newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגירוש הוא חורבן הבית השלישי שלנו, תושבי דרום ת"א

לא רק מבקשי המקלט מאויימים כעת בגירוש אלא גם מאות משפחות מזרחיות שהאדמה עליה הם יושבים הפכה לנדל"ן נחשק. מול שלטון המנסה לשסות אוכלוסיות מוחלשות זו בזו במניפולטיביות, אנחנו מתאחדים נגד פשע הגירוש ודורשים את הצדק והזכויות המגיעות לנו בדין

מאת:

כותבת אורחת: שולה קשת

דרום תל אביב ושכונת נווה שאנן בה נולדתי ובה אני מתגוררת עד היום הם הבית שלי. במהלך השנים חווינו, אני ועוד עשרות אלפי א/נשים מדרום תל אביב, תהפוכות מטלטלות וטראומתיות הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית. במהלך השנים נעשו פשעים ממסדיים רבים מצד רשויות המדינה והרשות המקומית נגד אוכלוסיות דרום תל אביב, ביניהם: הקמת תחנות מרכזיות מזהמות, מרכוז השכונות כמוקד של סחר בנשים וסחר בסמים, הפיכת שכונת נווה שאנן לגטו עם צפיפות בלתי אנושית על ידי ניתוב עשרות אלפי א/נשים, מהגרי עבודה ומבקשות/י מקלט לשכונה, מערכת חינוך ותרבות כושלת  ועוד ועוד. הפערים בין העיר הלבנה הממוקמת צפונה מרוטשילד לבין העיר השחורה דרומה מרוטשילד הלכו, גדלו והועצמו במהלך השנים.

אחת החוויות החזקות ביותר שלי כאשה מזרחית שקופה מדרום תל אביב היתה באוגוסט 1993, כאשר למרות המאבק העיקש שלנו, נפתחה התחנה המרכזית החדשה שסימנה את חורבן הבית השני של שכונת נווה שאנן בפרט ודרום תל אביב בכלל. הראשון החל בשנות השלושים כשהוקמה התחנה המרכזית הישנה. כיום, לאחר שנים של התעמרות והתעללות מצד הממסד שהפכו את חיינו לסיוט ולמאבק והישרדות יומיומית, אנו עומדות בפיתחו של חורבן הבית שלנו השלישי, והוא הגירוש ההמוני של עשרות א/לפי א/נשים מהקהילות המגוונות החיות בדרום תל אביב.

> אין שרץ מוסרי שהימין העמוק לא יכשיר

למנוע את החרפה

מאות משפחות מזרחיות המתגוררות בדרום תל אביב עשרות שנים, עומדות בסכנת גירוש של התהליך המתמשך של הג'נטריפיקציה המואצת בימים אלה, שמגמתה להתיש ולדכא תושבות/ים ותיקות/ים ולהחליפן באוכלוסיות חדשות ועשירות. מאות משפחות מזרחיות המתגוררות בדרום תל אביב עשרות שנים ומכונות "פולשים" עומדות בסכנת גירוש מבתיהן לטובת טייקוני נדל"ן. אלפי מבקשות ומבקשי מקלט מכונים "מסתננים" ועומדות בסכנת גירוש ומכירה למדינה שלישית. כשראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע בסוף אוגוסט 2017 לשכונת נווה שאנן, לאחר שבית המשפט העליון הגביל את כליאתם של מבקשי המקלט המסרבים לעזוב, הוא הצהיר "המשימה היא להחזיר את האזור לאזרחי ישראל" ובכך ניצל באופן ציני את המצוקה שלנו שהיא פועל יוצא של המדיניות שלו ושל קודמיו, בשביל לגרש את מבקשי המקלט.

אני כמו תושבות/ים רבות/ים, לא הוזמנתי לפגישה. אם הייתי מוזמנת הייתי דורשת ממנו: לשנות את התב"ע של התחנה המרכזית החדשה שהיא אסון אקולוגי – סביבתי – חברתי (ובבעלותו הכושלת של הטייקון קובי מיימון שבנו חבר טוב של בנו של ראש הממשלה); לפזר את מבקשות/י המקלט ברחבי הארץ, כולל בישובים מבוססים, ולהעסיק אותן/ם במקום להביא עשרות אלפי מהגרות/י עבודה שחברות קבלן מרוויחות על כל אחת ואחד מהן/ם הון תועפות; להיאבק בעבריינות של הסחר בנשים וסחר בסמים ולשקם את הנשים בזנות המגורשות גם הן מדרום תל אביב; להקים לנו מערכת חינוך איכותית ומוסדות תרבות המייצגים את התרבויות המקומיות, ועוד ועוד.

אבל נתניהו בחר לשסות. האסטרטגיה של שיסוי אוכלוסיות מוחלשות אחת בשנייה, ובכך להחליש אותן יותר, היא מניפולציה קלאסית של הגמוניה דכאנית שאינה בוחלת בשום אמצעי בכדי לקדם את המטרות שלה – לגרש ולכבוש את הבית שלנו, כי הקרקע והנדל"ן בדרום תל אביב שווים היום מיליארדים, ואנו, כלל הקהילות בדרום תל אביב, שוות כקליפת השום בעיני הממסד, שקשריו עם טייקוני הנדל"ן ידועים זה מכבר.

יש שוני וייחוד במאבק של כל קהילה וקהילה בדרום תל אביב, אבל יש ציר משותף לכלל הקהילות והוא שהשלטון מתכנן לגרש את כולנו, מזרחיות/ים ומבקשי/ות מקלט מאפריקה כאחד. זה הזמן שנאבק כולנו נגד הגרוש ההמוני שהוא הפרה בוטה של זכויות אשה ואדם ושמתרחש בימים אלה נגד עשרות אלפי נשים, אנשים, ילדות, וילדים, קשישות וקשישים ברחבי שכונות דרום תל אביב.

אני קוראת לכולכן/ם, מדרום תל אביב ומחוצה לה להצטרף למאבק שלנו – דרום תל אביב נגד הגירוש. עשרות ומאות אלפים שיצטרפו למאבק נגד הגירוש ולמען זכויות האדם והאשה של כלל קהילות דרום תל אביב, יוכלו למנוע את חרפת הגירוש ואת חורבן הבית השלישי של דרום תל אביב.

עקבו אחרי פעילות המאבק בדף הפייסבוק.

שולה קשת, פעילה בהתארגנות כוח לקהילה – התארגנות אזרחית משותפת של תושבות/ים ישראליות/ים ומבקשות/י המקלט בשכונות דרום תלאביב.

> רוצים לסייע במאבק נגד גירוש הפליטים? זה מה שאפשר לעשות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf