הכנסת הנוכחית העבירה עד כה לפחות 26 חוקים גזעניים

דו"ח חדש העוקב אחר החקיקה הגזענית בישראל מאשר את מה שרבים מאיתנו ידעו: הכנסת הנוכחית היא הגזענית ביותר, והיא נהפכה ליותר גזענית לאחר כניסתו של טראמפ לבית הלבן. המצב נראה אפילו יותר קודר כאשר בודקים מה עושה בנידון "האופוזיציה"

א א א

דו"ח חדש (אנגלית) של ארגון "מדאר- הפורום הפלסטיני לחקר ישראל", מראה כי מאז תחילת הקדנציה הפרלמנטרית של הכנסת הנוכחיתה (הכנסת ה-20) ב-2015 ועד מרץ 2018, הכנסת דנה ב-185 חוקים "בעלי אופי גזעני וחוקים תומכים בכיבוש ובהתנחלויות". מתוכם, 26 עברו בקריאה סופית כאשר עוד שישה חוקים עוגנו בתוכם כסעיפים.

לשם השוואה, בכנסת ה-17 עברו שישה חוקים כאלה, ובכנסת ה-18 עברו שמונה חוקים בעלי אופי דומה (הקדנציה הפרלמנטרית של הכנסת ה-19 נמשכה 20 חודשים בלבד ולכן לא נכנסה לסטטיסטיקה).

כך לדוגמה, הכנסת הנוכחית העבירה 15 חוקים נגד חופש הביטוי, ועוד מספר חוקים המתיחסים לסיפוח הגדה, במישרין או בעקיפין: חוק ביסוס סיפוח ירושלים, וחוק גזילת האדמות הפלסטיניות בבעלות פרטית (חוק ההסדרה), חוק החלת חוק המועצה להשכלה גבוהה על "המכללות האקדמיות" בהתנחלויות, והחוק המטיל צביון אזרחי על בתי המשפט הצבאיים.

מחברי הדו"ח מצאו גם כי מאז בחירתו של דונלד טראמפ, הכנסת פתחה בהליכי העברה וחקיקה של מספר חוקים בעלי אופי סיפוחי: דוגמא בולטת היא חוק גזילת האדמות הפלסטיניות בבעלות פרטית- החוק הראשון הונח על סדר יומה של הכנסת בסוף יולי 2015 ביוזמתו של חבר הכנסת יואב קיש ממפלגת "הליכוד", ולא עורר שום עניין. הצעת החוק השנייה הונחה בתחילת יולי 2016 אך תהליך חקיקתו התחיל לנוע רק בחודש נובמבר 2016 אחרי בחירתו של טראמפ, והוכנס להליך חקיקה מהיר, ואושר סופית תוך שלושה חודשים בלבד מיום ההצבעה עליו בקריאה טרומית. הוא אושר סופית בפברואר 2017.

כלומר, הכנסת החלה להעז ולהעביר חוקים "סיפוחיים" עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן, דבר שפחות העזה לעשות כאשר הנשיא הקודם, ברק אובמה, עוד היה שם. כל החוקים הסיפוחיים בכנסת הנוכחית עברו לקראת ולאחר כניסתו של טראמפ לתפקיד, כך לפי הדו"ח החדש.

הכנסת החלה להעז יותר להעביר חוקים סיפוחיים עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן. נתניהו עם טראמפ בעת ביקורו של האחרון בארץ ((צילום: שגרירות ארה"ב בישראל))

הכנסת החלה להעז יותר להעביר חוקים סיפוחיים עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן. נתניהו עם טראמפ בעת ביקורו של האחרון בארץ (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

מאז תחילת הקדנציה הפרלמנטארית הנוכחית של הכנסת, הונחו על סדר יומה 31 הצעות חוק שקוראות לסיפוח ישיר של ההתנחלויות, בין אם ברמה של סיפוח כולל של הגדה או סיפוח התנחלויות או החלת חוקי התכנון והבנייה על אדמות בגדה. בנוסף להצעות אלה הוגשו 12 הצעות חוק שמכוונות לסיפוח עקיף ע"י חוקים והצעות חוק הקשורים לתחומים ספציפיים. וזה לא כולל 6 הצעות חוק שהונחו וחלקן נמצא כבר בהליך חקיקה או שכבר אושר, וכולן קשורות לחוק גזילת האדמות הפלסטיניות בבעלות פרטית.

איפה האופוזיציה?

מהדו"ח עולה כי הרשימה המשותפת ומרצ הן למעשה האופוזיציה היחידה בכנסת הנוכחית. סיעת מרצ הצביעה "נגד" בהצעות החוק הגזעניות בשיעור של 80% בשנת 2017 (עם היעדרות של 20%) ואילו הרשימה המשותפת הצביעה "נגד" בשיעור של 76% (עם היעדרות של 24%). ומה עם המחנה הציוני ויש עתיד?

אחוז התמיכה של חברי המחנה הציוני בחוקים הגזעניים עמד בשנת 2017 על 21.6% (מה גם שכמה הצעות חוק גזעניות רשומות על שמות חבריהם). מפלגת יש עתיד הגיעה לשיעורי תמיכה של 39.3% בשנת 2017 לחוקים הגזעניים. אחוז ההתנגדות לחקיקה גזענית במפלגה זו גם לא היה גבוה בשנת 2017 ועמד על 24.47%.

לצד כל זה, קיימת עלייה במספר החוקים הגזעניים ותומכי כיבוש והתנחלות ביוזמתם של חברי כנסת ממפלגה זו, או בהשתתפותם ביוזמות חקיקה. חוק גזילת כספי המסים הפלסטיניים, למשל, שהגיע עד הקריאה הראשונה, היה ביוזמתו של חבר הכנסת אליעזר שטרן ובתמיכת חברי כנסת בולטים במפלגה זו.

ברהום ג'ראיסי, אחד ממחברי הדו"ח, אמר לשיחה מקומית: "בתור אחד העוקב אחר פעילות הכנסת כמעט שלושה עשורים, מה שאנו עדים לו בקדנציה זו הוא חסר תקדים. היום אנחנו מדברים על אישור סופי של 26 חוקים, כאשר בפועל מדובר ב-32 חוקים (עוד שישה חוקים המעוגנים כסעיפים בחוקים האחרים. ר.י). מדובר במירוץ עד לתחתית, אפילו עד רמת השיגעון. ראינו שלפעמים אותו נוסח חוק היה מוגש מטעם חברי כנסת שונים. כך שלא מדובר כאן רק בחקיקה פוליטית, אלא ניסיון לרצות את קהל הבוחרים הימני".

לשאלה היכן האופוזיציה בישראל, ג'ראיסי עונה: "מרצ והרשימה המשותפת הן האופוזיציה. המחנה הציוני ויש עתיד נסחפות ימינה. במיוחד 'יש עתיד', שמשתתפת באופן פעיל בהצעות חקיקה גזעניות ובקרוב נוציא על כך סטטיסטיקה נפרדת.

"המצב שם מחריף", ממשיך ג'ראיסי. "אם בשתי השנים הראשונות של הקדנציה נוכחית ראינו את עפר שלח, קארין אלהרר ויעל גרמן מרחיקים עצמם מחוקים אלו, הרי שבשנה האחרונה הם הצטרפו לשאר הסיעה ונהפכו לתומכים באותם חוקים".

בהגדרת מהם "חוקים גזעניים", מחברי הדו"ח מסתמכים על הגדרת האו"ם ע"פ סעיף 1 א' לאמנה בדבר ביעור כל צורות הגזענות והאפליה שאותה הוא אימץ בשנת 1966: "כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה המיוסדים על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתם או תוצאתם יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש ולפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש, על בסיס שווה, של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, או בכול תחום אחר בחיי הציבור".

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המשוררת דארין טאטור שוחררה מהכלא

עם שחרורה אמרה דארין טאטור: "אלו היו שלוש שנים של סבל, אבל עכשיו אני חופשייה", והבטיחה שלא תפסיק לכתוב

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf