הם משתיקים את ברק כהן, כי הוא היחיד שמפחיד אותם

מאת |

מה לא עושה המדינה כדי להשתיק ולהפחיד את ברק כהן ופעילי "באים לבנקאים". רק הפעילות הפוליטית הזו באמת מזיזה בשטח, והתפקיד שלנו זה לתת להם את כל הכוח

בשבוע שעבר התקיים עוד משפט בסדרה של תביעות שמנהלת המדינה נגד ברק כהן. כהן, פעיל חברתי, מתמודד בשנה האחרונה עם שורה של תביעות שכולן קשורות לפעילותו החברתית נגד מושחתים במוסדות הבנקאיים, במשטרה, ולמען צדק חברתי.

הפעם ניסתה המדינה להשית תנאים מגבילים עד לסוף תהליך המשפט שהיא מנהלת נגד כהן ואחרים סביב המחאה נגד רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק הלאומי. התביעות והחקירות נגד כהן בידי המדינה ממשיכות ללא הפסקה, וההרגשה המתקבלת היא שהמשטרה והפרקליטות החליטו לסמן את כהן כמטרה שיש להפליל.

> המחאה הישירה שהשתיקה את גלעד ארדן ודוד פרידמן

ברק כהן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ברק כהן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

העובדה שבמקרה הפוך – שוטר שמתעמר באלימות בעוד אזרח, בנק ששולח את ההוצאה לפועל לגבות מאדם שרק קשור למי שחייב את הכסף, ועוד – המדינה מספקת לשוטר ולבנק את כל העזרה וההגנה הנחוצה ומגבה את ההתנהלות, היא מה שגורם לרוב מוחלט באוכלוסיה לעמוד לצד כהן. כן, המדינה רודפת את ברק כהן בגלל פעילותו הפוליטית, ועל כולנו להתייצב ולהגן עליו בכל דרך.

זו בדיוק המחאה ממנה חוששת המדינה. כזו שמזיזה

הפעילות של כהן נושאת תוצאות. מאז החל את פעילותו נגד הבנקים והשחיתות, בנקאים ובעלי הון כבר אינם מתקבלים באותה ארשת כבוד שהיו רגילים לה בעבר. חלקם אף התלוננו במשטרה נגד כהן ופעילים אחרים על כך שהם מפחדים ללכת למרחב הציבורי שמה יזהו אותם ויצעקו להם "גנב". שוטרים שהילכו אימים ופעלו באלימות הועברו למחלקות אחרות, עברו שימיינג שלעתים הגיע גם לשכונות בהן הם גרים. אין שוטר היום שלא מכיר היטב את השיר "חמדני שוטר זוטר", וכל אחד מהם מודע לכך שאם ינהג באלימות כלפי אזרחים, שמו יככב בלהיט אחר.

בכלל, כיום ההפגנות כבר לא מתרחשות דווקא בכיכר העיר אלא מול בתיהם של מקבלי ההחלטות, ומי שאחראים ישירות לדיכוי. זהו אולי השיעור החשוב ביותר שניתן ללמוד מפעילותו המבורכת של כהן – יותר נוח אולי יותר לכתוב סטטוסים כועסים בפייסבוק, להקים עוד תנועה פסיבית שמנסה להפוך לעוד מפלגה, אבל מה שמביא תוצאות היא רק פעילות שטח.

והפעילות הזו היא בדיוק מה שגורם למדינה לרדוף את כהן, והיא מציבה את הציבור היהודי נוכח עובדה שאותה מבינים הפלסטינים כבר 70 שנה – הממסד ירדוף עד חרמה אנשים שרוצים לשנות את הסטטוס קוו. למדינה מאוד נח עם קבוצות ואנשים שמבקשים להביע את האופוזיציה שלהם דרך הצבעה בקלפי. למדינה עוד יותר נח עם תנועות שאין להן בעיה עם הדיכוי שמופנה כלפי אוכלוסיות שונות, עם שוד של ציבורים שלמים, והן רק רוצות להגדיל את הנתח מהגזל.

אל מול אידאולוגיה של עבד הבית, כהן מציב אמירה ברורה של שילוב מאבקים, של מאבק נחוש מול הגזלנים ומקבלי ההחלטות, של סולידריות עם כל מי שמתנגד לדיכוי, של חינוך והעלאת תודעה לציבור שלם. הוא לא רק נשאר אדיש בזמן שבית האדון נשרף, הוא שר ומתפלל לרוח שתלבה את האש.

בגלל הדיכוי המובנה שקיים בחברה הישראלית, גלי מחאה ומאבק ימשיכו להכות בעתות שונות. השאלות איך אותה מחאה תתממש ואיך היא תתפתח קשורה למנהיגים ולקו הפוליטי שהדור שלנו יכול לספק. מחאת 2011 יכלה להיות מאוד שונה, ולא להתנפץ ולהתנדף אל תוך מערכת הבחירות, אם היו לנו באותה תקופה מנהיגים ומנהיגות עם קו פוליטי אחר. אנשים שמוכנים להקריב את עצמם ואת העתיד שלהם למען המאבק, ולא רק למען עוד כסא בכנסת.

בגלל כל זה ברק כהן הוא איש יקר. הרדיפה נגדו היא בעצם רדיפה נגד כל מי שרוצה לשנות באופן יסודי את השיטה והמערכת. הוא סמל שאותו המדינה מנסה להשתיק. ועלינו להתגייס כולנו, בכל הכוח, כדי להגן עליו.

> לא שחור לבן: כל מה שלא מספרים לכם על דרום תל אביב

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

נולדתי וגדלתי בגילה ופסגת זאב בירושלים. בגיל 20 עברתי לסן פרנסיסקו ושם ינקתי את הבסיס לאידאולוגיה הפוליטית שלי. הייתי פעיל במספר ארגונים ביניהם "לא בשמנו" שבו נאבקנו נגד הפלישה של ארה"ב לאפגניסטאן ואחר כך לעיראק. כתבתי והייתי חלק מקולקטיב אינדימדיה בסן פרנסיסקו. אחרי תשע שנים חזרתי לארץ והייתי בין המקימים של "סולידריות שייח גראח". בפרוץ המחאה החברתית הצטרפתי ליוזמה של אמהות חד הוריות בקטמונים ועזרתי בהקמת קבוצת "המעברה" שנאבקה למען מחוסרי דיור ועל הדיור הציבורי. כיום מתגורר בתל אביב.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf