ההפרד ומשול שמשחקת התקשורת עם היהודים של הרשימה המשותפת

בעוד חברי הכנסת הפלסטינים מוזמנים לאולפני החדשות כדי לעבור סוג של חקירת שב"כ, חבר הכנסת היהודי של הרשימה המשותפת מגיע כדי שקושמרו יוכל לברר מה בחור טוב כמוהו עושה עם "האנשים שלא רוצים לראות יהודים". חבל שחנין בחר לשתף עם זה פעולה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מהרגע שהסערה האחרונה סביב הודעת הגינוי שפרסמו חד"ש ובל"ד בעניין חזבאללה החלה לתפוס כותרות, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שמפיקי תוכניות האקטואליה השונות יתחילו להתקשר. ואכן, בתוך יומיים קיבלתי טלפונים מכמה תכניות שונות, שכולן רצו לשמוע "מה יש ליהודים תומכי המשותפת לומר על השערורייה".

התקשורת הישראלית מגלה עניין מיוחד ביהודים תומכי הרשימה המשותפת. בשנה שעברה, ערב הבחירות, התפרסמו שלל כתבות על "האנומליה" הזו, לשיטת התקשורת הישראלית, שאוהבת מאוד להציג את "תומכי הערבים" היהודים כחבורה תמהונית או אקזוטית במקרה הטוב, שלא לומר קיצונית ומסוכנת במקרה היותר שכיח. זה לא טרנד חדש; עוד לפני הקמת הרשימה המשותפת התבקשתי לא פעם להתראיין לכתבות על היהודים (והיהודיות! האימה!!) שמצביעים לבל"ד.

אבל לא רק המבט הסקרן, האנתרופולוגי באופיו, ואפילו החשדנות הם שמביאים פעם אחר פעם את התקשורת לפתחם של קומץ היהודים התומכים פומבית ברשימה המשותפת בכל פעם שזו עולה לכותרות; זה קורה גם בגלל שבתפיסה האתנו-לאומית העמוקה שמכתיבה את השיח הציבורי בישראל, היהודים תומכי המשותפת הם עדיין "משלנו", חלק מהקולקטיב שיש לו פתחון פה, גם אם מתוך חילוקי דעות וסלידה עמוקה. הם נתפסים כסוג של "חולייה מקשרת" שתפקידה לתווך לציבור הישראלי את העמדות של אלה אותם היא לעולם לא מוכנה לשמוע בגוף ראשון.

> עמדת חד"ש ובל"ד בעניין חזבאללה – אתגר לדמוקרטיה או מירוץ להדחה?

טיפול תקשורתי אחר לגמרי מזה של חנין. ג'מאל זחאלקה (אורן זיו / אקטיבטסילס)

טיפול תקשורתי אחר לגמרי מזה של חנין. ג'מאל זחאלקה (אורן זיו / אקטיבטסילס)

מה בחור כמוך עושה במקום כזה

זה לא שהתקשורת הישראלית מתעלמת לגמרי מחברי הכנסת הפלסטינים; כשהם עומדים בעין הסערה (שהתקשורת עצמה מחוללת), הם כן מוזמנים לאולפן. אבל אז השיחה מתנהלת יותר כחקירת שב"כ מאשר ריאיון עיתונאי.

כך, כאשר הגיע חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לאולפן שישי של ערוץ 2 ב-7 בפברואר בעקבות פגישתם עם משפחות המפגעים מירושלים המזרחית, הבהיר לו המראיין דני קושמרו כבר בהתחלה שהוא לא מעוניין לדבר על עניין החזקת הגופות, העניין שבשמו נפגשו חברי הכנסת עם המשפחות. לא, הוא היה עסוק בלברר עם זחאלקה האם הוא רואה בהם מחבלים או שהידים, ולמה הם עמדו דקת דומיה לזכר השהידים בפגישה (שאלה שכבר נטחנה עד דק עד לאותו ראיון והתשובה לה ניתנה יותר מפעם אחת). ובסוף התגייס גם העיתונאי (?) רוני דניאל כדי להבהיר את עמדת בית משפט השדה שהתחזה לפאנל תקשורתי מולו ישב זחאלקה: "חלק מהפעולות שלכם הן לא בשביל לייצר פתרון לעניין אלא כדי לצבור קולות ברחוב הערבי", כאילו פוליטיקאים יהודים לא עושים חלילה דבר לשם צבירת קולות של הקהל שלהם, וכאילו הפגישה הזו לא הצליחה בסופו של דבר להביא לפתרון משבר הגופות החטופות.

אותו קושמרו ראיין אמש באותו האולפן חבר כנסת אחר של הרשימה המשותפת. הפעם היה זה דב חנין מחד"ש שהוזעק לאולפן כדי להסביר את פשר הודעת הגינוי להכרזה הערבית על חזבאללה כארגון טרור, הודעה שחוללה סערה לא קטנה אותה הקפידה התקשורת להזין באדיקות.

אלא שהטיפול התקשורתי שקיבל חנין היה שונה באופן מהותי מזה שקיבל זחאלקה זמן לא רב לפניו. ראשית, קושמרו היה נכון הרבה יותר להאזין לטיעוניו של חנין; חנין קיבל הזדמנות של ממש להסביר את עמדתו, כולל הביקורת שלו על האופן שבו נוסחה הודעת הגינוי. קושמרו לא קטע אותו שוב ושוב בגסות כפי שעשה לזחאלקה, ולא רמז בדבריו לשאלות של לגיטימיות או נאמנות מוטלת בספק אצל בן שיחו.

השבוע האחרון היה אחד השבועות הקשים שעברו עליי מאז שנכנסתי לפוליטיקה. השבוע הזה העמיק את התהום הפעורה בין יהודים לבין ערבים בישראל. אבל מעל לתהום הזו נשאר עדיין גשר אחד, שמחבר בין יהודים וערבים. ככה אני רואה את התפקיד שלי בפוליטיקה: לשמור על הגשר הזה, לחזק אותו, להרחיב אותו, כדי שיום אחד כולם יעברו עליו.الاسبوع الماضي كان اقسى الاسابيع التي مررت بها منذ دخولي للسياسة. هذا الاسبوع عمق الفجوة بين العرب واليهود. لكن فوق هذه الفجوة بقي جسر واحد، يوصل بين العرب واليهود. هكذا ارى وظيفتي في السياسة: المحافظة على هذا الجسر، تقويته، توسيعه، لكي يعبره الجميع يوما ما.

Posted by ‎דב חנין Dov Khenin‎ on Friday, March 11, 2016

למעשה, השיחה התנהלה בכיוון שונה לחלוטין: אחרי שחנין הבהיר את עמדתו ועמדת חד"ש ביחס לחזבאללה, קושמרו עבר לנקוט בקו שאלות שהסב-טקסט שלהן הבהיר את הקו שהוא מותח בינו ובין חנין כגברים יהודים לבין "הערבים" עליהם נאלץ כעת כביכול חנין להגן. "אתה נמצא במפלגה שחלק מחבריה מתעבים את העובדה שיש פה בכלל יהודים", קבע קושמרו. "אתה מרגיש שאתה עדיין חלק מהדבר הזה?"

כדאי אולי לציין שתמונת הרקע שליוותה על המסך בענק את הדיון הזה היתה תמונתם של שלושת חברי הכנסת של בל"ד, זחאלקה, גטאס וזועבי, לצד תמונתו של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה. כלומר גם כאשר האורח באולפן הוא דב חנין, מארחיו מקפידים שלא לייצר את הזיהוי בינו ובין העניין שהגיע לדבר עליו, ומשאירים את החיבור המגונה הזה לאלה שממילא נמצאים מחוץ למחנה. חנין איננו מחוץ למחנה, ולכן תמונתו לא תוצמד לתמונתו של נסראללה. חנין רק צריך להסביר יפה לקושמרו מה הוא עושה בחברתם של הילדים הרעים האלה, "שמתעבים את העובדה שיש פה בכלל יהודים". כן, דב חנין, היהודי הטוב; זה כולל גם אותך.

את תגובתו של חנין להסתה השקרית והנבזית הזו אין לתאר אלא כמחפירה. "אני רוצה לתקן אותך", הוא פתח מיד. אבל במקום להעמיד את קושמרו במקום על המשפט האיום והמסית שאמר, התיקון שהיה לחנין דחוף לעשות הוא להבהיר כי הרשימה המשותפת איננה מפלגה אלא שותפות של ארבע מפלגות שונות עם הבדלים ניכרים ביניהן, ושחד"ש בשום פנים ואופן איננה בל"ד. מבלי להתכוון, חנין נרתם למעשה להפרד ומשול שעושה התקשורת הישראלית ביחס לרשימה המשותפת, ובמקום להיכנס בקושמרו בחריפות (כפי שהוא יודע לעשות היטב) על הדמוניזציה הפושעת שהוא עושה נגד חבריו לרשימה, הוא בחר לבסס את מקומו כאחד מ"החבר'ה הטובים".

אחוות הגברים היהודים

זה לא סוד שחנין לא היה מעוניין מהרגע הראשון בהקמת הרשימה המשותפת אשר נכפתה עליו בסופו של דבר בניגוד גמור לרצונו, והוא לא מסתיר את מורת רוחו מהפלטפורמה המשותפת מאז הקמתה. וזה בוודאי גם נכון שישנם הבדלים משמעותיים ועמוקים בין בל"ד לחד"ש, כמו שיש הבדלים בין כל ארבעת המרכיבים של המשותפת. איש מעולם לא טען אחרת. אבל לחנין היה נוח להתעלם אמש מהעובדה שהוא לא הוזמן לאולפנו של קושמרו כאיש חד"ש, אלא כיהודי של המשותפת שבניגוד לחבריו הפלסטינים זוכה לשיח בין שווים ולא לחקירת שב"כ. הוא הוזמן לאולפן כדי ששני גברים יהודים יוכלו לנהל שיחה על "הערבים הרעים", ולמרבה הצער הוא שיתף פעולה עם המשחק המסוכן הזה בחדווה.

אכן, יש הבדלים ברורים בין חד"ש ובין בל"ד, וההבדלים האלה מקרינים במובהק גם על התומכים היהודים של שתי המפלגות: בניגוד ליהודים בחד"ש, ליהודים תומכי בל"ד (שאני נמנית עליהם) אין כל יומרה לדברר את חבריהם הפלסטינים או להתגונן מפני כתב האישום התמידי שמעמידה התקשורת הישראלית לפתחם. אנחנו גם מבינים שכל דיבור על "שותפות ערבית-יהודית" שחנין הרבה להתפאר בה אמש הוא מגוחך, כל עוד קומץ התומכים היהודים משמש כעלה תאנה שמסתיר את עומק הגזענות ביחס לחברינו הפלסטינים, לשאיפות הלאומיות שלהם וללגיטימיות של נבחרי הציבור שלהם.

כפי שאמר ג'מאל זחאלקה בריאיון שהתפרסם בסוף השבוע האחרון במוסף 'הארץ', דו-קיום אפשרי רק בין שתי ישויות שיש להן קיום. תפקיד התומכים היהודים של הרשימה המשותפת, כפי שאני מבינה אותו, הוא להתגייס לצד אחינו הפלסטינים כדי לבסס קודם כל את הקיום השווה שלהם בחבל הארץ הזו; ורק לאחר מכן, כשהקושמרואים למיניהם ידברו עם חברי הכנסת הפלסטינים כפי שהם מדברים עם השותף היהודי שלהם, וכשחנין יפסיק להיות על תקן "היהודי הטוב" שמתנער משותפיו "הערבים הרעים", אולי אפשר יהיה לדבר גם על דו-קיום.

> מבחן בל"ד: מה באמת משתקף במראה המוסרית שלנו?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf