המאבק של תושבי הכפר הלא מוכר דהמש לקראת דיון גורלי בבג"צ

הכפר דהמש קיים מאז 1948 והתושבים מחזיקים בבעלות על האדמות בטאבו. למרות זאת, המדינה אינה מכירה ביישוב, ואינה מספקת לו תשתיות ושירותים בסיסיים. כרגע עומדים צווי הריסה כנגד 16 בתים בכפר. בשבת הקרובה, לקראת הדיון בבג"צ, יתקיים בכפר אירוע תרבותי בתמיכה במאבק התושבים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום שני, 16 במרץ (יום לפני הבחירות), יתקיים דיון בבג״צ בעתירה שהגישו תושבי הכפר הלא מוכר דהמש למען הכרה בכפרם. הכפר נמצא בין רמלה ללוד, אך שום מועצה או רשות מקומית לא מכירה בו. לדיון השלכות היסטוריות ומרחיקות לכת – במידה ובג״צ יפסוק לטובת תושבי הכפר, הדבר יחייב את המדינה לנסות ולהכיר בכפרם, מה שימנע הריסות בתים בטווח הקרוב. אך במידה ובג״צ יפסוק כנגד התושבים, סכנת ההריסות הופכת מוחשית ומיידית מאי פעם.

הכפר הלא מוכר דהמש נמצא בשטח השיפוט של המועצה האזורית עמק לוד, 20 דקות נסיעה מתל אביב. הכפר קיים מאז 1948 והתושבים מחזיקים בבעלות על האדמות בטאבו. למרות זאת, המדינה אינה מכירה ביישוב, ואינה מספקת לו תשתיות ושירותים בסיסיים כמו ביוב, כבישים, חשמל, איסוף אשפה ודואר.

ערפאת אסמעיל, ראש הכפר דהמש, בתוכנית "לונדון וקירשנבאום":

בניגוד למושבים בסביבה אשר אדמותיהם החקלאיות הופשרו לבנייה, על אדמות דהמש ניתן רק לגדל עגבניות. למרות מאמצים אדירים של התושבים, שכללו מאבק משפטי של עשרות שנים, מימון של תוכנית מתאר חדשה ופעולות מחאה – בניית בתים על אדמתם שלהם אסורה.

כרגע עומדים צווי הריסה כנגד 16 בתים בכפר. המאבק המתנהל למען מניעת ההריסות בכפר הוא מאבק בן למעלה מעשור, ונחל הצלחה בשל התגיסות של פעילים רבים לאורך השנים, שתמכו בתושבי הכפר ועמדו לצידם בפעילויות שונות. בשנת 2010 לדוגמה, בעקבות מאבק ציבורי יצירתי שכלל הפגנת משפחות מהכפר ברחוב הראשי ברמלה והתגיסות גדולה של אומנים ופעילים חברתיים, בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע צווי הריסה כנגד 13 בתים ונתן לתושבים הזדמנות לנסות ולקדם מהלך להסדרת מעמדו של כל הכפר.

באביב האחרון קיימה הפרקליטות סיור בכפר וזמן קצר לאחר מכן  נדחה הערר שהגישו תושבי הכפר נגד מספר צווי הריסה שהוצאו לבתים בכפר לפני ארבע שנים. בעקבות זאת, הופשרו צווי הריסה נגד 13 יחידות דיור בדהמש, עליהם נוספים עוד 3 צווי הריסה חדשים. המדינה ניסתה לבצע את ההריסות כבר ביולי האחרון.

בעקבות עבודתו המשפטית של עו״ד קייס נאסר, המייצג את התושבים ופעיל רבות בנושא הריסות בתים, בתי המשפט דחו את ההריסות שוב ושוב. מאחר וחלק מהדיונים מתקיימים מול שופטים שונים, אחדים מהשופטים הסכימו רשמית לעכב חלק מצווי ההריסה עד לאחר הדיון בבג״צ, בעוד ששאר השופטים בחרו שלא לעכב. כפועל יוצא ולפי החוק, אם כן, חלק מבתי הכפר נמצאים בסכנת הריסה מידית, מתמשכת וללא הפסקה כבר תקופה ארוכה למדי.

ביום שבת הקרוב, ה-14.3, פעילים מקומיים מתכננים אירוע מחאה אומנותי בכפר עצמו. ״הנה אנחנו שוב נאבקים״, אומר לי תאמר נפאר, חבר הרכב ההיפ הופ הפלסטיני דאם וממארגני האירוע בשבת. ״החלטנו הפעם לקיים אירוע אומנותי עם כמה שיותר אומנים מוכרים, ערבים ויהודים, שיתמכו בכפר ויצליחו ליצור קצת הד סביב הדבר הזה״. רשימת האומנים המוכרים עליה מדבר תאמר נפאר, בנוסף להרכבו כמובן, כוללת את הזמרת הפלסטינית המוערכת אמל מורקוס, סולן הדג נחש שאנן סטריט, הזמר ג׳ואן ספדי, הראפר סאז ועוד רבים אחרים.

כרזת אירוע המחאה האומנותי אותו מתכננים הפעילים בשבת

כרזת אירוע המחאה האומנותי אותו מתכננים הפעילים בשבת

את האירוע ינחו שחקן התיאטרון המוערך איתי טיראן ביחד עם השחקנית רימא ג׳וואברה, המתמחה בתחום ״תיאטרון המדוכא״. נפאר מציין כי לאירוע הוזמנו דוברים מכפרים בלתי מוכרים אחרים כמו רמיה ואלעראקיב. באירוע ידברו נציגי משפחות ערביות שבתיהם כבר נהרסו, בנוסף לדוברים ודוברות יהודיות כמו חברת שיחה מקומית אורלי נוי, שולה קשת (מנכ״לית ״אחותי״) והקולנוען והתיאולוג אודי אלוני, שלדבריו ״מביאים אותי כדי שהשמאל הלבן והפריביליגי לא ירגיש שמזניחים אותו במאבקים האלה״, כפי שהוא אומר לי בצחוק. ״אני אופטימי לגבי יום שני (הדיון בבג״צ. ר.י), וחושב שאם יגיעו הרבה אנשים להראות סולידריות עם תושבי הכפר, הדבר בהחלט ישפיע על החלטת בג״צ שיראה שתושבי הכפר לא מוחים לבד כנגד מדיניות התכנון והבנייה שרק מונעת מערבים לגור בבתיהם באופן חוקי״.

לפרטים על שעות האירוע, הסעות ואיך להגיע, בקרו בדף האירוע.

 > שישה עשר בתים עומדים בפני הריסה בכפר הלא מוכר דהמש

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf