"הארץ שמעבר להרים": סרטו של ניר ברעם לצפייה חופשית

האם אפשר לדבר על פתרון לסכסוך בלי לדבר על 1948? המסע של ניר ברעם והבמאי מיכאל אללו בגדה המערבית מנסה למצוא תשובות כנות, וגם תקווה לפיוס. לראשונה לצפייה אונליין לקוראי "שיחה מקומית"

א א א

התחלתי את המסע בגדה המערבית מסיבה אחת: בשנים שקדמו לו החלה להתגבר בתוכי התחושה שהפתרונות שהכרתי והאמנתי בהם (ועדיין אתמוך בהתממשותם, וגם באחרים) אולי כבר לא אפשריים במציאות שהתהוותה בגדה המערבית. היו לתחושה סיבות רבות ומגוונות: פריסת ההתנחלויות ומספר המתנחלים, העדר לחץ בינלאומי ממשי, פליטים פלסטינים שפגשתי ברחבי העולם ודיברו על הבית שלהם בלוד או חיפה, הכוחות משני הצדדים שנשבעו לעצור את הפתרון הזה.

אבל האמת היא שיצאתי למסע ללא שום הנחת מוצא, להקשיב וללמוד ולשאול שאלות קשות. לפעמים סופר, כדי לברוא דמויות, חייב לראות את העולם מבעד לעיניים שלהן, לשים על פניו את מסכת הדמות ואז להאמין בה. זה הדבר שעשיתי לפרקים. מובן שלא יכולתי להעלים את עצמי לגמרי, את העבר שלי, את הזהות שלי, את הדברים שבהם אני מאמין, אבל השתדלתי לא לחזור לעימותים המוכרים אלא לדבר על המצב החדש שהתהווה בעשורים האחרונים.

התרגלנו בשמאל היהודי (לא בכולו) לחיות במציאות של סכסוך שלכאורה התחיל או הגיע לשיאו ב-1967. כל התרבות הפוליטית של השמאל הישראלי מוקדשת לתפנית המסוכנת הזו של הציונות, והתרבות הזו כוללת האדרה מזויפת של הזמן שקדם ל-67', כאילו אש"ף הוקם ב-64' כדי לפתור את הכיבוש שהתרחש שלוש שנים לאחר מכן. מובן שיש להתנגד לכיבוש בכל מאודנו ולזכור את ההבדל בין 48' ובין 67' במובן הזה: בתוך 48' למרות הגזענות וההסתה יהודים וערבים נהנים לפחות לכאורה לשוויון זכויות, כולם אזרחים, מעבר לגבולות 67' יש הבדל עצום בזכויות בין יהודים וערבים, למעשה יש יהודים עם מלוא הזכויות ופלסטינים בלי זכויות בכלל.

אבל ההבדל הזה, אין בו די כדי להעלים את עקבות האסון הפלסטיני ב-48'. ובעיני כל תהליך אמיתי של פיוס בין יהודים ופלסטינים במקום הזה דורש מאתנו לבחון ולהכיר בהיסטוריה כולה, כי יותר מהסדר שלום שינחת עלינו מלמעלה (על ידי "הקהילה הבינלאומית" – עוד תקוות שווא מסתבר) אנחנו זקוקים לתהליך פיוס נוסח דרום אפריקה, כי יש כאן יסודות שעוד לא באמת דיברנו עליהם, לא ביושר. משני הצדדים אגב. וכל מי שמאמין כמוני שפיוס אפשרי ועוד יקרה בזמן שלנו, חייב להיות מוכן לדבר ולהתמודד עם כל ההיסטוריה של הסכסוך הזה. כי גם אם הרבה דברים השתנו במחשבתי בעקבות המסע דבר אחד נשאר כשהיה: האמנתי ואני עדיין מאמין שבכל הסדר חייב להיות שוויון מלא בין יהודים וערבים. זה הדבר עליו איני מוכן להתפשר, על כל השאר אפשר לדבר.

התחלתי את המסע בסדרת כתבות בעיתון "הארץ", שהפכו לספר "הארץ מעבר להרים", שהיווה השראה לסרט דוקומנטרי – אליו יצאתי יחד עם הבמאי מיכאל אללו. הסרט הוקרן ב"הוט 8", ונחשף בפני קהלים רבים, בעיקר צעירים. השיח שהתעורר בעקבותיו, בכל קצוות הקשת הפוליטית, נראה לי חשוב. לאחרונה נשאלתי לא פעם היכן ניתן לצפות בסרט והבנתי שבעצם אני רוצה שהוא יהיה זמין לכל מי שמתעניין. בעיקר לאנשים צעירים. שיתוף הפעולה עם "שיחה מקומית" נראה טבעי בעיני, אתר שחרט על דגלו לייצר שיח פוליטי אחר. אז הנה:

הארץ שמעבר להרים from michael alalu on Vimeo.

בימוי: מיכאל אללו, צילום: חנא אבו סעדה, עריכה: זיו קרשן, הפקה: שולה שפיגל ודנה עדן.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf