יום האישה 2019

הכירו את ארבע הפמיניסטיות הערביות שרצות לכנסת

אימאן ח'טיב יאסין רוצה להיות הח"כית הראשונה עם חיג'אב. סונדוס סאלח מאמינה בשיתופי פעולה. היבא יזבק הדעתנית תאתגר את הימין. וח"כ עאידה תומא סלימאן, למודת ניסיון בכנסת גזענית, מוכנה להיות "המאמא" של כולן. פרויקט מיוחד

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כל מפלגה צריכה נשים. זהו הסטנדרט בעידן ה-me too וזה לא פוסח גם עלינו הפלסטינים. במשך שנים רבות היה הייצוג הפוליטי בכנסת נחלתם של גברים ערבים בלבד. היתה זו בל"ד שרשמה לזכותה את התקדים ההיסטורי עם הכנסת האשה הפלסטינית הראשונה מטעם מפלגה ערבית, חנין זועבי. קדמו לה חוסניה ג'בארה ממרצ, לתקופה קצרה, ונאדיה חילו ז"ל ממפלגת העבודה. הבחירות הקרובות אמנם עלולות להכניס לכנסת הבאה פשיסטים-כהניסטים מזן משודרג ומסוכן, אך בקצה השני ישנו פוטנציאל – מספר נשים פלסטיניות חדשות עשויות לככב, אינשאללה, במשכן בגבעת רם.

לכבוד יום האישה, רגע לפני שכולן יתחילו להתרוצץ מאירוע לאירוע, מכפר לעיר, מחוג בית לכנס בחירות לא מתוקשר, תפסתי לשיחות את ארבעת הנשים הפלסטיניות שעושות את דרכן במסע הזה ואחריהן המיעוט הגדול ביותר במדינה: ח"כ עאידה תומא סולימאן (מקום שלישי ברשימת חד"ש-תע"ל, מטעם חד"ש), היבא יזבק (מקום רביעי ברשימה המשותפת של "בל"ד-רע"ם", מטעם בל"ד), אימאן יאסין ח'טיב (מקום תשיעי ב"בל"ד-רע"ם" מטעם רע"ם) וסונדוס סאלח (מקום שביעי ברשימת חד"ש-תע"ל, מטעם תע"ל).

אימאן ח'טיב יאסין

"מעתה גם האליטיסטים הערבים יצטרכו להתמודד איתי". אימאן ח'טיב יאסין (דוברות רע"מ)

"מעתה גם האליטיסטים הערבים יצטרכו להתמודד איתי". אימאן ח'טיב יאסין (דוברות רע"מ)

אם יקרה נס, המועמדת ששובצה במקום החמישי ברשימת רע"מ של התנועה האסלאמית הדרומית, ובמקום התשיעי ברשימה המשותפת בל"ד-רע"מ, אימאן ח'טיב יאסין, עשויה להגשים לי חלום: האישה הראשונה עם חיג'אב בכנסת. רק דמיינו את ההבעות על פניהם של חברי המפלגות הציוניות כשהיא תעלה לנאום במליאה.

היא בת 54 מיפיע עם תואר שני במגדר, עשתה מחקר בנושא אימהות, ועוסקת כ-25 שנים בעבודה סוציאלית – החל בשיקום אסירים, דרך עבודה עם נערות במצוקה ועד ניהול מרכזים קהילתיים. היא תושבת יפיע, אמא לארבעה בגילאים 15-25, פעילה פמיניסטית ובתנועה האיסלאמית, ובוגרת "מכון מנדל למנהיגות חינוכית" שם בחרה לעשות את ההכשרה המעשית שלה בכנסת, בוועדה לקידום מעמד האישה. נפגשנו לאורך השנים בהרבה צמתים משמעותיים בחיינו. עם ובלי התנועה האסלאמית היא מנהיגה אמיתית, חלוצה פמיניסטית, רהוטה, משכילה, שיודעת מה היא רוצה.

"אני אלחם למען מאות אלפי הנשים הפלסטיניות המוסלמיות שנמצאות בכל מאבקי החיים אך לא בחזית הפוליטית. שם הן נעלמות", אומרת ח'טיב יאסין בשיחה טלפונית שקיימנו השבוע. "גם החברה הישראלית בזה לנו, וגם הליברלים כביכול וחלק מהאינטלקטואלים בתוך החברה הערבית עצמה לא רואים אותנו כשוות. מעתה גם האליטיסטים הערבים יצטרכו להתמודד איתי".

המצפן הפמיניסטי של התנועה האסלאמית זז קלות בשנים האחרונות, והמועצה העליונה של המפלגה שינתה את החוקה שלה ואישרה שריון לנשים ברשימה לכנסת(!). זהו אמנם ייצוג נשי קטן ביחס לצבא הנשים המגויס והממושמע של התנועה, והמיקום של הנשים ברשימה (חמישי ושישי) הוא לא באמת ריאלי, אך מדובר במהפכה שמתרחשת מול העיניים. "אכן, זה צנוע. אך זהו צעד אחד בסולם למעלה", היא אומרת, ומודה – "התאכזבתי קצת".

ח'טיב יאסין הייתה מהנשים שפעלו מאחורי הקלעים כדי שבשקט בשקט תתרחש המהפכה הזאת. "לפני כמה שנים תפסתי את מסעוד גנאים לשיחה, ואמרתי לו 'לא הגיע הזמן, תגיד?'. הוא שאל אותי 'הזמן למה?'. עניתי לו: 'לנשים במפלגה כמובן. הקרקע הבשילה'", היא נזכרת. חלפו כמה חודשים, וד"ר מנסור עבאס, היו"ר החדש של התנועה, שנתפס כסמן הליברלי והפרגמטי יותר במפלגה, הוביל את המהלך לשינוי התקנון. לפני שבועיים קיבלה ח'טיב יאסין טלפון מעבאס שהתקשר כדי "לבקש ממני לבצע את חלקי במהפכה: להעיז ולרוץ ולהתמודד", היא מספרת. "אני יודעת עד כמה זה היה תהליך מורכב", היא אומרת, "עכשיו הגיע הזמן שלי לעשות את הצעד הזה ולשלם את המחיר".

איזה מחיר?

"את מחיר החלוציות, החשיפה, התחרות. הכישלון או ההצלחה. זה מקום מאוד לא בטוח עבור אישה".

"זה צעד מאוד דרמטי – לבוא לחבורה של גברים דתיים ששלטו שנים רבות במפלגה ולבשר להם: מעתה אתם לא לבד ויש לכם שותפות שמשמיעות קול ורוצות להחליט איתכם על כל דבר". אימאן ח'טיב יאסין (דוברות רע"מ)

"זה צעד מאוד דרמטי – לבוא לחבורה של גברים דתיים ששלטו שנים רבות במפלגה ולבשר להם: מעתה אתם לא לבד ויש לכם שותפות שמשמיעות קול ורוצות להחליט איתכם על כל דבר". אימאן ח'טיב יאסין (דוברות רע"מ)

אז למה לך? המקום שלך לא ריאלי כרגע. עם האיחוד של האסלאמית ובל"ד, נדחקת לאחור. מה יצא לך מזה?

"אני חייבת את זה לכל הנשים המוסלמיות המאמינות, המסורתיות, המשכילות, העובדות, האמהות והצעירות שנמצאות בכל מקום – רק לא בפוליטיקה הפרלמנטרית. אנחנו חייבות להתחיל בנקודה מסוימת. הרגשתי אחריות גדולה ונכונות עזה לעשות את הצעד הראשון עם כל הפרפרים בבטן.

"זה יקרה. אם לא עכשיו, אז בבחירות הבאות. יבוא היום וזה יהיה הנוף הטבעי כמו בכל מקום במדינה, בבתי חולים, בסופר פארם, באוניברסיטאות, במועצות המקומיות, במשרדי הממשלה, וכן – גם בכנסת".

ועד אז מה תעשי?

"אני אהיה סגנית ראש התנועה עם סמכויות. גם המועמדת מספר שש, שימא הינדאוי מעכו, תהיה במועצה העליונה ובוועד המנהל של התנועה. זה צעד מאוד דרמטי – לבוא לחבורה של גברים דתיים ששלטו שנים רבות במפלגה ולבשר להם: מעתה אתם לא לבד ויש לכם שותפות שמשמיעות קול ורוצות להחליט איתכם על כל דבר. זה לא פשוט, אבל אני מאמינה שיהיה בסדר. לאט לאט נבנה שותפות, למרות המחלוקות".

יש במפלגה גבר פוליגמיסט. עם הפמיניזם זה לא ממש מתחבר…

"לא זה לא. וגם לא צריך להסכים עם כל החברים בתנועה. אני מאמינה בפרשנות של הטקסט הדתי שממש הגביל את ההיתר הזה לפוליגמיה במקרים נדירים בלבד. בקוראן נאמר במפורש ש'אם תרצו בכל זאת, עם כל ההגבלות, מותר. אבל בתנאי שתהיו הוגנים'. ואז מיד מגיע הפסוק שאומר 'ואתם לא תהיו הוגנים לעולם', לכן אסור לכם. מי שעושה דברים כאלה בשם האסלאם הוא עושה נזק, לדעתי, לערכים שאני רוצה שנאמץ מהדת שלנו. אבל גברים יודעים לנצל ולפרשן את הדת לפי רצונותיהם, ולצערי לא רק גברים מוסלמים מיומנים בכך".

אם תעשה היסטוריה ותיכנס כחברת כנסת למשכן, כעובדת סוציאלית, ח'טיב יאסין היתה רוצה להיות בוועדות הרווחה והחינוך וכמובן בוועדה לקידום מעמד האישה. היא מבטיחה שיח אחר ופוליטיקה אחרת, רוצה לקדם חקיקה חברתית ופמיניסטית, ומבקשת להעביר מסר דווקא ל"נשים החרדיות היקרות" שלא להתייאש: "זכותן לייצוג פוליטי עוד תבוא, הדרך קשה והמאבק חייב להימשך". לקראת הבחירות היא קוראת לכל הנשים הפלסטיניות לציין את יום האישה כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו, הנשים הערביות, מתמודדות עם דיכוי וגזענות של הממסד כמיעוט לאומי, אבל גם בתוך החברה שלנו הפטריארכיה מדירה אותנו מהזירה הציבורית והפוליטית. "הקול שלנו חייב להישמע. לכל אחת ואחת מאיתנו יש קול – גם להשמיע וגם להצביע", היא אומרת.

סונדוס סאלח

"אני מאמינה שקידום הנשים יביא לקידום החברה הערבית בכלל". סונדוס סאלח (צילום: דוברות תע"ל)

"אני מאמינה שקידום הנשים יביא לקידום החברה הערבית בכלל". סונדוס סאלח (צילום: דוברות תע"ל)

במקרה של סונדוס סאלח, ששובצה במקום השלישי ברשימת תע"ל, ובמקום השביעי ברשימת חד"ש-תע"ל, הסקרים האחרונים נראים אופטימיים. הם מנבאים למפלגה תשעה מנדטים, כך שיש סיכוי שהצעירה בת ה-32 מהכפר משהד בצפון תהפוך לח"כית הצעירה ביותר בכנסת ה-21, בוודאי שהצעירה ביותר בקרב חברי הכנסת הערבים.

סאלח היא אשת אשכולות – מורה בנצרת, פעילה חברתית, יזמית עסקית וסטודנטית לתואר שני בחינוך טכנולוגי בטכניון, שעבודת המוסמך שלה עסקה בנושא חסמים בפני נשים משכילות ערביות בעולם ההייטק. יש לה שלושה ילדים, הקטן שבהם בן שנה בלבד. "כאמא, אני מתנהגת ומגדלת את הבן שלי ואת הבנות שלי בראייה פמיניסטית", היא מספרת בשיחה שקיימנו השבוע. "כמורה הקפדתי, למשל, לכתוב את המבחנים שלי בלשון נקבה. אני מאמינה כי שינויים קטנים יהדהדו לשינויים חברתיים גדולים".

תע"ל קיימת בדמותו של טיבי כבר עשרים שנה, ולא היה בה נשים. מה קרה עכשיו?

"ד"ר אחמד טיבי אמר במפורש שהפעם הוא לא ייכנס לכנסת בלי אישה ברביעייה הפותחת שלו. לכן בעצם הוא גם התעקש במהלך המשא ומתן (של הרשימה המשותפת ס.ס.) על המקום שלי".

אז בגללך התפרקה המשותפת?

"לא, לא. אני חושבת שעשינו הכל כדי להחזיר את הרשימה המשותפת, אבל המחיר היה לא הוגן כלפי תע"ל. וכן, לפי ההצעות יכולתי להיות במקום לא ריאלי".

עכשיו סאלח, שהקימה את מועצת הנשים של המפלגה, רוצה שהייצוג של נשים במוסדות המפלגה יעלה מ-25 אחוזים ל-30. אבל לפני שזה קורה, היא מסבירה, צריך "להכשיר את הקרקע ולהסיר חסמים".

מה למשל? כרגע אמרת שראש המפלגה מאוד בעד ייצוג נשים.

"אני רוצה ייצוג בכנסים ומוסדות. אני דורשת, למשל, להזיז את האסיפות לשעות נורמליות – לנסוע לטייבה לתוך הלילה זה לא פשוט, וקשה להרבה נשים".

סונדוס סאלח עם ח"כ הכנסת אחמד טיבי בהפגנה בקריאה לסיום המצור על עזה (צילום: דוברות תע"ל)

סונדוס סאלח עם ח"כ הכנסת אחמד טיבי בהפגנה בקריאה לסיום המצור על עזה (צילום: דוברות תע"ל)

נשמע שצריך ראש פמיניסטי במפלגה ולא שינוי בלו"ז פה ושם. זה לא פשוט להתמודד עם זה.

"למזלי יש משפחה שמגבה אותי, אני הבכורה בין תשעה אחים. האח הקטן שלי בכיתה ו'. אבא שלי היה שחקן כדורגל והיום הוא מנהל את מחלקת הספורט במועצה. מעולם לא הרגשתי שיש משהו שאני לא יכולה לעשות כי אני בת. הוא לקח אותי למשחקים בזמן שבנות לא צפו בכדורגל. תמיד דחף והאמין. גם בעלי ומשפחתו תומכים. אמרתי לכולם: 'אם אתם לא איתי ומאחורי לא אעשה את הצעד הזה', וכולם תמכו במהלך, לשמחתי".

במה את מתכוונת לעסוק כחברת כנסת?

"אני מאמינה בשיתופי פעולה בכל הזירות – הכנסת, ארגונים חברתיים, אנשי מקצוע מומחים, הציבור – על מנת למקסם את ההישגים. אחד משלים את השני ואחת משלימה את השניה. אני גם מאמינה שקידום הנשים יביא לקידום החברה הערבית בכלל. יותר מ-70 אחוז מהנשים הערביות אינן משתלבות בשוק העבודה הישראלי, ולכן אפעל לקידום תעסוקה לנשים על מנת לקדם את המצב הכלכלי בחברה הישראלית. כאשר רוב הנשים לא שותפות בכח הכלכלי לא פלא שמחצית מהאוכלוסיה נמצאת מתחת לקו העוני.

"אני אתן עדיפות לתוכנית חירום לטיפול באלימות בנשים בחברה הערבית כי אלימות מביאה לחברה מפורקת ומרוסקת. העיסוק העיקרי שלי כאשה יהיה כבוד חברתי, כלכלי, השכלתי ופוליטי למעמד האשה הפלסטינית".

סאלח שאפתנית, אבל היא לא מתגרה ונראה שהיא יודעת להשיג את מה שהיא רוצה בלי רעש מיותר. יש לה תוכניות גדולות, וכמו הבוס שלה, יו"ר תע"ל, היא מדברת לא מעט על סוגיות יומיומיות שמדאיגות את האזרח הפשוט, כמו תעסוקה, אלימות, חינוך ורווחה. אני די בטוחה שבקרוב היא תגיע למסקנה שבמדינה הזו צריך לצעוק חזק כדי להישמע, במיוחד כאשר בכפר עדיין קול באישה ערווה ובכנסת קול האישה הערבייה לא נשמע בקלות.

היבא יזבק

"אני אמשיך את המאבק על זכויות העם שלי ועל זהותי הלאומית לצד האזרחות המלאה והשוויון המלא. אני אעשה זאת בדרך שלי, בסגנון של היבא יזבק". (צילום: דוברות בל"ד)

"אני אמשיך את המאבק על זכויות העם שלי ועל זהותי הלאומית לצד האזרחות המלאה והשוויון המלא. אני אעשה זאת בדרך שלי, בסגנון של היבא יזבק". (צילום: דוברות בל"ד)

אם תיכנס לכנסת, היבא יזבק עומדת להיות דוברת רהוטה וחדה, שתאתגר הרבה חברי כנסת מהימין ותצליח לנפץ כמה בועות ומוסכמות ציוניות. בגיל 34, היא פעילה פוליטית משופשפת, מלוטשת ודעתנית. בבחירות הפנימיות בבל"ד היא מוקמה במקום השני, וברשימה המשותפת עם רע"מ לכנסת היא משובצת במקום הרביעי. אם יעברו את אחוז החסימה, יזבק, שהפסידה בפריימריז הקודמים לחנין זועבי בהפרש של 13 קולות בלבד, תיכנס סוף כל סוף לכנסת.

היא עובדת סוציאלית בהשכלתה, צמחה בבית אקטיביסטי-פוליטי, ונמצאת בדרך לקבלת הדוקטורט ("כולם אומרים שאני דוקטור, אבל אני עוד לא. הגשתי את הדוקטורט אבל עדיין לא קיבלתי את התואר", יזבק מבקשת לדייק בתחילת השיחה הלילית שלנו). הנושא של עבודת המחקר שלה הוא "עקירה מאולצת מרחב ומגדר". היא מגדירה את עצמה כ"אקטיביסטית פמיניסטית", אמא לתינוק בן שישה חודשים ומתגוררת בנצרת.

יפה, יהיה לנו עוד ערבי שיונק מהמדינה במשכן הכנסת, בל"דניק חמוד כזה. האיום הדמוגרפי בשידור חי.

"כנראה שגם עם זה יצטרכו להתמודד שם", היא צוחקת.

גם בבחירות האלו בל"ד מתמודדת עם ניסיונות לפסול אותה מלהתמודד בכלל, והפעם גם עם סקרים שמאיימים כי האיחוד עם רע"מ לא יצליח לאסוף מספר מספיק של קולות שיעבירו אותן מעל לאחוז החסימה הגבוה. "כרגיל, המאבק על המפלגה ועל הזכות בכלל לרוץ לכנסת מתנהל בסיר לחץ מבעבע", היא אומרת אבל שומרת על אופטימיות. "נעבור את זה. למרות חוק הלאום. למרות השינויים של שקד במערכת המשפט".

"אני לא יודעת מה מפריע להם עם בל"ד", תוהה יזבק. "הרי שלושת המועמדים השתנו, כולנו חדשים".

אבל בל"ד לא חדשה.

"נכון. וזה מוכיח שהרדיפה הממסדית היא נגד הרעיון 'הכל כך מאיים' של מדינת כל האזרחים. וזה כנראה לא ישתנה במפלגה".

לא קשה כל בחירות לרוץ ככה על הקצה ולסמוך על הציבור שיצא להציל את המפלגה שנמצאת בסכנה? הפכתם למרצ של הערבים.

"זה מה שחלק מהאנשים מרגישים, אבל בפועל אנחנו גדולים יותר. האיחוד עם האסלאמית חזק ואיתן, ואף טבעי בעיני. היינו ביחד במשותפת ולא היה קשה. להיפך. כל הרדיפה הזאת והדה לגיטימציה של הממשלה כלפי בל"ד, כאילו אנחנו השטן, דווקא עוזרת לאיש הפשוט לחשוב ולבחור נכון. חשוב לא לשכוח שיש הרבה אנשים שלא מצהירים על התמיכה שלהם דווקא בגלל ההסתה הפרועה נגדנו אבל בסתר יצביעו לנו".

 "הרדיפה והדה לגיטימציה של הממשלה כלפי בל"ד, כאילו אנחנו השטן, דווקא עוזרת לאיש הפשוט לחשוב ולבחור נכון". היבא יזבק (צילום: דוברות בל"ד)

"הרדיפה והדה לגיטימציה של הממשלה כלפי בל"ד, כאילו אנחנו השטן, דווקא עוזרת לאיש הפשוט לחשוב ולבחור נכון". היבא יזבק (צילום: דוברות בל"ד)

חנין זועבי הותירה חותם ברור מאחוריה, ניבין אבו רחמון לא הספיקה הרבה בזמן הקצר שהיה לה במשכן. מה את מביאה איתך לכנסת?

"חנין ייצגה את המפלגה ואת הערכים שלנו בדרך שלה ובסגנון שלה. אני אמשיך את המאבק על זכויות העם שלי ועל זהותי הלאומית לצד האזרחות המלאה והשוויון המלא. אני אעשה זאת בדרך שלי, בסגנון של היבא יזבק".

מה הנושאים שאת רוצה לקדם?

"כפמיניסטית, הנושא של אלימות ופשיעה בחברה הערבית מאוד קשה לי. הנשק הבלתי חוקי והפשיעה המאורגנת. בנוסף מדאיגים אותי מאוד נושאי רווחה ועוני לצד הנושא הכאוב כל כך – המאבק על האדמה והקיום שלנו כאן".

את מודעת לכך שבעיני רבים את נצרתית, וששלושת המועמדים שלכם צפונים כאלה? איך תייצגי אישה מכפר בלתי מוכר בדרום?

"אני נגד השיח המגזרי השבטי הזה. אנחנו לא בבחירות מקומיות, זו פוליטיקה ארצית. אני מייצגת את האישה מהדרום והאיש מהצפון, ולא רק נשים. אני אקדם נושאים הקשורים לכלל החברה הערבית ולא אשתף פעולה עם שיח המחוזות המפלג הזה".

מה לגבי כל הדיון בנוגע ל"גוש חוסם"?

"לא שאלו אותנו ולא ביקשו מאיתנו, לכן אני לא מבינה למה צריך לבזות את עצמנו כך. כל מי שקורא את המפה הפוליטית מבין שלא יהיה ולא נידרש לגוש חוסם".

אני מסכימה איתך שלא צריך להתנדב לרקוד בחתונה שאנחנו לא מוזמנים אליה, אבל תודי שמי שהגה את הרעיון הוא גאון פוליטי. תראי איך החתן והכלה, גנץ וביבי, רבים על זה, וכולם מדברים על הנושא. הסיסמה "ביבי או טיבי" תופסת, ועכשיו המבחן לכל מפלגה ציונית עומד על השאלה הזו: "האם תסתמך על ערבים בממשלה שלך?". זה תענוג לשמוע את המפלגות היהודיות מתנערות מכל קירבה לקול הערבי מקילומטר. את מסכימה איתי?

(צוחקת בקול רם). "במחשבה שנייה זה אכן דיון חשוב שחושף את האמת המכוערת של המפלגות הציוניות. אבל זו עדיין אופציה מדומיינת שאנחנו מתנגדים לה, וגם התנועה האסלאמית יחד איתנו".

האמת, לא ציפיתי לתשובה אחרת.

עאידה תומא סולימאן

אלו היו ארבע שנים אינטנסיביות, אגרסיביות, ונשברו במהלכן כל המוסכמות. ח"כ עאידה תומא סלימאן (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אלו היו ארבע שנים אינטנסיביות, אגרסיביות, ונשברו במהלכן כל המוסכמות. ח"כ עאידה תומא סלימאן (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

מבין ארבע המועמדות הפלסטיניות, עאידה תומא סלימאן היא היחידה שכבר מכהנת כחברת כנסת, ומקומה גם בכנסת הבאה נראה מובטח. אחרי ארבע שנים בהן כיהנה בראשות הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי, נבחרה תומא סלימאן למקום השני ברשימת חד"ש ולמקום השלישי ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל. היא בת 55, אם לשתי בנות, נולדה בנצרת וחיה כיום בעכו.

הראיון עם תומא סלימאן יצא לפועל אחרי שכבר כמעט התייאשתי מלתפוס אותה. בשבועות האחרונים היא היתה מעורבת עד צוואר במו"מ בין מרכיבי הרשימה המשותפת, בסיומו התפצלו לשתי רשימות, ובימים אלו היא מתרוצצת מאסיפה לאסיפה. "זו תקופה קשה", היא אומרת בשיחה טלפונית שהצלחנו לנהל בסופו של דבר.

יותר קשה מארבע השנים בכנסת?

"לא, לא. אלו היו ארבע שנים אינטנסיביות, אגרסיביות, ונשברו במהלכן כל המוסכמות. היו ימים שהרגשתי שאני באמצע מבצע חיסול חקיקתי. עלו חוקי בזק גזעניים על ימין ועל שמאל, וכמי שבאמת רוצה לייצג את הבוחרים ואת העם שלה מצאתי את עצמי נון-סטופ בפעולה. התענוג היחיד שנשאר לי היו משמרות הסבתאות. אני נהנית מכל רגע עם התאומים המתוקים שלי".

להחליף חיתולים בדרך לכנסת, זה התענוג?

(צוחקת). "לך אין נכדים עדיין, אבל לפעמים אני אומרת שהקקי של הנכד שלי עדיף על הקקי שיוצא מפיהם של כמה חברי כנסת.

"תארי לעצמך גזענות והסתה ללא הפסקה, נגדך, נגד העם שלך, נגד השפה והמגדר שלך. הכל מותר והכל היה אפשר לומר בכנסת העשרים הזאת".

תומא סלימאן מנתחת שהכנסת העשרים פתחה שלוש חזיתות במלחמה החקיקתית. החזית הראשונה היא חוקים בשירות הכיבוש, החזית השניה היא של חוקים נגד האזרחים הערבים, והשלישית היא חקיקה שמטרתה לשנות את אופי המדינה מהותית, כמו חוק הלאום.

"לא היה קל לעכל את הערבייה הזאת שמבקשת לייצג את כולן. מעל כל במה רצו אותי בתור 'מומחית לנשים ערביות', ואני התעקשתי שיו"ר הוועדה תדבר בשם כולן". ח"כ עאידה תומא סלימאן מנהלת דיון בוועדה למעמד האישה בנוכחות שרת המשפטים מהבית היהודי, איילת שקד. (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"לא היה קל לעכל את הערבייה הזאת שמבקשת לייצג את כולן. מעל כל במה רצו אותי בתור 'מומחית לנשים ערביות', ואני התעקשתי שיו"ר הוועדה תדבר בשם כולן". ח"כ עאידה תומא סלימאן מנהלת דיון בוועדה למעמד האישה בנוכחות שרת המשפטים מהבית היהודי, איילת שקד. (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

אחרי ארבע שנים בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה, איך את רואה האתגרים שלנו כנשים בתוך המיעוט הפלסטיני הנרדף?

"היית אצלי בוועדה לקידום מעמד האישה כמה פעמים. אני ניסיתי לשים על האג'נדה את הנשים הכי מודרות בחברה שלנו, ולא רק הערביות – בנושאים מגדריים עשיתי מקום לכולן, גם לחסרות מעמד, לחרדיות קורבנות פגיעה מינית, לעובדות הניקיון וחברות הקבלן.

"שלא תחשבי שזה קל אחרי ששנים העבודה בוועדה התמקדה בשיטות של פמיניזם ליברלי, אפילו ימני ליברלי,  כמו – כמה קצינות יש בצה"ל ועל זכויות אדם אפילו לא העזו לדבר. לא היה קל לעכל את הערבייה הזאת שמבקשת לייצג את כולן. אפילו בדיונים, בכנסים ומעל כל במה רצו אותי בתור 'מומחית לנשים ערביות', ואני התעקשתי שיו"ר הוועדה תדבר בשם כולן.

"היתה החלטה מכוונת לא להביא לפתחי הצעות חוק מגדריות. הממשלה הקפידה, במשך שנתיים וחצי, שלא לשתף פעולה עם הוועדה. וראינו בסוף איך כל חברות הכנסת מהקואליציה הצביעו נגד ועדת חקירה בנושא רצח נשים וגם נגד התכנית הממשלתית למאבק באלימות נגד נשים".

את חושבת שעוד תחזרי לשם?

"אם נקבל מספיק מנדטים ויציעו לי בטח אחזור, אבל ספק אם ההישג הזה של המשותפת יחזור במציאות. יהיה יותר קשה לעבוד מבחוץ, אבל לאותם נושאים אני מחוייבת תמיד, כמו שמתבדחים עלי במפלגה 'עאידה תמיד תלקט בעיות להתעסק איתן גם בפגרה'. מה שכן, יהיה קשה לי לקדם את הנושאים המגדריים בתקשורת ועל סדר היום הציבורי.

"אין ספק שלמרות שלוועדה אין שיניים היה קשה להתעלם ממנה. למשל, כאשר מפכ"ל המשטרה חויב להתייצב מולי ולענות על השאלה: למה חוק התיישנות על עבירות מין מתקצר לשוטרים בלבד לשנתיים ולא כמו שאר האזרחים במדינה?"

עכשיו אולי יהיו לך קולגות חדשות, משאר המפלגות הערביות, והן פמיניסטיות מובהקות.

"כן. הנה מצאתי לעצמי תואר: 'מאמא פמיניסטית לכולן'. אהיה כמו חונכת לכל אישה במשכן שתרצה להתגייס למאבק הפמיניסטי".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
יש לך מזוודות שיכולות להכיל את הקירות? גבר יושב ליד הריסות ביתו אחרי הפצצה בעזה (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

יש לך מזוודות שיכולות להכיל את הקירות? גבר יושב ליד הריסות ביתו אחרי הפצצה בעזה (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

עשר דקות

מה לקחת בעשר הדקות בין הטלפון המודיע שעוד מעט מפציצים את הבית ועד לנהמת המטוס המתקרב? ארנק, מסמכים, ספרים, כרית המיטה? סיפור של סופרת עזתית שיוצא לאור בעברית בהוצאת מכתוב. כאילו נכתב היום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf