הכל יפה במצגת של בנט, חוץ מזה שהנתונים מעוותים

לקראת השנה החדשה, בנט החליט להתגאות בהישגים שלו. הגרפים יפים, הבעיה שהם לא ממש קשורים למציאות. מספר הנושרים עלה, צמצום הכיתות היטיב עם השכבות החזקות, ושיעור הזכאים לתעודת בגרות משמעותית נמוך ב-12 אחוז ממה שהציג השר

א א א

לקראת פתיחת שנת הלימודים מככב שר החינוך נפתלי בנט בסדרת כנסים חגיגיים, הראשון שבהם היה השבוע בוועדת החינוך של הכנסת. בהופעתו, כך על פי המצגת שמלווה אותו, בנט אינו מתייחס לאתגרים במערכת החינוך וגם לא לכיווני פתרונות, אלא מתמקד בשבח עצמי על הדברים הטובים שכבר עשה.

מה הוא כבר עשה? השר בנט הצליח לאחרונה להעביר שני חוקים חשובים: חוק עליונות היהודים, המעניק להם מעמד בכיר מעל בני דתות אחרות; וחוק עריצות שר החינוך, המעניק לו אישית זכות להחליט מה יצונזר במערכת החינוך. על אלה בנט ודאי לא מתנצל. אולם כאשר הוא נדרש לנושא החינוך, הוא מרגיש צורך להפוך את עורו. נפתלי בנט אינו אנושי (הומניסט) ואינו חברתי (סוציאליסט), אבל בחינוך הוא מעוות את הנתונים והעובדות, כדי להיראות מה שהוא לא – שר חינוך של כולם. הנה כמה דוגמאות מתוך המצגת:

"פחות נושרים" – לא נכון

תחת הכותרת "נלחמים על כל תלמיד" מציג שר החינוך נתונים לפיהם מספר הנושרים מקרב תלמידי ז' עד יב' ירד במהלך השנים האחרונות מ-8,671 תלמידים ל-7,267 תלמידים, ובאחוזים מ-1.5 ל-1.2 אחוזים. זה בהחלט מרשים. אבל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שונים לחלוטין. עד כדי כך שונים, שנראה שאחד משני המוסדות המכובדים מוליך אותנו שולל. הלמ"ס טרם פרסם נתונים לשנת תשע"ז אבל מספר הנושרים בתשע"ה היה יותר מכפול: 19,711 תלמידים, ומספר הנושרים בשנת תשע"ו היה דווקא במגמת עליה: 20,406 תלמידים.

תלמידים נושרים בחינוך על יסודי: שקופית ממצגת שר החינוך, בתוספת (באדום) של נתוני למ"ס

"יותר זכאים לבגרות" – לא ממש

לפי מצגת שר החינוך בשנת תשע"ה היו 71,633 זכאים לבגרות, שהם 66.1 אחוזים מהתלמידים בכיתה יב'. לפחות לגבי שנה זו יש נתונים מלאים בלמ"ס: מספר הזכאים באותה שנה היה 71,848 תלמידים, שזה אפילו יותר ממה שטוען השר.

אולם באותה שנה למדו בכיתות יב' 118,716 תלמידים.

חישוב פשוט מראה ששיעור הזכאים מתוך הלומדים היה 60.5 אחוזים, שישה אחוזים פחות ממה שמציג השר. זאת ועוד, אם אכן בנט הוא "שר של כולם", היה ראוי להציג את אחוז הזכאים מתוך כלל ילדי השנתון, ולא רק מתוך העילית שלומדים בתיכון. מכיוון שבשנתון של בני ה-17 בשנת 2015 היו 131,400 נערים ונערות, הרי ששיעור הזכאים מבני השנתון היה רק 54.7 אחוזים.

נפתלי בנט חוגג את העלייה בנבחנים במתמטיקה. התמונה האמיתית הרבה יותר עגומה (צילום: פלאש 90)

נפתלי בנט חוגג את העלייה בנבחנים במתמטיקה. התמונה האמיתית הרבה יותר עגומה (צילום: פלאש 90)

אפשר אפילו להיות הוגן יותר, ולהזכיר שיש הבדל בין זכאים לבגרות לפי משרד החינוך לבין תעודת בגרות שמוכרת על ידי המוסדות להשכלה גבוהה. ההבדל הוא בעיקר ברמת המבחן באנגלית. אם נתייחס למספר בוגרי מערכת החינוך שהדלת להמשך הלימודים פתוחה בפניהם, הרי ששיעור הזכאים לבגרות מכלל ילדי השנתון היה רק 44.3 אחוזים בלבד. הופוס קופוס, כך ירדנו מ66 ל-44 אחוזים, תלוי מה מציגים.

עם זאת, נכון להזכיר שאכן יש עליה קלה בשיעור הזכאים לבגרות, שהיא עקבית לאורך השנים ואינה ייחודית לתקופת כהונתו של בנט. שיעור הזכאים מקרב הלומדים עלה בשנים תשע"ה תשע"ו מ-60.5 אחוזים ל-62.5 אחוזים, ושיעור הזכאים מקרב השנתון עלה מ-54.7 אחוזים ל-55.5 אחוזים. לא דומה לנתונים שהשר מציג.

הנבחנים חמש יחידות במתמטיקה – לא מדויק

הדובדבן של בנט הם כמובן הנבחנים במתמטיקה לבגרות מורחבת. כאן אין מחלוקת שמספרם עלה, אולם השאלה איך מציגים זאת. תוכלו לראות בהשוואה את התרשים במצגת של שר החינוך, לעומת אותם נתונים המוצגים בדוח מרכז טאוב לשנת 2018.

ניגשים למתמטיקה מורחבת במופע היוהרה של שר החינוך

ניגשים למתמטיקה מורחבת, נקודת המבט המדעית  (מתוך דוח מרכז טאוב)

ההבדל הוא שהשר מציג את מספר התלמידים ואילו מרכז טאוב מציגים את אחוז התלמידים. המספר המוחלט מטעה, משום שיש גידול טבעי במספר התלמידים, ולכן מספר הנבחנים יגדל, גם אם בנט לא היה עושה כלום. שנית, שימו לב שבמצגת השר הפונט של מספר הנבחנים בשנת 2016 גדול יותר מאשר הפונט של מספר התלמידים בשנת 2006. כמו כן, יד המעצב או המעצבת הוסיפה מאחורי התרשים משבצות של מחברת חשבון, ולא סתם אלא באלכסון. שני עיוותי עיצוב אלה גורמים לעין האנושית להתרשם, שהמספר 12,787 גדול יותר מאשר המספר 12,900. הוא לא. ואכן שיעור התלמידים שניגשו לבגרות חמש יחידות במתמטיקה בשנת 2016 הוא עדיין נמוך יותר בכמעט שני אחוזים מאלה שניגשו לבגרות המורחבת בשנת 2006.

צמצום מספר התלמידים בכיתה – שוב לא מדויק

במצגת שר החינוך נכתב שעד שנת 2015, מקסימום ילדים בכיתות א-ד היה 40 תלמידים, ואילו כיום מקסימום הילדים בכיתות א-ד הוא 32 עד 34 תלמידים. שוב לא מדויק. עד שנת 2015 מקסימום הילדים בכיתה היה 40 תלמידים, רק בקבוצת האוכלוסייה העשירה ביותר, העשירון העליון. מספר התקן למקסימום תלמידים בכיתה בשכבות החלשות, בארבעת העשירונים הנמוכים, כבר עמד על 32 עד 34 תלמידים, לפני שבנט נכנס לתפקיד. בנט אכן המשיך במגמת צמצום מספר התלמידים בכיתה, אבל רק בקרב השכבות החזקות.

השאלות שלא נשאלות

אם במקרה יוצא לכם לשמש כקהל במופע היוהרה של נפתלי בנט לכבוד שנת הלימודים החדשה, הנה כמה שאלות שאפשר לשאול אותו, ושאינן מוזכרות כלל במצגת:

1. ההפרטה של שירותי החינוך: כיצד הצליח בנט להשתיק את הדיון הציבורי בנושא?

2. מורי קבלן, מזכירות קבלן, מדריכי קבלן, סייעות קבלן, שומרי קבלן וכך הלאה: כיצד גם נושא זה הושתק?

3. שקיפות: מתי יהיה לבתי הספר תקציב ברור, מוצהר, שקוף והוגן?

4. פיקוח ושליטה: מתי יזכו התלמידים, המורים והמנהלים למעט אמון והערכה מצד המשרד? בלי בחינות ובלי אין ספור דוחות ודיווחים.

5. השתקה והפחדה: מדוע השקפת עולמו של שר החינוך היא במעמד המובן מאליו, ואילו כל מי שחושב אחרת מואשם בעירוב פוליטיקה בחינוך או בבגידה?

6. הגיל הרך: מה קרה למועצה שאמורה הייתה לקום לפני שנה, במטרה לאגם תקציבים ופעולות לטובת ילדינו הקטנים מגיל לידה עד חמש?

7. הסללה של תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש למגמות תעסוקתיות: אולי די?

8. צמצום פערים: מתי מתחילים?

9. תשלומי הורים: עד מתי?

10. הדתה? סייעות לילדים אלרגיים? אפליה תקציבית של ילדים משולבים? אפליה מובנית של המגזר הערבי?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf