מה שבאמת מפחיד את הימין בעדויות שוברים שתיקה

זה נראה כאילו לימין יש בעיה עם "שוברים שתיקה" בגלל הפעילות בחו"ל, אך גם אם שוברים שתיקה היו מדברים רק בעברית ורק עם בעלי תעודות זהות כחולות - הם היו מאיימים על הדחקת הכיבוש באותה המידה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: ישי רוזן צבי

סמי פרץ (שוברים שתיקה, רדו מהגג. הארץ 26.11) רק רוצה שאנשי ארגון "שוברים שתיקה" יפסיקו לדבר בחו"ל. "יש ערך רב" הוא כותב "לעדויות על התנהלות צה"ל בשטחים, כשהן מטופלות בזירה הפנימית". את הדברים כותב פרץ על אף שכל החיזיון שצפינו בו בשבועיים האחרונים התקיים, מראשיתו ועד סופו, בזירה הפנימית ובתוך ישראל.

העדויות של דין יששכרוף, הן בסיורים בחברון והן בהקראת עדויות ציבורית, הקמפיין נגדו בעמותות הימין, אימוץ הקמפיין על ידי שרת המשפטים, הלחץ שלה על הפרקליטות לפתוח בחקירה – חקירה שהסתיימה כפי שהיא התחילה, כמבצע פוליטי של השתקה, תשאול של האיש הלא נכון, רק כדי שיהיה אפשר לומר שדין משקר. הכל פה ממש.

> חקירת דובר שוברים שתיקה: תיק מינורי שחושף השחתה ממסדית עמוקה

משתתפים בסיור ״שוברים שתיקה״ הולכים ברחובות העיר העתיקה בחברון, הגדה המערבית, ה-4 לאפריל, 2014 (אקטיבסטילס)

משתתפים בסיור ״שוברים שתיקה״ הולכים ברחובות העיר העתיקה בחברון, הגדה המערבית, ה-4 לאפריל, 2014 (אקטיבסטילס)

כן, אפשר וראוי להמשיך להתווכח על "לפעול בחו"ל". כשלעצמי אני סבור שאסור להצטרף לדעה המקובלת במקומותינו, על כך שהכיבוש הוא סיפור ישראלי פנימי, ושהפלסטינים צריכים להמתין בסבלנות עד שנסיים לדון בינינו על בעד ונגד. הרי כולם מדברים בחו"ל, ראשונים להם עמותות הימין (זוכרים איך כינה עצמו דני דיין לפני שהתמנה לקונסול? "שר החוץ של המתנחלים"). גם העיתון שפרץ כותב בו מתורגם לאנגלית.

לראות את הכיבוש

האמת היא שחו"ל כלל אינו הסיפור. זו תעמולה של אותן עמותות ימין, שכיוון שחזרו עליה מספיק – תפסה. כפי שהדביקו את הקרן לראשה של נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, כך הדביקו את "חו"ל" ל"שוברים שתיקה". בהקשרים אחרים הדביקו דברים אחרים: כספים מממשלות זרות, אי שיתוף פעולה עם "גורמי האכיפה", חוסר אמינות, כל פעם משהו אחר.

מישהו באמת מעלה בדעתו שאם הארגון יודיע שהוא מדבר אך ורק עברית, ורק עם בעלי תעודות זהות כחולות, אז בנט יפתח בפניו את הדלת לתיכונים, ויגיד תפאדלו, דברו? האם מישהו מצפה מדוברי הימין לחזור בהם מהאשמת הארגון בשקרים, לאחר שהוכח שהפרקליטות פישלה בגדול?

ברור שלא. הסיפור אינו חו"ל כשם שאינו אמינות. אלה כולם ניסיונות להשתיק את הארגון. מה שבאמת מפריע זה לא הדיבור שם, אלא הדיבור כאן, בישראל ובעברית. זו העובדה ש"שוברים שתיקה" מתעקשים לספר מה באמת קורה, איך נראה הכיבוש במציאות. כדי שנוכל להמשיך לשחק בדמוקרטיה ולהעמיד פנים שהכל בסדר, תוך שאנו מחזיקים מליוני אנשים בלי זכויות אזרח בחצר האחורית, צריך להדחיק את מה שקורה בפועל.

היכולת להביט לעצמנו במראה כרוכה בזה שנוכל להדחיק מה קורה יום יום לרועים בדרום הר חברון או בבקעה, לחקלאים בכפר בורין בין יצהר לאיתמר, לילדים בדרך לבית הספר בעיר העתיקה בחברון. שנוכל להדחיק את המחיר המוסרי שאנחנו משלמים. ההדחקה היא אחד המפעלים הכי מוצלחים היום שלנו. הכיבוש הפך מזמן פאסה. אבל "שוברים שתיקה" מתעקשים לקלקל, לחטט בפצעים, לספר. הם שיבת המודחק.

ישי רוזן צבי מלמד תלמוד באוניברסיטת תל-אביב, עמית מחקר במכון הרטמן, וחבר בהנהלת "שוברים שתיקה".

> כששקד מגייסת את בצלם כדי להשתלח בשוברים שתיקה – מי כאן השקרן?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מי שהיתה חברה במפלגתו של מייסד הפשיזם הישראלי לא יכולה לקפוץ סתם ככה למפלגה העבודה. אורלי לוי ועמיר פרץ מכריזים על השותפות ביניהם (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

מי שהיתה חברה במפלגתו של מייסד הפשיזם הישראלי לא יכולה לקפוץ סתם ככה למפלגה העבודה. אורלי לוי ועמיר פרץ מכריזים על השותפות ביניהם (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

פוליטיקת הזהויות לא יכולה להיות תחליף לאידיאולוגיה

אורלי לוי ועמיר פרץ הם מזרחים לא רק במטען הגנטי, אלא גם בשיח המעמדי שלהם. אבל זה לא מספיק. פוליטיקה של זהויות הכרחית, אבל בלי אידיאולוגיה היא הופכת לבורסה של "שמות נכונים" שמקפצים ממפלגה למפלגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf