הגזענות נמצאת במיינסטרים, אוהדי בית"ר מבטאים אותה

בתור אחד ממנהיגי "לה פמיליה", דוד מזרחי היה אחד מגיבורי הסרט התיעודי "טהורה לעד" שזכה אתמול בפרס אמי. היום הוא מבין שטעה. כדי לעשות שינוי רחב, הוא כותב, צריך תוכנית חינוך רחבה נגד גזענות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אתמול זכה הסרט "טהורה לעד", שביימה מאיה זינשטיין, בפרס האמי לסרטים תיעודיים בתחום הפוליטיקה והממשל. אני הייתי אחד הגיבורים שלו. עד לפני חמש שנים הייתי אחד ממנהיגי אוהדי בית"ר ירושלים ושייך לפלג המיליטנטי בארגון "לה פמיליה". לאחר צירופם של זאור סאדייב וג'יברייל קאדייב, שני שחקנים מוסלמים ממוצא צ'צ'ני לבית"ר ירושלים, התארגנו כשמונים איש. כל אחד שם 100 שקל ויחד יצאנו למאבק כנגד צירופם של השחקנים המוסלמים לקבוצה.

הייתי אחד ממובילי המאבק לגרש את שני השחקנים מהקבוצה. בסרט "טהורה לעד" אני רואה את עצמי מקלל קללות את השחקנים המוסלמים ואת משפחתו יצחק קורנפיין, שהיה אז יושב ראש הקבוצה. באותה תקופה איבדתי את היקר לי מכל, את האישה שכל כך אהבתי, ובתוך שנה מצאתי את עצמי גרוש ונתבע תביעה אישית על ידי קורנפיין בסך 380 אלף שקל.

באותה תקופה, לראשונה בחיי התחלתי לעבוד בבית אריזה לתמרים עם פועלים ערבים, שם הבנתי לראשונה שאנחנו, יהודים וערבים, דומים והמכנה המשותף בינינו גדול מהמפריד. לאחר הסדר עם קורנפיין, נאלצתי לשלם כ-50 אלף שקל וכיום אני מבין שהעונש הזה גרם לי להיות מי שאני כיום. הבנתי שטעיתי ושבחרתי בדרך לא נכונה. ספורט אמור להוות גשר לקרב בין בני אדם ולא לייצר שנאה וריחוק בין קבוצות. התנתקתי מארגון שבו צמחתי ואני מפנה את כל כוחותיי להעביר הרצאות לבני נוער נגד אלימות וגזענות.

האם יש תהליך של שינוי בקהל של בית"ר ירושלים מאז הסרט? יש שינוי בקרב הקהל המיליטנטי של בית"ר, אבל לצערי התהליך איטי מאוד. יש הבנה שאם האוהדים יקללו או יתנהגו בצורה שלילית, הקבוצה תיענש. לכן יש פחות מקרי גזענות בקהל של בית"ר ירושלים בשנים האחרונות. אבל אם יחתימו עכשיו שחקן ערבי או מוסלמי, כמחצית הקהל של בית"ר ירושלים יתנגד להחתמה בדרכים קשות מאוד.

אוהדי בית"ר ירושלים עם שלט "לה פמיליה" ברקע. בשנים האחרונות למדו לקלל פחות (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

אוהדי בית"ר ירושלים עם שלט "לה פמיליה" ברקע. בשנים האחרונות למדו לקלל פחות (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

הסרט "טהורה לעד" שיקף את פני הקהל והאוהדים. אבל אנחנו צריכים להבין, שרוב אוהדי בית"ר הצעירים מגיעים ממשפחות המטופלות במוסדות הרווחה. הם נמשכים לגזענות ומוצאים בטדי את הרגשת השייכות, החיבוק מקהילה והרגשת השליטה.

אני באמת חושב שאין ילד רע. אני חושב שיש ילד שרע לו. צריך גם לזכור שלהיות גזען נמצא היום במיינסטרים של החברה הישראלית. כבר לא מתחבאים. אוהדי בית"ר משקפים עמדה של הרבה אנשים בחברה הישראלית, עמדה שמתחילה מפוליטיקאים שלוחי רסן, שמשתלחים באזרחי מדינת ישראל שעשרים אחוז מתוכם הם ערבים.

השאלה היא האם החתמת שחקן ערבי היא הפתרון. המילים הראשונות שמשה חוגג, הבעלים החדש של בית"ר שהגיע לא מזמן, אמר הן: "בית"ר ירושלים יכולה וצריכה להיות כלי לשינוי חברתי". אני חושב שזו הזדמנות להנהלה לסלול דרך חדשה למועדון.

אני לא תמים: ארגון לה פמיליה מונה כיום אלפי בני אדם וכדי להיאבק בגזענות ובאלימות, צריך תכנית רחבה ומקיפה ולהשקיע הרבה משאבים. אני קורא לך, חוגג, לבנות תכנית לטווח של חמש שנים להחזרת הנשים והילדים והמשפחות ליציעים, ותכנית להפגיש בין ילדים יהודים שמשחקים בבית"ר לילדים ערבים. צריך ליצור מפגשים משותפים. אנחנו כמזרחים ואוהדי בית"ר, שתמיד הרגשנו את תחושת הקיפוח, לא אמורים לקפח קבוצות אחרות. אנחנו צריכים להראות שספורט אמור להוות גשר לקרב בין בני אדם ולא להפך.

חינוך הוא כלי הנשק החזק ביותר וניתן לשנות אתו את העולם. מועדון בית"ר יכול להיות מועדון אירופאי לכל דבר עם יציעים מלאים ותפאורה משגעת של אוהדי הקבוצה בתנאי שיבנו תכנית חינוכית מצד אחד, ומצד שני יענישו בחומרה כל מקרה של גזענות ואלימות. מועדון בית"ר ירושלים חייב להפסיק להפלות אנשים משום שהם ערבים או מוסלמים וצריך לשמש גשר לקירוב בין בני אדם. במסגרת תוכנית רחבה, שתכלול גם את משרד הספורט, את ההנהלה החדשה של בית"ר ולפחות 60 אחוז מהקהל של הקבוצה, אפשר לייצר דרך חדשה למועדון.

השאלה האם מישהו רוצה לטפל בזה באמת, או שאולי המצב הנוכחי הוא המצב האידיאלי בעיני כל מיני אנשים?

למרות שהתרחקתי מהמועדון בשנים האחרונות, אני עדיין אוהד בית"ר. כמי שגדל בלה פמיליה והוביל את המחאה כנגד השחקנים המוסלמים, אני קורא: בואו נשחק משחק הוגן. אין מקום לגזענות ושנאה והדרה בספורט ובמרחב כולו בגלל צבע עור או צבע חולצת הכדורגל.

דוד מזרחי, מרצה במוסדות חינוך ופעיל חברתי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
התנחלות לא-חרדית מקבלת מימון ממשלתי של 3,632 שקל לשירותים חברתיים לתושב. תושב בעיירת פיתוח מקבל 2,326 שקל. שכונה במעלה אדומים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

התנחלות לא-חרדית מקבלת מימון ממשלתי של 3,632 שקל לשירותים חברתיים לתושב. תושב בעיירת פיתוח מקבל 2,326 שקל. שכונה במעלה אדומים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

מחקר: לאורך 20 שנה, ההתנחלויות הלא-חרדיות מקבלות הכי הרבה

דוח של מרכז אדוה בחן מה גודל ההשתתפות של הממשלה במימון שירותים חברתיים ברשויות. ההתנחלויות הלא-חרדיות במקום הראשון, עיירות הפיתוח מקבלות הרבה פחות, וההתנחלויות החרדיות במקום האחרון  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf