newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המדינה מסרבת לחשוף מסמכים המתעדים סחר בנשק עם סרי לנקה

הסיבה לסירוב: חשיפת המסמכים המתעדים את הקשרים עם סרי לנקה תדרוש יותר מדי שעות עבודה של משרד הביטחון. מה זה אומר על היקף הסחר בנשק עם המדינה בה מתבצעים פשעים נגד האנושות?

מאת:

מאז שנות ה-70' ועד לשנת 2009 התחוללה בסרי לנקה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הממשלה בשליטת הרוב הסינהאלזי לארגוני המורדים של המיעוט הטאמילי. בשנים אלו שני הצדדים ביצעו פשעים נגד האנושות והפרות חמורות של זכויות אדם. על פי דיווחים שונים, בתקופות שונות נמכר ייצוא ביטחוני ישראלי לשני הצדדים היריבים. היום (יום ה') דחתה המדינה בקשת חופש מידע לחשיפת שיתוף הפעולה בפשעים נגד האנושות שבוצעו בסרי לנקה. הבקשה, שהוגשה על ידי עו"ד איתי מק בשם מספר פעילות זכויות אדם בחודש שעבר, מתייחסת לשיתוף הפעולה עם הממשלה בין השנים 2002 ל-2011.

למרות שהמדינה מסרבת בעקביות לבקשות מהסוג הזה, כפי שהודגם במקרה של שיתוף הפעולה ברצח העם רואנדה למשל, במקרה של סרי לנקה כבר עתה מצוי מידע פומבי רב בנושא, ולכן הטיעון שניתן בעבר בדבר פגיעה אפשרית ביחסי החוץ של המדינה לא תקף. לכן, כנראה, בדומה למקרה של בקשת חשיפת המידע בדבר שיתוף הפעולה עם משטר הרצח של אוגוסטו פינושה בצ'ילה, גם הפעם המדינה טוענת כי חשיפת המסמכים תדרוש יותר מדי שעות עבודה של עובדי משרד הביטחון. כלומר הסחר בנשק רחב מכדי לחשוף אותו. טיעון זה כבר נדחה על יד בית המשפט במקרה של צ'ילה, ושימוש חוזר בו מראה על זלזול של משרד הביטחון בחשיבות של חשיפת קשריו עם משטרים רצחניים בעולם.

> סירוב המדינה לחשוף את הקשר עם רוצחי עמים הוא זילות השואה

אזרחים שנעקרו מבתיהם בעקבות הפצצה של צבא סרי לנקה, ינואר 2009 (צילום: trokilinochchi, פליקר CC BY 2.0)

אזרחים שנעקרו מבתיהם בעקבות הפצצה של צבא סרי לנקה, ינואר 2009 (צילום: trokilinochchi, פליקר CC BY 2.0)

מטוסי "כפיר" מפציצים בתי ספר בסרי לנקה

מאז עלה לשלטון ב-2005 הוביל נשיא סרי לנקה מהינדה ראגפקסה במשך עשור תהליך מואץ של התחמשות וכרסום בדמוקרטיה במדינה. בחסות המאבק בטרור הוא פעל להעלמה שיטתית של פעילי זכויות אדם, עיתונאים וכל מי שנחשד בסימפטיה למורדים הטאמיליים או בביקורת על מדיניות הממשלה. אלה שנחטפו עברו עינויים קשים, רבים מהם נרצחו, וגופותיהם הושמדו.

ההערכות הן כי במהלך מלחמת האזרחים במדינה נהרגו עד היום כ-100 אלף בני אדם. אחת התקיפות הידועות ביותר של הממשלה התרחשה ב-14 באוגוסט 2006 ונודעה בשם "chencholai bombing" (הפצצת צ'נצ'ולאי), שבמהלכה מטוסי קרב מסוג "כפיר" מתוצרת ישראלית הפציצו בית יתומות בו שהו כ-400 ילדות והרגו 52 ילדות ושתי מורות. הממשלה אמנם טענה כי מדובר היה במחנה אימונים של המורדים, וכי בידה היו מצויות תמונות שאישרו זאת, אך כשהוצגו התמונות התברר כי מדובר בשקרים.

מקרה דומה התרחש שבע שנים מוקדם יותר, ב-15 בספטמבר 1999, אז הפציצו מטוסי כפיר מתוצרת ישראלית בית ספר אחר בתקיפה שבמהלכה נהרגו 21 ילדים ונשים ורבים אחרים נפצעו. חוץ ממטוסים ישראל סיפקה לסרי לנקה גם מטוסים ללא טייס, כמו גם ספינות סיור מסוג "דבורה" ושלל כלי נשק נוספים. מעניין לציין בהקשר הזה שאחד האחראים לפשעי המלחמה, הרמטכ"ל הסרי לנקי דונלד פררה, התמנה עם סיום תפקידו ב-2009 לשגריר בישראל והצהיר על תמיכתו במדיניות ממשלת ישראל.

בקשת חופש המידע שהגישו הפעילות באמצעות עו"ד מק למשרדי הבטחון והחוץ דורשת לפרט מהם כלי הנשק שאושרו לייצוא לסרי לנקה, ובכלל זה גם אמצעי מעקב ואיסוף מידע ואמצעים לפיזור הפגנות. בנוסף מתבקשת המדינה לספק מידע על מעורבות של גורמי בטחון ישראלים באימון הצבא הסרי לנקי, שליחת יועצים צבאיים למדינה, חשיפת תמונות שצולמו על ידי מזל"טים ישראלים במדינה ונשמרו על ידי משרד הביטחון הישראלי ועוד. בבקשה מצוין במפורש כי אין צורך לספק את שמות סוחרי הנשק שסיפקו את האמצעים לממשלת סרי לנקה, כדי שביטחונם האישי כביכול לא יהווה תירוץ להסתרת המידע.

פליטים מדרום סודאן שנאלצו לברוח מבתיהם במחנה באזור דרפור. 20 במרץ 2016 (עבדול ראשיד/UNAMID)

פליטים מדרום סודאן שנאלצו לברוח מבתיהם במחנה באזור דרפור. 20 במרץ 2016 (עבדול ראשיד/UNAMID)

ד"ר חנה ספרן, ממגישות הבקשה, הסבירה לשיחה מקומית ש"כאשר שמעתי שה'מלחמה נגמרה', כאשר הטמילים הפסידו, תהיתי מה בדיוק קרה שם. ליבי תמיד הולך אחרי המפסידים/ות. והנה איתי מק בדק ומצא שישראל שותפה לפשעים של סרי לנקה במלחמת החיסול שלה נגד הטמילים. אסור שישראל תמכור נשק ותתמוך במשטרים אפלים בלי שהציבור יתבע ממנה דין וחשבון על מעשיה".

תאיה גוברין-סגל, פעילת זכויות אדם נוספת בין מגישות הבקשה, הוסיפה: "בתור אזרחית שהיצוא הזה נעשה גם בשמה, חשוב לי לדעת לאן ישראל מייצאת נשק ולמה הוא משמש. חשוב לי לדעת על הרווחים שאנשים גוזרים מייצוא הנשק שפותח לצורך דיכוי ושליטה באוכלוסיה אזרחית בשטחים. חשיפת מידע היא קריטית לאפשרות לייצר שיח ביקורתי ובוחן, גם כאן וגם בסרי לנקה, ולהחזיר לנו האזרחים את ההשפעה, או לפחות את היכולת לנסות להשפיע על הזוועות שמתבצעות תחת המעטה של 'ביטחון'".

מוכרים נשק מקבלים תמיכה בכיבוש

לפני כחודשיים ביקשה המדינה מבית המשפט להטיל חיסיון על עתירתה של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) נגד ייצוא מערכת מעקב ישראלית לדרום סודן. העתירה כולה מבוססת על חומר גלוי שפורסם בדוחות האו"ם ובתקשורת.

בין השאר פורסם כי ישראל מספקת לדרום סודן ציוד לצורך מעקב אחר מתנגדי המשטר, וזה משמש לחטיפה, עינויים ורצח של אזרחים על רקע פוליטי ואתני. כמו כן פורסם כי כוחות הביטחון במדינה פושטים על כפרים כשהם מוציאים להורג את הגברים, אונסים את הנשים והילדות ולאחר מכן שורפים אותן בעודן בחיים, וחוטפים את הילדים על מנת שישמשו חיילים. במקום משכורות מקבלים החיילים אישור לאנוס.

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר מאקו מצוטטים שניים מסוחרי הנשק עם דרום סודן, בעילום שם כמובן. סוחר הנשק א' מספר: "בגדול מוכרים לדרום סודן הכל. אנחנו מדברים על רובי סער, מקלעים וכדורים. גם טילים ומערכות מתקדמות. המגבלה היחידה זה הכסף. אם הייתה אפשרות היו מוכרים להם גם F-16 וטנק מרכבה, אבל יש דברים שהם לא יכולים לשלם עליהם".

סוחר הנשק השני, המכונה ד', מרחיב ומגלה את אחת הסיבות, חוץ מתאוות בצע, לשיתוף הפעולה הישראלי עם דרום סודן: "לנו הישראלים יש אינטרס של ממש להשקיע במדינה הזו, וכרגע הנשק זה הכיוון העיקרי. זה עוד מדינה שתהיה לטובתנו במוסדות האו"ם, מדינה שמכניסה דולרים לקופת המדינה, מדינה שהיא בעלת ברית. זה משהו נדיר בעולם שלנו".

זהו טעון ישראלי שחוזר על עצמו בסחר בנשק (אפשר למצוא אותו למשל במברקים של משרד החוץ בעניין צ'ילה שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע), והוא שמכירת הנשק הישראלי לצורך רצח ואונס תבטיח את שיתוף הפעולה של המדינות הללו במוסדות האו"ם עם הכיבוש הישראלי.

> פייפאל מסרבת לאפשר לפלסטינים בגדה לעשות דרכה עסקים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf