הטרגדיה של משפחת הנקין היא הטרגדיה של הכיבוש

כל עוד אנחנו מחזיקים מליונים נטולי זכויות תחת משטר צבאי, אין לנו זכות לדרוש מהפלסטינים להפוך את המאבק שלהם לנחמד יותר, או "לגנות את הקיצוניים משני הצדדים". אנחנו נמצאים במלחמה, ומלחמה מביאה לעוד הרוגים. בשני העמים. בלי להכיר בעוולות נמשיך לקבור עוד הורים וילדים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שלשום נורו למוות בני הזוג הנקין בשעה שנסעו במכוניתם בכבישי הגדה המערבית. המוות שלהם הוא טרגי, כמו כל מוות אלים אחר, וכמו כל מוות אלים אחר הטרגדיה הזו היא חורבן של עולם שלם. ארבעה ילדים נותרו ללא הוריהם שנורו לנגד עיניהם, ארבעה יתומים יגדלו ללא אביהם ואימם.

המוות של בני הזוג הנקין לא הגיע משום מקום. הוא לא מנותק מההקשר הרחב יותר של השנאה והאלימות נגד אזרחים השוטפת את הגדה מזה כמעט חמישים שנה, וזה מה שהופך את ההתמודדות איתו למורכבת הרבה יותר. הטרגדיה של משפחת הנקין היא המשך ישיר לטרגדיה גדולה יותר, המקיפה עשרות ומאות אלפי בני אדם שלכל אחד מהם טרגדיה דומה, וכל טרגדיה כזו שונה כל כך מחברתה, יחודית, עולם ומלואו.

התגובה הישראלית לירי היתה מיידית: כיתור מספר כפרים באזור, עונש קולקטיבי המושת על עשרות אלפי בני אדם שלא היו מעורבים בהרג בני הזוג, גיוס ארבעה גדודי מילואים, וביצוע מספר מעצרים כאשר מידת מעורבותם של העצורים באירוע טרם התבררה עד הסוף. צעדים מסוג זה ננקטים אחרי פגיעה באזרחים ישראלים, אך לעולם לא אחרי פגיעה בפלסטינים. לעיתים מביעה המדינה צער על פגיעה בתושבים המוגנים נטולי הזכויות שתחת חסותה והגנתה, אך צעדים אופרטיבים למניעת פגיעה בהם או למציאת האשמים במקרים האלה – זה לא.

אכיפה סלקטיבית כזו של החוק, הכוללת פגיעה קולקטיבית בעשרות ומאות בני אדם (כמו במקרה של רצח שלושת הנערים בחודש יוני של השנה שעברה אז הושמו מאות אלפי בני אדם תחת עוצר) היא המשך ישיר לאפליה המתמשכת נגד התושבים הלא-יהודים בגדה המערבית. צעדים כאלה מעולם לא ננקטו במקרים בהם נפגעו פלסטינים על ידי יהודים; המקרה האחרון לפני שבועות לא רבים כאשר משפחת דוואבשה נשרפה בביתה באישון לילה. אלפים רבים חיילים חמושים מוצבים דרך קבע בשטחים שנכבשו במלחמת 67', כח לוחם הרואה באוכלוסיה האזרחית אויב, והתושבים המקומיים יודעים שאין מי שיגן עליהם.

כל מוות הוא נורא, כל מוות הוא חורבן. כך גם מותם של אלפי הפלסטינים, מהם מאות רבות של ילדים, וזה בשנתיים האחרונות בלבד. אלה המגנים את האלימות "משני הצדדים" מייצרים סימטריה מלאכותית במאבק הזה. לדרוש מהפלסטינים לזנוח את דרך המאבק זו אינה פריווילגיה שיש לנו, כישראלים, בשעה שאנחנו מחזיקים אותם תחת משטר צבאי נטולי זכויות ותחת איום מתמיד. כוחות ישראלים עצרו מאות אלפים מהם בעשרות השנים שהם נמצאים תחת חסות המדינה, והרגו אלפים רבים. המחשבה שעליהם להרכין את ראשם ולקבל את המכות זו אחר זו, פעם אחר פעם, היא נאיבית במקרה הטוב ומרושעת במקרה הפחות טוב. אי אפשר לומר כי ההתנגדות לשלטון הישראלי השולל את זכויות העם והאדם הפלסטיני אינה לגיטימית, כי לכל אדם ישנה זכות להיות חופשי, ולכל עם יש זכות למשול בעצמו, אם הוא חפץ בכך.

אנחנו נמצאים במלחמה, ומלחמה היא דבר נורא. היא מביאה מוות, חורבן, ושכול, כי זהו טבעה. גם אם יקרה איזה נס והיא תסתיים ברגע זה, אלפי המתים של השנים האחרונות כבר לא יקומו. הילדים שנטבחו לא יתבגרו, והאבות והאימהות כבר לא יחבקו את ילדיהם שנותרו בחיים. הדבר היחיד שנמצא בידינו הוא להציל את אלה שעדיין חיים, אלה שימותו אם לא נשים קץ למלחמה הארורה הזו. בשביל שזה יקרה, עלינו קודם כל לראות את הסבל, להכיר בעוולות, ולרצות לפעול כדי לסיימן. שאם לא נעשה זאת, אלפים רבים עוד יצטרפו לצד של המתים.

> ה-4 בנובמבר: היום שבו העציר המנהלי עלאן יהפוך ללא מסוכן

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הערכים הנכונים, הרשימה הנכונה. האם יהיה לו גם את האומץ? ניצן הורוביץ (מרים אלסטר / פלאש90)

החיבור בין לוי-אבקסיס ופרץ הוא הזדמנות הפז של מרצ

אחרי שעמיר פרץ בחר בפנייה חסרת תועלת למרכז, השמאל הישראלי זקוק לקול חד ואמיץ. למרצ יש את כל הנתונים להיות הקול הזה. השאלה אם הפעם תשכיל לממש את הפוטנציאל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf