הטוב, הרע והקלישאה: נציגי המפלגות מדברים חינוך

בכנס "חינוך 2020" הציגו נציגי המפלגות את עמדותיהם בענייני חינוך. חלק מהדוברים - מש"ס, מרצ, העבודה, כולנו וגשר - הציעו שינוי, בכחול לבן הפגינו יוהרה, בליכוד ובימין החדש דיברו על "ערכים", והנציגה של פייגלין פשוט הציעה לחסל את המערכת

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בהמשך לסקירת מצעי החינוך של המפלגות, אביא הפעם דברים שאמרו נציגי המפלגות שהשתתפו בכנס חינוך שנערך לאחרונה בבית שמש. הכנס אורגן על ידי מיכל מדמון, מי שמנהלת את קבוצת הפייסבוק המצליחה: "חינוך 2020". ניתן לצפות בדוברים בספריית היוטיוב של הקבוצה.

ח"כ יעקב מרגי מש"ס, יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת בארבע השנים האחרונות, הוא המנוסה מבין הדוברים, בכל הקשור להיבט הפוליטי-מערכתי של החינוך. מתוקף ניסיונו הוא ביקר את מערכת החינוך בחריפות: "משרד ענק ומסורבל" שלמרות תקציבי עתק הוא אינו מצליח לחדש ולהתחדש. התכנים לא רלוונטיים, המורים עדיין עומדים ומדברים 45 דקות, לא סומכים על התלמידים, מאכילים אותם בחומר לעוס ומונעים מהם אחריות ללמידה.

למרגי ביקורת גם כלפי בעלי התפקידים במטה המשרד, שגוררים רגליים ומונעים כל התחדשות; וכן כלפי ארגוני המורות והמורים שאינם עוסקים בחינוך אלא משמשים ארגוני קניות וצרכנות. מי שכן הצליח, להבנתו, הם אותם מנהלי בתי ספר שחשבו מחוץ לקופסה, "מרדו במפקחים" ושינו את הגישה והשיטה. "צריך להיות גאון בניהול כדי להצליח בניהול משרד החינוך", סיכם מרגי את ניסיונו.

לשר החינוך הבא הוא מייעץ להושיב צוותי חשיבה, במשך חצי השנה הקרובה, על מנת שינסחו תפיסה חדשה של מערכת חינוך. מרגי מדבר מנהמת ליבו וטיעוניו משכנעים. עם זאת, ראוי לזכור שהוא היה שם, בעמדת כוח משמעותית, ויכול היה לעשות בדיוק את מה שהוא מציע לבאים אחריו: להזמין, בחסות הכנסת, צוותים לחשיבה חדשה על חינוך.

מערכת החינוך "ענקית ומסורבלת". יו"ר ועדת החינוך, יעקב מרגי (ש"ס) עם שר החינוך בנט (יונתן זינדל/פלאש90)

"משרד החינוך ענק ומסורבל". יו"ר ועדת החינוך, יעקב מרגי (ש"ס) עם שר החינוך בנט (יונתן זינדל/פלאש90)

דרישה דומה, לניסוח מחודש של מדיניות החינוך, הציג גם אדיר זלצר, העומד בראש מפלגת "רוח גבית לחינוך". מדובר במפלגה חדשה שהוקמה ביוזמת זלצר, שכל עניינה בקידום תחום החינוך. "הגעתי למסקנה", הוא מסביר, "כהורה, כמורה וכאזרח, שאם אנחנו רוצים לעשות תיקון, אנחנו צריכים לתרגם את הכוונות שלנו לכוח פוליטי". ניסיון העבר מלמד כי כולם מדברים על חינוך, וכוונותיהם טובות, אולם מרגע שמוקמת הממשלה, נדחק החינוך לשוליים וההבטחות נשכחות.

לדעתו של אדיר אין פתרון חינוכי אחד שהוא נכון לכולם, אלא צריך להתאים את התכנים ואת דרכי ההוראה לכל אוכלוסיית תלמידים ומורים, ולכל אחד ממגזרי החינוך בהתאם לתרבותו. לכן, להבנתו, אין בחינוך הבדל בין גוש שמאל לימין, ובכל קואליציה שתקום, יידרש כוח פוליטי שישמור ויחזק את חשיבות החינוך בממשלה ובכנסת.

הממוקדים

ארבעה מהדוברים מיקדו את דבריהם, כל אחד בהיבט מרכזי אחר. עלי סלאלחה ממרצ, הביא מניסיונו כמורה וכמנהל בית הספר התיכון בבית ג'אן. לפני עשרים שנה רק 12 אחוזים משנתון הבוגרים בבית ג'אן היו זכאים לתעודת בגרות. בחמש השנים האחרונות הם מובילים את דירוג היישובים בשיראל עם מאה אחוזים זכאות לבגרות. כיצד זה קרה? "עבדנו עם החלשים והבאנו אותם להצלחה" מסביר סלאלחה. "חברה שלא תדע לעבוד עם החלשים ולהביא את החלשים להיות יותר טובים היא חברה חולה. בואו כולנו נעזור לחלשים, נרים אותם למעלה, הם לא יכולים לעלות לבד, הם צריכים את העזרה".

מיכל צ'רנוביצקי מהעבודה מיקדה את דבריה בחינוך החרדי. למרות שכל ילד חמישי בישראל לומד בחינוך החרדי, המערכת מנותקת ממערכת החינוך הממלכתית, וסובלת מכל תחלואי ההפרטה: פיקוח רופף ביותר, מיון ואפליה של תלמידים בקליטה, תשלומי הורים גבוהים, תכנית לימודים רדודה, מנהלים ומורים ברמת הכשרה נמוכה והעסקת עובדים בתנאים מחפירים. על מצוקת החינוך החרדי ועמדתה הרעננה של צ'רנוביצקי, כתבתי בהרחבה כאן.

מירב בן ארי מכולנו מיקדה את דבריה במהפכה הנדרשת בחינוך לגיל הרך. כולם מכירים זה מכבר בחשיבות החינוך מגיל לידה, ועדיין המדינה מתנערת מאחריותה. אין תקציב לפתיחת מוסדות החינוך ולסבסוד שכר הלימוד, ואין גם מדיניות חינוך סדורה, משום שהמוסדות נמצאים תחת אחריות משרד העבודה ולא משרד החינוך. עוד הזכירה בן ארי את חשיבות ההדרכה להורים הצעירים, כך שיהיו לחלק משמעותי מתוך הרצף החינוכי הניתן לילדים.

יפעת ביטון מגשר הדגישה את מעמדם של כוחות העזר בחינוך: הסייעות, המלוות, הלבורנטיות, נהגי ההסעות וכך הלאה, שתנאי העסקה שלהם אינם ראויים, וההערכה הציבורית אליהם היא נמוכה ואינה מאפשרת להם צמיחה.

הקלישאות והיוהרה

עד כאן קיבלנו רשימה עניינית של תחומים בהם ראוי לטפל במערכת החינוך. חמשת הדוברים הנותרים בכנס, לפחות מנקודת מבטי, לא סיפקו את הסחורה. הם באו אל מערכת החינוך מבחוץ, או מלמעלה, כמי שראו את האור, ויודעים את הטוב והנכון, תוך זלזול במקצועיות ובניסיון של מאות אלפי העובדים במערכת.

"שיטת השוברים" שמציג פייגלין הביאה לקריסת מערגות החינוך במקומות שבהם נוסתה. בית ספר בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

"שיטת השוברים" שמציג פייגלין הביאה לקריסת מערגות החינוך במקומות שבהם נוסתה. בית ספר בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

את פרס הקלישאה אני מעניק לקטי שטרית מהליכוד, שאמרה ש"הדבר הכי חשוב זה להקנות ערכים", וחזרה על כך בווריאציות שונות מספר פעמים. גם שולי מועלם רפאלי מהימין החדש הכריזה: "מערכת החינוך צריכה להעניק לבוגרים שלה ערכים שילוו אותם כל חייהם". איזה ערכים? אין תשובה. איך מקנים או מעניקים? אין תשובה. ומה על כל הערכים שהוקנו והוענקו עד היום? מה רע או חסר בהם? אין תשובה. "ערכים" תמיד נשמע טוב.

את פרס היוהרה קטף משה טור-פז מכחול לבן, שפתח בהכרזה השחצנית הבאה: "האתגר מספר אחת של מערכת החינוך זה שאין לה מטרות, ואם יש לה, אז הן מטרות שגויות". טור-פז גם יודע איזה מטרות נדרשות: ביטחון עצמי ("לא תמצאו בשום בית ספר"), ביטחון חברתי ("בית הספר הוא מוקד החיברות") וביטחון ערכי, שוב מילת הקסם שאין לה פירוש או ממשות. אצל טור-פז הכול ברור ומוחלט: את תכניות הלימודים צריך לכתוב מחדש, את המורים צריך לקדם או להוציא מהמערכת, את ההורים צריך לגייס לטובת בתי הספר, והמנהלים לא צריכים להיות מנהיגים פדגוגים ש"זה נורא נחמד אבל לא העיקר".

היזהרו משקרים והטעיות

לא פעם מנצלים הפוליטיקאים את התמימות, חוסר השליטה בפרטים, או הנימוס של קהל המאזינים, ומבססים את טיעוניהם על טעויות והטעיות. שולי מועלם רפאלי, שכבר הוזכרה, טענה בשבח שר החינוך הנוכחי: "עד שבא נפתלי בנט לא היה אף ילד בשלומי, רהט, כרמיאל ומקומות נוספים, שעשה חמש יחידות במתמטיקה". לא ממש. על פי מידע שפרסם משרד החינוך, לבקשת התנועה לחופש המידע, בשנת 2013 היו בשלושת בתי הספר התיכוניים בכרמיאל מגמות התמחות במתמטיקה, ונבחנו בהן 44 תלמידים בחמש יחידות, שהשיגו ציון ממוצע 83. בשנת 2014 מספרם עלה ל-61. גם בתיכון מקיף רהט הייתה מתמטיקה מוגברת לפני נפתלי בנט, 10 תלמידים בשנת 2014 ו- 13 תלמידים בשנה העוקבת.

גם לפני בנט, למדו מתמטיקה לחמש יחידות בפריפריה. שיעור מתמטיקה בבית ספר במעלה אדומים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

גם לפני בנט, למדו מתמטיקה לחמש יחידות בפריפריה. שיעור מתמטיקה בבית ספר במעלה אדומים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

ליבי מולד מזהות הציגה את חזון מפלגתה לחיסול מערכת החינוך הציבורית, המוכר בשם "שיטת השוברים". בכל המדינות שבהן ניסו את השיטה הזאת, מערכת החינוך התרסקה, ראו בהרחבה: ניו זילנד, שבדיה וצ'ילה. על כן, לא נותר בידי אנשי זהות אלא להיתלות באילנות שקריים: "הרעיון שלנו הוא לאמץ תכניות שמייצרות תחרות בין בתי הספר, כדי לשפר את הרמה כפי שעשו בפינלנד והולנד", אמרה מולד, וחזרה והזכירה את פינלנד שוב ושוב.

בקצרה: בפינלנד כמו בישראל מחולק התקציב לבתי הספר לפי מספר התלמידים, והתקציב הוא דיפרנציאלי ומותאם לצרכים המיוחדים של כל תלמידה ותלמיד. למשל, מהגר מקבל תקציב גבוה יותר מיליד הארץ, ותקציב היתר עובר עם התלמיד לכל בית ספר שבו ילמד. עוד בפינלנד, וגם בישראל, יש אזורי רישום והורים יכולים לבחור בית ספר לילדיהם תחת התניות והגנות של הרשות המקומית. עוד בפינלנד (ולא בישראל) יש ביזור של הסמכויות בין המשרד הממשלתי, רשויות החינוך האזוריות ובתי הספר. כל הטוב הזה הוא עדיין לא "שיטת השוברים".

על פי השיטה שמבקשת זהות ליישם (כאן, החל מעמוד 42): "משרד החינוך לא יכתיב לבתי הספר את תכני הלימוד ואת דרך הניהול", תתאפשר "הקמתם של בתי ספר פרטיים", "בתי ספר שייקלעו לגירעון ייסגרו או ימכרו ליזמים", ו"המנהלים יחליטו אילו מורים להעסיק ובאילו תנאים". במצב זה ברור כי הורים בעלי אמצעים יוכלו להעניק לילדיהם יותר. ומה יקרה לאוכלוסייה החלשה מבחינה כלכלית? "המשק משווע לעובדי כפיים מיומנים כגון רתכים, חשמלאים, שפים ונגרים, ועל מערכת החינוך לבנות מבחני הסמכה מתאימים" למגמות אלה בבתי הספר. החינוך של מפלגת זהות אינו פינלנד אלא פירוק החברה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו הימר על ציר הרשע העולמי. מה יקרה לישראל אחרי שיילך?

מה יהיה מעמדה הבינלאומי של ישראל אחרי שנתניהו יירד מהבמה? לא בטוח שיורשו יצליח לשקם את הקרע שנפער עם יהודי ארה"ב בשנים האחרונות. וגם ביחסים עם ציר הרשע של מנהיגי הימין החדש לא צפוי להשתנות הרבה, חוץ אולי מהסגנון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf