בשביל מה צריך את בנט, אם נתניהו מספח בפועל את הגדה

העובדה ששקד ובנט יישארו כנראה מחוץ לכנסת מסבה קורת רוח רגעית, אבל לא יכולה להסתיר את התמונה. נתניהו מבצע את מדיניות הימין המתנחלי בלי לחולל מהומות, אז כדאי להצביע לו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הפוליטיקה הישראלית מזמנת מעט מאוד רגעי נחת למחנה השמאל החבוט והמרופט; ירידתו המסתמנת של "הימין החדש" אל מתחת לאחוז החסימה, והאפשרות שאיילת שקד תתחנן על חייה הפוליטיים בפני בג"ץ שנוא נפשה, הם ודאי שניים כאלה.

ואולם השמחה לאידם של השניים האלה, בנט ושקד, מתוקה ומוצדקת ככל שתהיה, אסור לה שתשבש את קריאת המפה הפוליטית שלנו. הימין המתנחלי (וכי יש בכלל ימין אחר בישראל כיום?) לא התמתן כלל וכלל. הוא רק התבגר.

נכון, להיבריס שליווה את הפרישה הזחוחה של שקד ובנט מהבית היהודי והקמת המפלגה החדשה שלהם היה משקל בהצבעת הציבור המסורתי שלהם, כמו גם – כמו תמיד – לקמפיין הגעוואלד של נתניהו ולהעמדתן של הבחירות על הלגיטימיות הפוליטית של ראש ממשלה חשוד בפלילים. אבל זה רק חלק קטן מהסיפור. ההצבעה המסיבית לליכוד מלמדת יותר מכל על הפנמת העובדה שיותר אפקטיבי לקדם את האג'נדה הימנית הקיצונית ביותר באמצעות שליט על כל-יכול מאשר באמצעות מפלגות לוויין, המסומנות בקלות כקיצוניות ומהוות מטרה נוחה יותר לביקורת ציבורית ובינלאומית. במילים אחרות, מצביעי הימין העדיפו את המעש על פני הצהרות ריקות.

נכשלו בקלפי, אבל נתניהו מבצע את המדיניות שלהם. נפתלי בנט ואיילת שקד בסיור בחירות (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

נכשלו בקלפי, אבל נתניהו מבצע את המדיניות שלהם. נפתלי בנט ואיילת שקד בסיור בחירות (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

האידיאולוגיה הימנית, מנתניהו ועד אחרון הכהניסטים, עומדת על ארבעה מרכיבים עיקריים: שליטה אבסולוטית על הפלסטינים, דה-לגיטימציה שלהם כפרטים וכקבוצה לאומית, הכחדת המרחבים הדמוקרטיים – ככל שנותרו כאלה – ועליונות יהודית. נתניהו מקדם כל אחד מהמרכיבים האלה באופן יעיל להבהיל במשך שנות כהונתו. בשביל להעמיק את השליטה הישראלית בגדה עד מעבר לנקודת האל-חזור, אין כל צורך בסיפוח שלה; יעיל יותר לקדם אותה באמצעות הכתבת עובדת בשטח, באמצעות טיהור אתני מזדחל של הקהילות הפלסטיניות בשטחים, הזרמת מתנחלים, ניצול משאבי הטבע של הגדה, סיכול כל אפשרות לצמיחת מנהיגות פלסטינית, ועוד.

בשביל להעמיק את ההסתה והדה-לגיטימציה נגד האזרחים הפלסטינים אין צורך באיומים חלולים בטרנספר; הרבה יותר אפקטיבי לסמן את עצם ההשתתפות שלהם במשחק הפוליטי כסכנה קיומית. לרעיון העליונות היהודית שותפים ממילא כל הזרמים הציוניים, בשביל זה לא צריך את בנט או ברוך מרזל בכנסת. המצור על עזה וחניקתם למוות של שני מיליון תושביה עדיפים לאין שיעור גם עבור הקיצוניים שבאנשי הימין על פני כיבושה הפיזי מחדש.

במובן מסוים, מדובר בהעתקת הפרקטיקה הימנית-מתנחלית, שהצליחה באופן מסחרר ממש בזירה התקשורתית, אל הספירה הפוליטית: במקום להתבכיין בפלטפורמות "מגזריות" נבדלות ולסמן את עצמך כאאוטסיידר, הימין המתנחלי נכנס ללב תקשורת המיינסטרים ומכתיב שם את הטון. על פי אותו היגיון בדיוק, הרבה יותר אפקטיבי להעצים את כוחו של נתניהו ואת מידת הלגיטימיות שלו, כדי שיוכל להמשיך ולקדם את המדיניות שבה הימין המתנחלי חפץ בלי הסערות הציבוריות שנלוות להכרזות פוליטיות מרחיקות לכת.

יותר מכל מנהיג אחר לפניו, נתניהו הצליח להכחיד בקרב הציבור הישראלי את האמונה או הרצון בפתרון מדיני. מה שנותר הוא "ניהול הסכסוך", כלומר המשך השליטה האבסולוטית על הפלסטינים והעמקתה מבלי לשלם על כך מחיר. במובן הזה, תכניות הסיפוח הגרנדיוזיות של סמוטריץ' ובנט הן אבן ריחיים על צווארו של הסיפוח דה-פקטו שמקדם נתניהו מזה שנים. כשהעבודה מתבצעת בפועל, הצורך באקטים הצהרתיים הופך לפוליטיקה ילדותית. לימין הקיצוני בישראל יש מזה שנים רבות ראש ממשלה אידיאלי, הדבר ההגיוני ביותר מבחינתם הוא לחזק אותו אישית ולהעצים את כוחו. לכן לא כישלון הימין הוא המפתיע, אלא העובדה שנתניהו לא גרף גם את קולות מפלגות הימין הקיצוני האחרות. מבחינה עניינית, נתניהו הוא ההצבעה הרציונלית עבור כל הקשת מתומכי רגב ועד אחרון הכהניסטים. ולראיה, רוחבה של הקשת הזו הולך ומצטמצם מיום ליום.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"פגישת הפיוס". במרכז: הזמר תאמר נפאר. שני משמאל: ראש עיריית אום אל פחם ד"ר סמיר מחאמיד, ולידו מנכ"ל מרכז מוסאוא געפר פרח (צילום: מרכז מוסאוא)

"פגישת הפיוס". במרכז: הזמר תאמר נפאר. שני משמאל: ראש עיריית אום אל פחם ד"ר סמיר מחאמיד, ולידו מנכ"ל מרכז מוסאוא געפר פרח (צילום: מרכז מוסאוא)

המאבק בין דת לחופש תרבות בחברה הערבית עולה מדרגה

באום אל פחם בוטלה הופעה של הזמר תאמר נפאר. באבו גוש ניסו לבטל הופעה של הזמרת רולא עאזר. האם השמרנות מנצחת, או דווקא ההפך?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf