החרם הכלכלי על ישראל לא יצליח לסיים את הכיבוש

אין מספיק מדינות שיצטרפו לסנקציות על ישראל, המדינות הפוטנציאליות חלשות הרבה יותר משהיו בימי האפרטהייד בדרום אפריקה, ואפילו חרם צרכנים לא באמת ייפגע בענפי הייצוא הגדולים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: יונתן מזרחי

המודל שמנסות לקדם התנועות שקוראות לחרם הכלכלי על ישראל מבוסס על מקרה דרום אפריקה, ועל תרומתו המכרעת של החרם שהוטל עליה לסיום משטר האפרטהייד. הניסיון של פלסטינים ותומכיהם לייצר ההקבלה בין המקרים מאפשר להם לחזק את התפיסה שישראל היא מדינת אפרטהייד.

מבלי להיכנס לשאלה האם זה אכן המצב או לא, די ברור שחלק מרכזי מהמניעים של פעילי הוא כעס על ישראל ועל מדיניותה בשטחים, לצד הצורך האנושי לפעול לפי אמות מידה מוסריות. אך למרות שהכעס והביקורת על ישראל מוצדקים, החרם הכלכלי נועד להיכשל.

> בנימין נתניהו באמת מעוניין במשא ומתן לשלום

גרפיטי שקורא לחרם על חומת בית לחם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

גרפיטי שקורא לחרם על חומת בית לחם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

פה זה לא איראן

הסיבה המרכזית לכישלונו הצפוי של החרם היא ההבדל בין התנאים הפוליטיים והכלכליים ששררו בעולם בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת לבין ימינו אנו. אז, כאשר הגוש הקומוניסטי היה בתהליך התפרקות והחל את ראשית צעדיו לכיוון המערב, מדינות המערב היו בשיא כוחן הפוליטי. קריסת האיום הפוליטי והצבאי המרכזי עליהם, אחרי יותר מארבעה עשורים, לצד תחילתו של מהלך האיחוד האירופאי לא השאירו מקום לספק לגבי מעמדן הבלתי מעורער של מדינות המערב בפוליטיקה העולמית.

באותן שנים, התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) של מערב אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה ויפן היווה 62 אחוזים מתוך הכלכלה העולמית (לפי נתוני התל"ג העולמי בשנת 1991). אם נוסיף את חלקי האחוז של הדמוקרטיות החדשות במזרח אירופה והדמוקרטיות במזרח הרחוק כדוגמת דרום קוריאה, נמצא ששני שליש מהכלכלה העולמית נשלטה על ידי המדינות החורטות על דגלן שלטון דמוקרטי.

כיום, 25 שנים אחרי מה שנראה כשיאו של העולם הדמוקרטי, כלכלתן של אותן מדינות בדיוק מגיעה ל- 38.8 אחוז מתוך התל"ג העולמי (כולל יפן ולא כולל יתר מדינות אסיה ומזרח אירופה). כלומר, מבחינה כלכלית, חרם שיוטל על ידי מדינות המערב הוא פחות אפקטיבי מאשר בעבר. וזה עוד בהנחה שהן בכלל יבחרו לפעול נגד ישראל.

אמנם הסנקציות של אירופה הצליחו לפגוע בכלכלתה של מדינה חזקה כמו רוסיה לאחר פלישתה של זו לאוקראינה, אבל גם סנקציות אלו נראה שלא שינו את מדיניותה של רוסיה. המקרה הבולט ביותר של השנים האחרונות שבו לחץ כלכלי הצליח הוא המקרה של איראן. האם ניתן לדמיין אפקט דומה במקרה של חרם על ישראל? כאשר בוחנים את המפה הפוליטית העולמית בהקשר הישראלי ניתן להניח שמדינות כמו ארה"ב, גרמניה, בריטניה, ובמובן מסוים גם צרפת ואיטליה לא יתמכו בחרם כלכלי על ישראל. סך כל התל"ג של מדינות אלו הוא 26.3 אחוז מהכלכלה העולמית.

אם בוחנים את המדינות שנחשבות הכי פרו-פלסטיניות רואים שהמדינות הסקנדינביות והולנד מהוות פחות מ-2 אחוז מהתל"ג העולמי. כלומר, גם אם מדינות אלו יתמכו בחרם מלא (וסביר להניח שהן לא), הרי שהשפעתן תהיה מזערית, ולכן לחרם הכלכלי אין בעצם סיכוי. וכאמור, גם אם נניח מצב פוליטי שבו כל מדינות המערב הדמוקרטיות יחרימו את ישראל, כוחן בכלכלה העולמית קטן משמעותית לעומת המציאות של לפני 25 ושנה.

> "מחרימים – נקרקף אתכם אחד אחד"

כרזות נגד החרם בכנס ידיעות אחרונות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כרזות נגד החרם בכנס ידיעות אחרונות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

יותר נזק מתועלת

מצאנו אם כן שהסיכויים לסנקציות משמעותיות מצד מדינות חזקות בעולם הם נמוכים למדי. אבל גם אם מניחים שעיקר החרם הכלכלי יגיע מצד אזרחים, בצורה של חרם צרכנים עולמי, עדיין יש להניח שענפי הייצוא העיקריים של ישראל לא יפגעו. הסבירות שתעשיות הביטחון, היהלומים, הכימיה והטכנולוגיה יפגעו מחרם צרכנים הוא לא גבוה במיוחד. צרכנים בסופר באירופה אולי יקנו פחות תמרים מבקעת הירדן, אבל קהלי היעד של נשקים ישראלים לא יצמצמו את הצריכה מטעמי מוסר.

לכן, כאשר בוחנים את יעילות החרם הכלכלי כגורם שיכול לשנות את מדיניות הכיבוש של ממשלות ישראל לא ניתן שלא  לראות שהכלי הזה לא אפקטיבי. הקריאה לחרם כלכלי על ישראל מבוססת על תפיסה מוסרית ועל רצון להעניש את ישראל על מעשיה. אבל ישראל  מצליחה למנף את החרם לצרכיה ולטעון בפני העולם שמבחינה מוסרית חרם כלכלי יונק מהאנטישמיות הקלאסית, שמזהה את היהודי עם חמדנות ואהבת כסף, שקודמת לכל דבר אחר. זה  דימוי שהמערב מנסה להתנער ממנו. גם הציבור בישראל מתמסר בקלות לרטוריקה בנוסח נתניהו, שקושרת את החרם עם אנטישמיות.

כך שהמאבק בכיבוש לא יכול להיות מאבק כלכלי. זה לא אומר שמבחינה מוסרית אדם צריך לקנות מוצרים מההתנחלויות, אבל חשוב לזכור שפעילות מוסרית לאו דווקא משנה מציאות. כלומר, למרות שתנועות החרם הפכו לפופולריות בקרב קבוצות מסוימות, אין ביכולתן להביא באמת לסיום הסכסוך. בפועל, נראה שהתוצאה העיקרית של הקריאות לחרם היא הסתגרות גדולה יותר של כל צד בעמדתו ובתחושת הקורבנות. במצב הזה תנועת החרם עלולה לגרום יותר להרחקת הפתרון הפוליטי מאשר לקידומו.

יונתן מזרחי הוא ארכיולוג וממייסדי ארגון "עמק שווה". הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+

> "אנחנו הופכים למיינסטרים": ראיון עם עומר ברגותי, ממייסדי תנועת החרם

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בניגוד לקמפיין של נתניהו, מצע החינוך של כחול לבן משקף עמדה שמרנית וימנית. הרביעיה של גנץ (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

בניגוד לקמפיין של נתניהו, מצע החינוך של כחול לבן משקף עמדה שמרנית וימנית. הרביעיה של גנץ (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

הסירוב לעודה הוכיח: כחול לבן היא חלק מהדה-לגיטימיציה לערבים

סוללת הגנרלים והעיתונאי של כחול לבן מדקלמים כי הרשימה לא תוכל לשבת בקואליציה עם מי ש"לא מכיר במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי". אלא שהטיעון הזה לא מחזיק מים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf