הדיון בפסילת בל"ד: "לא דמוקרטיה מתגוננת אלא ציונות מתגוננת"

תשעה שופטי עליון דנו בשתי עתירות בעניין פסילתן חברי "עוצמה יהודית" ורע"מ-בל"ד. בעוד השופטים ביקשו להגביל את הדיון לשדה הראיות, התעקש בא כוחה של הרשימה הערבית לקיים דיון עקרוני בשאלה האם מותר לקבוצת מיעוט להיאבק על שוויון בדרכים דמוקרטיות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

העיתונאים הרבים שהגיעו לסקר את שני הדיונים שהתקיימו היום (חמישי) בבית המשפט העליון –  האחד בעתירה לפסול את מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר, חברי "עוצמה יהודית" והשני בעתירה לבטל את הפסילה של בל״ד על ידי ועדת הבחירות של הכנסת – התקשו לזהות את מועמדי בל״ד-רע״מ לכנסת, רובם אנונימיים לגמרי לציבור היהודי. כמה מתומכי ״עוצמה יהודית״, לעומת זאת, שבדיוק יצאו מהדיון בעתירה לפסילת רשימתם, זיהו מיד את מי ניתן להתקיף בצעקות. ״טרוריסטים, כשאנחנו נהיה בשלטון אתם תהיו בצינוק, את כל האויבים אנחנו נגרש״, צעקו שניים מהם בעוד מאבטחי בית המשפט חוסמים אותם בגופם. קבוצת תלמידי תיכון ערבים שהגיעו לסיור בבית המשפט כדי ללמוד על שלטון החוק ממקור ראשון, עמדו מהצד והסתכלו בדממה על חילופי הצעקות ההדדיות.

"מציעים פה להיות בית המשפט הראשון בעולם שפוסל רשימה בגלל רעיון לשוויון״. עורכי הדין סאוסן זהר וחסן ג'בארין לצד יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, ויו"ר בל"ד, אמאנס שחאדה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עו״ד איתמר בן גביר, מועמד לכנסת מטעם ״עוצמה יהודית״, היה היחיד שהופיע בשני הדיונים; בבוקר בנוגע לדרישה של מרצ, סתיו שפיר והתנועה הרפורמית לפסול את רשימתו, ואחר הצהריים בתור אחד העותרים לוועדת הבחירות בדרישה לפסול את רע״מ-בל״ד. בדיון בדרישה לפסלו, הציג עו״ד קריב, שייצג את העותרים, רשימה ארוכה של ציטוטים, אמירות ופוסטים בהם בן גביר עצמו ומיכאל בן ארי פורשים את משנתם הגזענית. למרבה הצער, במציאות של 2019, רבות מהאמירות האלה כבר הפכו למיינסטרים, כמו ההשתתפות של בן ארי באירוע בעפולה עלית נגד מכירת דירות לערבים, או אמירות שאין להעסיק ערבים. עו״ד דינו של בן ארי, ולאחר מכן בן גביר עצמו, ניסו לטעון שהם לא נגד כל הערבים אלא רק נגד אלה שאינם נאמנים לישראל. אך האמירות שלהם הבהירו פעם אחר פעם – מבחינתם כמעט אין ערבי ״כשר״, וגם הפלסטינים שחיים בתוך 48׳ הם יעד תמידי להתקפות, כמו במקרה של בדואים או חיפאים שהפגינו בסולידריות עם תושבי עזה, ובן ארי קרא "לטפל בהם בארצות המוצא שלהם".

בעוד בדיון בעניינם של בן ארי ובן גביר, האולם היה מלא בתומכים וסקרנים, בדיון של בל״ד הנוכחות היתה דלילה בהרבה. מלבד ח״כ איימן עודה ועיסאווי פריג׳ שהגיעו לתמוך, לא הגיעו חברי כנסת מרשימות אחרות; תמר זנדברג וסתיו שפיר בחרו לעזוב בתום הדיון הראשון. העובדה שכל המקומות הריאליים ברשימת בל"ד הם דמויות חדשות בכנסת, שימשה את עו״ד חסן ג׳אברין ממרכז עדאלה שייצג את רע״מ-בל״ד, כדי לטעון שלוועדת הבחירות אין שום ראיות ממשיות. מלבד כמה ציטוטים מאירועים פומביים, לא הוצג שום דבר משמעותי נגדם – ולא סתם בחרו בוועדה לפסול את כל הרשימה ולא אחד או אחת המועמדים.

פשע הדרישה לשוויון

״אין מקרה כזה בכל העולם״, אמר עו״ד ג'בארין, שבא מוכן היטב לדיון. ״מציעים פה להיות בית המשפט הראשון בעולם שפוסל רשימה בגלל רעיון לשוויון״. בעוד השופטים רצו לקיים דיון טכני, כמו במקרה של בן ארי ובן גביר, על ציטוטים ואמירות שונות מהעבר, ג'בארין התעקש לדבר על הנושא העקרוני: הזכות של מפלגה לדגול ברעיון של מדינת כל אזרחיה, ואפילו לקדם את אותו רעיון בכלים דמוקרטיים. ״שוב רוצים לפסול מפלגה של המיעוט בגלל הצעת חוק למען שוויון״, המשיך ג'בארין. ״כל בחירות המועמד הערבי צריך להתנצל שהוא נאבק לשוויון, ועורך הדין הערבי צריך לעמוד מול בית משפט ולהתפתל מדוע רשאים הנציגים שלו לטעון בעד מדינת כל אזרחיה״.

בתגובה לעתירת בל"ד נגד פסילתה, השיב היועץ המשפטי לממשלה שעצם הגשת הצעת חוק לקידום מדינת כל אזרחיה היא סיבה לפסול רשימה. לפי סעיף 7א׳ לחוק יסוד: הכנסת, רשימה הפועלת נגד אופיה הדמוקרטי והיהודי של המדינה יכולה להיפסל, כפי שנפסלה בעבר רשימת כ״ך של מאיר כהנא. גם עו״ד הלוי, שייצג את הליכוד בעתירה, ציין את הצעת החוק המדוברת: ״אי אפשר להתעלם מראיית הזהב, שהופכת את העבר (של המפלגה א.ז) למסה קריטית, לאפשר לבל״ד להיות בכנסת כדי להמשיך להגשים את הנרטיב שלהם שמדינת ישראל לא תהיה מדינתו של הלאום היהודי״.

אלא שעו״ד ג'בארין, מצדו, כמו המפלגה אותה ייצג היום, ביקש לאתגר את התפיסה הרווחת בישראל לגבי שוויון ודמוקרטיה. ״השיח בנוגע למדינת כל אזרחיה הגיע השבוע גם לציבור היהודי״, ציין בגאווה ג׳בראין כשהוא מתייחס לדבריה של רותם סלע ולתגובה של נתניהו שסוקרה בהרחבה בחו״ל. ״הם מנסים להפוך את הערבים לציונים. זאת לא דמוקרטיה מתגוננת, זאת ציונות מתגוננת", המשיך ג'בארין, למרות שניכר כי תשעת השופטים לא היו נלהבים לקיים דין עקרוני בסעיף 7א׳ ובטח שלא על אופייה של המדינה.

"כשאנחנו נהיה בשלטון אתם תהיו בצינוק" (אורן זיו / אקטיבסטילס)

איך אומרים גיבור בערבית?

בשלב מסוים בדיון, השופטת חיות החלה לאבד את סבלנותה ושאלה: ״זה טיעון לפסילת סעיף 7א?  אני לא מבינה לאן זה הולך״, וג'בארין השיב: ״במאה ה-21 יש דיון האם המיעוט צריך לקבל את אפלייתו? אני פרגמטי, אם יש ראיות בואו נדון בהן. כשפסלו את זועבי דנו על המשט (המרמרה א.ז). אבל בלי ראיות, זה מה שנשאר. רעיון מדינת כל אזרחיה״. השופט יצחק עמית התעקש: האם הצעת החוק שהגישה בל"ד בעבר שמה על השולחן את רעיון מדינת כל אזרחיה לא במובן של שוויון, אלא שלילת האופי היהודי וביטול חוק השבות. ג'בארין, בתגובה, הסביר שהצעת החוק הוגשה לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק הלאום, לפני ש״רוכך״, ובתגובה אליו. ״אני לא אומר שהיא הצעת חוק ציונית, אבל על רעיון כזה פוסלים מפלגה?״

גם עו״ד הלוי שייצג את הליכוד ביקש להבהיר לנוכחים את גבולות הדיון לאחר חוק הלאום וההתנגדות שעורר, גם מצד יהודים, הוזכרה בדיון. ״בציבור היהודי יש מחלוקת לגבי חוק הלאום, אך אף אחד לא מערער על העיקרון. בל״ד זאת המגמה שלה מאז שנוסדה, די במעשה הזה כי לפסול את בל״ד״. וזוהי אולי הנקודה החשובה ביותר בכל הדיון סביב בל״ד לאורך השנים, והניסיונות להוציאה מחוץ לחוק: ההתעקשות של חבריה, מאז היווסדה, לקדם את רעיון ״מדינת כל אזרחיה״, למרות ניסיונות הדה-לגיטימציה והמחיר שהיא משלמת על כך.

ואי אפשר שיתקיים דיון על פסילתה של בל״ד מבלי שיוזכרו חנין זועבי, באסל גטאס, ואיך לא – מייסד המפלגה עזמי בשארה. עו״ד הלוי הציג ציטוטים מברכות ששלחו לבשארה מועמדים ברשימה. ג'בארין הסביר שמדובר היה באירוע פריימריז שבו נאמו עשרות אנשים, ושבכל מקרה יתכן שאותן ברכות היו ברכות החלמה מהירה לבשארה כשהיה חולה. תשובתו לא שעשעה את השופטים. גם ויכוח לגבי השפה הערבית התפתח בשולי הדיון: עו״ד בן גביר התעקש שראש בל״ד החדש, אמטאנס שחאדה, כינה לפני מספר חודשים את עזמי בשארה ״גיבור״. כשהוא מתקשה לעצור את צחוקו, ג'בארין הסביר לשופטים שבערבית, אף אחד לא יקרא למנהיג – לא לבשארה ולא לערפאת – בתואר ״גיבור – בטל״, אלא יבחרו להשתמש במילות תואר אחרות.

להערכת רבים מהנוכחים, עורכי דין ופעילים פוליטיים כאחד, תשעת השופטים שישבו בהרכב היום בראשות נשיאת בית המשפט העליון יתקשו לאשר את פסילת בל״ד. אחרי הכל, מדובר במועמדים חדשים, ברשימה משותפת עם רע״מ שנגדם כמעט ולא הוצג דבר, ובכל הפעמים הקודמות אישר בית המשפט את התמודדותה של בל״ד בבחירות. עם זאת, ספק אם יכריעו לגבי השאלה העקרונית – האם מותר למפלגה לאתגר את אופיה היהודי של המדינה.

לגבי בן ארי ובן גביר, הדעות היו חלוקת. מספר לא מבוטל של עיתונאים מאמינים שבן ארי, שלגביו הוצגה תשתית ראייתית נרחבת, יפסל, ואילו התמודדותו של בן גביר, שתמונתו של ברוך גולדשטיין תלויה בסלון ביתו (עובדה שהוזכרה לא פעם בדיון), תאושר. ״הכרתי את ברוך גולדשטיין, הוא עשה מה שעשה בגלל שהוציאו את תנועת כך מחוץ לחוק. ברגע שאתה סותם לבן אדם את הפה הוא מדבר דרך הידיים. אני לא בעד זה״, אמר היום בנצי גופשטיין מנהל מטה הבחירות של המפלגה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני. לא הוא. שר החינוך רפי פרץ (צילום: פלאש90)

ישראל בהבטחה לאו"ם: חינוך כוללני, שוויוני ואיכותי עד 2030

ישראל התחייבה בפני האו"ם לעמוד ב 17 היעדים של התכנית לפיתוח בר קיימא 2030. זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני, ולא מישהו כמו שר החינוך הנוכחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf