החרדים מפריחים בלוני ניסוי לקראת חיבור אפשרי עם גנץ

על אף ההתחייבות הפומבית של המפלגות החרדיות לנתניהו, קולות מרכזיים בקהילה כבר מדברים בגלוי על אפשרות של חבירה לגנץ. אחרי שהתרגלו להיות בעמדות שלטוניות, ניתן להניח שככל שמצבו של נתניהו ייחלש תיחלש גם ההתחייבות החרדית אליו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בעוד הדרמה סביב המלצת הרשימה המשותפת על המועמד המועדף להרכבת הממשלה בעיצומה ויתר המפלגות השלימו רק היום את המלצותיהן לנשיא, קשה להתעלם מכך שהדרך היחידה שתקום פה בסופו של דבר ממשלה תהיה כרוכה בבגידה. השאלה היא אם כן, מי יבגוד ראשון בקהל בוחריו או בברית הפוליטית שכרת.

שאלת החרדים והברית התמוהה עם נתניהו בעינה עומדת, אך למרות הצהרות פומביות ונחרצות על כוונתם להישאר נאמנים לו, לא בטוח שאכן זה המצב. נראה שלאור ההתפתחויות, יתכן שינוי בעמדת המפלגות החרדיות.

דאגה לצרכי הקהילה מעל הכל, ורק אחרי זה דאגה לכלל המדינה. גנץ בקלפי בראש העין (צילום: פלאש90)

בלון ריכוך

ההתייחסות לנתניהו ככל יכול, בלתי מנוצח, נסדקת. כפי שביטא זאת חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה: ״נתניהו והליכוד היו צריכים להביא מספר גבוה יותר של מנדטים ולא הביאו את זה״. אגב, זו איננה הפעם הראשונה שבה מקלב נוחל אכזבה שכזו: לא מזמן, בבחירות לראשות עיריית ירושלים, תמכו החרדים במשה ליאון מתוך מחשבה שיביא גם קולות חילונים, ונכזבו. באופן אירוני, ליאון הינו איש של ליברמן, אותו ליברמן שכעת מפנה לחרדים גב ומנסה לכפות ממשלה חילונית של נתניהו, גנץ ומפלגתו שלו, גם אם אינו מתייחס לחרדים כאויבים אלא רק כ"יריבים". את המחמאה המפוקפקת הזו הוא שומר לערבים.

ככל שמצבו של נתניהו ייחלש, תיחלש גם ההתחייבות החרדית להיצמד אליו. בשוליים יישארו כמה ימנים אידאולוגיים, חב"ד או אנשי ציונות דתית שהתפתו לתת את קולם ליהדות התורה תמורת התחייבויות, אך ההנהגה הרבנית והפוליטית תמשיך הלאה, תסתגל למציאות החדשה ותנוע לכיוון גנץ.

במובן זה קיים פער בין הפוליטיקאים החרדים למצביעים שלהם. לא ליצמן, לא גפני ולא דרעי הם חסידים מושבעים של נתניהו. הם נאלצו להיצמד אליו מאימת בוחריהם, וזה שיקול שיעמוד בפניהם בהחלטה לחתוך לממשלת גנץ. אבל הם יודעים שבפוליטיקה הזיכרון קצר. בממשלת גנץ תמיד יוכלו להיצמד ליעלון, להסביר שהם כאן כדי לחזק את הצד הימני, להשפיע מבפנים כדי שלא יחולל שם שמים ולא תהיינה עקירות נוספות בארץ ישראל. צווי חירום מבתי גדולי ישראל וכינוסי מועצות גדולי התורה יעשו את השאר.

דב אייכלר, מגיש ועורך ברדיו "כאן מורשת" ובנו של חבר הכנסת מטעם יהדות התורה, ישראל אייכלר, טוען כי על החרדים ללכת למשא ומתן עם גנץ בהקדם, ולשרת את האינטרסים שלהם. בכך הוא מבטא את הקו החרדי המקובל: דאגה לצרכי הקהילה מעל הכל, ורק אחרי זה דאגה לכלל המדינה. את הדעה הזו הוא לא משמיע בוואקום. קולות דומים נוספים נשמעים בקרב אנשי התקשורת והעסקונה החרדית. אחד מהם הוא יעקב גרודקה, עורך התכניות ברדיו קול ברמה, שצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי הקו הפתוח עליו שמר חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה עם גנץ כנראה ישמש את המפלגה בהמשך.

בזמן שהבכירים עומדים כחומה בצורה לצד נתניהו, נראה כי הם מפריחים בלוני ניסוי לחלל הפוליטי בניסיון לרכך את המהלך מול גנץ, אם אכן יבשיל. ואכן, גורמים ביהדות התורה אמרו ל'הארץ" שהם אינם שוללים ישיבה בממשלה עם יאיר לפיד, אם הסטטוס קוו בנושאי דת יישמר.

הצעה נאיבית ומרחיקת לכת. תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בסירה משונה אחת, עם המפלגות הערביות

תמר זנדברג ממרצ, בצעד נאיבי מעט ומרחיק לכת אף יותר, הציעה קואליציה "חברתית" בלי ליברמן: כחול לבן, חרדים, עבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, תוך נכונות להתפשר בענייני דת ומדינה. היא אף פנתה לעיתונאים חרדים בניסיון לקדם את הנושא, אך אלה לא ראו בכך היתכנות והעניין לא תפס כותרות. קשה לדמיין כרגע קונסטלציה כזו. החרם על לפיד בתוספת המחנה הדמוקרטי, שאף הוא טמן ידו בצלחת האנטי-דתית בקמפיין האחרון – קשים לעיכול. גימיק הקו הפתוח למניעת הדתה אמנם פרנס הרבה ברנז'אים חרדים, שדיווחו על כל מיני אירועים מוזרים על מנת להצחיק את הקהל שלהם, אך אין ספק שהוא עורר עוינות לא קטנה בקרב בקהל הזה.

מנגד, יש גם קולות צעירים ששותפים לקו הרשמי, כמו חבר הכנסת הטרי משה ארבל מש"ס שאמר: ״לא יעלה על הדעת שנלך לגנץ, אין סיכוי כזה. האמון שהציבור נתן לנו זה כדי שנקים ממשלת ימין, ראש הממשלה יהיה רק בנימין נתניהו״.

ההבדל העמוק בין המפלגות הערביות לחרדיות ביחס לתפקיד יו"ר האופוזיציה נעוץ בכך שהאחרונות התרגלו למנעמי השלטון. עבורן, תפקיד כזה הוא בגדר פרס ניחומים עלוב, בזמן שעבור הראשונות מדובר בתפקיד משמעותי ומשנה מציאות

חיים פרידלנדר, כתב בשבועון "בקהילה", טוען כי במפלגות החרדיות נערכים לימי אופוזיציה קשים. הפחד מהתסריט בו תקום ממשלת אחדות עם שתי המפלגות הגדולות, כפי שחולם ליברמן, לא מזמן ידיד ועכשיו אויב מר, מניע אותם לחשיבה על התאחדות כדי לשים יד על התפקיד היחידי שנותר – יו"ר האופוזיציה. בכך החרדים ימצבו את עצמם כיריבים מול הרשימה המשותפת, שגם אחרי המהלך של המלצה על גנץ, סביר שיישארו מחוץ לממשלה. יכול להיווצר מצב בו שני המיעוטים המשמעותיים והלא ציונים נאבקים על תפקיד, שאך לפני עשור היה שמור למפלגה הציונית הגדולה שלא זכתה בראשות הממשלה. גם זה תסריט שחלק מהציבור הישראלי רואה כמאיים על צביון המדינה ואולי אפילו על ביטחונה.

ההבדל העמוק בין המפלגות הערביות לחרדיות ביחס לתפקיד נעוץ בכך שאלה האחרונות התרגלו לשלטון. עבורן, תפקיד יו"ר האופוזיציה הוא בגדר פרס ניחומים עלוב, בזמן שעבור הרשימה המשותפת מדובר בתפקיד משמעותי ומשנה מציאות.

מוקדם מדי לדעת מה ילד יום, ואיזה שילובים מפתיעים נכונו לנו. אפילו סבב בחירות שלישי לא ניתן לשלול בשלב הזה. הדבר היחיד שניתן להגיד בביטחון הוא שמדינת ישראל שינתה את פניה ולא תחזור להיות מדינה של שתי מפלגות ציוניות גדולות, שנאבקות ביניהן על השלטון ומחלקות צ'ופרים לשאר.

פנינה פויפר היא פעילה פוליטית חרדית, מנהלת מיזם הציבור החרדי ממלכתי ואחראית פרויקט חרדים בעמותת עיר-עמים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

אבו מאזן: "כשקראתי על יציאת יהודי עיראק - בכיתי"

הנשיא הפלסטיני אירח במוצאי שבת את משפחתו של יצחק בר משה, סופר ישראלי יוצא עיראק שכתב בערבית. הוא הבטיח להפיץ את ספריו ואמר: "פלסטינים צריכים ללמוד עברית מגיל הגן". דיווח בלעדי מהמוקטעה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf