שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

בתגובה לחוק הלאום: קדמו לימודי ערבית בבתי הספר!

מאת |

ממחקר חדש עולה כי מי שלמדו ערבית ביסודי מפתחים גישה שיוויונית יותר מאלו שלא למדו. דווקא משום שהממשלה שואפת להשפיל ולגמד את נוכחות השפה והחברה הערבית, הורים ואנשי חינוך צריכים לקדם לימודי ערבית מדוברת

חוק הלאום שעבר השבוע בקריאה טרומית בכנסת לא נועד "להגן על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי", כפי שכתוב בנוסח ח"כ דיכטר 2017. זכויות היתר של היהודים בישראל מוגנות היטב, גם בהיבט המשפטי, וגם באמצעות כוחה המשטרתי והצבאי של המדינה. חוק הלאום הוא חוק דווקא, שנועד לפגוע ולהשפיל עוד את מעמדם הנחות ממילא של מי שאינם יהודים. צעד בצעד, אנו חווים את המדרון הפשיסטי: מי שחזק, מורם; מי ששפוף, מושפל.

בימינו, אנחנו לא צריכים לנחש מה עלולות להיות התוצאות של הפגיעה הזוחלת בזכויות האדם, במיוחד באלה שאינם בני הלאום השולט. אבל כיצד עוצרים במורד? מבין אפשרויות השונות אני מציע להורים ולאנשי חינוך לדרוש ולקדם הוראת ערבית בבתי הספר היסודיים העבריים. אפילו "דווקא": כי הממשלה והכנסת מבקשים לגמד את נוכחותם של הערבים בישראל, והוראת השפה תפעל בכיוון ההפוך.

הוראת ערבית ביסודי

השפה הערבית נלמדת בישראל באופן שיטתי כמקצוע חובה בחטיבות הביניים. בבתי ספר היסודיים פועלות שתי תכניות להוראת ערבית, שספרי הלימוד שלהם אושרו בידי משרד החינוך. שתיהן תכניות שפותחו ומופעלות בידי גופים חיצוניים למשרד. התכנית יא-סלאם يا سلام שפותחה בידי יוזמות קרן אברהם, והתכנית בואו נדבר تعالوا نحكي שפותחה בידי מכון מרחבים לקידום אזרחות משותפת.

על בסיס שתי תוכניות אלה, פרסם משרד החינוך, במאי 2016, תכנית לימודים מחייבת בערבית מדוברת לכיתות ה'-ו'. בדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת בנושא זה, הדגיש יו"ר הוועדה ח"כ מרגי, את החשיבות של לימודי ערבית בישראל וקרא למשרד החינוך "להגביר את שעות ההוראה לבתי הספר להוראת השפה, ולצמצם את מספר הפטורים הניתנים לבתי הספר [חטיבות הביניים, במיוחד בממלכתי דתי] מלימוד השפה הערבית."

גילוי נאות – היה לי כבוד לעמוד בראש צוות הפיתוח של התכנית בואו נדבר تعالوا نحكي מטעם מכון מרחבים, ואני רוצה לספר לכם בשבחה. צוות המומחים שנאסף לצורך פיתוח התכנית בשנת 2004, קבע מספר עקרונות, שהולמים היטב את הצורך הנוכחי לחזק את מעמדה של השפה הערבית, ושל החברה הפלסטינית בישראל.

> בניגוד לבנט, תוכנית הלימודים בהיסטוריה לא מפחדת מהנכבה

ערבית באותיות ערביות ועם מורות ערביות

ראשית נקבע שהוראת הערבית תעשה ללא שימוש בתעתיק, שכן האותיות של השפה הן חלק מהותי מתרבותה. על דעת המומחים בצוות הנוהג להשתמש בתעתיק, כלומר כתיבת השפה הערבית באמצעות אותיות עבריות, נבע בעיקר מרגש התנשאות ועליונות של דוברי העברית בישראל. הרי איש לא יעלה על דעתו ללמד אנגלית או צרפתית באותיות עבריות.

ההסברים לשימוש בתעתיק, שאנשי משרד החינוך עדיין מחזיקים בהם, אינם עומדים במבחן המציאות. הם טוענים שסימני השפה אינם מאפשרים לייצג את הדרך בה נהיגת השפה המדוברת. זה יכול להיות, אבל לחשוב שסימני העברית מתאימים לכך יותר, הרי זה מגוחך. טוענים עוד שגם הערבים אינם כותבים בערבית מדוברת, דבר שטות שניתן להפריך בעת ביקור ברשתות החברתיות. ולבסוף טוענים שזה מאוד קשה לילדים צעירים לקלוט את צורת האותיות בערבית, בגלל הסלסול והכתיב המחובר. די נו. אנגלית לא כותבים במסולסל ובמחובר?

רכיב ייחודי נוסף בתכנית הוא הוראתה באמצעות מורות ערביות שנכנסות אל בתי הספר העבריים. זאת לשם ייצוג אותנטי של השפה ותרבותה. ההצלחה של מהלך זה הייתה מרגשת. לאחר רגעים אחדים של מבוכה, קיבלו בחדרי המורים ובכיתות התלמידים את נוכחותה של המורה הערבייה כמובן מאליו. פשוט כפי שצריך להיות.

כאשר חושבים על כניסת מורה ערבית לכיתה עברית כדבר מרגש ויוצא דופן, מבינים עד כמה אנחנו שבויים בתרבות של הפרדה. הרי בעולם החופשי לא יעלה על הדעת שמורים בני דתות ולאומים שונים, לא יתקבלו לעבודה בבתי הספר הכלליים. מכון מרחבים העמיק רעיון זה, ופועל בשיתוף משרד החינוך לשילוב מורות ומורים ערבים גם במקצועות אחרים.

ראו על כך בכתבה מחדשות ערוץ 2 משנת 2013:

לימוד ערבית ביסודי תורם לגישה שוויונית

במחקר הערכה שנערך השנה, וטרם פורסם (מכון מרחבים, 2017), נבדקו עמדות בני נוער הלומדים בכיתה י' כלפי השפה והחברה הערבית. התוצאות הפתיעו גם את האופטימיים מבין החוקרים. נמצא שתלמידי כיתות י', שלמדו בבית הספר היסודי ערבית בתוכנית "בואו נדבר", הם בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי השפה הערבית וכלפי החברה הערבית בישראל, בהשוואה לחבריהם שלא למדו ערבית ביסודי. לימודי ערבית ביסודי הביאו את התלמידים "לגישה חיובית ושוויונית יותר כלפי הערבים בישראל", להכרה בחשיבות ידיעת השפה, להעדפה ללמוד ערבית עם מורים ערבים ולנכונות להשתתף במפגשים עם בני נוער ערבים.

מכלל הדברים עולה הקריאה: פעלו גם אתם במקום מגוריכם להכנסת לימודי ערבית בבתי הספר היסודיים.

עוד אני כותב, הגיעה לקיר הפיסבוק שלי יוזמה פרטית לעצומה, הקוראת להרחיב את לימודי הערבית בישראל. מדובר ביוזמה פרטים של דרור אסנת, שגם הוא מצא את לימודי הערבית כתשובה אפשרית לחוק הלאום, ואני מזמין אתכן ואתכם לחתום כאן. באתר one place תוכלו למצוא רשימת תכניות שונות ללימודי ערבית שמופעלות בישראל. ברשימה חסרה התכנית המקוונת שפה 1.

> מעשה ידיהם טובע בים, והם שרים התקווה

תעשו לממשלה "דווקא". למדו ערבית (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

תעשו לממשלה "דווקא". למדו ערבית (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

מגן חובה ועד סיום תיכון לא הבנתי מה רוצים ממני. אובחנתי כ"פוטנציאל לא מנוצל", ומאז אני חדור נקם, על השעמום הנורא שנגזר עליי בנעוריי.

בגיל 24 השלמתי בגרות בשלושה חודשים, ומאז אני לא רק לומד, אלא גם נהנה מזה. יש לי תואר שלישי בחינוך, ואני משתמש בו כנגד מי שחושבים שלמידה קשורה איכשהו לציווי: "כולם לשבת בשקט".

פרסמתי שני ספרים בעניין זה: "דרך הטבע – הפדגוגיה הטבעית והטיול החינוכי" (ספרית פועלים, 2010) ו- "בית או ספר – חינוך ממלכתי כנגד חינוך הורים" (הצוות הדידקטי, 2015).

לפרנסתי אני מנהל שותף בחברת הצוות הדידקטי, שעוסקת בפיתוח תכנים ללמידה; ובמיזם "הורימוס", ששואף להחזיר את כוח החינוך לידי ההורים והמשפחה. מתנדב בצוות הכותבים של "צדק חברתי – חדר המצב".

הערוץ מיועד לנושאים הקשורים לחינוך, במובן הרחב ביותר. קוראים המעוניינים לפרסם מאמר קצר (פוסט) כאורחים, מוזמנים לשלוח אלי לכתובת שבמעטפה כאן למטה.

תודה לכן ולכם על כל התייחסות, תגובה ושיתוף.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf