ירו לנער בגב ויואשמו בפזיזות: עדיין סומכים על צבא שחוקר את עצמו?

הכוונה להגיש כתב אישום נגד החיילים שירו בגבו של סמיר עווד בן ה-16 והרגו אותו היא מבורכת בהשוואה לרוב חקירות מקרי ההרג - שפשוט נסגרות. דרושה חלופה לשיטה כולה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בינואר 2013 ירה הצבא הישראלי בגבו של ילד בן 16 שלא היווה איום על החיילים. סמיר עווד, תושב הכפר בודרוס, לא שרד את הפעולה הצבאית הנועזת ונהרג. בדצמבר האחרון בג"צ מתח ביקורת על התנהלות הפרקליטות הצבאית בתיק ודרש ממנה לסיים את החקירה.

אתמול פרסמה המדינה את החלטתה להגיש כתב אישום באשמת מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירי. אם זה לא היה נגמר במותו של ילד זה היה נשמע כמעט כמעשה שובבות חביב.

ארגון "בצלם", שליווה את משפחת עווד לכל אורך הדרך ואף עתר יחד איתה לבית המשפט, כינה את ההחלטה "שפל חדש בזילות שמפגינות הרשויות כלפי חיי פלסטינים בשטחים". אולי, אבל מצד שני על פי ארגון "יש דין", החוקר את הנושא בשנים האחרונות, 97.8 אחוז מחקירות מצ"ח על פגיעה בפלסטינים מסתיימות ללא הגשת כתב אישום. זהו המצב אפילו כאשר האירוע מתועד מכל זווית אפשרית, כמו במקרה של באסם אבו רחמה שנורה ונהרג במהלך הפגנה בבילעין והשבוע מציינים חמש שנים למותו. גם כאן התיק נסגר מחוסר ראיות.

אז אולי מי שעדיין שם מבטחו בתקינותה של מערכת המשפט הצבאית יכול דווקא לשמוח על ההחלטה בעניין סמיר עווד, גם אם בחירת העבירה בגינה יוגש כתב האישום גובלת בציניות גרוטסקית ובפגיעה בכבוד המת ומשפחתו.

מסקנה אחרת ומתבקשת יותר יכולה להיות זו: בין מצ"ח והפרקליטות הצבאית לבין צדק ותום לב אין דבר וחצי דבר. מותם של פלסטינים, כמו חייהם תחת המשטר הצבאי בגדה המערבית, הם הפקר מוחלט. גם אם הם ילדים שלא מהווים כל סכנה. אולי הגיע הזמן להפסיק לסמוך על מנגנוני החקירה הפנימיים של צבא הכיבוש, להפסיק לשתף פעולה עם ההצגה שלהם ולהתחיל לחשוב על מנגנונים חלופיים. כאלה שיוכלו לומר בפה מלא שהצבא הישראלי רצח את סמיר עווד.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> רישיון להרוג: למה הורה אלוף משנה א' לירות באיהאס איסלים בן ה-17?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הערכים הנכונים, הרשימה הנכונה. האם יהיה לו גם את האומץ? ניצן הורוביץ (מרים אלסטר / פלאש90)

החיבור בין לוי-אבקסיס ופרץ הוא הזדמנות הפז של מרצ

אחרי שעמיר פרץ בחר בפנייה חסרת תועלת למרכז, השמאל הישראלי זקוק לקול חד ואמיץ. למרצ יש את כל הנתונים להיות הקול הזה. השאלה אם הפעם תשכיל לממש את הפוטנציאל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf