הזמרת החיפאית שלא חוששת מפיוז'ן של אהבה ופוליטיקה

היא מחברת במוזיקה שלה רוק אקוסטי ומתקתק עם מוזיקה מדברית ופולק. את ההשראה שלה היא מוצאת בזמרות הענק סועאד מאסי וג'וני מיטשל. הכירו את הייא זעאתרה, היוצרת שלא מוכנה שהמוזיקה שלה תעזור להלבין את הכיבוש

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הייא זעאתרה (27) היא לא עוד מוזיקאית. לא רק שהיא חלק מסצינת התרבות הפלסטינית, אלא שהיא גם חוקרת אותה. ועוד כארכיטקטית.

היא נולדה בנצרת ומתגוררת בחיפה כבר תשע שנים. בעלת תואר ראשון בארכיטקטורה מהטכניון, שם היא עדיין לומדת לקראת תואר שני, באותו חוג. נושא המחקר שלה הוא התחדשותה של העירוניות הפלסטינית בחיפה. "מרתק אותי מה שקורה עכשיו בחיפה", היא אומרת. "חיפה נחשבת לפנינת תרבות פלסטינית, ואותי מעניין לבדוק את הביטויים המרחביים של זה – איך התרבות חודרת ומתמזגת עם אורבניזם".

היא שרה ומנגנת כבר מגיל חמש. "סורי, אני קלישאה מהבחינה הזו", זעאתרה מבקשת לציין בתחילת הריאיון. "ההופעה הראשונה מחוץ לחדר שלי הייתה ב- 2009 בפסטיבל רוק בשוק בנצרת. שם הכרתי מוזיקאים נצרתיים כמו WE7 ורובא שמשום, שאיתה התחלתי לנגן. אחר כך ניגנתי בהרכב של היוצר ג'ואן ספדי, 'פיש סאמאק', כשבמקביל הופעתי גם סולו".

זעאתרה שחררה את שירה הראשון, "מנאקיר" (לק בעברית) לפני חמש וחצי שנים במסגרת פרוייקט מוזיקלי פלסטיני מעורר השראה שעסק בזהויות מיניות ומגדריות, ובניסיונות לתקל נושאים אלה דרך אומנות. היא מופיעה ומשחררת סינגלים מאז, עדיין ללא אלבום.

 "מנאקיר" של הייא זעאתרה:

לא קל להיות מוזיקאי פלסטיני בארץ. מאחר ואין לנו כמעט תעשייה משל עצמנו והתעשייה הישראלית מתעלמת מאמנים פלסטינים או לא מקבלת את תכניהם, כשמוזיקאי מקומי מצליח להוציא אלבום באופן עצמאי וברמת הפקה גבוהה, זה נחשב להישג.

זעאתרה מעידה על עצמה שהיא משתייכת "לז'אנר של זמרת-כותבת (singer songwriter). זה כבר נישה לגמרי היום". סגנונה המוזיקלי הוא פיוז'ן של רוק אקוסטי ומתקתק, מוזיקה מדברית ופולק. היא נהנית מהעובדה שהיא בנישה נוחה המרשה לה לשלב בין "מוזיקה צפון אפריקאית, לאלמנטים ג'אזיים ורוק". כשלוקחים בחשבון ששתיים מההשראות הגדולות ביותר שלה הן ג'וני מיטשל והזמרת האלג'יראית המוערכת סועאד מאסי, המתמחה בפיוז'נים לא שגרתיים, זה נשמע הגיוני.

נושאי השירים הם חברתיים-פוליטיים, כאשר זעאתרה מציינת שהמסרים האלה "מסתתרים בסאבטקסט של שירי אהבה פשוטים, לכאורה". כך היא שרה למשל ב"חודוד ו-ועוד" (גבולות והבטחות), שיר העוסק בסיפור אהבה בין בני זוג מפלסטין ולבנון: "זה לא אותו כלוב בדיוק, אבל זו אותה ציפור פצועה".

"חודוד ו-ועוד":

ספרי לי על האתגרים שפגשת ואת עדיין פוגשת כמוזיקאית.

"יש אתגרים חברתיים ויש אתגרים פוליטיים. כשהתחלתי, כמעט ולא היו נשים שניגנו בגיטרה על הבמה. עד היום אין יותר מדי כאלה, אבל זה משתנה. אנשים לא ידעו איך לבלוע את זה. תוסיף לעובדה שבגלל שלא מדובר במוזיקה מסורתית, אלא משהו שהוא אינדי לגמרי, ותבין שאין לי יותר מדי איפה להופיע: חיפה, רמאללה, ת"א. הרי בלאו הכי חסרות לנו בסצינת הלייב מיוזיק הפלסטינית במות. גם זה משתנה לאחרונה, אבל עדיין לא מספיק.

"כדי להמחיש את הקושי הפוליטי, יש את הסיפור של איזה סרט דוקומנטרי שעשו בערוץ 10, 'חיילים ללא גבולות' על ה'הומניות' של הצבא הישראלי בגבול סוריה. גנבו לי שיר ושמו אותו בסרט. טבעי שלא הייתי מסכימה בעד שום סכום בעולם שהמוזיקה שלי תלך להלבנת הכיבוש. בסוף זה נגמר בהסכם פשרה למרות שרציתי ללכת למשפט בגלל סיבות עקרוניות. במציאות הנוכחית שלנו, הייתי יכולה ליפול על שופט שלא היה מבין בכלל מה אני רוצה, אז ויתרתי".

 

בחיים לא תיתן למוזיקה שלה להלבין את הכיבוש. הייא זעאתרה

מה ההישג הכי גדול שלך? 

"במוזיקה, הופעתי ב- 2017 בברצלונה, סביליה ומלאגה. בחרו בי אז לפרוייקט בשם 'שבקה' בספרד כנציגה הפלסטינית. מתוך 142 אמניות מהעולם הערבי, בחרו רק חמש אמניות כדי להופיע ביחד ולשבור כל מיני סטיגמות סביב אמניות ערביות.

"בחיים האחרים שלי אני גאה בהצטיינות שקיבלתי בעבודת הגמר שלי בטכניון בתואר ראשון. בחרתי במג'דל שמס בגולן ובדקתי מה זה אומר למעשה לחיות על גבול עם תזכורת תמידית שאתה מוקף בגדר אבל עדיין רואה את המולדת מולך. תכננתי מבנה שהוא גם בית תרבות וגם חלל שהוא בעצם במה לשימור התנגדות לכיבוש דרך תרבות. הרי כפי ששנינו יודעים, הרבה להקות אדירות יצאו מהגולן".

לאן היית רוצה להגיע? מה החלום שלך?

"אלבום!", היא צוחקת. "וברצינות, מבלי להיות קלישאתית או רומנטית, אני רוצה להמשיך ליצור ולרגש אנשים. השאיפה בשנה הקרובה היא להוציא אלבום סוף סוף, זה החלום הקרוב".

איפה אפשר לראות אותך?

"כל שבועיים בימי רביעי אני מופיעה במועדון 'קבאריט' בחיפה, בפרוייקט של ג'אם סשנים שהתחלתי עם שותפי קבורק אסתאפיאן, המוזיקאי ניזאר ג'ובראן ובתמיכת קבאריט. אנחנו מארחים נגנים שונים כל פעם ובוחנים כינוונים מעניינים בכל הופעה".

זעאתרה עובדת בימים אלה על אלבומה החדש, שיכלול בנוסף לאלמנטים שהיא כללה כבר בעבר, גם אלמנטים אלקטרוניים. "אתני-אלקטרוני", כפי היא מגדירה זאת.

ניתן לעקוב אחריה בפייסבוק ובאינסטגרם הרשמיים שלה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

צפו: שוטר תופס באלימות במפשעה של מפגין חרדי

בתיעוד מהפגנת "הפלג הירושלמי" נגד מעצר עריק, נראה שוטר תופס בכוונה במפשעה של מפגין שהוא מנסה לעצור. בסרטון נוסף נראית חבורת שוטרים רכובים על אופנועים נוסעת לעבר המפגינים במהירות כדי לפזר אותם מהכביש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf