הבעיה היא לא אפי נוה, אלא המתקפה של שקד על בתי המשפט

פרשת אפי נוה היא רק סימפטום למאמץ המתמשך של איילת שקד לשנות את הרשות השופטת לכיוון ימני ושמרני. המהלך הזה אופייני למשטרים דמוקרטיים למחצה, כמו הונגריה ופולין. אם לא תיעצר, המהפכה של שקד תביא אותנו לשם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

פרשת מינוי השופטים, שנחשפה בשבוע שעבר, צריכה להטריד אותנו לא בגלל אפי נוה, אלא בגלל איילת שקד והאיום על עצמאותה של הרשות השופטת. זהו סימפטום של המאמץ המתמשך של שרת המשפטים לשנות את הרשות השופטת שינוי רדיקלי. שרת המשפטים לא מסתירה את המשימה שהיא ממלאת בקנאות: לשנות את הרשות השופטת באמצעות מינוי שופטים שיישמו אג'נדה שמרנית וימנית. והיא הצליחה בכך מאוד.

בסבב האחרון של מינוי שופטים לבית המשפט העליון ב-2017, שקד הצליחה להביא למינויים של שלושה שופטים המשקפים את האג'נדה שלה: השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ויוסף אלרון. האחרון התמנה למרות התנגדותם של שופטי בית המשפט העליון בוועדה למינוי שופטים. המינוי הרביעי היה ביוזמת המשפטנים בוועדה: השופט ג'ורג' קרא. לפני כן, נלחמה שקד על מינויו של פרופ' אלכס שטיין, שחזר לישראל במיוחד על מנת לקבל את המינוי. ביחד אם כן הצליחה שקד למנות ארבעה שופטים חדשים בעלי אג'נדה שמרנית לבית המשפט העליון, מתוך אחד עשר שופטים, ולשנות את המוסד שינוי משמעותי למשך שנים רבות.

גם בבתי המשפט הנמוכים יותר נעשה מהלך דומה, אם כי שם מספר השופטות והשופטים גדול הרבה יותר. בטקס מינוי השופטים היא התגאתה בכך שהצליחה "לשבור את הקונספציה" של מערכת המשפט. איילת שקד הציעה גם במהלך כהונתה לבטל את שיטת הסניוריטי למינוי נשיא בית-המשפט העליון, מה שהיה מגביר את ההשפעה הפוליטית על שופטי בית-המשפט העליון. לפי שיטה זו התמנו תמיד השופטים הוותיקים ביותר לכהונת הנשיא או הנשיאה, כך שהמינוי נקבע על ידי הוותק בלבד וללא מעורבות פוליטית. ללא ספק, יש הרבה קונספציות שצריך לשבור במערכת המשפט, ביניהן העדפה מובנית לאליטות ישנות, בני משפחה ומקורבים, אבל הקונספציה העצמאית והליברלית כנגדה יוצאת שקד, ואותה היא מנסה להחליף בקונספציה שמרנית, לאומנית ונאמנה לשלטון, אינה אחת מהן.

שקד לא היתה יכולה להצליח במהלך הזה ללא עזרתו של אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין המתפטר, החשוד בקידום ומינוי שופטות ושופטים בתמורה ליחסי מין. כדי להבין זאת צריך להקדים כמה מילים על שיטת מינוי השופטים והשופטות בישראל.

הברית עם לשכת עורכי הדין נועדה לאפשר את המתקפה על הרשות השופטת. אפי נוה ואיילת שקד (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

הברית עם לשכת עורכי הדין נועדה לאפשר את המתקפה על הרשות השופטת. אפי נוה ואיילת שקד (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

במאמץ ליצור מערכת משפט עצמאית, הוועדה למינוי שופטים מורכבת כך שיש בה רוב דחוק למשפטנים על פני פוליטיקאים. מתוך תשעה חברים, שלושה הם שופטי בית המשפט העליון ושניים חברי לשכת עורכי הדין, כלומר חמישה נציגי המקצוע המשפטי. הפוליטיקאים הם ארבעה: שני שרים ושני חברי כנסת, מתוכם אחד הוא חבר האופוזיציה. בעבר, חברי לשכת עורכי הדין והשופטים הגיעו במקרים רבים להסכמות וכך הפוליטיקאים נותרו במיעוט. עדיין, היה משא ומתן משמעותי בין הכוחות השונים בוועדה והתוצאות לא היו נתונות מראש. אלא שבקדנציה הזו הצליחה שקד לגייס לצידה את אפי נוה מבין המשפטנים וכך לקבל רוב של קולות בוועדה. עזרה לכך גם העובדה שחבר הכנסת מטעם האופוזיציה בוועדה הוא חבר הכנסת רוברט אילטוב מישראל ביתנו. כן, הם האופוזיציה. וכך נוצר רוב מוצק בוועדה לפוליטיקה ימנית. פרשת השחיתות המינית של נוה יכולה להעיד על שכרון הכוח של מי שיכול למנות שופטות ושופטים כרצונו, על המאמצים למצוא ולמנות שופטים "משלנו", שהאפילו על שיקולים אחרים והתרחקו מאמות מידה מקצועיות.

שליטים אוטוקרטיים משחקים בדמוקרטיה

מאבק סביב מינוי שופטים ועצמאות הרשות השופטת אופייני לדמוקרטיות המאוימות על ידי ממשלות אוטוקרטיות, ואינו ייחודי לישראל. פרופ' קים שפלי מאוניברסיטת פרינסטון חקרה משטרים בהם הדמוקרטיה היא חלקית ומאוימת על ידי שליטים אוטוקרטיים. היא מדגישה את השימוש שעושים שליטים אלו בחוק ובדרכים חוקיות, על מנת לצבור כוח ולשנות את המשטר הדמוקרטי על ידי החלשת המוסדות המגבילים את כוח השלטון, ותוך הותרת שיטת הבחירות הפורמלית על כנה. לכן היא מכנה את התופעה, בעקבות פרופ' חוויאר קוראלס מונצואלה, "חוקיות אוטוקרטית" (Autocratic Legalism). שלושה מוסדות דמוקרטיים עיקריים מאוימים ישירות על ידי שליטים אוטוקרטיים: העיתונות, ארגוני החברה האזרחית, ומערכת המשפט. שלטון הימין בישראל פועל לפי אותו מתכון: אנחנו מכירים את פעולתו של ראש הממשלה בתחום התקשורת וגם את שלל יוזמות החקיקה וההסתה כנגד ארגוני החברה האזרחית. פעולתה של שקד מבהירה שגם הרשות השופטת על הכוונת.

שפלי מראה (אנגלית) כיצד פעל ויקטור אורבן בהונגריה לשינוי רדיקלי של בית המשפט החוקתי: ראשית הוא שינה את כללי בחירת השופטים כך שהשיג רוב לקולות מפלגתו בהליך המינוי; שנית, הוא הגדיל את מספר השופטים מ-11 ל-15, מה שאפשר לו למנות שופטים חדשים ונאמנים לאידיאולוגיה שלו, ושלישית, הוא העביר חוק לשינוי גיל הפרישה של שופטים מ-70 ל-62. שני המהלכים הראשונים הביאו לכך שממשלת אורבן מינתה מחצית מחברי בית המשפט החוקתי. שינוי גיל הפרישה היה צפוי להביא באחת לפרישתם של עשרה אחוזים מהשופטים במדינה, ודווקא הבכירים בהם, ולפנות מקומות לשופטים חדשים. אך שינוי גיל הפרישה נתקל בהתנגדות והביא לעתירה אל… אותו בית המשפט החוקתי שהרכבו השתנה ללא היכר. שם, מתוך 14 השופטים שדנו בעניין, המחצית שמונתה על ידי אורבן תמכה בחוק, ואילו המחצית של השופטים הוותיקים פסלה את החוק, וגברה מכיוון שנשיא בית המשפט היה מבין הוותיקים. אבל הסוף לא היה כזה טוב ממשום שבזמן שלקח לבית המשפט לקבל את ההחלטה, השופטים כבר הועברו מתפקידם, וההחלטה לא נתנה כל סעד ממשי שאיפשר להחזיר אותם. עכשיו דמיינו לעצמכם מה יהיה הרכב השופטים שידונו בעתירות נגד חוק הלאום בישראל.

בפולין נעשה ניסיון לשנות את תהליכי המינוי והפיטורים של שופטים, על ידי שלוש הצעות חוק (אנגלית) שכוונו אל משרות נשיאי בתי המשפט השונים, אל בית המשפט העליון ואל המועצה שממנה את השופטים. בעקבות מחאה ציבורית, שתי ההצעות האחרונות נכשלו, אך ההצעה שעברה נתנה לשר המשפטים סמכות בלעדית למנות ולפטר נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט, וכוננה הליכים לבחינת יעילותם של שופטים שהעניקו לאותם נשיאים סמכות להעביר ראשי מחלקות מתפקידם. החוק נתן לשר גם סמכות להעביר מתפקידם נשיאי בתי משפט מכל סיבה שהיא בתוך שישה חודשים מחקיקתו. כמו שאנחנו יודעים היטב מההצעות השונות להגבלת כוחו של בית המשפט העליון בישראל, גם להצעות חוק שנכשלות יש משמעות. הן מסמנות את כוונת השלטון וגם יוצרות "אפקט מצנן" ומאיים על הרשות השופטת. אך המקרה הפולני מראה גם שמחאה ציבורית רחבה ומיידית יכולה להיות אפקטיבית.

המטרה של שקד היא להחליש את גופי הביקורת על הממשלה. איילת שקד ונשיאת העליון אסתר חיות (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

המטרה של שקד היא להחליש את גופי הביקורת על הממשלה. איילת שקד ונשיאת העליון אסתר חיות (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

איילת שקד הצהירה בגאווה על סבב המינויים האחרון ש"ההגאים של ספינת הדגל המשפטית שלנו שינו הלילה את כיוונם" וזכתה לתגובות נלהבות בימין. השינוי במערכת המשפט בישראל כבר נותן את אותותיו. את בית המשפט העליון החדש אפשר להרגיש, והחשש לעיקור ביקורת חוקתית משמעותית הוא ממשי. שופטים שמרנים נוטים לתמוך בעמדת הממשלה, ואותם שקד מחפשת. עורכות ועורכי דין המייצגים בנושאים של זכויות אדם, ואני ביניהם, זוכרים היטב את השופטים מינץ ואלרון מכהונתם בבתי המשפט המחוזיים ככאלה שהחלטותיהם לדחות עתירות של זרים, מבקשי מקלט ופלסטינים היו ברורות מראש. חלקן גם בוטלו על ידי בית המשפט העליון בעבר. היום מתקבלות אותן החלטות בבית המשפט העליון.

צריך להבהיר, בית המשפט העליון שלפני עידן שקד לא היה בית משפט שמאלני. זכויותיהם של פלסטינים ולא יהודים אחרים, וגם של עניים ואוכלוסיות מודרות לא זכו להגנה שלה הם ראויים. כיהנו בו שופטים שנטייתם לימין ידועה כמו אליקים רובינשטיין ונועם סולברג, ולא רק הם. אבל זה היה בית משפט עצמאי מבחינה מוסדית, בעל תודעה ליברלית, שהתוצאה בו לא היתה ידועה מראש. היום נראה שזה השתנה.

דוגמה אחת בלבד היא פסק דין בעניין חוקיות נוהל "חקירת צורך" של השב"כ מלפני מספר חודשים, בעניין פיראס טביש והוועד נגד עינויים שניתן בידי בית המשפט החדש: מבין שלושת השופטים, השופט עמית הוא הוותיק ביותר (מונה ב-2009) והוא היחיד ששילם ולו מס שפתיים לאיסור המוחלט על עינויים. שני השופטים האחרים – השופט אלרון שכתב ההחלטה והשופט מינץ – אישרו ללא התנצלות וללא מס שפתיים את נוהל השב"כ לאישור עינויים והתעללות, כשהשופט מינץ מרחיק וקובע כי "עינויים הם אסורים אלא במקרים חריגים ביותר".

לפי המשפט הבינלאומי וגם לפי המשפט הישראלי עד פסיקתו של מינץ, הכלל הוא שעינויים הם אסורים באיסור מוחלט. אפילו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין אסרו על עינויים באיסור מוחלט והתירו במקרי "צורך" רק צורות חקירה שאינם מגיעות לכדי "עינויים". ההחלטה מרחיקת הלכת, כמו אחרות (פינוי ח'אן אל אח'מר הוא עוד דוגמה), מראה שלמאמץ של שקד יש תוצאות. השינויים בבית המשפט העליון עלולים לבשר רעות גם בנוגע להחלטות עתידיות הנוגעות למבנה השלטון, כמו חוק הלאום ויוזמות חקיקה אחרות.

השינויים החוקיים הפורמליים והבלתי פורמליים האלו עוסקים בפרטים טכניים מאוד. זו גם אחת הסיבות להצלחתם. מעטים בציבור יתעכבו להבין כיצד בדיוק מתמנה נשיאת בית המשפט העליון, מה בדיוק הרכב הוועדה למינוי שופטים, למה זה חשוב, ואילו ערובות קיימות לעצמאות הרשות השופטת. הרבה עבודה חינוכית וציבורית דרושה כדי להנכיח את חשיבות השינויים האלה, שמצטברים האחד לשני. פרשת אפי נוה צריכה ויכולה להיות פעמון אזהרה לדרכים שבהן הממשלה פועלת לשינוי הרשות השופטת בישראל. הדרכים האלו עדיין לא בוטות כמו בהוגריה ובפולין, ומתמקדות באידיאולוגיה של השופטים ובהשפעה הפוליטית על תהליך המינוי. במובן זה הן מזכירות יותר כרגע את מאבק המפלגה השמרנית בארה"ב על מינוי שופטים שמרנים שנויים במחלוקת. עדיין, מהלכי שקד יכולים להביא לביצורם של השינויים החוקיים הבאים מביקורת שיפוטית. זה מספיק על מנת לגרום לנו להבין שעצמאות הרשות השופטת היא חשובה ואינה ברורה מאליה, והיא בסכנה.

סמדר בן נתן היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

היה שלום נפתלי בנט, קיבלת אפס בהתפתחות פדגוגית

כמו שנכנס למערכת ככה הוא יצא: שחצן, חסר ידע וניסיון שחושב שהוא עדיין מנהל חברת הייטק או מפקד על צוות בקרב. מורשת בנט: פספוס של כל הזדמנות לשינוי, הזניית ניהול החינוך וניצול ציני של כל מהלך להאדרת שמו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf