כדאי שתפנימו: הממשלה הבאה תקבע איך נשרוד את משבר האקלים

עד סוף 2020 תתקיים שורה של ועידות בינלאומיות שיקבעו את האופן שבו העולם מתייחס למשבר האקלים – או שהמדינות ישנו את משק האנרגיה שלהן מהיסוד, או שיסבלו מהשלכותיו החמורות. מה שיעשו הכנסת והממשלה הבאות יכריע איפה תהיה ישראל בשעת החירום הזאת וכיצד תתמודד עמה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אנחנו מדברים על "תהליכים", על המדרון החלקלק, ובצדק. אבל איכשהו המשבר החמור ביותר שעומד בפני האנושות במאה ה-21 עובר מתחת לרדאר של החברה הישראלית. מערכת האקלים של כדור הארץ בקריסה, ואנשים, בעיקר נבחרי ונבחרות הציבור שלנו, מתקשים להבין שגם לישראל הקטנה יש חלק באסון המתגלגל הזה – גם בגורמים לו, כמו פליטת גזי חממה בעיקר משריפת דלקים מאובנים (פחם, נפט, גז טבעי) לצורך ייצור החשמל, וגם בהשלכות מרחיקות הלכת שלו. התוצאות של הבחירות הקרובות יהיו קריטיות לאופן שבו ישראל מתנהלת מול המשבר העולמי הזה.

דבר ראשון, צריך להכיר בזה שמשבר האקלים כבר כאן. כן, גם בישראל. 49.9 מעלות בסדום באמצע יולי, שכבר הוגדר כחודש יולי החם ביותר מאז שהחלו המדידות בעולם, אחרי חודש יוני החם ביותר, הם רק שניים מהסימנים האחרונים שמשהו גדול באמת השתבש.

מה שאנחנו רואים בישראל מתיישב עם העלייה המואצת בטמפרטורה העולמית הממוצעת. תשע מתוך 15 השנים האחרונות היו החמות ביותר שנמדדו מאז 1880. למעשה, בזמן שבעולם הטמפרטורה הממוצעת עלתה במעלה אחת בערך מאז המהפכה התעשייתית לפני 170 שנה, נתונים מהשירות המטאורולוגי מראים שרק ב-30 השנה האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל בכמעט שתי מעלות.

במלים אחרות, אם אתן תלמידות ותלמידי תיכון, ובוודאי חטיבה או בית ספר יסודי, נולדתם אל עולם חם בהרבה – עולם שמערכת האקלים שלו הרבה פחות יציבה ממה שהיה כשאני וההורים שלכם היינו בבית ספר. המשמעויות של המשך התלות שלנו בדלקים פוסיליים, וההשלכות של שיבוש מערכות החיים הטבעיות על כדור הארץ כתוצאה מזה, הן מרחיקות לכת, בעיקר בשביל מי שלא יכולות ויכולים להצביע בבחירות היום. כך שהמחאה של בנות ובני נוער נגד אוזלת היד של הפוליטיקאים הישראלים בכל מה שנוגע למשבר האקלים היא בסך הכול די הגיונית. וזה בדיוק מה שקורה ממש בימים אלה בישראל וברוב מדינות העולם מאז הקיץ שעבר.

גרטה, הצעירה השבדית שהחלה את מחאת האקלים, הפכה מודל לחיקוי גם לצעירים בישראל. ההפגנה היול מול הכנסת (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

כלום לא יזוז בלי לחץ ציבורי מתמשך. צעירים בישראל מפגינים למען האקלים (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

הבחירות הקרובות יכולות להיות הזדמנות לחשוב מחדש על סדר העדיפויות הלאומי ולהחליט איפה ואיך בדיוק נכנס אליו המשבר העולמי הגדול ביותר כרגע. אבל נשאר פחות מחודש עד הבחירות, ואף מפלגה עדיין לא חשבה שההתמודדות עם משבר האקלים צריכה להיות אחד מהנושאים המרכזיים בקמפיין שלה.

יעל כהן-פארן במחנה הדמוקרטי ומיקי חיימוביץ' בכחול-לבן, שמובילות את התחום הסביבתי כל אחת במפלגתה, דחפו להתייחסות כלשהי למשבר האקלים, אבל בינתיים היא הופיעה באופן די ספורדי, שנראית כמו מס שפתיים. כמה מפלגות התייחסו למשבר האקלים במצעים שפרסמו – וזה בהחלט ראוי לציון – אבל לפני הסיבוב הקודם של הבחירות, האיום הגלובלי הזה והחלק של ישראל בו לא היו אפילו נושא שולי בשיח הציבורי.

רק ארבעה חודשים עברו מאז הפעם האחרונה שהלכנו לקלפיות. בינתיים, אסדת הקידוח מתקרבת ללווייתן, מאגר הדלק המאובן הגדול ביותר של ישראל, וקיבלנו כבר כמה תזכורות למשמעויות של משבר האקלים בארץ: השריפות שהשתוללו באותו יום יבש ולוהט של ה-17 ביולי והביאו לפינוי של מאות ישראלים וישראליות, וגל השריפות והלהבות שחרכו את מושב הראל ומבוא מודיעים במאי.

במקביל, גם החברה האזרחית מעלה הילוך ופעילי ופעילות אקלים, מגמה ירוקה וארגונים אחרים, חוזרים ודורשים ממקבלי ההחלטות להכריז על מצב חירום אקלימי, כפי שעשו כבר מאות ערים ואוניברסיטאות ברחבי העולם, וגם הפרלמנטים של בריטניה, אירלנד, קנדה וצרפת רק בארבעת החודשים האחרונים. מפלגות שרצות לכנסת ומתכוונות לקחת את סוגיית משבר האקלים ברצינות צריכות להתחייב, לכל הפחות, לקדם הכרזה דומה בכנסת הבאה.

חלון ההזדמנויות מוגבל, והזמן לשנות מתקצר

מדענים ומדעניות חוזרים ומתריעים שיש לאנושות חלון זמן מוגבל כדי לנסות למנוע את ההשלכות החמורות ביותר של משבר האקלים. גלי החום הקיצוניים שאנחנו רואים בארץ ובאירופה, מצוקת המים החריגה בהודו, שריפות הענק שמשתוללות בסיביר ואפילו בגרינלנד – כל אלה מתרחשים כשהטמפרטורה העולמית הממוצעת היא בסביבות מעלה אחת בלבד יותר ממה שהיה לפני המהפכה התעשייתית.

המדע מבהיר באופן חד משמעי שעלייה של מעלה וחצי היא הקו האדום מבחינת ההשלכות של משבר האקלים, ואם אנחנו רוצים לא לחצות את הקו האדום הזה, מדינות העולם מוכרחות להפחית 45% מפליטות גזי החממה עד 2030. בקיצור, 11 השנים הבאות הן קריטיות לעתיד האנושות.

במונחים פוליטיים ישראליים, 11 שנים זה משהו כמו שלוש-ארבע ממשלות, אבל רגעי ההכרעה קרובים בהרבה. במהלך 16 החודשים הבאים, עד סוף שנת 2020, מתוכננת שורה של ועידות בינלאומיות שיקבעו את האופן שבו העולם מתייחס למשבר האקלים. או שהמדינות השונות יקבלו על עצמן לשנות את משק האנרגיה שלהן מהיסוד או שאנחנו גוזרים על עצמנו ועל הדורות הבאים לחיות במציאות שבה המערכות שמקיימות את החיים על כדור הארץ מעורערות לחלוטין. להחלטות שיתקבלו בשיחות האלה יהיו משמעויות רציניות גם עבור ישראל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת האקלים של האו"ם בפריז ב-2015 (עמוס בן גרשום/GPO)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת האקלים של האו"ם בפריז ב-2015 (עמוס בן גרשום/GPO)

לכן, מה שיעשו הכנסת והממשלה הבאות בעניין יכריע איפה נמצאת ישראל בשעת החירום הזו. וזו אחריות שלנו כאזרחיות ואזרחים לדרוש מהם תשובות ברורות – איך בדיוק המדינה נערכת למציאות החדשה הזו? מה הם מתכוונים ומתכוונות לעשות כדי לשנות את משק האנרגיה הישראלי כך שגם צריכת החשמל תרד וגם נחליף מקורות אנרגיה מזהמים כמו מזוט, פחם וגז באנרגיה סולארית וטורבינות רוח? איך הם מתכננות ומתכננים להשקיע בתחבורה הציבורית בארץ כדי לסיים את התלות חסרת התוחלת שלנו ברכב הפרטי?

כן, צריך לקחת בחשבון את העמדות של המפלגות השונות בנושא משבר האקלים כשאנחנו מגיעות ומגיעים לקלפי. אבל זה לא יספיק. כמו בסוגיות אחרות, גם אם יהיו חברי כנסת (כרגע, סביר יותר שחברות כנסת) מחויבים לנושא, כלום לא יזוז בלי לחץ ציבורי מתמשך של החברה האזרחית, איגודי העובדים, המגזר העסקי וגם התקשורת. התרגלנו לשמוע שככה זה ואין מה לעשות – כי "המצב". אלא שאם נרצה או לא, היום משבר האקלים הוא-הוא "המצב". בהבדל אחד – זה לא חייב להיות ככה ויש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות כדי לשנותו.

עידו ליבן הוא פעיל סביבה ועיתונאי לשעבר. הוא עובד כיום בארגון הלא ממשלתי BankWatch, שמנהל קמפיינים בתחומי החברה והסביבה במרכז ובמזרח אירופה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

איך ליברמן הפך למושיע של האליטות האשכנזיות הוותיקות

השיח השבטי ימין-שמאל נוח למפלגות מכל הצדדים כי הוא פוטר אותן מדיון פוליטי אמיתי. עם האופציה המזרחית שלהם, עמיר פרץ ואורלי לוי מאיימים על החלוקה הזו ולכן הותקפו. ליברמן נחלץ לטובת הסדר הקיים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf