newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הליגה הפלסטינית לקראת סיום דרמטי: הגדה המערבית מחפשת אלופה

מחזור הסיום של הליגה הפלסטינית בגדה יתקיים מחר והמתח של חובבי הכדורגל הפלסטינים בשיא. האם יהיו אלו "הצבאים" מאזור חברון או "האצילים" ממחנה הפליטים בלאטה?

מאת:

ליגת הכדורגל הפלסטינית בגדה המערבית מספקת השנה את אחד הסיומים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הפלסטיני המקצועני. עד לפני שבועיים, היו שלוש קבוצות בודדות בצמרת הליגה – הילאל אלקודס הירושלמית, מועדון הספורט אל-זאהיריה ‏שמאזור חברון, וקבוצת הכדורגל של מחנה הפליטים בלאטה. אבל אז יצאו הירושלמים למשחק דרבי נגד ג'בל מוכבר, שעל הנייר אמור היה להיות עבורם קליל ולפרוטוקול בלבד.

ג'בל מוכבר היו עמוק בתחתית, ללא סיכוי להישאר בליגת העל הפלסטינית, ויריבתם העירונית הגיעה אליו בכושר שיא. אבל לדרבי, בכל השפות, חוקים משלו. ג'בל מוכבר, או בכינויים "הנשרים", עלו ליתרון מוקדם בדקה ה-16. הילאל אלקודס תקפו ללא הרף ובסופו של דבר הצליחו להשיג את השוויון המיוחל בדקה ה-80. אבל הם ידעו שרק ניצחון ישאיר אותם בתמונת האליפות.

הלחץ נמשך, אבל שחקני ג'בל מוכב‏ר סירבו להתחיל לקשור שרוכים, וניסו לעקוץ במתפרצות. בדקה ה-88 התפרץ הר הגעש באצטדיון פייסל אל-חוסייני עם שערו של שיהאב קנבר. אוהדי הקבוצה נשאו את קנבר על הכתפיים. הם ידעו שם בג'בל מוכבר שבשנה הבאה הם כבר לא ישחקו בליגת העל הפלסטינית. אבל אם כבר לרדת, אמרו, כדאי לעשות את זה בסטייל.

הניצחון של ג'בל מוכבר בדרבי הירושלמי טרף את הקלפים והותיר את מאבק האליפות בין שתי קבוצות: אל-זאהיריה, קבוצת כדורגל עטורת גביעים מהעיר אל-דאהיריה שנמצאת ממש על הקו הירוק בקצה הדרומי-מערבי של הגדה; ‏ומרכז בלאטה, מועדון הכדורגל של מחנה הפליטים בלאטה שבאזור שכם – אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם, ומחנה הפליטים הגדול ביותר בגדה המערבית שמרבית תושביו התגוררו עד מלחמת 1948 והנכבה הפלסטינית בעיר יפו.

הילאל אלקודס (באדום) נגד טול כרם:

המצב בטבלה על כל פנים צמוד. צמוד מאוד. ערב מחזור הסיום של הליגה ממוקמים "הצבאים" מאל-זאהיריה במקום הראשון עם 45 נק'. הם בתקופה מצוינת, עם חמישה נצחונות רצופים, אבל עם סגנון משחק הגנתי זהיר. ב-21 משחקים הם כבשו 30 שערים בלבד, אבל ספגו רק 10 שערים. אם תרצו, צ'לסי פלסטינית, שיודעת שגם 1-0 קטן שווה את אותן שלוש נקודות. מנגד, "האצילים" ממחנה הפליטים בלאטה מלהיבים הרבה יותר. עם מלך השערים של הליגה, עבד אל-חמיד אבו חביב מעזה, כבשו שחקני מחנה הפליטים הרבה יותר מכל קבוצה אחרת השנה: סה"כ 54 שערים. למחזור הסיום הם מגיעים אחרי עוד תצוגה משכנעת – ניצחון 6-1 על צעירי חברון.

מחזור הסיום יתקיים ביום שישי, בשעה 17:00 בצהריים. אל-זאהיריה יודעים שהאליפות ברגליים שלהם, ושניצחון יבטיח להם את האליפות. אבל בעוד ליריבה ממחנה הפליטים בלאטה‏ יש משימה קלה למדי – משחק בית נגד מחנה הפליטים אל-אמערי (מחנה פליטים באזור אל-בירה שרוב תושביו התגוררו בלוד עד שנת 1948) יוצאים "הצבאים" למשחק חוץ בעיירה א-דורה שבאזור דרום הר חברון. ‏והם יודעים שהמשחק הזה צפוי להיות עבורם קשה. לא רק בגלל שג'יבריל רג'וב, יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית, הוא יליד א-דורה, והדבר האחרון שהוא ירצה זה לראות את שחקני העיירה המקומית מרימים ידיים במשחק האחרון של העונה, אלא בגלל שהמשחק הזה הוא גם דרבי חברוני לכל דבר ועניין. שחקני אל-זאהיריה יעלו אם כן מחר לכר הדשא בחברון, כשהם חושבים, בין היתר, על הדרבי הירושלמי מלפני שבועיים שחתם את הגולל על חלום האליפות של הילאל אל-קודס.

מחר בשעות הערב כבר נדע מי היא אלופת הגדה המערבית, והאם שחקני אל-זאהיריה עשו את הדרך הקצרה מהעיירה דורה לאל-דאהיריה כשבאמתחתם צלחת האליפות והכרטיס לצ'מפיונס ליג האסייתית. אבל תהא התוצאה אשר תהא, מחר בערב, הפלסטינים בגדה המערבית יוכלו לציין את סיומה של עונת הכדורגל הפלסטינית המקצוענית הסדירה. ובכך, תושבי הגדה המערבית, לא רק תושבי דאהיריה ומחנה הפליטים בלאטה, יוכלו לרשום לעצמם ניצחון נוסף, כנגד כל הסיכויים.

> שג'אעיה או חאן יונס: מי תהיה אלופת עזה בכדורגל?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf