הלצה ושמה אבי גבאי, וגם: האסטרטג הדגול בנימין נתניהו

שתי בועות מרחפות בחלל, כולאות אותנו בתוכן: בועת השמאלנות הטקטית של אבי גבאי, ובועת הגאונות החמקמקה של נתניהו. כדאי לראות מה קורה באזור בזמן כהונתו של נתניהו, וגם לזכור: בלי זהות אידאולוגית מוגדרת, אי אפשר להיות אלטרנטיבה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

תראו, בישראל ישנם אנשים רבים. לא רבים כמו בסין או אפילו בניגריה, אך רבים בכל זאת. לאנשים אלה, מטבע הדברים, ישנן מחשבות רבות, ואולי אף רבות מאוד. הם אוהבים דברים שונים ובעיקר שונאים דברים שונים. חלקם לא אוהבים חומוס. יש לנו, כפי שחוקרי חברה מקצועיים אולי יאמרו, "ריבוד סוציו-אידיאולוגי רב שכבתי". אם היה מונח כזה, אני מעריך, חוקרי חברה מקצועיים היו מעריכים אותו מאוד.

ובאוסף הדעות המגוון שעושה אותנו לעם אחד, לחברה אחת, מגוונת אך איתנה, עשירה אך בעלת הכרה פנימית הסולדת מגוזמאות שבהידור ובפלפול, באוסף הדעות היקר מפז הנ"ל ישנה דעה אחת אשר, אם יורשה לי, מסבה לי התרגשות רבה. כמעט הייתי אומר: רטט פנימי.

הדעה הזו ניתנת לסיכום בשורה האלמותית "אתם רוצים שלטון או לא?" שמתלווה כסינגור-תמידי לכל התבטאות, שעל פניו ניתן לקרוא לה "שערורייתית" או אף "מטומטמת במפגיע" של יו"ר העבודה החדש אבי גבאי.

> הפעם אסור לסלוח לגבאי

אבי גבאי בערב בו ניצח בפריימריז לראשות מפלגת העבודה (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

אבי גבאי בערב בו ניצח בפריימריז לראשות מפלגת העבודה (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

רוצים שלטון? אז תבלעו ספק ביהדות שלכם. רוצים שלטון? תפנימו שאין כוונה לפנות אף יישוב, ואל תחשבו שיש בזה מחיקה של עצמאות פלסטינית אפשרית אי פעם. רוצים שלטון? תתמכו בגירוש פליטים ומבקשי מקלט. רוצים שלטון? תחזרו בתשובה ושימו תמונת קאבר מהכותל. או מערת המכפלה. רצוי עם דגל וטלית. וג'יפ. רוצים שלטון? תתרגלו למפלגת עבודה שנשמעת כמו הליכוד. שנשמע כמו הבית היהודי. שנשמע כמו חוברת למשקיעים מאת תנועת הנוער הסומלית החביבה חַרַכַּת א-שַּׁבַּאבּ אלְ-מֻגַ'אהִדִין, בתרגום לעברית מדוברת.

רוצים שלטון

עכשיו מעבר לשאלות הטריוויאלית: למה שנרצה שלטון כזה? או למה שנרצה שלטון ככה? או איך מריצים מפלגה שהעמדות שהיא מביעה מנוגדות לעמדות שלכאורה יש לה, וגורמים למישהו להאמין שהמבנה המאולתר הזה הוא טירה מימי הביניים?, ישנה אף השאלה העקרונית: מאיפה הביטחון הגרוטסקי שהדרך הזו תביא שלטון? יש איזה כתב התחייבות מהציבור הישראלי שאם מפלגת העבודה תתחיל לשקר לעצמה ולבוחריה היא תקבל את ראשות הקואליציה?

כאילו אשכרה יש להם כתב התחייבות כזה ביד, קצת כמו מטיפים נוצריים ערב אפוקליפסה, קצת כמו סוכני מכירה של להיט הפירמידה החדש, תומכי אבי גבאי מסתובבים בשכונה ההולכת ומצטמקת של השמאל ההולך ומתעייף ומטיחים במפקפקים: סליחה, אתם רוצים שלטון או לא?

אני אומר: זה לא מאוחר להודות שהבחירה בגבאי הייתה טעות, ולהתחיל להשמיע קולות רמים של דחייה והתנגדות בתוך השמאל ובתוך מפלגת העבודה. זה ממש לא מאוחר להביע עמדה מצפונית – עמדות מצפוניות אינן כפופות לתזמון – ולומר בקול את מה שמרגישים בלב: אין לאבי גבאי שום קשר למפלגת העבודה או לשמאל הישראלי. אם יש לו עמדות, וזה בספק שיש לו כזה דבר, אנחנו לעולם לא נדע אותן, משום שהוא לעולם לא אומר מילה שאינה מהונדסת לצרכי יחסי ציבור, בדיוק כמו הדמות שהוא מנסה לחקות.

אולי כדאי להפסיק לשגות באשליות ולומר בקול: הבנאדם עושה רושם של דיליטנט נטול מחויבות פנימית מלבד עצמו והקריירה שלו. הפרסונה שלו והקול שלו מוחבאים מתחת לערימה בלתי נסבלת של הינדוס יחצ"ני (כמה אומללים מי שאין להם אף אחד שיגיד להם את האמת על עצמם), והעמדות שהוא כן מביע הן פיגולים אסתטיים וזוועה מוסרית ומצפונית, שמפרקים את היכולת הכי בסיסית של אופוזיציה להתאגד רגשית ורעיונית סביב תפיסה מנחה.

אני כותב את המילים האלה כדי להתריע מפני התנומה הרעה, ואולי הסופנית, שהשתעבדות לחזיון המדומיין של שלטון באמצעות התחזות מפילה על תומכי השמאל והעבודה, הלא רבים אך המצוינים, שהלב והמצפון שלהם עדיין עובדים. למרות המתקפות הנוראיות מצד המדינה השקרנית שבה גדלו, השלטון המבחיל שמגדיר את העשור האחרון לפחות, ומוסדות המפלגה העסוקים באופן בלעדי בבחינה רקטלית עצמונית.

נוסטרדמוס של האיוולת ההרסנית

גאונות לשמה, זהו נתניהו. האיש שמשחק שחמט כשכולם משחקים תופסת. מחשב-על בעולם של חרוזי חישוב מהמזרח הרחוק. אלגוריתם תבוני עילאי במדבר של סוכני מכירות בשכר מינימום. זהו הקו השיווקי של הליכוד, שעליו מונחים, כמו השכבות של החומות בעיר העתיקה בירושלים, שורות שורות אבנים של שחיתות, אובדן מוסרי, היטפשות גורפת וחורבן מערכות.

אז אולי כדאי לציין שהמוח המזהיר הזה, ששוכן לכאורה בתוך ראשו של ראש הממשלה, הוא אחד האחראים העיקריים למצבו הנוכחי של המזרח התיכון. הוא היה אחד מהתומכים העיקריים בפלישה האמריקאית לעיראק, תמיכה שלשמה גויס הלובי היהודי הכל יכול בארה"ב, תוך כדי הבטחות חד משמעיות שהדבר יהווה בשורה מצוינת למזרח התיכון.

> איזה דמוקרטיה ואיזה נעליים: לשמאל אין מושג על מה הוא נאבק

בועת הגאונות של נתניהו. ראש הממשלה בכנס תמיכה של הליכוד (מרים אלסטר/פלאש90)

בועת הגאונות של נתניהו. ראש הממשלה בכנס תמיכה של הליכוד (מרים אלסטר/פלאש90)

המוח המבריק הזה תמך בדונלד טראמפ בכל כוחו, ותרם לבחירה של אחד הכוחות המערערים והמסוכנים בעולם, שהביא לעלייה אסטרונומית בהשפעתה של רוסיה על עניינים גלובליים. כל זאת כשהוא מקלקל את היחסים של ישראל עם המפלגה הדמוקרטית, קלקול שמתעצם מאוד על ידי המלחמה החזיתית ביהדות הרפורמית והליברלית בארצות הברית.

המוח האסטרטגי הדגול הזה הביא את איראן ורוסיה אל גבול ישראל ושם את ישראל, לראשונה מזה שנות דור, תחת איום צבאי קונבנציונלי משמעותי. חיזבאללה שכוחו התעצם, אסד שמשטרו התייצב, רוסיה שנמצאת מקרוב לרגל, לפקח ולחמש את האויבים המסוכנים ביותר של המדינה הזו (לא מתוך שנאת ישראל, מתוך תפיסה מסורתית של ערעור אזורים), ואיראן שבונה את לבנון כבסיס קדמי לאיסוף מודיעין ואיום על ישראל.

> לא "ערכים יהודיים", אלא העדפת האינטרס היהודי על פני האזרחי

הציר איראן-רוסיה-סוריה-תורכיה מעולם לא היה חזק יותר מאשר היום. והתרומה של נתניהו לזה כפולה: הוא גם הניח לאמריקאים להגיש את סוריה על מגש כסף לאיראן ולרוסיה, וגם תמך בטראמפ שההערצה שלו לפוטין, וכנראה המחויבות האישית שלו, היו ידועות עוד טרם נבחר.

והדובדבן שעל הקצפת: המוח החישובי המפואר הזה הביא לחקירות שחיתות (המעוררות תשומת לב בינלאומית) על ההצטיידות האסטרטגית של מדינת ישראל, תוך ניהול קרימינלי של רכש צוללות ואניות. אין לדעת איך תשפיע ההילה הקרימינלית הזו על ההצטיידות העתידית של ישראל, מגרמניה ובכלל, אך כמו ההרס השיטתי של היחסים עם יהדות ארצות הברית, אפשר להניח שהיא לא חיובית, אם להתנסח בזהירות.

יכול להיות, רק יכול להיות, שנתניהו גאון בדיוק כמו שאבי גבאי שמאלן, ואנחנו חיים בבועה שכולה שקר ויחסי ציבור שבינם לבין המציאות אין ולו הקשר הקלוש ביותר. יכול להיות שיצליחו למכור לנו את שניהם עוד זמן מה. אבל בועות, כדרכן של בועות, תמיד מתפוצצות בסופו של דבר.

> בשביל מה מפלס אבי גבאי את דרכו לראשות הממשלה?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אבי ילאו (צילום: אורן זיו)

אבי ילאו (צילום: אורן זיו)

הפעיל החברתי אבי ילאו רץ לכנסת: "מבחינתי זו עוד דרך מחאה"

בזמן שמפגינים רבים איבדו אמון במערכת הפוליטית, החליט ילאו דווקא להקים מפלגה חדשה – צדק שמה - ששואפת לייצג את כל הקהילות המודרות בישראל. לדבריו, המטרה היא "להביא לתוך המערכת את כל מה שלמדנו מהשטח"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf