הדמוקרטים בארה"ב קוראים לנתניהו "גזען", אבל עוד תומכים בישראל

שני מועמדים דמוקרטים לנשיאות – קודם בטו אורורק ועכשיו ברני סנדרס – אומרים שממשלת ישראל היא "גזענית". אז האם הדמוקרטים משנים כיוון?  לא בטוח. יש יותר אהדה לעניין הפלסטיני, אבל המשמעות המעשית של השינוי עוד לא ברורה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הסנטור הדמוקרטי ברני סנדרס, שכבר הכריז שיתמודד שוב על הנשיאות בבחירות הקרובות, הכריז אתמול שהממשלה בישראל היא "ממשלה ימנית קיצונית ואפילו הייתי אומר גזענית". בטו אורורק, שגם הוא הכריז שיתמודד על המועמדות הדמוקרטית, אמר במהלך קמפיין הבחירות בישראל שנתניהו הוא "גזען" שפוגע בדמוקרטיה הישראלית. ב"הארץ" מדווחים הבוקר כי "גורמים רשמיים בישראל", מודאגים מכך שששה מועמדים דמוקרטים כבר הודיעו שאם ייבחרו, יחזרו להסכם הגרעין עם איראן.

אז האם במפלגה הדמוקרטית מתחולל שינוי משמעותי בעמדה שלה כלפי ישראל, האם אמירות כמו של סנדרס ושל אורורק יתפסו מקום מרכזי בקמפיין הבחירות של המועמדים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית או של המועמד הדמוקרטי לאחר שייבחר, ובעיקר האם במקרה שבנובמבר 2020 ייבחר דמוקרט לנשיאות, צפוי שינוי של ממש במדיניות האמריקאית כלפי הכיבוש או ההתנחלויות?

"כן ולא", אומר מיכאל שפר עומר-מן, העורך הראשי של מגזין 972+. "אנשים באמריקה, בעיקר ליברלים, יותר אוהדים את העניין הפלסטיני היום, פחות מוכנים לשמוע את ההצדקות הישראליות לכיבוש, לדיכוי, לשלילת זכויות. זה מתחזק ככל שהכיבוש מתמשך וככל שנראה שישראל פחות רוצה לסיים אותו."

לבחירה מחדש בנתניהו יש משקל בשינוי הזה. "נתניהו אומר כבר הרבה שנים את אותם דברים", אומר עומר-מן, "אבל בעבר הוא דיבר ב-double talk, לשון כפולה, והרבה דמוקרטים העדיפו לא לראות את הדברים. עכשיו, אחרי שהוא נבחר מחדש על מצע מאוד ברור, זה הולך להיות מבחן מאוד גדול לדמוקרטים."

ובכל זאת, עומר-מן ממש לא בטוח שלשינוי הזה תהיה משמעות גדולה מדי בבחירות. "ישראל היא נושא שמדברים עליו באמריקה, אבל היא לא נושא שמצביעים על פיו, אפילו לא אצל היהודים. בשיטה האמריקאית, שבה אתה בוחר בין שתי אופציות – לעומת ישראל שאתה יכול לבחור בין 15 אופציות – מעט מאוד אנשים מחליטים מה להצביע על פי הנושא הישראלי".

הרבה דמוקרטים העדיפו לא לראות שנתניהו הוא ישראל. עכשיו זה יהיה יותר קשה. ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

הרבה דמוקרטים העדיפו לא לראות שנתניהו הוא ישראל. עכשיו זה יהיה יותר קשה. ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

בעמדות היסוד של הדמוקרטים כלפי ישראל, אין שינוי מהותי. "מאוד חשוב לדמוקרטים להגיד שביבי הוא לא ישראל. הם ממשיכים להתעלם מכך שביבי הוא ישראל, הם מתעלמים מכך שישראל ממשיכה במדיניות שלה". גם סנדרס, בהמשך לאמירה שבישראל יש "ממשלה גזענית שנוהגת באופן לא הוגן כלפי הפלסטינים", טרח להדגיש שהוא "מאה אחוז עם ישראל".  עמדת היסוד הזו, חושב עומר-מן, לא הולכת להשתנות בטווח הקצר.

עד שלא נראה את תוכנית טראמפ, יהיה קשה מאוד לדעת מה בדיוק העמדה של הנשיא לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "מה שאנחנו יודעים עכשיו הוא שהוא מסרב לחלוטין לגנות את מה שישראל עושה", אומר עומר-מן. "ממשלים קודמים, גם דמוקרטים וגם רפובליקאים, אמנם תמכו בישראל אבל היו מוכנים לבקר את ישראל במקרים מסוימים, לגנות הרחבת התנחלויות ולתמוך ברעיון שתי המדינות, טראמפ הוא החריג". אבל זה עדיין לא אומר שמועמד דמוקרטי או נשיא דמוקרטי יילכו מעבר לגינויים שהיו מקובלים בעבר. אם נתניהו יספח התנחלויות, זה עשוי להיות שונה, אבל זה עוד לא קרה.

בנוגע לאיראן, הפער בין הדמוקרטים לרפובליקאים יותר עמוק. עוד לפני שטראמפ נבחר, הממסד הרפובליקאי היה מאוד עוין כלפי איראן. טראמפ הלך על הנושא הזה בכל הכוח במערכת הבחירות. הפער המפלגתי היה בולט מאוד גם בבחירות, והדמוקרטים נשארו מחויבים להסכם שאובמה חתם עליו. "זה מוזר שהעניין האיראני באמריקה הפך לעניין ישראלי, אבל זה המצב", מסביר עומר-מן. "יש לזה שני צדדים: האחד שישראל לא תתקוף את איראן, והשני שאיראן לא תתקוף את ישראל. יש הרבה אנשים באמריקה שחוששים שיש רצון או להט בממשל של טראמפ להיכנס למלחמה עם איראן, ישירות או באמצעות ישראל". ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור נתפסת כחלק ממהלך כזה. הדמוקרטים מתנגדים למעורבות צבאית כזו, ולכן ההבדל כאן הרבה יותר ניכר.

"אי אפשר להכחיש שיש שינוי בחלוקה המפלגתית לגבי ישראל", אומר עומר-מן. "אפשר לראות את זה בהצהרות. האם זה יביא גם לשינוי במדיניות? אני לא חושב שמועמד דמוקרטי כלשהו יהיה מוכן לזוז במובן המדיני". טראמפ הוא זה שמנסה להכניס את ישראל למשחק על ידי הצגת הדמוקרטים כאנטי-ישראלים ואפילו כאנטישמיים. "הדמוקרטיים רוצים חזרה את ה-middle ground, את המרכז, לכן לא נראה שהם יילכו דווקא על העניין הישראלי. ביטוח בריאות, ה'ניו דיל הירוק', הגירה, אלה הנושאים שרוב הבוחרים מתעניינים בהם".

ובכל זאת, ההצהרות של סנדרס, אורורק ואחרים הן לא רק תגובה לטראמפ. המועמדים האלה "פונים לבסיס שלהם, לאנשים שנלחמים נגד אי-צדק, נגד גזענות, אפילו כשהיא באה מצד בעלי ברית", אומר עומר-מן. "יש שינוי, הוא בא מלמטה למעלה, הדמוקרטים נדחקים לעמדות יותר ביקורתיות על ישראל, אבל בטווח הקצר אני לא רואה שינוי במדיניות או אפילו בעמדות."

מועמדים דמוקרטים אחרים כמו קורי בוקר או קמלה האריס ממשיכים בתמיכה עקבית בישראל. לגבי הטווח הארוך, קשה לחזות. במלים אחרות, השינוי קורה, אבל המשמעות המעשית שלו עוד לא ברורה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני. לא הוא. שר החינוך רפי פרץ (צילום: פלאש90)

ישראל בהבטחה לאו"ם: חינוך כוללני, שוויוני ואיכותי עד 2030

ישראל התחייבה בפני האו"ם לעמוד ב 17 היעדים של התכנית לפיתוח בר קיימא 2030. זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני, ולא מישהו כמו שר החינוך הנוכחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf