"היום הבנות שלי הן לא איום ביטחוני לישראל – מחר כן?"

אתמול, ביום השני של חג הקורבן, חוף הים של דרום תל אביב התמלא בחוגגים פלסטינים מהגדה המערבית שקיבלו אישורים ליום אחד להיכנס לישראל. לרגע אחד אפשר היה לדמיין מציאות של חיים ללא הפרדה  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ערבית. זו היתה השפה העיקרית שאפשר היה לשמוע אתמול בחוף הים של תל אביב, מדרום לדולפינריום. אתמול היה היום השני של חג הקורבן, ואלפי פלסטינים מהגדה המערבית, ממזרח ירושלים וגם מתוך ישראל ניצלו אותו כדי לבלות בים. בשביל רבים מהם, אלה שחיים בגדה המערבית, זו הזדמנות כמעט חד-פעמית לקבל אישור להיכנס לישראל.

על הגבול בין תל אביב ליפו, אני פוגש משפחה מאזור שכם. למרות ששירותי ההצלה כבר הסתיימו, הילדים מתעקשים לבלות במים, אולי משום שלא ברור מתי יוכלו לחזור שוב. אב המשפחה, נאסר, הוא במקור ביפו, והתחתן עם פלסטינית מאזור שכם. הוא לא מבין למה דווקא בחג, השלטונות הישראלים נותנים למשפחתו אישור להיכנס לישראל, בעוד בדרך כלל קשה מאוד להשיג אישורים לעבודה, לביקור ואפילו לצרכים רפואיים. "מה ההבדל בין היום לכל יום אחר?", הוא שואל ומצביע על הילדות הקטנות שלו, "היום הן לא מסוכנות לישראל ומחר הן איום ביטחוני? מיום שאנחנו נולדים ועד שאנחנו מתים, הם (השלטון הישראלי א.ז) יודעים כל דבר שאנחנו עושים, אז מה הבעיה שיתנו למי שרוצה להיכנס?". נאסר מספר שיש לו אזרחות ישראלית. "אם הייתי מתחתן עם אזרחית זרה, היו נותנים לה לבוא לפה", הוא אומר, "אבל לאשתי ולילדים שלי אין אישור. הם יכולים לבוא לראות את עיר הולדתי, את יפו, רק בחגים, ורק ליום אחד". שתי בנותיו הקטנות, שלא בילו בים מאז החג הקודם, מסרבות לעזוב גם כשהחושך יורד.

פלסטינים מבלים בחג הקורבן בחוף בתל אביב. לא רצו לצאת מהמים (צילום: אורן זיו/ אקטיבסטילס)

פלסטינים מבלים בחג הקורבן בחוף בתל אביב. לא רצו לצאת מהמים (צילום: אורן זיו/ אקטיבסטילס)

רבים ממי ששוחחתי איתם על החוף סיפרו, שהמינהל האזרחי הנפיק להם אישור רק ליום אחד, יום רביעי.

ליד בית האצ"ל, אני פוגש את מוחמד, בן 11 בחברון. הוא מספר שהיה כבר מספר פעמים בתל אביב בחגים קודמים. "אני אוהב את האורות של העיר", הוא אומר ומצביע על שורת בתי המלון שעל החוף. אני שואל אותו אם גם החברים שלו לכיתה ביקרו בתל אביב או בישראל באופן כללי. "יש לי הרבה חברים בכיתה שאף פעם לא היו כאן", אומר מוחמד, "לחלקם לא נתנו אישורים, אבל חלקם לא רוצים לבוא ולא הולכים להוציא  אישור".

מוחמד משקף מגמה בציבור הפלסטיני. בשנים האחרונות רבים מוותרים על האפשרות לבקש אישור מישראל כדי להיכנס לחג. גם סוחרים רבים בגדה הביעו את זעמם על כך שהחוגגים הפלסטינים עושים את הקניות לחג בקניונים הישראלים.

פלסטינים חוגגים בחג הקורבן בחוף הים של תל אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

חג הקורבן בחוף הים של תל אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

חוף הים של תל אביב פתאום דיבר ערבית. חוגגים פלסטינים בחג הקורבן (צילומים: אורן זיו / אקטיבסטילס)

חוף הים של תל אביב פתאום דיבר ערבית. חוגגים פלסטינים בחג הקורבן (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

לקראת השקיעה, רבים עדיין מבלים בים. אחרים הולכים על הטיילת, עוברים בין דוכני מזון וצעצועים שהוקמו לרגל החג. ליד בית האצ"ל אני מבחין בתור של עשרות אנשים המתגודדים ליד דוכן מאולתר. שני ישראלים, שזיהו את הפוטנציאל העסקי, פתחו דוכן צילום. הם מצלמים ומוכרים תמונות מנוילנות של החוגגים על רקע השקיעה בים תמורת עשרה שקלים. בשביל מי שמגיע לים לעיתים רחוקות, זוהי מזכרת נדירה. רבים מצלמים לבדם את עצמם עם החברים והמשפחה, אבל רבים עומדים בתור למרות שהשקיעה הסתיימה. הצלם מנסה להסביר להם בעברית, שהצילום יצא חשוך ובלי הרקע של הים.

קשה לתאר את ההרגשה על החוף שהתמלא ליום אחד בפלסטינים מהגדה. עצוב להבין שאנשים וילדים, שגרים במרחק שעה או שעתיים נסיעה מהים, יכולים לבלות בים רק פעם או פעמיים בשנה. מצד שני, זהו אחד הרגעים היחידים בשנה שבהם ניתן לראות פיזית, ולא רק לדמיין, מציאות אחרת של חיים בלי הפרדה. על הכביש הראשי חונים עשרות מיניבוסים והנהגים צועקים "מעבר קלנדיה", "בית לחם", "חברון". לרגע אפשר לשכוח שרוב השנה הפלסטינים שחיים שם כלואים מאחורי חומת ההפרדה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מצעד הנשים בפלורידה. ינואר 2018 (צילום: Rob Kall/CC BY 2.0)

מצעד הנשים בפלורידה. ינואר 2018 (צילום: Rob Kall/CC BY 2.0)

גם בעידן טראמפ ונתניהו, עבודת שטח מביאה ניצחונות לשמאל

ההישגים של מועמדי שמאל בבחירות האמצע בארה"ב ובבחירות המקומיות בישראל הוכיחו שאפשר לשנות את המציאות הפוליטית ולנצח את הימין

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf