הבחירות ההיסטוריות בגולן ייערכו בצל התנגדות עזה לקיומן
בפעם הראשונה אי פעם יתקיימו הבחירות המוניציפליות גם בגולן הכבוש. אך רוב התושבים הדרוזים, הרואים עצמם סורים, מתנגדים לקיומן. על הדרך, המאבק נגד הבחירות מאחד בין תומכי למתנגדי אסד
עם כל הכבוד לבחירות בכל הערים והמועצות המקומיות בישראל, בתואר מערכת הבחירות המסקרנת ביותר עשויות לזכות המועצות המקומיות בגולן, דווקא. באזור בו רוב התושבים הם סורים כבושים, אין זה מפתיע שמנהיגי הקהילה קוראים לחרם על הבחירות ועל המועמדים.
זו הפעם הראשונה מאז נכבש הגולן ב-1967 שמתקיימות בו בחירות. לפני כשנה, החליט שר הפנים אריה דרעי למנות ארבע מועצות זמניות בארבעה כפרים, שבהם יערכו הבחירות לראשונה: מג׳דל שמס, בוקעתא, עין קנייא ומסעדה. המועצות הזמניות בחרו יושבי ראש (כולם ישראלים יהודים, אגב) ואלה בתורם החליפו את ראשי המועצות הקודמים – שגם הם ממונים על ידי משרד הפנים מאז 1981, עת עבר חוק סיפוח הגולן לישראל. יש לציין כי לפי האו"ם, חוק הגולן הינו הפרה של החוק הבינלאומי מאחר ומדובר בסיפוח שטח המוגדר כבוש. משרד הפנים הסביר את המינויים הזמניים בטענה כי אלו נועדו לוודא ״שהמועצות יפעלו עד לבחירות 2018 באופן תקין ומקצועי״. דרעי אז אמר: ״הגיעה העת, אחרי 41 שנים, שגם בגולן יוכלו התושבים לממש את זכותם הדמוקרטית לבחור את נציגיהם לרשויות המקומיות באופן דמוקרטי וחופשי״.
השבוע, לקראת הבחירות, נערכה פגישה גדולה של ההנהגה הדרוזית בגולן, בה נכחו מנהיגים דתיים רבים. בפגישה דנו בדרכים בהן ניתן להתנגד לבחירות וכיצד למחות נגדן באופן לא אלים ולמנוע מאנשים להשתתף בהן. אחת ההחלטות שנפלו היא להפגין ביום הבחירות מול הקלפיות, ולקיים עד לסוף אוקטובר מפגשים והרצאות לקהל הרחב כדי להעלות את המודעות לחשיבות ההתנגדות למדיניות הישראלית, המיישמת פרקטיקות לא חוקיות בגולן הכבוש, לפי החוק הבינלאומי, ובכלל זה החלת הבחירות.
אז לפי השר דרעי, גם הדרוזים בגולן יוכלו ליהנות עכשיו ״מדמוקרטיה חופשית״, כלשונו. אלא שבדיקה קצת יותר מעמיקה חושפת שכבוד השר דווקא, איך נאמר זאת בעדינות, לא ממש מדייק בדבריו.
דמוקרטיה למיעוט בלבד
הגולן נכבש לפני 51 שנים, אז גורשו יותר ממאה אלף סורים וכ-340 כפרים נהרסו. מאז, הוחל על התושבים שנשארו משטר צבאי ורוב תושבי הגולן הסורים – כמו אזרחי מזרח ירושלים – הם בעלי מעמד תושבות ולא אזרחות. ליתר דיוק, בחמשת הכפרים בגולן (כולל הכפר ע'ג׳ר שמאה אחוז מאזרחיו בצד הישראלי הם בעלי אזרחות ישראלית) רק עשרים אחוז מהתושבים הם בעלי אזרחות ישראלית ויכולים להיות מועמדים בבחירות.
עם העברת חוק רמת הגולן ב-1981, רק בני הכפר ע׳ג׳ר (עלווים סורים כולם) הסכימו לקבל עליהם את האזרחות הישראלית. כיום, 12% מהדרוזים בגולן הם בעלי אזרחות. כשלוקחים בחשבון שמספר התושבים הסורים בגולן הוא כעשרים וחמישה אלף (עם מספר מתנחלים יהודים דומה, אגב), רואים שמדובר במספרים מאוד קטנים.
בארגון זכויות האדם ״אל מרסאד״, הפעיל בגולן, אומרים כי מדובר בבחירות לא חוקיות. "אנחנו נגד הבחירות האלה, גם מבחינת שמירת זכויות אדם ואזרח וגם מבחינה חוקית", אומר ניזאר איוב, מנהל אל מרסאד. "הרי העיקרון הבסיסי לבחירות דמוקרטיות לא נשמר. אז אם אין בסיס דמוקרטי, כיצד הבחירות האלה יכולות להיות חוקיות"?
איוב מביא כהוכחה לדבריו את החוק הבינלאומי. מאחר ומדובר בשטח כבוש, חלה עליו החלטה 497 של האו"ם הקובעת מפורשות שסיפוח הגולן אינו חוקי וכי החלת החוק הישראלי עליו היא הפרה של החוק הבינלאומי. יתרה על כך, לפי "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", לכל אדם שמורה הזכות ליצוג חופשי בממשלתו, דרכו או דרך נבחריו. באופן די דומה, אמנת זכויות האזרח הבינלאומית קובעת שלכל אזרח שמורה הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות חופשיות ומחזוריות במדינתו.
"איך אפשר לקיים בחירות כשרק 12% מהדרוזים בגולן הם בעלי אזרחות ישראלית שיכולים להיבחר לראשות המועצה?" שואל איוב, "אני מכיר מועמד אחד לבחירות שהלך וקיבל אזרחות רק בשביל הבחירות". יש לציין כי ניתן להיבחר למועצת הישוב גם אם אין למועמד אזרחות, אך כדי להיבחר לראשות המועצה – המועמד חייב להציג אזרחות ישראלית.
ואכן, הדרוזים בגולן חוששים שקיום הבחירות לראשונה מהווה צעד נוסף בהפיכתם לישראלים. הם אומרים כי ישראל מנצלת את הסכסוך בסוריה כדי לשכנע צעירים דרוזים, סורים הגאים בזהותם, לאמץ את האזרחות הישראלית. מספר צעירים מתפתים לעשות כך, ולו בשל ההקלות ביציאה וכניסה למדינה או כדי למנוע מהמדינה לקחת את התושבות שלהם ולהפוך אותם לחסרי מעמד. כמאה דרוזים איבדו בשנים האחרונות את המעמד שלהם, רק כי נסעו ללימודים או לעבודה בחו"ל ולא שהו מספיק זמן בישראל.
ועדיין, הדרוזים הסורים בגולן עומדים איתן מול נסיונות הישראליזציה של המדינה. "ברור לנו שהמועצות המקומיות הן זרוע של המשטר שמנסה להפוך אותנו לישראלים בכוח", אומר איוב. "אני לא אשקר, יש היענות מסוימת לפעילויות שמאורגנות דרך הממסד. לשמחתי, ההיענות לא כזו גדולה. אני אתן לך דוגמא ליוזמות שלא מצליחות להם: בבוקעתא ניסו לפתוח קבוצת צופים חדשה. ידוע לנו שתנועת הצופים היא משהו מאוד ציוני, אך לרוב האוכלוסיה זה לא ידוע. בהתחלה 400 נרשמו לתנועה. כשמנהיגים מקומיים הוציאו קריאה להחרים את הצופים ואת מי שמשתתף בפעילויות שלהם, מספר הנרשמים ירד לעשרה בלבד".
העובדה שאתם מנותקים מאחיכם בסוריה, ודי רחוקים משאר הפלסטינים כאן, לבטח מקשה עליכם.
"נכון. אנחנו באזור די מרוחק כאן, וערבים דרוזים בגולן לומדים במערכת החינוך שישראל כופה עליהם שהם ישראלים ודרוזים, אפילו לא ערבים. תוסיף לזה שהם לא באים במגע ישיר עם ישראלים בדרך כלל, כלומר לא באים במגע עם גזענות והדרה ישירה. ואז הם מגיעים לאוניברסיטה ומבינים גזענות מהי, ושמה שהם למדו בבתי הספר בדבר היותם אזרחים שווים הוא פשוט לא נכון".
מעניין לציין שגם דרוזים בעלי אזרחות ישראלית, הם לא בהכרח "ישראלים". אראם אבו סאלח, 21, מורה ממג'דל שמס, קיבלה את תעודת הזהות הכחולה שלה בכלל בירושה. "סבא שלי אז קיבל אזרחות, וזה עבר אלינו. אבל זה לא משנה שום דבר מבחינת הזהות שלי, אני סורית לגמרי", היא אומרת.
גם אבו סאלח מתנגדת לקיום הבחירות ופועלת כדי לשכנע אחרים לא להשתתף בהן. "מאז שאני זוכרת את עצמי, התייחסנו לרשות המקומית כאל עוד זרוע של הכיבוש, שכל התנהלות מולו משמעה נורמליזציה של הכיבוש", היא אומרת. "בכל כפר יש כמה ציונים שמשרתים את הכיבוש, תמיד היה ככה. עכשיו הבחירות יתנו לכאורה לגיטימציה לשיתוף פעולה עם הכיבוש".
מזה שבע שנים שהערבים הדרוזים בגולן קרועים בגלל מה שקורה בסוריה. חלק מתושבי הגולן בעד אסד, וחלק נגדו. כעת נראה דווקא כי ההתנגדות לבחירות עשויה לאחד חברה מפולגת.
"שבע שנים אנחנו עם המלחמה הקשה הזו", אומרת אבו סאלח, הנמנית עם מתנגדיו של אסד. "שבע שנים בהן הכיבוש מנסה להציג עצמו כאלטרנטיבה למדינה שלנו, סוריה. לקח לנו קצת זמן להבין את זה, אבל הדאגה העיקרית שלנו היא הכיבוש, לאו דווקא סוריה כרגע. אני יושבת עם אנשים שפוליטית בחיים לא הייתי יושבת איתם, תומכי אסד, בישיבות נגד הבחירות. אפילו יוזמי הפגישה שהייתה השבוע (בה התקבלה החלטה להפגין ביום הבחירות. ר.י), בה נכחה ההנהגה הדתית ולא נכחו נשים, הבטיחו בפעם הבאה שהם יזמינו את כולם. כחילונית ומתנגדת לאסד, אני פועלת כעת עם דתיים ותומכי אסד למען מטרה משותפת".
דרוזים חוגגים את יום העצמאות הסורי באפריל האחרון. עין קנייא, הגולן (באסל עווידאת/ פלאש90)
"תחשוב מה זה אומר מבחינתם להיות סורי"
ארבעה עשר מועמדים רשמו עצמם לבחירות לרשויות המקומיות. אחד מהם הוא פהד ספדי, עורך דין בן 50 מהכפר מסעדה הקטן, המונה 3,500 תושבים בלבד.
"הקריאות של המנהיגים הדתיים לחרם לא עבדו. עובדה שיש איתי עוד 13 מועמדים אחרים לבחירות", הוא אומר. "התנגדות לבחירות מיותרת ומזיקה לאנשים. אני לא כאן כדי לדבר על אדמה ולמי היא שייכת, לשם כך יש חוק בינלאומי. אני כאן כדי לשאול מי כדאי שינהל את החיים שלי? נציג נבחר או שכירי חרב שהמדינה ממנה?"
ספדי משוכנע כי נושא הבחירות הוא מקומי, ולא סוגיה בינלאומית. "בכפר ע'ג'ר יש בחירות, למרות שכולם סורים. הם נוסעים לסוריה והממשלה הסורית לא יוצאת נגדם, כי אפילו הם מבינים שמדובר בעניין פנימי שלהם. אני רוצה לפעול למען הכפר שלי. במשך שלושים שנה היה מוכתר בכפר, ומ-2002 לא היה ראש עיר מועצה מהכפר עצמו. הבאנו תוספת תקציב דרך בג"ץ של 380 מליון שקל, כך שיש כסף ואנחנו רוצים לשנות".
אפרופו בתי משפט, הרי הבחירות האלה לא בדיוק חוקיות לפי החוק הבינלאומי. ניתן להצביע רק למיעוט מסוים של אזרחים.
"אנחנו מנסים לפתור את הבעיה וניקח את העניין לבית המשפט העליון. יש כאן סוגיה משפטית שצריך לפתור. צריך להסדיר את הנושא בגולן כדי שלכולם תהיה אפשרות לרוץ לבחירות. אם נצטרך, אפילו נפנה למוסדות בינלאומיים".
אתה לא חושש להיות מוחרם? הרי הרוב הגדול לא בדיוק תומך ברעיונות שלך וביום הבחירות הולכים להפגין נגד הבחירות.
"שיפגינו. כל עוד עושים זאת באופן חוקי ובדרכים לא אלימות, זה בסדר גמור. אני רואה מנהיגים דתיים שקוראים לחרם ואז רואים אותם בארועים חברתיים ליד מועמדים לבחירות. יש פה מס שפתיים בלתי רגיל באזור. אני מבקש להבהיר: האי הסכמה כאן הוא לא בין מי שרואה עצמו ישראלי לבין מי שרואה עצמו סורי. כולנו סורים".
אראם אבו סאלח חוששת מיום הבחירות בגולן. "תבין, אצלנו זה שונה. אני חושבת שביום הבחירות עלולים להיות עצורים. אני צופה בלגאן. גם אם האלימות לא תתחיל מאצלנו, ואין סיבה שהיא תבוא מאיתנו כי אף פעם לא פעלנו באלימות, אני חוששת שהכיבוש יראה אלפים מפגינים מול הקלפיות ויזום בלגאן.
"הרי תאר לעצמך, אתה אומר שאתה פלסטיני וזוכה ליחס לו אתה זוכה מהמדינה. עכשיו תחשוב מה זה אומר מבחינתם להיות סורי, כאן".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
