחולק לארבע קטגוריות: אקדמיה בינלאומית, מימון בינלאומי, האקדמיה הישראלית, והאקדמיה הפלסטינית.

המאגר מאפשר למשתמשים גם לעקוב אחר מקרים של הפרת החופש האקדמי, כמו למשל אסופת מאמרים על ניסיונותיה של נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, רבקה כרמי, לצנזר פעילות פוליטית בקמפוס.

המאגר יאפשר לציבור הרחב לעקוב אחר כמה מגמות באקדמיה הישראלית כיום, כגון המספר הגדל והולך של תוכניות שנועדו להיאבק ב"דה-לגיטימציה" של ישראל בעולם; גזענות ממסדית נגד סטודנטים פלסטינים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, החל מאפליה בקבלה, איסור על שימוש בשפה הערבית ועד למעקב והגבלת התארגנות פוליטית; פריחת "התוכניות הייחודיות" שכל האוניברסיטאות הישראליות מספקות לאנשי צבא, לא פעם תוך הנמכה משמעותית של הסטנדרטים האקדמיים; שיתוף הפעולה המזדחל בין המוסדות להשכלה גבוהה בתוך הקו הירוק לבין תוכניות-בת ושלוחות במכללות בגדה המערבית ובגולן; ושיתוף פעולה בין אוניברסיטאות וגופים ממסדיים במיזמים מיליטריסטיים כגון שיווק התוצרת הצבאית של ישראל.

החלק על האקדמיה הפלסטינית, מאידך, גדוש בתיעוד של פשיטות צבאיות על קמפוסים ומעצר של סטודנטים וחברי סגל לאורך הגדה המערבית. בחלק הזה ישנה גם התייחסות למגבלות הקשות על חופש התנועה של סטודנטים בעזה, ומאמרי דעה על שתיקת האקדמיה הישראלית נוכח הדיכוי ממנו סובלים עמיתיהם הפלסטינים.

> אוניברסיטת ת"א מציגה: המלגה שמדלגת על המצטיינים הערבים

סטודנטים בטקס הזיכרון לנכבה באוניברסיטת תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

סטודנטים בטקס הזיכרון לנכבה באוניברסיטת תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מה שאין להכשיר

מאגר המידע "אקדמיה מגוייסת", הנמצא כעת בשלבי הכנה סופיים, יושק רשמית ויעלה לאתר של אקדמיה לשוויון במהלך השבועות הקרובים. רוטמן אומרת שהיא מקווה כי המאגר ישמש מעין ספריה עבור אקדמאיים בחו"ל, בה הם יוכלו למצוא מידע על הקשרים בין המוסד האקדמי בו הם עובדים או לומדים לבין מוסדות השכלה גבוהה ישראליים. עם זאת, מוסיפה רוטמן, המאגר נועד לשמש גם אקדמאים ישראלים ופלסטינים: "חשוב לנו להנגיש את המידע גם לאנשים בתוך ישראל, ולכן המאגר מופיע בנוסף לאנגלית וערבית גם בעברית. אנחנו רוצים שתהיה לפרסומי המאגר גישה גם לאנשים בארץ וגם לקוראים מחו"ל".

המטרה, לדברי רוטמן, איננה רק להפריך תפיסות מוטעות לגבי האקדמיה הישראלית, אלא גם לאתגר באופן מעשי את הקשרים שלה עם הממשלה ועם הכיבוש. "נכון, יש קבוצה קטנה של מתנגדים פוליטיים באקדמיה, אבל המוסדות האלה משתפים פעולה עם המשטר על בסיס יומי. יש לנו הזדמנות לחשוף את עצם קיומו של שיתוף הפעולה הזה, שמכשיר ומנרמל את מה שבעינינו אסור ולא ניתן להכשיר".

עדו קונרד הוא עורך באתר 972+. המאמר התפרסם שם במקור ותורגם לעברית על-ידי אורלי נוי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מפגינים פלסטינים ברצועת עזה באינתיפאדה הראשונה. אנחנו, החיילים, היינו בעדם (צילום: נתי הרניק, אוסף התמונות הלאומי)

מפגינים פלסטינים ברצועת עזה באינתיפאדה הראשונה. אנחנו, החיילים, היינו בעדם (צילום: נתי הרניק, אוסף התמונות הלאומי)

במאהל מוכה הזבובים בח'אן יונס, אנחנו היינו גולית

לנו, חיילי מילואים בראשית האינתפיאדה ברצועת עזה, לא רק התקוממות עממית נראתה בלתי אפשרית. פלסטינים לא נראה לנו כדבר אפשרי. מבחינתנו זה היה משחק. מבחינת הפלסטינים - ממש לא. זה מה ש"נאילה והאינתיפאדה" שב ולימד אותי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf